פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

בדיקת אולטרהסאונד אינה מסתיימת בהגדרה ״משהו״. יש הגדרות מיקום וצורה המאפשרות אבחנה בין מספר אפשרויות. אין באפשרותי להתייחס לשאלתך באופן שיהווה תשובה רפואית ראויה.
פרופ. תדיר.

אין שום סיבה לדאגה. שרירן אשר מצוי זמן רב , ובדרך כלל
ללא גדילה משמעותית, עובר תהליכי הצטברות סידן.
שלא כמו בכלי דם שם זה עלול להיות מסוכן, כאן אין לזה חשיבות רבה.
כדאי להמשיך מעקב כל 6-12 חודש ולהחליט בהתאם. בשלב זה
אין הצדקה לנתח.
פרופ. תדיר.

שרירן עובר בהריון שינויים מסוגים שונים. הוא גדל במהירות ועובר לעיתים תהליכי נמק עקב חוסר אספקת דם הנדרשת לאור גידולו המהיר (יחסית למצבו הטרום הריוני). תהליך זה מלווה בכאבים, והטיפול שקיבלת אינו משפיע על השרירן, ועם אותם תהליכים, אלא רק פועל כנגד הכאבים. משל למה הדבר דומה? אם היה לך כאבי ראש מסיבה זו או אחרת, וקובלת כאבי ראש, הראש (לשמחתנו) נשאר, ולצערנו, במקרים רבים, הכאב חוזר לאחר מכן. משמע... השרירן אינו נעלם, ואף סביר להניח שימשיך לגדול, וכאבים עלולים לחזור.
פרופ׳ יונה תדיר

שאלתך מייצגת התלבטות הגיונית ממקום של אי הכרת הפרטים. במידה והשרירן אכן בולט לחלל הרחם, וחלק משמעותי ממנו אכן בולט אל תוך החלל ומעוות את רירית הרחם, ואת זאת ניתן לראות הן בבדיקת אולטרהסאונד טובה והן בהיסטרוסקופיה אבחנתית, אזי יש הצדקה להסירו בהיסטרוסקופיה ניתוחית, ו... ״בידיים מיומנות״. מדובר בפעולה פשוטה יחסית אשר נועדה לשמור על הרחם בפני נזקים שהשרירן עלול לגרום. במידה וחלקו העקרי של השרירן הוא תוך דופני ואין עוות החלל, ניתן להמנע מניתוח ולעקוב בבדיקות אולטרהסאונד המתועדות היטב במכון מתאים. התערבות מוצדקת אם השרירן גדל ומעוות את הרירית. ההרדמה הקצרה אינה צריכה להוות שיקול.
פרופ. תדיר.

זה יכול לקרות לעיתים. אין מה להבהל בשלש זה. יש להמתין מספר ימים ואם זה נמשך יש לפנות לרופא ולבצע בדיקת שד, ו/או גם בדיקת רמת הורמון הפרולקטין.
פרופ. תדיר

שאלתך אכן מצדיקה מספר הבהרות:
א. אין סתירה בין כל תוצאות בדיקות האולטרהסאוד שאת מצטטת. סובסרוטי, משמעותו, שחלק מהשרירן בולט לכוון הדופן החיצוני של הרחם, אבל בכל מקרה, חלקו, מצוי בדופן הרחם, ומשעות הדבר תוך דופני/סובסרוטי. בשורה התחתונה של הגדרת המיקום משמעות הדברים שהשרירן פונה לחלק הרחם הפונה לכוון אברי הבטן ולא לכוון הדופן הפנימי של הרחם, הרירית. אין לך אפשרות בחירה, אבל אם הייתה, בהקשר של הריון, עדיף המיקום שיש לך.
ב. לגבי הכאבים: אכן, כאבים כגון אלה שאת מתארת אםיניים לשרירן בהריון. יש אמנם סוגים שונים של כאבים במהלך הריון וקשה להבחין בין מקור כאב זה או אחר, אבל רופא/ה מיומן/ת יכולים להבחין, הגם שהטיפול לא יהיה הרבה שונה.
ג. לא ניתן לאמר בוודאות אם יש קשר בין הבדלי גודל העוברים לשרירנים. כללית זה נראה לי ללא קשר לשרירנים.
ד. מדללי דם אינם הטיפול למצבים כגון אלה והשימוש בהם, במהלך הריון בר סיכון, צריך להיות ע״י שיקול דעת של מומחה/ית בהריון בר סיכון, וללא קשר לשרירנים.
ה. העובדה שהשרירן גדל בהריון אינה מפתיעה. זה בדיוק מה שקורה לשרירנים בהריון בעקבות שפע אספקת דם לרחם, ורמות הורמונים גבוהות. נכון להיות כאמור במעקב הריוני, טוב ולהערך נכון לקראת ההמשך והלידה.
ו. לסיכום: ברשותך, תיקון קל לשאלתך. מה שחשוב עכשיו זה לא בעיקר העוברים אלא בעיקר האימא שלהם. בלי אמא בריאה אין ילדים בריאים, ועוד, שרירנים אינם גורמים לפגיעה בעוברים כל עוד נערכים נכון גם לקראת לידה המתאימה גם למצב השרירנים וגם למצב העוברים.
בהצלחה. פרופ׳ יונה תדיר

