פורום התפתחות הילד, התפתחות ילדים - יש לך שאלה?

שלום , בתי בת שלש וחודש היום ונמצאת השנה בגן פרטי עם 18 ילדים. גן חממה. בתי נולדה חודשיים לפני הזמן והתפתחותה המוטורית הייתה קצת איטית, יש לה גמישות יתר וקצת היפוטוניה, לא משהו שרואים בעין לא מקצועית. היא ילדה שמחה, סקרנית ונהנת מפעילויות הגן. בשנה הבאה יהיו בגן רק ילדים קטנים ממנה. בין גיל שנתיים לשלש, כשהרוב בני שנתיים וקצת. אני מתלבטת אם להעביר אותה לגן עירוני, היות ושם ניתנת פחות תשומת לב של הגננות והיא מאוד אוהבת תשומת לב של מבוגרים.
היא פחות טובה בקטע החברתי. היא משחקת עם ילדים שהיא מכירה היטב ובעיקר באחד על אחד, כאשר יש הרבה ילדים יחד היא בעיקר משחקת עם עצמה. היא מאוד ורבלית ויודעת להביע את רצונותיה ולעמוד על שלה.
למרות הורבליות שלה והסיפורים הרבים שהיא מספרת בגן, בעיקר בחצר, היא לא משתתפת בשיחות או עונה על שאלות (גם כאלו שאני יודעת שהיא יודעת את התשובה) בזמן מפגש.
אני תוהה האם להשאיר אותה עוד שנה בחממה או להעביר אותה לגן בו הדרישות יותר גבוהות, האם לאור מה שתארתי כדאי לתת לה להתמודד עם "הקשיים" וסביר שמשם היא תתפתח ותתחבר יותר היות ולגננות יהיה פחות זמן אליה.
או שעדיף להשאיר אותה עוד שנה בחממה, בידיעה שיתכן שחברתית לא יהיה לה מעניין והיא עלולה להכנס לעמדת "מנהלת" במקום ליצור חברויות?

היי .. הנני אם לילד כבן שנתיים ושבעה חודשים - יליד אוקטובר. בני היה איתי ועם הסבתות עד גיל שנה ושבעה חודשים , כאשר הוא נכנס לגן פרטי המחולק ל3 קבוצות- הקבוצה אליה השתלב 10 ילדים עם 2 מטפלות. המעבר לא היה קל אך לאחר מכן אהב מאד ללכת לגן .. ונקשר במיוחד לאחת המטפלות .. . בקבוצה זו שהה כארבעה וחצי חודשים. (הכנסתי אותו באפריל). בספטמבר עבר לקב של בוגרים יותר 20 ילדים - עם גננת ומטפלת . ( דמויות שבני ראה בשנה שעברה אך לא טיפלו בו באופן ישיר ). .
שוב המעבר לא היה קל.. ורצה ללכת כל הזמן למטפלת הקודמת.. ( הגן בנוי מחדרים סמוכים). אחרי שהסתגל ילדתי את בני השני (הפרש של שנתיים) ובתקופה זו הנושא לא השפיע להפתעתי על הליכתו לגן. בתקופה זו הוצאתי אותו בצהריים המוקדמות על מנת שיישן בבית. עם חזרתי לעבודה (לאחר חמישה חודשים ) בי חזר לישון שם צהריים ובאותה תקופה היתה נסיגה ברצונו ללכת לגן.. כיום הולך בלי לבכות אך נראה שעדיין מעדיף להיות בבית.
בני ילד חכם מאד ורגיש מאד ומאד מפונק.. אני ובעלי משקיעים המון בילדינו ונמצאים איתם רבה זמן איכות..
באוקטובר בני יכול להשלב בגן עירייה ואני מתלבטת אם להעבירו.. הגן הזה בסך הכל בסדר למרות שאני חושבת שאת בני השני לא אכניס לשם אלא למסגרת יותר מצומצמת.. (המטפלת שעובדת איתו באופן ישיר לא לטעמי.. ) לעומת זאת יש שם מספר מטפלות מדהימות.. שלא עובדות איתו ישירות לצערי..
באם אני אעביר לגן ערייה אצטרך לרשום את בני גם לצהרון ושם הוא לא יישן.. דבר שיקשה על בני שמאד זקוק לשנת צהריים של 2-3 ש'. או שלמצוא מטפלת שתוציא את בני עד שאחזור.. (לעוד שעה וחצי-שעתיים). מבחינה כלכית זה ייצא אותו הדבר..
מאחר ובני יליד אוקטובר הוא יצטרך ללהיות שנתיים בטרום טרום חובה- טרום חובה ועוד שנה חובה..
אני מאד מתלבטת.. אנא עזרתכן ומצטערת על האורך..
בנוסף לא ברור כמה בוגרים ימשיכו איתו בגן פרטי.. במידה והרבה אם לא רוב הקבוצה תהיה קטנה ממנו בחצי שנה - שנה זה יעכב אותו או יתרום לו מבחינה התפתחותית?

