פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

ישנם דברים עליהם ניתן להסביר בערפול, בהעדר מידע מדוייק על מצבך, כלומר מיקום מדוייק של השרירן/ים, קצב גידולם, סימפטומים (כגון דימומים ו/או כאבים) וכיוב׳, ויש דברים עליהם ניתן לאמר דברים ברורים. יש אמנם טיפולים תחליפיים לניתוחים, בגישה זו או אחרת, אבל אין שום טיפול תחליפי (ואם אפשר במצבים מסויימים להמנע מניתוח אז כדאי אכן להמנע מניתוח) בו השרירן נעל, אלא רק בניתוח. לפיכך, שאלתך... ״מישהי עשתה אולטרסאונד ממוקד וזה מעלים לגמרי את השרירן?״... ממחישה את חוסר הבהירות בנושא. לא אולטרהסאונד ממוקד, לא צנתור עורקי השרירן, לא טיפול הורמונלי זה או אחר, ולא טיפול ברפואה משלימה... אף טיפול לא מעלים את השרירן/ים. ולשאלתך הממוקדת יותר: א. הטיפול באולטרהסאונד ממוקד שנוי במחלוקת בין המומחים. ב. הצינתור אינו מומלץ למי שעדיין לא ילדה עקב סכנת פגיעה בשחלות ו/או באספקת הדם לרחם. מעבר לכך לא ניתן להתייחס בשאלתך להתאמת טיפול כלשהו.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

במידה והשרירן מצוי בדופן הקדמי ונוטה לכוון חלל הבטן ולא אל תוך רירית הרחם (מה שמוגדר כסוב- סרוזי) אזי סביר להניח שניתן להוציאו בגישה לפרוסקופית. משך הזמן להמתנה עד הריון אינו תלוי בסוג פתיחת דופן הבטן (לפרוסקופית או בטן פתוחה), אלא בגודל ועומק הפתח בדופן הרחם שנדרש לעשות כדי להסירו ולשקם את דופן הרחם. זאת נית׳ן לאמר רק לאחר הניתוח. כללית ניתל לאמר שמותר לנסות להרות כ 4-6 חדשים לאחר ניתוח כזה, או כזה. בהצלחה,
פרופ׳ תדיר

לא ניתן להשיב על שאלתך באשר לטיפול זה, או אחר, בהעדר כל מידע על מצבך (גיל, מיקום שרירנים, סימפטומים, תכניות ילודה, ועוד). מאחר ושאלתך כללית מאד גם תשובתי תהיה כללית. כלומר: הטיפול באולטרהסאונד ממוקד שנוי במחלוקת בין המומחים, בין אם בהקשר לתכניות ילודה ובין אם לאו. גם ההתאמה אליו, אם בכלל, מחייבת בירור מקדים הכולל בדיקת תהודה מגנטית (MRI) מקדימה. אולם כאמור, גם למי שיכולה לעבור את הטיפול, מיקומו של טיפול זה בין מגוון חלופות הטיפול לשרירני רחם (מיומות) שנוי במחלוקת.
בהצלחה,
פרופ׳ יונה תדיר

תודה לעדכון החשוב. מנהל הפורום מקפיד להיות מעודכן במתרחש בתחום הטיפול בשרירני הרחם וכל עדכון מתקבל בברכה ובהערכה. שאלה זו נשאלה בחודש אוקטובר 2014 והתשובה שניתנה הייתה מדוייקת וזהירה. בהודעה לעיתונות שהוציאה החברה המפתחת (שעשתה עבודה מדהימה בפיתוח השיטה הבלתי פולשנית) כשנה לאחר המענה לשאלה זו (ב 7 לאוקטובר 2015) נמסר כי מנהל התרופות והמזון בארה״ב (FDA) אכן אישר את השימוש גם לנשים המעוניינות לשמר פוריותן, וזאת על בסיס נתונים שכללו 118 נשים שהרו לאחר הטיפול. יש להבין שנשים מצליחות להרות עם שרירני רחם, בלי או עם טיפול, זה או אחר. העובדה שנשים הרו גם אחרי טיפול זה היא אכן חשובה ומעניינת, ומשמעותה שלא נגרם נזק בלתי הפיך לתפקוד הרחם. יחד עם זאת, כפי שנכתב במענה לפני שנה, בחירת הטיפול מחייבת בדיקת MRI מקדימה ולריחוק מיקום השרירן מרירית הרחם, כמו גם לגודל השרירן/ים, יש חשיבות רבה בקביעת ההתאמה לטיפול זה. כאמור, חברת אינסייטק מוסיפה כבוד רב לתעשייה הישראלית, ולחדשנות הישראלית ברחבי העולם ונקווה לראות חידושים נוספים היוצאים ממקור יצירתי זה.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