צר לי, אין בשאלתך אפילו קצה קצהו של חוט המאפשר התייחסות לשאלתך. הלא כן?

אין שום קשר בין סוג פתיחת דופן הבטן לבין ניתוח קיסרי. מה שחשוב זה סוג פתיחת דופן הרחם ולא סוג פתיחת הבטן. מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. ואשר לסוג פתיחת הרחם? זה כמובן פועל יוצר של הסיבה לניתוח, שרירנים (מיומות)? מיקומם? עומק חדירתם? וכיוב׳.
פרופ׳ יונה תדיר

שום דבר אינו סותר, ואת מתמקדת בדבר הלא חשוב, והוא צלקת הבטן. עבורך, ואין זה מפתיע כאשר לא מודעים לאנטומיה, צלקת היא צלקת, ולא כן הוא !!! מה שחשוב זה מיקום השרירן בעומק שכבות הרחם, גודל השרירן, ועומק החדירה הנדרשת כדי להוציאו מדופן הרחם. אין כל סיבה מדוע שלא יבצעו לפרוסקופיה בבתי החולים, היום, אתמול או מחר. לפרוסקופיה הוא ניתוח אשר לא כל מנתח גינקולוגי מיומן בו ויתכן שבבית החולים בו את אמורה לעבור ניתוח המומחה ללפרוסקופיה אינו זמין, או שלפרוסקופיה אינה מתאימה לסוג הניתוח וסוג מיקום (או גודל המיומה) שלך. לא ניתן לתת תשובות מלאות למידע חלקי. בכל מקרה, אין כל סתירה בין תשובתי לבין מה שאת מצטטת !!!
פרופ׳ יונה תדיר

לצערי, נראה כי אינך מבינה את תשובותי הקודמות. לפרוסקופיה משמעותה ניתוח דרך נקב קטן בדופן הרחם. אין לזה שום קשר לסוג הניתוח שנעשב ברחם, ולכן אין כל קשר בינו לבין ניתוח קיסרי בעתיד. כדאי שתקראי את תשובותי הקודמות כדי להבין במה דברים אמורים.
פרופ׳ תדיר

אכן, כאשר קראתי את חלקה הראשון של שאלתך הדבר הראשון שעלה במוחי זה ... מדוע אינה עוברת ניתוח. מקובל ונכון לבצע ניתוח זה בהרדמה כללית. אין מה לחשוש ממה שאת מגדירה ״כסבל״.
בהצלחה. פרופ. יונה תדיר

אין חשיבות יתרה לסוג ההרדמה והדבר בהחלט אפשרי גם בהרדמה אפידורלית. אין קשר בין ההרדמה לבין ״רצינות הרופא״. אם חשוב לך מסיבה כלשהי הרדמה זו או אחרת, זה חסר חשיבות באשר לניתוח עצמו.
ולשאלותיך האחרות. אין סיבה להוציא את השחלות אם הן נראות תקינות במהלך הניתוח. לגבי הוצאת צואר הרחם, גם זו שאלה טכנית. יש רופאים הנובגים להוציא ויש הנוהגים להשאיר. לעניות דעתי הגישה היותר מקובלת היא להוציא מאחר ואין לצואר הרחם כל משמעות אנטומית או פיזיולוגית, וגם לא קשר ליחסי מין. קבלתי את המלצות הרופא שלך.
פרופ. תדיר