שלום,
בתי בת 11 חודשים .
מבחינת התפתחותית מתפתחת יפה כמעט הולכת.יש בעיה של מלמולים,היא בקושי ממלמלת .אני יודעת לפי בנותיי הגדולות שבגיל כזה צריכים לומר הברות אבל היא אינה עושה זאת .מה עושים????????

שלום לכן,
בני היום בן 3, הוא ילד נבון וחברותי. לפני כחודש וחצי נולדה לו אחות חדשה וכמו כן לפני כחודש החל תהליך גמילה (עם בעיות קקי...)
במהלך התקופה האחרונה מאז חלו 2 השינויים האלו התנהגותו השתנתה באופן דרסטי - הוא החל לצעוק בבית כשאומרים לו "לא" למשהו, החל להכות בתדירות גבוהה את אביו ואותי ואפילו את הסבים ובני הדודים, זורק עלי חפצים, לא משתף פעולה, עושה ההיפך ממה שמבקשים ממנו ובאופן כללי הוא כועס נורא ונראה פגוע...
אנו משתדלים לתת לו המון תשומת לב ואני מבינה שהוא מקנא ומנסה להיות רגישה לזה, משתדלים מאוד למצוא זמן להיות רק איתו וכו... אבל זה כנראה לא מספיק.
בתגובה למעשיו האלו - אני מעירה בקול ולפעמים מענישה (מכניסה לחדר, שוללת צפיה בסרט שאוהב וכו...) אבל נראה שהמצב לא משתפר ולפעמים אני מרגישה שאני מאבדת עליו שליטה. אני גם מעירה לו כ"כ הרבה כי הוא עושה כ"כ הרבה דברים לא טובים ומרגישה רע גם עם זה...
בבקשה תנו לי כלים להתמודד עם התנהגותו,כואב לי שהוא כועס כל כך
סליחה על האורך ותודה...

שלום,
בני בן שנה וחודשיים, כבר הולך לבד ופעיל מאוד. עד עכשיו הוא היה אצל מטפלת אך אני אישתי מרגישים שהוא צריך להיות ולשחק עם בני גילו. גם נראה לנו שהוא ממש אוהב לפגוש ילדים אחרים ולשחק איתם. בסוף אוקטובר אנו נוסעים ל-3 שנים ללימודים בחו"ל ורציתי לשאול מה עדיף לטובת הילד: להשאר עם המטפלת שהוא כבר מכיר כמעט שנה או להעביר למסגרת חדשה של למשפחתון או גן עם כל הקשיים לחודשים שנותרו עד הנסיעה? אם נעביר למסגרת החדשה זה יהיה בחודש וחצי הקרובים.
המון תודה,
אופיר

שלום,
הבת שלי בת שנה וחמישה חודשים. פעילה מאוד, התחילה ללכת בגיל 10 חודשים ועשתה הכל (זחילה, התהפכות וכו') וכל דבר מהר. היא מאוד פעילה: מטפסת על הזמן על כל רהיט אפשרי, רצה, קופצת לדוג: מביאה כיסא ליד הספא מטפסת עליו וקופצת על הספא. נשמע מפחיד אני יודעת, אני אחריה כל הזמן.. היא שרה, מדברת כל הזמן כ- 10 מילים ותקשורתית מאוד במובן שיודעת להסביר מה היא רוצה. שומעת שתי שפות, מבינה הכל: הוראות כגון: תני לאח שלך גם עוגיה, זרקי בפח, תביאי לי טיטול, תקראי לאח שלך ועוד, מצביעה, אוכלת לבד עם כפית,שותה מכוס, משחילה צורות לעמוד, בונה מגדלים, מרכיבה פאזל מעץ עיגול,משולש,ריבוע ומצליחה גם להכניס לכלי את הצורה - עם מאמץ לא תמיד מצליח. מפעילה מכשירים. יודעת את הסדר יום שלה מצויין: מתי אוכלים, מתקלחים, מבקשת להחליף לה טיטול- מביאה לי אותו או לוקחת אותי לחדר. מבקשת לצאת לטיול, משרבטת בעפרון, רוקדת נוסעת על בימבה. עונה כן ולא עם הראש. מלטפת, מנשקת אותנו את הבובות ועוד

לפעמים אני רואה אותה הולכת על קצות האצבעות למספר צעדים, לא חשבתי שזה רציני אבל התחלתי לקרוא שזה לא תקין ומעיד על כל מיני דברים לא טובים. מה דעתך, מה זה אומר ,מה עלי לעשות והאם ההתפתחות שלה נראית תקינה לגילה.