שאלתך מורכבת וספק אם מתאימה לפורום ציבורי. קשה לאמר על בסיס מידע זה עד כמה השרירנים מפריעים לך להרות. כמוכן ידוע שבנשים צעירות, בגילך, שרירנים גדלים מהר יחסית גם ללא טיפול הורמונלי מסוג זה שקבלת. נסיון הקטנה בתכשירים הורמונליים (שונים והפוכים בפעילותם) אפשרי, אך הוא מחייב דחיית הטיפול להרות וספק אם זה נכון במצבך. לשאלת התזונה יש הגיון: כדאי להוועץ בתזונאי/ת העוסק/ת .
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

אין שום אפשרות לתת מענה לשאלתך בהעדר מידע על מיקום השרירנים בשכבות הרחם? גודלם? קצב גידולם? ומצבך הבריאותי הכללי.
פרופ׳ יונה תדיר

האם מדובר בנטע או שני?

אכן, כך חשבתי ולא במקרה שאלתי. נטע, (אם זו אותה נטע?) הפכה לעניות דעתי את השאלות באתר לתחליף להחלטה על טיפול. ציינתי זאת כבר בסבב השאלות והתשובות הקודם של נטע. ואם זו לא אותה נטע, אז סליחה על הטעות, ואבקש למקד שאלה חדשה. בברכת בריאות טובה ושנה טובה.
פרופ. תדיר.

1. למען הסר ספק, אדנומיוזיס אינו ניתן לניקוז. 2. לא נראה לי שזו שאלה המתאימה לפורום ציבורי באינטרנט. מדובר בנושא המחייב ברור על בסיס אישי כאשר כל המסמכים על מה שבוצע נמצאים בידי הרופא/ה היועץ/ת.
פרופ׳ יונה תדיר

1. למען הסר ספק, אדנומיוזיס אינו ניתן לניקוז. 2. לא נראה לי שזו שאלה המתאימה לפורום ציבורי באינטרנט. מדובר בנושא המחייב ברור על בסיס אישי כאשר כל המסמכים על מה שבוצע נמצאים בידי הרופא/ה היועץ/ת.
פרופ׳ יונה תדיר

אין שום קשר.

כמי שמייעץ לכל קופות החולים בנושא זה אוכל לאמר במפורש שאין כל סיבה לעבור קופה מסיבה זו. אין זה מתפקידי להמליץ על קופה זו או אחרת, אבל בזהירות הראויה, ומבלי להכיר את פרטי המקרה שלך, ארשה לעצמי לאמר בוודאות שהנחת המוצא שלך שגויה: א. מכבי הייתה הקופה היחידה אשר במשך שנים השתתפה במימון חלקי בטיפול זה של אולטרהסאונד ממוקד, ולאחר שבדקה את תוצאות הטיפול (השנוי במחלוקת) הסירה את המימון. שרותי בריאות כללית מתירה לאחרונה במקרים נדירים, ולאחר אישורים מיוחדים, ב. לעניין הטיפול בצנתור: מדובר בטיפול המתאים בנסיבות מסויימות ולא בכל מקרה (לדוגמא, במקרי דימום חזק, למי שהשלימה את תכניות הילודה ולא בכל מקרה של מיקום או גודל) ... ובמקרים המתאימים מכבי מאשרת טיפול זה, כמו גם קופות אחרות.
בהצלחה, פרופ׳ יונה תדיר

הכוון הכללי של סוב מוקוזי (קרי, תת רירי) הדוחק את החלל מוביל לאפשרות של כריתה היסטרוסקופית, אבל זה מצדיק היסטרוסקופיה אבחנתית ע״י רופא/ה המײַומן/ת בשיטה זו. רק כך ניתן לוודא שזה אכן אפשרי, או להתכונן להיסטרוסקופיה טיפולית ולהשלים את הבירור בתחילתה. פרופ. תדיר

