פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

ספק אם ניתן לתת תשובות אשר תקדמנה את מידת היכולת שלך להתמודד עם הדילמה שלך, מה נכון? מה עדי? ולמה? בדרך זו. ההבדל בין לפרוסקופיה לניצתוח בבטן פתוחה תלוי במספר שיקולים, בין היתר גם מיומנות המנתח/ת, מיקום השרירנים, מידת החדירה לעומק, וכל אלה אינם נמצאים בשאלותיך. גם הלחץ בו את נמצאת, חודש לכאן או לכאן, בגיל 41, כאשר ממילא יש להמתין כ 3-6 חדשים בין ניתוח להריון. חוזק התפרים דומה, ומידת היכולת לשקם את הרחם בגישה זו או אחרת תלויה אף היא בכל השיקולים הנ״ל. ודבר נוסף, בהיבט הפוריות העתידית אין חשיבות לצלקת בבטן אלא לצלקת ברחם, וזו לא בהכרח טובה יותר בעקבות לפרוסקופיה אשר יתרונותיה בעיקר בצלקת בבטן.
פרופ׳ יונהתדיר.

הכנת מנות דם לפני ניתוח מהווה חלק מאמצעי בטיחות וחלק מהפרוטוקול המקובל לקראת ניתוח כזה. סביר מאד להניח שלא יהיה צורך בעירוי דם, מאחר והדימום במהלך הניתוח אינו מחייב בד״כ מתן דם. על הפרטים הנוספים יהיה עליך לקבל מענה מבית החולים בו את אמורה לעבור את הניתוח. בהצלחה.

כאחד משני מנהלי הפורום היה נכון אולי אם הייתי מתעלם מהודעה זו, שהרי אין בה שאלה אלא קביעה. ובכל זאת, אתייחס. וכל כך למה? ממספר סיבות, אולם תחילה גילוי נאות. נראה שלא אני הוא הרופא אליו מתכוונת הכותבת האלמונית, ודווקא משום כך, ומתוך ״פירגון״ לעמיתי, אני מסכים איתה במספר דברים:
א. אכן, יש בישראל רופאים ורופאות מצויינים/ות, ומערכת רפואה מצויינת, גם הציבורית (אותה נוהגים להשמיץ, ופעמים רבות ללא הצדקה) וגם הפרטית, ושמחתי לראות שיש מי שמעריכה את ״עבודת הקודש״ (כדבריה). ב. כריתת רחם אכן אינה דבר מפחיד וכאשר יש לכך צורך או הצדקה רפואית אין סיבה להמנע ממנה. ג. אכן, כדאי להבדק באופן תקופתי ולנצל את מערכת שרותי הרפואה המתקדמת שיש בישראל. מדובר בבדיקות פשוטות ובלתי פולשניות. ד. נכונות הכותבת לקבוצת תמיכה היא חשובה, וכל הכבוד לה על נכונותה לתרום למטרה נעלה זו.
ואחרי כל אלה, מדוע אם כך אני מגיב בכל זאת? מאחר ופורום זה, ודומיו, נועדו לספק מידע אמין בעידן האינטרנט, בו נגישות למידע, חלקו מגמתי וחלקו שגוי, עלול לייצר טעויות בהבנת הרפואה על גווניה השונים, ועלול להוביל לקבלת החלטות שגויה. ולכן, מעט תיקונים לדבריה של מרי:
א. אכן, מיומה עלולה להיות ״בוגדנית״, כלומר ממאירה, וזה עלול להפחיד, ולכן חשוב לדעת שעל פי סטטיסטיקות במספרים גדולים ומשמעותיים, פחות מחצי אחוז (0.5%) מהמיומות ממאירות, וגם זה נכון בעיקר בגילאים המתקדמים יותר. על אף שקשה לאבחן ממאירות ללא ניתוח עומדות לרשות הרופא/ה המיומן/ת אמצעים להעלות חשד מוקדם ומקרים אלה אכן מחייבים ניתוח. ב. בגלל הפחד ממאירות מתבצעים ניתוחים רבים, חלקם מיותרים, במקום בו מעקב רפאוי מסודר יכול למנוע ניתוח. ג. יש כיום חלופות טובות לטיפול במיומות שאינן בהכרח ניתוח לכריתת הרחם. ולכן, כדאי לעשות שימוש ברפואה הטובה שיש בארץ, וכאמור, גם הרפואה הציבורית הטובה בה יש כיום מרפאות ומרכזים לטיפול במיומות. בכל מקרה, תודה למרי שהעלתה את הנושא בדרך זו, וכמנהל הפורום כדאי שדברים אלה ילקחו בחשבון.
בברכת חג שמח, פרופ׳ יונה תדיר