תודה

שלום
בתי בת שנתיים החלה לאחרונה לנשוך מוצצים עם השינים ולעשות בהם חורים.
האם זה אומר שצריך להתחיל לגמול אותה ממוצצים?או שעדיין מוקדם?
גם לפטמות של הבקבוקים היא עושה את אותו דבר...
אשמח לתשובה
תודה.

היי ,
כיום ביתי בת שנה וחצי היא הולכת , אוכלת עצמאית , מבינה הכל , אומרת מס' מילים.
בספטבר היא אמורה להיכנס לגן ( תהיה בת שנה ועשר ) . הגננת הודיע לי שהיא תהיה בקבוצה של 5 ילדים אך שלושה מהם בגילאי השנה.
האם ילדים בני שנה לא יהיו "קטנים עליה"? אני חוששת שהקבוצה לא מתאימה לו מבחינה התפתחותית. בנוסף הגננת אמרה שמקסימום היא תעביר אותה לקבוצה הגדולים 2-3 אך זוהי קבוצה שנמצאת בגן כבר שנה קודם.
מה לעשות ?
לעצתך אודה

שלום
בני בן2.9 חודשים.לפני כמה ימים התחלנו בתהליך גמילה אך הילד אינו משתף פעולה ונראה שהוא אינו מוכן לזה.הראנו לו קלטות ,דיברנו איתו ומה לא?
הבעייה היא שהוא צריך להכנס לגן עירייה בספטמבר ואני חוששת שהוא לא ייגמל עד אז.לפי מה שאני יודעת זה לוקח כמה חודשים טובים עד לגמילה.
מה אני עוד יכולה לעשות?

בתודה ומצפה לתשובה

שלום רב,
בני בן שנתיים וחצי. עדיין לא מדבר. מבין הכל, ומטופל אצל קלינאית תקשורת וגם אצל מרפאה בעיסוק. לאחרונה התחיל להגיב באלימות כאשר לא מבינים אותו או כאשר לא נענה לצרכיו. לדוגמא: הוא רוצה לאכול שוקולד, אני לא מסכימה, אז הוא פונה לפינת המשחקים ומעיף על הרצפה את כל הצעצועים. כשאני כועסת, אז הוא מחקה אותי, צוחק, ובורח מהמקום. חשוב לי להסביר לו שזאת לא התנהגות מקובלת, ושהוא יכול לכעוס אבל לא באלימות. השאלה: איך להגיב בצורה שתהיה מובנת לילד?
בתודה, הדס

בתי בת שנתיים בתחילה היא היתה אוכלת הכל וככל שהיא גדלה הצטמצם מגוון המאכלים שהיא אוכלת עד כדי כך שהיא בקושי אוכלת וכל ארוחה בעצם הופכת לסיוט כי אין לי כבר מושג מה להכין לה לאכול כנ"ל גם בתי בת ה-5 ואני מפחדת שיהיה להן מחסור בויטמנים שנחוצים . מה ניתן לעשות על מנת לפטור זאת

שלום,
ביתי בת שנתיים וחודשיים ויש לה אחות בת ארבע.
התחלנו לפני שבוע בדיוק גמילה של לילה ויום יחד.
התחלנו כי הילדה כל הזמן ביקשה ויודעת לדבר ולהגיד שיש לה. הגננת פנתה אלינו לפני חודשיים שהיא מוכנה להתחיל.
ביומיים הראשונים היו פיספוסים לעיתים קרובות וגם בלילה . מהיום השלישי היא מבקשת ואומרת שיש לה אך לא מצליחה להטיל את השתן בתוך הסיר. אנחנו מקפידים על שעות קבועות וביניהן היא יוזמת ומבקשת, אך לא יוצא לה בתוך הסיר . היא נעמדת לידו ואומרת פיפי פיפי מנסה להתאפק ולאחר זמן היא עושה ליד הסיר ולא בתוכו. בלילה היא לא עושה פיפי בכלל ואפילו לילה אחד התעוררה וקמה מהמיטה ועשתה ליד הסיר.
אני מודאגת כי אני רואה שיש קושי, חסם שמונע ממנה להטיל את השתן בתוך הסיר למרות שיושבת בו (כנל לגבי קקי). אנחנו מגיבים בעיניניות ל"פספוסים" ואומרים פיפי וקקי עושים בסיר ומחליפים את מכנסיים. היום הלכה לישון לאחר שלא הצליחה לעשות בסיר _(ישבה רבע שעה)ואני רואה שיש לה והיא נלחמת עם עצמה.
האם זה עניין של זמן?