אני יכול להבין מדוע את ״מבולבלת״ אף כי אין בחומר שסיכמת יפה כל סתירה וכל סיבה ל... ״בילבול״. אוכל להסביר רק על קצה המזלג, כי הסבר מלא יחייב כתיבת 3 עמודים.
1. כל מיומה סובסרוזית (תת רירת הרחם) יש לה מרכיב תוך דופני, אינטרה-מורלי. וכל מיומה כזו אכן מעוותת את חלל הרחם.
2. מיומה במיקום כזה יכולה לפגוע בהשרשת העובר ברחם.
3. גישה היסטרוסקופית נכונה למיומה סוב מוקוית (תת רירית) אבל במיקום זה הדבר עלול להיות בעייתי בגלל הכניסה דרך חלל ורירית הרחם וזה מחייב מיומנות רבה.
לעיתים, כניסה דרך דופן הרחם עדיפה למניעת פגיעה ברירית הרחם. צריך יותר מידע כדי להתלבט בשאלה ״עדינה״ זו.
בהצלחה,
פרופ׳ יונה תדיר

בטעות נכתב בתשובתי ... כל מיומה סובסרוזית (תת רירת הרחם) והכוונה ש... כל מיומה סובמוקוזית. סובסרוזית הכוונה לצד הרחם הפונה לחלל הבטן. סוב סרוזית ... פונה לצד רירית הרחם. למען הסר ספק, לשתיהן יש מרכיב תוך דופני ... אינטרהמורלי.
פרופ׳ תדיר

נראה לי ששאלותיך המנוסחות היטב ומבטאות לא רק את ההתלבטות אלא גם את מה שנראה לך כסתירות, ובפועל אין סופרות אלא משלימות זו את זו, יחד עם ראשי הפרקים של מענה שקיבלת, די בהן כדי להשלים את התמונה בייעוץ לקראת קבלת החלטה מושכלת ולא מתוך אי הבנה או מבוכה.
בהצלחה,
פרופ׳ יונה תדיר

אני מייחס חשיבות רבה לאינטרנט כמקור מידע זמין לציבור, אבל הדוגמא שלך ממחישה עד כמה זה מסוכן ומשרת לרעה את המטרה, במקרים בהם הפרשנויות שנעשות שטחיות ושגוײַות. את קוראת חלקי מידע ממקורות שונים ומנסה לייצר תמונה כאילו היה מדובר בהרכבת תמונת פאזל או דמות מאבני לגו. ברפואה, לצערי או לשמחתי, זה קצת שונה. בנוסף, את מנסה לחפש סתירות בין הדברים, וכאשר אני קורא את תשובותי הקודמות, איני מוצא כל סתירה בין המלצות הרופאים.
בהכללה ייאמר: 1. אכן, צודק הרופא לגבי הגודל המקסימלי לכריתה היסטרוסקופית, אבל לא רק הגודל קובע אלא גם המיקום. ראי את תשובתי הראשונה. 2. משום מא את מתעקשת על גישה היסטרוסקופית, כי אולי היא פחות פולשנית? מה שאת אולי לא לוקחת בחשבון זה שכריתת שרירן בגודל כזה, בגישה זו, גם אם רק את חלקו הבולט לחלל הרחם, עלול להרוס לך חלק מרירית הרחם ולפגוע בפוריותך. האמנם, זה מה שאת מבקשת? 3. עניין המלצות ה FDA בנושא הלפרוסקופיה, שוב, אינן רלוונטיות לעניינך. לא מדובר בלפרוסקופיה בהמלצות אלה, אלא בשימוש במכשיר מסויים.... (מורסילטור, שאגב, אני הייתי הראשון בעולם לפתח ולתאר אותו לפני שנים רבות)... במהלך ניתוח לפרוסקופי, מחשש פיזור תאי גידול, אם הוא ממאיר.
השאלה שצריכה להטריד אותך היא רק אחת: כיצד להוציא את המיומה (מיומקטומיה) ולשמר ככל שניתן על שלמות הרחם. ותשאירי לרופא להחליט באיזה מכשירים עליו להשתמש. לפרוסקופיה היא גישה מצויינת, אבל לעיתים עדיף בכלל ניתוח בבטן פתוחה, כדי לשמר את הפוריות. הדבר תלוי (כפי שכבר הסברתי) בגודל, במיקום, ובמיומנות הרופא/ה. אני ממליץ לך פשוט... לתת אמון ברופא שלך, מבלי שאני יודע במי מדובר, כי לפחות כל מה שתיארת עד כה, תואם לחלוטין את דעותי והסברי.
בהצלחה, פרופ. יונה תדיר

תודה. שמח אם סייעתי להבנתך.
בהצלחה. פרופ׳ תדיר

שלום רב,
מקובל לחשוב שמיומנות שאינן לוחצות את רירית הרחם לא מפריעות להריון, אם כי, נהוג לשקול הסרתם במקרה של מספר החזרות של עוברים יפים ללא הריון , בהעדר סיבה אחרת
בהצלחה