שאלה מעניינת וחשובה. קיים מגוון רחב של טיפולים אלטרנטיביים, חלקם יעילים יותר, חלקם יעילים פחות וחלקם אינם יעילים כלל. מנסיון של קבוצת מומחים אשר בדקו את הנושא נמצא שבמקרים מסויימים, ובידיים מיומנות, קיבלנו תוצאות טובות של הקטנת נפח מיומות ושיפור בסימפטומים (גון דימומים חזקים) במהלך סדרת דיקורים שנמשכה כ 10-12 שבועות. אולם לא פחות מעניין מכך היתה העובדה שעם הפסקת הטיפול בדיקור חזרו המיומות לגודלן המקורי וגם הדימומים התגברו. ולכן, המלצתנו הייתה: א. לבחור מקרים בצורה קפדנית, כי לא כל מיומה הגיבה. ב. לבצע זאת רק במקרים בהם גיל המעבר אינו רחוק, כלומר, לגשר למספר חודשים כדי למנוע ניתוח בקבוצת גיל זו.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

תרופה זו לא אושרה עדיין לשימוש בארץ ולכן לא ניתן להשיגה. היא הוגשה לדיון בסבב דיוני סל הבריאות ולא אושרה עדיין. ההחלטה אם לטפל באופן שמרני, בין אם בגלולה זו אשר כאמור לאושרה לשימוש, או בטיפול תרופתי או זעיר פולשני אחר (ויש מספר חלופות טיפול שמרניות), היא פועל יוצא של מגוון שיקולים, כגון גיל, מיקום המיומה, קצב גידולה, תכניות הילודה, מצב בריאותי כללי, וכיוב׳.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

על בסיס מה החלטת שטיפול זה אכן מתאים לך? בחירת הטיפול המתאים לשרירני רחם , מתוך מגוון רחב של חלופות טיפול ה(שניתוח בשיטה א׳ - ב׳ - ג׳ - ד׳) זה רק חלק מאותן שיטות הוא פועל יוצא של מגוון רחב של שיקולים.
פרופ׳ יונה תדיר

התרופה לא אושרה עדיין ע״י משרד הבריאות ולכן גם לא ניתן עדיין להזמינה מחו״ל (הליך הנקרא 29ג׳). הדבר נמצא בדיונים עדיין ואולי יאושר במהלך החדשים הקרובים. בכל מקרה, ההתוויות שתהיינה בבוא יום אינן מתאימות לכל מקרה וכדאי לברר עם גורם הבקיא בתחום מה המצבים בהם ניתן יהיה לטפל בתרופה זו.

תחילה להבנת מיקום השרירנים. שניהם מצויים ברחם ולא כפי שהבנת, או תארת, אחד מחוץ לרחם וכמה בתוך הרחם. ההבדל הוא במיקום בדופן הרחם, אבל שניהם בדופן הרחם. בנסיבות שאת מתארת, ולאור גילך הצעיר, אין מנוס מניתוח. את יכולה לעשות דיקור, ותזונה, והומאופטיה, וכיוב׳, אבל כל זה בנוסף לניתוח ולא במקום ניתוח. יתרה מזאת, עליך לדעת שני דברים חשובים נוספים: א. בגילך הצעיר הסכנה להישנות התופעה גבוהה יחסית, ולכן יהיה עליך לקחת זאת בחשבון בתכניות הילודה שלך. ב. ככל שתמתיני כך גם יגדל הנזק לרחם ותגרם פגיעה לפוריותך העתידית.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

את מעלה מספר גדול של שאלות שחלקן אינו מתאים לפורום ציבורי וחלקן כן.
אכן, אנו חוששים משרירן שגדל מהר, אבל השאלות
מה נכון לעשות? וממה לחשוש? או לא לחשוש? זו שאלה מורכבת גם בדיונים רפואיים.
מה נכון לעשות, ומה ההשלכות של לעשות או לא לעשות על
פוריותך העתידית היא שאלה לדיון עם הרופא/ה.
פרופ. יונה תדיר