שאלותיך טובות, אבל ניתן להשיב עליהן באופן כללי ואסור שתקבלי החלטות על סמך מידע זה. הטיפול באמבוליזציה הוא טיפול טוב למקרים המתאימים, בעיקר במקרים בהם הסיבה לטיפול היא דימומים חזקים. הטיפול אינו מומלץ למי שמתכננת עדיין ללדת. הטיפול אינו מעלים את השרירן אלא מקטין אותו על ידי חסימת כלי הדם של השרירן , או השרירנים, ובמידה מסויימת גם של אספקת הדם לרחם עצמו.
פרופ. יונה תדיר

לרוב לא גורם לירידה במחזור

טיפול זה מפחית את עצמת הדימום באופן משמעותי. בכ 10% מהמקרים עלולה להיות פגיעה באספקת הדם לשחלות ובמקרים אלה עלולה להתרחש הפסקה מחלטת של מחזור הווסת.

איני יודע מה המקורות מהם עת שואבת מידע, ואינטרנט אינו המקור אשר עלײַו יש לבסס החלטה על טיפול. רק לצורך הבנת מנגנונים ועקרונות האינטרנט הוא מקור חשוב וטוב. ולכן אסביר בקווים כלליים: 1. כל שרירן מעוות את הרחם. העובדה שאינו פונה לחלל הרחם, או לרירית הרחם, משמעותו שלא ניתן להסירו בגישה היסטרוסקופית, אך אין בכך כדי לאמר דבר וחצי דבר על עוות גוף הרחם. רק שרירן על גבעול מעוות בצורה קלה את גוף הרחם, וזה כנראה לא מה שיש לך. כל שרירן אחר המצוי בגוף הרחם מעוות את תקינות מבנה הרחם, וככל שהוא גדל יגדל גם עוות מבנה הרחם ותקינות תיפקודו.
2. ההחלטה אם ניתן, או עדיף, לנתח שרירן (מיומה) בגישה לפרוסקופית אינו קשור לקירבה לכלי דם. הוא קשור לגדלו, מיקומו, לתכניות ילודה, ובמידה רבה גם למיומנות המנתח/ת בשיטה זו. נדיר שקירבה לכלי תהווה סיבה להחלטה על הגישה. הניתוחית המעדפת. 3. דקפפטיל, או כל גישה תרופתית או שמרנית שאינה כירורגית, לא תגרום לשרירן להעלם !!!! אין דבר כזה. שרירן יכול לקטון לפרק זמן קצר ולכן ההחלטה אם כן או לא דקפפטיל היא חלק מראיה כוללת של תכנית הטיפול, או כחלק מקדים לטיפול כירורגי או אחר.
בהצלחה, פרופ׳. יונה תדיר

לצערי, נראה שאת מנסה לקבל החלטות טיפוליות לפי האינרנט, וכפי שציינתי, לא לכך נועד. כפי שציינתי גם, איני יודע מה מצב הרחם שלך? היכן מצוי השרירן? וזאת מאחר והתאור שציינת חלקי. לכן לא אוכל להמליץ אם מומלץ לעבור ניתוח או לא.
דקפפטיל, כאמור, אינו טיפול בפני עצמו אלא מקדים בד״כ לניתוח. הוא ניתן רק למשך 3 חדשים. ולא ניתן לצפות כיצד יגיב הרחם שלך, והגוף שלך, לטיפול זה. טיפול ממושך יותר מכניס למצב דמוי גיל המעבר, אך לא סביר להניח שתאבדי את הווסת לצמיתות, אבל זה תלוי כמובן במצב השחלות שלך אותן ניתן להעריך על סמך בדיקות הורמונליות.