אכן, יש נטיה להישנות, אך לצורך מענה מפורט יותר... שכחת לציין את גילך, וזה מהותי בכל מקרה, ודאי בתאור זה.
פרופ׳ יונה תדיר

מדובר בשתי תופעות שונות על אך המצאותן באותו רחם. שרירני רחם (מיומות) מקורן בשריר הרחם והרכבן תאי שריר ורקמת חיבור, ואילו פוליפים מקורם ברירית הרחם. מנגנון ההוצרות שונה והטיפול שונה. תופעת ההישנות של שרירנים שכיחה יותר בנשים צעירות (25-35) אף כי ההישנות מתרחשת גם בגילים מבוגרים יותר. לא ניתן למנוע הווצרות וכדאי לדעת גם מה היתה תוצאה הבדיקה הפתולוגית של החומר שהוצא מהרחם בעבר. ניתן אולי לעכב גידול במסגרת ברור הורמונלי. בכל מקרה עליך להוועץ ברופא/ה.
פרופ׳ יונה תדיר

היסטרוסקופיה אבחנתית בלבד נעשית ללא הרדמה.

אין קשר בין מה שעשית בעבר לבין סוג ההרדמה. היסטרוסקופיה ניתוחית מתבצעת בהרדמה עקב הכאבים המלווים טיפול זה.
פרופ׳ תדיר

סוג הניתוח אינו חלק מתכנית ״כבקשתך״, ותשכחי ממה ששמעת, או ממי ששמעת, כי הסיכוי שזה רלוונטי לענייך אינו קרוב ל -0- אלא ממש -0- . אמת הדבר כי חשובה מיומנות רבה בסוג זה של ניתוח, אבל גם זה עדיין לא רלוונטי. מה שחשוב זה מיקום המיומה, ואם אכן מדובר במיומה אינטרהמורלית (כלומר, תוך דפנית) אזי הסיכוי שזו הגישה המתאימה קלוש עוד יותר. יש לבצע בדיקת אולטרהסאוד בהגדרת מקסימלית למיקום ואם יש עדיין ספק על מידת החדירה לכוון רירית הרחם ניתן להשלים את המידע בהיסטרוסקופיה אבחנתית, אבל גם זה, רק אם יש ספק. במרבית המקרים בדיקת אולטרהסאונד איכותית עשויה להבהיר את שאלת הכוון.
בהצלחה. פרופ׳ יונה תדיר.

לעניות דעתי, רק סיבה אחת יש להיותך בדילמה. חוסר הרצון לעשות את מה שצריך, תוך תקווה ש... יהיה בסדר. ההיסטוריה המשפחתית של גידולים סרטניים למיניהם חשובה, אך ספק מה מידת הרלוונטיות שלה לבעייתך. גם אם קצב גידול השרירנים (מיומות) שלך איטי יותר, כוונתך להמתין עם ההריון אינה מותירה מקום לספק. עליך לעבור ניתוח להסרת השרירן (בין אם הוא יחיד או גודל הרחם מורכב ממספר שרירנים). בהריון שרירנים גדלים מהר מאד ובגודל בו מדובר עכשיו נכון יהיה אם תבצעי ניתוח. את חוששת מפגיעה ברחם כתוצאה מהניתוח אך מתעלת מהנזק הוודאי שנגרם לרחם מנוכחות השרירין ומגידולו.
פרופ. יונה תדיר

הרבה שאלות, חלקן אישיות וחלקן כלליות.
1. היכן נמצא השריר, ועד כמה זה נקשר לפוריותך? אכן, חשוב לדעת היכן נמצא השרירן ואת זה עדיף לבצע במכון אולטרהסאונד של הקוםה ולא אצל הרופא/ה. כדאי לבקש הפניה ולשמור את תוצאות הבדיקה (לא את התמונות, הו מיותרות) לצורך ידיעה עכשווית ומעקב עתידי. מדובר אכן בשרירו קטן עדיין, אבל הוא ידדל ומעקב זה חשוב לצורך החלטות למיניהן.
2. גלולות: שרירן גדל אכן בהשפעת הורמונים, אבל עד כמה הגלולות משפיעות על כך, זה שנוי במחלוקת. תוכלי להמשיך למספר חדשים תוך מעקב מסודר על השרירן, גדלו ומיקומו + סימפטומים כגון דימומים, כאבים. ובכל מקרה לא להמתין יותר מידי (שנים) עם ההריון.
בהצלחה, פרופ. יונה תדיר.