שאלותיך ראויות, אך אינן מתאימות לפורום ציבורי. יש בהן כדי לקבל החלטות טיפוליות ובמיוחד בשרירנים שגדלו במהירות יחסית, ובגילך, עליך לפנות לרופא/ה המומחה/ית בתחום זה.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

שרירן יכול להופיע בעל שלב, ולהיות מאובחן לראשונה גם במהלך הריון. סביר להניח שהיה שם גם קודם לכן, בגודל קטן שלא אובחן, וההשפעה ההורמונלית של ההריון גרם לגדילתו. מומלץ לבצע בדיקת אולטרהסאונד כ 3-4 חדשים אחרי ההריון ולהחליט בהתאם. בשלב זה אין צורך לעשות דבר נוסף.
פרופ. תדיר

בתחילת שאלתך העלית השערה שמדובר בדלקת ובהמשך את מתייחסת להשערה כאל עובדה. מה שאת מתאר לא מתאים למצב דלקתי אף כי זה יתכן, אך ממש לא סביר. אין פרטים בשאלתך על גודל הממונה, מיקומה, גיל ההריון וכיוב׳ ולכן לא ניתן להשיב לשאלתך. כללית ייאמר שמיומה אינה מפרישה חמרים הפוגעים בעובר. בעיות של מיומה בהריון אינן קשורות להפרשת חמרים. ייעוץ עשוי לסייע להבנת המצב ומה צפוי, ולהערך בהתאם, אל לא לשנות את המצב.
פרופ. יונה תדיר

פורום זה אינו פורום שיווקי ולא נועד למתן המלצות אישיות לרופא זה או אחר. כללית ייאמר כי בבתי החולים ובמרפאות שרותי בריאות כללית יש רופאים המבצעים פעולה זו. הפניה בתוך הקופה מתבצעת ע״י רופאים המיומנים בביצועה.
פרופ. תדיר

שאלה כגון זו אינה לפורום. עלעך להיות במעקב רפואי ולנהוג על פי ההמלצ׳ות , בעל מקרה לגופו.
פרופ. תדיר

איילת שלום
אין, למיטב ידיעתי, קשר בין שרירן וספורט.
גלולות מהדור החדש נחשבות כמעכבות גדילה של שרירנים
בריאות שלמה

סביר מאד להניח שתחושת הכאב והכבדות היא שילוב של ההריון והשרירן. קשה כמובן לדעת מה יותר ממה, אבל במימדים אלה, ובמיקום זה, עליך להיות בקשר עם הרופא/ה המטפל/ת כדי לבחון אם יש דבר חריג במצבך.
בהצלחה,
פרופ׳ תדיר

כמנהל הפורום יכולתי למחוק מידע שווקי זה, אבל העדפתי להשאירו ולהתייחס אליו.
לשרירן בהריון אין טיפול, בין אם כירורגי או אחר. יש להיות במעקב ראוי ולקבל החלטות על ההריון וההערכות ללידה בהתאם. לאפורה המשלימה, לסוגיה השונים, יש לשחבות רבה. אך חוששני שחומר שיווקי זה עלול להטעות את הציבור.
אשמח לשמוע דיעה אחרת.
פרופ׳ יונה תדיר

כדי להשיב על שאלתך (הטובה מאד) אני זקוק להסבר ארוך מאד, וזהיר מאד. שהרי יש מי שמציע טיפול זה, ויש מי שמקבלת, או שוקלת לקבלו, ויש גם שיקולים כלכליים ברקע, וצריך גם הבנת הרקע. לדוגמא: א. לאישה צעירה (מה זה צעירה? במונחים של פוריות והריון 20-30 ??) יש בד״כ קצב גידול מהיר של השרירנים (בהשוואה לנשים מבוגרות יותר 30-40) ויש גם חשיבות רבה יותר למניעת נזק לרחם. פעמים רבות נשים נוהגות לחשוש מניתוח בגלל שאולי הניתוח יפגע ברחם, תוך שהן מתעתמות מהנזק הוודאי שגורת השרירן לרחןף מעצם נוכחותו שם, וודאי נעל גודל מסויים, ומיקום מסויים. ניתוח נויד לתקן רחם ולא לפגוע ברחם. . ב. ההתאמה לטיפול מסוג זה מחייבת ביצוע בדיקת MRI מקדימה, כי לא בכל גודל, או בכל מיקום, ניתן לטפל. ג. נשים נוטות לחשוב שטיפול זה מסיר את המיומה, ולא כן הוא. הוא מקטין אותה במעט, ומשפר תחושות סובייקטיביות לעיתים, ועל כל אלה שנויות במחלוקת הדעות בין המומחים.
וזה רק דגימה של בעייתיות הנושא.
פרופ׳ יונה תדיר

