פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

בשום ספר לא קראתי שאם ״תילחצי״ יהיה בכך כדי לסייע בפתרון המצב. שרירני רחם גדלים מהר יותר במצב של הריון עקב ריבוי זרימת דם והורמונים, וכך קורה גם במקרה שלך. העובדה שבעבר לא נראתה המיומה וכיום היא נראית משמעותו שבעבר היא הייתה קטנה יותר. מעבר לכך לא ניתן לאמר דבר או לצדע דבר, אלא רק לעקוב באופן מסודר ולהחליט בכל שלב מה נכון לעשות, ולקראת סיום ההריון, בתקווה שהכל יהיה תקין עד אז, לנערך בהתאם לקראת הלידה.
פרופ׳ תדיר

התקן תוך רחמי, יהיה אשר יהיה, מירנה או כל התקן אחר, אינו יכול להקטין דימומים על רקע של שרירני רחם. יש אמנם העושים שימוש בדרך זו למטרה זו, אך זה יכול להיות יעיל בשרירנים קטנים. התקן המשל=חרר הורמונים מפחית דימום מסיבות של חוסר שווי משקל הורמונלי, ולפרק זמן קצר יכול להפחית דימום גם על רקע של שרירני רחם. אבל לאורך זמן, מאחר ושרירני רחם גדלים בעקבות חשיפה להורמונים, טיפול זה אינו יעיל .
נראה כי עליך לחפש טיפול יעיל יותר ומתאים יותר לסיבת הדימום.
פרופ׳ יונה תדיר

שיטת הטיפול בצנתור אכן יעילה למקרים מתאימים. עליך להוועץ ברופא/ה המתמצא/ת בתחום זה.
שיטת הטיפול האולטרהסאונד ממוקד אכן שנויה המחלוקת.
פרופ׳ תדיר

מותר (וחשוב) לבצע פעילות גופנית בכל מקרה, בלי או עם שרירן, ולא יקרה שום שינוי מיקום של השרירן. שינוי המיקום היחיד הנדרש הוא הוצאתו של השרירן אל מיחוץ לגוף. מדובר בשרירן גדול הפוגע בבריאותך, בין אם הוא סימפטומטי ובין אם לא. הוא לוחץ על אברים חיוניים, ובסופו של דבר תאלצי להוציאו, ויפה שעה אחת קודם.
פרופ׳ תדיר

אכן, לחץ על שלפוחית השתן שכיח יותר בשרירן קדמי, בגלל קירבה אנטומית לשלפוחית השתן, אבל גם שרירן (או שרירנים) באזורים אחרים יכולים לגרות לבעיות דומות. מדובר בריחוק אנטומי קטן, והלחץ על השלפולחית יכול להיות גם מהרחם עצמו הנדחק ע״י השרירן קדימה.
פרופ׳ יונה תדיר

שאלה טובה עם תשובה מורכבת הראויה לדיון עם הרופא/ה. ולכן תשובה בהכללה. יש להבין שקושי טכני בניתוח אינו רק בגלל הגודל אלא גם, לבעיקר, בגלל האנטומיה. אם זה נועד כדי לשמר את הרחם אז יש לדעת שהקטנת הרחם והשרירנים בדרך תרופתית זו מקשה עוד יותר על הפרדת הרקמות ומציאת השכבה כמתאימה להפרדה. נראה לי שאת (עם כל הכבוד) מנסה ללמוד רפואה דרך האינטרנט, וזה גם לא נכון וגם קצת יותר מורכב מזה. לאינטרנט חשיבות רבה להבנת תהליכים, ולכן אני משקיע זמן רב, בהתנדבות, לסייע בהבנה. אבל לא כתחליף ראוי לקבלת החלטות במקרים מורכבים. לכך עליך להאמין ברופא/ה.

״רצונך, כבודך״! מעבר לשאלות האמון והאמונה יש גם שאלות של אפשרות טכנית והגיון רפואי. קרי, האם הדבר אפשרי מבחינה טכנית, להוציא שרירן ענק מאיבר קטן + ריבוי שרירנים קטנים אשר בעוד זמן לא רב יתפתחו לשרירני גדולים. אין חובה שזה יקרה, אבל יש להבין מה עומד מול מה? וכל זה בניתוח בו את עלולה לאבד כמויות גדולות של דם, בהשוואה לדימום מינימלי בניתוח מסוג אחר. כל אלה רק ברמת ההבנה, כראוי בפורום אינטרנט, ללא היכרות עם המקרה הספציפי.
פרופ׳ תדיר

בשאלתך אין פרטים חשובים כגון גילך, תכניות הילודה שלך, ושאלות נוספות שהן חלק מהחלטה על טיפול בשרירנים רחם. ללא קשר ישיר למצבך ניתן לאמר בהכללה שהבדיקה המתאימה לשרירני רחם היא בדיקת אוטלרהסאונד, אך בשרירנים גדולים במיוחד (כמו זה שמתואר בשאלתך) ו/או בריבוי שרירנים יש בבדיקת תהודה מגנטית ( MRI ) כדי לספק מידע המסייע לעיתים בהגדרת מצב הרחם. יחד עם זאת, לאור העדר מידע חשוב (כנ״ל) אין בכך כדי לאמר שתוספת מידע זה יש בו כדי לשנות או להוסיף מידע הדרוש לצורך הטיפול הנדרש במצב המתואר על ידך.
פרופ׳ יונה תדיר