תחילה ייאמר שמירנה אינה טיפול לדימומים עקב שרירני רחם אלא לשימומים על רקע הורמונלי. במקרים מסויימים תתכן הפחתה מסויימת בכמות הדימום, אך מאחר ומדובר בהתקן המשחרר הורמונים המיומה כלולה אפילו לגדול עקב טיפול זה. הדבר תלוי, בין היתר, במיקום המיומה, ובגיל בו תגיעי לגיל המעבר. דקפפטיל הוא תכשיר הורמונלי הניתן בזריקה ואשר נועד לדכא את הפעילות ההורמונלית של השחלות על מנת להקטין את המיומה. עקרון טיפולי הפוך מהמירנה. טיפול זה ניתן לעיתים לפני ניתוח ובד״כ אינו טיפול העומד בפני עצמו. בשני סוגי הטיפולים יש חשיבות למועד בו תחדל פעילות השחלות ותכנסי לגיל המעבר. ובכל מקרה, פורום זה נועד להסביר תהליכים ולא לשמש מדריך לטיפול, זה או אחר.
פרופ׳ יונה תדיר

אין זה נכון לקבל החלטות על סמך מידע אינטרנטי מוגבל, אבל כללית ניתן לאמר בשאלה כגון זו נכון לבצע בדיקת היסטרוסקופיה (ראיה ישירה אל תוך חלל הרחם) ובמידת הצורך ניתן לקחת דגימה לבדיקה מהממצא המתואר, ו/או אם נראה פוליפ ניתן להוציאו בגישה דומה. פרופ׳ יונה תדיר

היסטרוסקופיה אבחנתית נעשית בד״כ ללא הרדמה, וניתן לבצע גם דגימת רירית רחם. במידה וצריך מעולה יותר רחבה, או דגימץ רירי מדוייקת מנקודה מבויימת זה מחייב היסטרוסקופיה ניתוחית הנעשית בד״כ בהרדמה כללית (קצרה) או ״טשטוש״ שהוא הרדמה קלה.

קשה להמליץ על טיפול, זה או אחר, בהעדר מידע בסיסי כגון תכניות ילודה, סימפטומים, מיקום השרירן, האם אחד או יותר, ומה קצב גידולו. מתן ייעוץ ללא מידע (לפחות זה) יהיה בגדר חוסר אחריות.
פרופ׳ יונה תדיר

כאמור, החלטה על טיפול כירורגי או אחר אינה החלטה שמקבלים בפורום אנונימי באינטרנט. אנונימי, משמעותו בהקשר זה, בהעדר פרטים רפואיים אשר רק חלקם פורטו בתשובתי הקודמת ואשא התשובות להם מולידות שאלות הבהרה נוספות. וכדוגמא לאותה דוגמא: איני יודע מה זה, בגיל כה צעיר, ללא ילדים, ואין לי כוונה ללדת, ומי יודע מה ״יילד יום״ בהקשר לתכניות ילודה. למי שעדיין לא ילדה הטיפול בצינתור (עליו אני ממליץ לנשים מתאימות) אינו מומלץ עקב הסכנה לפגיעה בכלי דם לרחם, ו/או לשחלה, ופגיעה בפוריות עתידית. וזו רק דוגמא רלוונטית אחת.
עם כל הכבוד שאני רוחש לדור הפייסבוק והטוויטר, כאשר מידע רפואי הוא כה זמין (ולא אמין) רפואה נכונה עדיין אינה נעשית בדרך זו. פורומים כגון אלה נועדו להעשרת הידע הכללי ולא לקבלת החלטות.
פרופ׳ תדיר

הבעיה העקרית בהחלטה על כריתתה רחם לפרוסקופית היא עצם היכולם לבצעה. זאת, מאחר ולא בכל מקרה ניתן לבצע בדרך זו.
במידה ורופאי שיבא המיומנים בשיטה זו ממליצים על גישה זו נראה כי בעייה ההתאמה אינה עומדת ולא צריכה להיות התלבטות נוספת. לשאלותיך, משך הניתוח הוא בד״כ כ 1.5-2 שעות, אשפוז של כ 24 שעות, החלמה מהירה יחסית שהיא שונה מאישה לאישה ומהירה יותר מניתוח בבטן פתוחה. אחרי כ 10-14 יום נראה שזה יהיה מאחוריך, ואחרי כחודש תשכחי שעברת ניתוח.
פרופ׳ תדיר

זאת עליך לברר עם המנתח/ת. הדבר שונה ממקרה למקרה לפי סוג הניתוח. כללית ייאמר שתוך 10 ימים (בניתוח בטן פתוחה) , ואולי קודם לכן, תוכלי לעלות מדרגות, תלוי כמובן מה מצבך הכללי. בכל מקרה אסור שזה יהיה השיקול.