כדי להשיב על שאלתך (הטובה מאד) אני זקוק להסבר ארוך מאד, וזהיר מאד. שהרי יש מי שמציע טיפול זה, ויש מי שמקבלת, או שוקלת לקבלו, ויש גם שיקולים כלכליים ברקע, וצריך גם הבנת הרקע. לדוגמא: א. לאישה צעירה (מה זה צעירה? במונחים של פוריות והריון 20-30 ??) יש בד״כ קצב גידול מהיר של השרירנים (בהשוואה לנשים מבוגרות יותר 30-40 או 40-50) ויש חשיבות רבה יותר למניעת נזק לרחם מגידול המיומה. פעמים רבות נשים נוהגות לחשוש מניתוח בגלל שאולי הניתוח יפגע ברחם, תוך שהן מתעלמות מהנזק (הוודאי) שגורם השרירן לרחם מעצם נוכחותו שם, וודאי מעל גודל מסויים, ומיקום מסויים. ניתוח נועד כדי לתקן רחם ולא לפגוע ברחם. ב. ההתאמה לטיפול מסוג זה מחייבת ביצוע בדיקת MRI מקדימה, כי לא בכל גודל, או בכל מיקום, ניתן לטפל בשיטה זו. ג. נשים נוטות לחשוב שטיפול זה מסיר את המיומה, ולא כן הוא. הוא מקטין אותה במעט, ומשפר תחושות סובייקטיביות לעיתים, ועל כל אלה, ועוד, שנויות במחלוקת הדעות בין המומחים.
וזה רק דגימה של בעייתיות הנושא.
פרופ׳ יונה תדיר

קצת קשה להתמודד עם מגוון כה גדול של שאלות, טובות לכשעצמן, כאשר קיים חסר מידע בסיסי אשר בלעדיו לא ניתן להגדיר מה נכון ומה לא נכון לעשות. אמנע מלפרט שאלות רלונטיות על מצבך הבריאותי, גילך, ילודה (בעבר ובעתיד) מיקום השרירנים, קצב גידולם, ועוד ועוד. ו... אנא, אל תפרטי את התשובות, כי כך לא עושים רפואה נכונה.
כפי שאת רואה, איני מזלזל בשאלותיך שהן באמת טובות, אבל לא ניתן להסבירן כראוי בדרך זו. אתייחס לכן רק לחלקן:
1. שרירנים אכן מזיקים לרחם, כמעט תמיד, וההחלטה מתי הנזק מתחיל להיות משמעותי, כזה המצדיק טיפול (כזה או אחר) הוא פועל יוצא של מיקום, גודל, סימפטומים, ועוד.
2. בניתוח להסרת מיומות עלולים להיות סיבוכים, כאלה או אחרים, כמו גם במצב בו הנזק הנגרם לרחם (ולפוריות) נגרם מהחלטה שלא לנתח. לכן, ההחלטה מתי זה נכון לטפל? וכיצד? היא פועל יוצא של סיכון מול סיכון, וסיכון מול סיכוי, והוא שונה ממקרה למקרה, ומגיל לגיל, ומתכניות ילודה א׳ ל ב׳. 3. לפרוסקופיה היא גישה ניתוחית טובה, אחת מתוך מספר שיטות. יש לה יתרונות וחסרונות, ונושא פיזור התאים (אותו את מזכירה) ואשר עלה לכותרות לאחרונה (ועליו, בנפרד, אוכל לכתוב 30 עמודים) קרוב לוודאי, כלל אינו רלוונטי למקרה שלך!!! הרצאה בנושא זה העברתי לאחרונה בפורום מומחים. 4. לעניין האולטרהסאונד הממוקד, כבר הרחבתי בתשובותי הקודמות.
בהצלחה,
פרופ׳ יונה תדיר