ממגוון שאלותיך עולה בברור שאת לחוצה, אבל סםק אם ניתן להשיב על אוסף כה בלתי מסודר של שאלות ובהעדר מידע משלים. לא ברור אם יש או אין חסימת מעבר לחצוצרה?. לא ברור מה נעשה בהריון החוץ רחמי ומה מצב החצוצרה לאחר מכן? לא ברור אם השרירן דוחק את רירית הרחם? במילים אחרות, לא מדובר במצב המתאים לפורום אינטרנט אשר נועד להבהיר מחלות וטיפולים, אך לא ״להרגיע״ כתחליף לרפואה נכונה.
פרופ. יונה תדיר

קיימת אפשרות שמדובר באדנומיוזיס, אבל לפי האולטרהסאונד גם כנראה גם פוליפ. המידע הכללי שיש כאן חלקי (כגון גילך, הריונות, עבר עתיד, דפוס הווסת בעבר, וכיוב) לאור שילוב הממצאים והתלונות על דימומים יש לברר , ולשקול כריתת הפוליפ. במילים אחריות, מעקב רפואי מסודר.
פרופ. תדיר

מיותר לציין שאת בלחץ. השילוב של בחורה שהיא ״גם ישראלית, וגם בהריון״ זה בפני עצמו כבר ״סיבה ללחץ״. הלא כן? שהרי אין עוד מדינה בעולם בה עושים כל כך הרבה בדיקות בהריון, חלקן מיותרות לחלוטין, כדי לתת ביטוי לנוהל ״לחץ הריון מצוי״. כל זה נכתב כדי לגרום לקצת חיוך ואולי כדי להוריד קצת מהלחץ המיותר. 1. ציסטה: היא דבר מאד שכיח בגיל זה, ודאי ציסטה כל כך קטנה בתחילת הריון. מומלץ: לעקוב ולשכוח. יש ציסטות שהן לעיתים יותר בעייתיות, אבל מעקב הריון עם בדיקות אולטרהסאונד שכיחות (שגם חלקן לעיתים מיותרות) יבחין בין סוגי הציסטות ואם היא מוגדרת כ ״ציסטה פשוטה״ - מונח רפואי שגרתי, יוריד דאגה זו מסדר יומך. 2. מיומה: העובדה שלא נראתה לפני ההריון אינה אומרת שלא הייתה שם. המיומה קטנה, והיא הייתה כנראה עוד יותר קטנה, ולא ניתן היה לראותה, או שאיכות הבדיקה (או המכשיר בו בוצעה הבדיקה) היתה קצת פחות טובה, והמיומה לא נראתה. מיומה היא דבר שכיח ובגודל זה אין מה לדאוג. סביר להניח שהיא תגדל במהלך ההריון, כי זה מה שקורה למיומות בהריון, אבל פרט למעקב הריון סביר, ואפשרות להוועץ במקרה של כאבים (וזה שכיח גם ללא מיומה, אבל קצת יותר עם מיומה) אין לעשות דבר. בקיצור: חפשי לך סיבות יותר טובות ללחץ, ותזהרי כשאת נוסעת ברכב, כי זה הרבה יותר מסוכן (בלי קשר להריון כמובן, ומה את כנראה לא בלחץ.
בהצלחה,
פרופ׳ יונה תדיר

עקרונית כן, אך איני יכול להתייחס כמובן למקרה הספציפי שלך. כפי שציינתי, נראה כי התכתבות זו מיצתה את עצמה.

גם דבריך אלה מופרכים. מה לצניחה ולחשק מיני ולכל אלה?

אין סיבה שזה יהיה קשה. חוסר הוודאות צריכה להיות קשה יותר, מה גם שמדובר בניתוח שאינו כה מסובך, וככל שתמתיני יותר כך יהיה קשה יותר. זו הסיבה מדוע הסברתי לך בתשובות קודמות שהתמודדות בשלב זה עם שאלות כגון "ביוץ"? או "הריון"? פחות חשובות כרגע. עם שרירנים בגודל כזה עליך תחילה להוציאם, להרגע, ואז להתמודד עם יתר השאלות שהטרידו אותך.
פרופ' תדיר

נראה כי את חוזרת על אותן שאלות בניסוח שונה ואינך מתקדמת לכוון הפתרון המתאים. ולשאלתך: באולטרהסאונד (אבדומנילי ו/או ואגינלי) לא ניתן להבחין בין מיומה (שפירה) לסרקומה (ממאירה) לא בוודאות ולא בחצי וודאות. אולטרהסאונד אינו כלי האבחון לשאלה זו. על מנת לדעת את טיבו של הגידול יש להוציאו בניתוח ורק בדיקה פתולוגית במעבדה מגדירה את טיבו. למיומה אין גם בדיקה פתולוגית מקדימה כפי שיש לצואר רחם (משטח פאפ) או לרירית הרחם. בדיקות אלה אינן נותנות שום מידע הקשור לגוף הרחם או למיומה / סרקומה.
פרופ' יונה תדיר

לצערי, משאלותיך עולה בברור כי פורום אינטרנט לא יבהיר לך את מצבך. ולכן רק בקצרה: 1. ממאיר או שפיר יודעים רק כשהגדול יצא ונבדק. 2. בגודל כזה, זה לא מפריע לך? אבל זה מפריע לאברים חיוניים בגופך. 3. הריון? ביוץ?
עצתי החביבה: עליך לשוחח עם רופא/ה.