שלום בתי בת 3,

ילדה חייכנית, שמחה ושובבה (: יש לי גם תינוק בבית בן 7 חודשים.

לאחרונה אם מעירים לה היא ממש נפגעת ומפרשת זאת בהקצנה כדחייה.

למשל, בגן העירה לה הגננת שצריך לישון והיא ענתה לה שאמא אוהבת אותה, אז היא אמרה לה שזה לא קשור ושגם היא אוהבת אותה אך מעירה לה שתישן.

אתמול סבתא אמרה לה להוציא ידיים מהפה והיא לא דיברה איתה ואפילו סיפרה לי במיטה בלילה שהיא כועסת על סבתא. אני כמובן אומרת לה שלא צריך לכעוס וגם אם מעירים לה זה לא אומר שלא אוהבים, לא בטוחה שהמסר מועבר..

היום שוב הגננת סיפרה לי שכשהעיפה חצץ בחצר על אחד הילדים והעירה לה, היא פשוט סירבה לדבר איתה כל היום.

אני מנסה לשחזר דוגמאות לתקשורת כזו ביני לבין בעלי, אינני בטוחה שזה מכאן, אבל אולי לא שמנו לב . איך למנוע תחושה כזו שלה? אני מנסה להראות לה שגם אם אני כועסת אני אוהבת אותה ואז לא בטוחה שהגבולות ברורים.. אני משתדלת לומר לה שאני כועסת ושתהבקש סליחה ואז אני מנשקת ומחבקת. אשמח לתובנות.

שלום , בני בן 3 וחודש מטופל מזה 3 חודשים אצל קלינאית תקשורת עם ניסיון רב .
הוא מבין הכל ועושה הכל.
הוא מחבר 3 מילים ביחד שמבינים ויש גם גיבריש אבל מתחיל הרבה חיקויים של מילים ויש שיפור ומנגד יש לו תיסכול שלא תמיד מביןנים את מה שהוא אומר..
נבדק אצל רופא התפתחותי מומחה ולטענתו הכל בסדר והפנה לקלינאית תקשורת.
בגיל 7 חודשים אושפז בגלל קוצר נשימה וחיידק בדם והתברר לנו שהתרופות שקיבל הם מעכבי התפתחות.
רצינו לדעת האם יש משהו נוסף שנוכל לקדם אותו מבחינת הדיבור והאם יש סיבה לדאגה???
הקלינאית אומרת שצריך לפחות טיפול של חצי שנה אצלה לראות התקדמות רצינית ויכול להיות שזה יקרה במהרה.
בנוסף הוא באחוזון נמוך ושוקל 13 קג הולך מאד קשה מבחינת אוכל למרות שנחשף לאוכל.
בגן עם החברים יותר טוב
תודה על תשומת הלב
הורים מודאגים

שלום אני אמא לשני ילדים ירין בן 5 וחודשיים וענבל בת 3 עוד חודש... זוהי שאלתי השנייה כבר שאלתי על ענבל (צבעים...).
ירין הוא ילד חכם, בוגר ומקסים. אך יש לו לפעמים התפרצויות זעם נורא קיצוניות, אני רוצה לציין שבבעלותי גן פרטי שענבל נמצאת בו איתי, וירין מגיע עם קבוצה של עוד 6 ילדים לצהרון אצלי. הוא מאוד אוהב להיות בצהרון ובדרך כלל הוא משחק אפילו עם ילדים שיותר גדולים ממנו כיתה ב ו ג.
התפרצויות הזעם האלה מתבטאות במכות לעצמו וממש הראש זז מהר מהעצבים וכפות ידיו מאוגרפות למשל הוא מצייר ציור ואחד הילדים מצייר לו בדף, הוא צמרכיב בלגו וזה התפרק לבד אף אחד לא הפריע לו הוא מתעצבן... שהוא לא מצליח לעשות משהו הוא פתאום נותן צעקה כזאת נוראית... אני כבר אובדת עצות ניסיתי לדבר אליו ברוגע גם שהוא עצבני נורא, גם לכעוס אליו כולם לא עוזר זה ממש בא לו בטבעיות מה לעשות?..יש סדנה לעצבים???