פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

לדברי הרופא הסיכוי להצלחה מאוד נמוך.
כעת אני בדילמה ובחרדות לא חזרתי אליו מאז ואני מחפשת פתרונות לבעיה וכמובן בראש ובראשונה במידה ולא יינתן לי לעשות החזרת אוברים אסכים לביצוע ניתוח להורדת השרירנים ( שוב לדברי הרופא הסיכוי קלוש שישאר משהוא אחרי ניתוח חוזר בפתיחת בטן ושהפעם מיקום השרירנים ממש סביב חלל הבטן לא מאוות את החלל אבל ממש סביבו ויש כול כך הרבה פתחים שיצטרך לבצע...
שאלתי החשובה היא במידה והדבר הנורא מכול קורה
האם באמת לאחר כריתת רחם השחלות עדיין יכולות להיות פעילות ועדיין יינתן לשאוב ביציות בטיפול??? אודה לתשובתך ושוב תודה רבהה :)

אנסה לפרט יותר על מנת לקבל תשובה ראויה..
כן, המיומה דחקה את הרירית.
בכל 3 ההיסטרוסקופיות הניתוחיות נעשה נסיון לכרות את השרירן. אלא מה??
בנסיון הראשון - לא היתה גישה נוחה והובן לרופאים תוך כדי הפעולה כי דרוש ליווי אולטרסאונד צמוד.
בשנייה - בלווי האולטרסאונד - הוסר חלק מהשרירן אך לא כולו.
בשלישית - הוסר חלק גדול מהשרירן וחלק - כך נאמר לי - התכווץ כך שהמיומה קטנה.

הפעולות היו במרחק של כחודש וחצי - חודשיים אחת מהשנייה. סה"כ לאורך כחצי שנה בוצעו 3 פעולות ניתוחיות.
מקוה שכעת ההסבר ברור ומדוייק עד לכאן.

אך במהלך טיפול הפוריות בדיקות האולטרסאונד הראו כי המיומה עדיין בגודל כ-4 ס"מ. כך שלא ברור לי מה בדיוק הורידו ממנה.. היא היתה כ-4 סמ ונשארה כ-4 סמ... מוזר..

גם הרופאים הודו כי לא הצליחו להסיר את המיומה בשיטה שנקטו ולכן המליצו על לפרסקופיה (כמובן ניתוחית - אלא מה ? ) .

מבחינת סיכוי הצלחת ההריון - כוונתי שנאמר לי כי לאחר לפרסקופיה המיומה לא תפריע יותר לקליטת ההריון ולהתפתחות העובר וכי הסיכוי (מהבחינה הזו) מצויין.
ידוע לי על הסטטיסטיקות. לא שאלתי עליהן אל על הפעולה הספציפית ועל סיכוייה.
כרגע הבעיה אצלי היא המיומה ולא כל דבר אחר. אין שום פגם בביציות שלי או ברמת ההורמונים (באופן מפתיע למרות גילי המופלג). ושוב - גם אם כן - שאלתי היא לגבי הניתוח הזה והאם אינו משאיר נזק לרירית או לרחם לעניין הריון קרוב, וכמו כן - האם יש סיכון לגשת לניתוח לפרוסקופי מיד לאחר 2 סבבים של טיפולי פוריות להקפאה.

אודה לך אם תתייחס לסיכויי/סיכוני הניתוח הזה ספציפית ולא לגורמים אחרים.

אבל זה בדיוק מה שאני שואלת. מה יסכן פחות את הרחם ואת הרירית לעניין הריון? - האם לפרסקופיה מסכנת או דווקא מעלה את הסיכוי כיוון שהשרירן יוסר?
- או שמא הנזק כבר נגרם ב-3 הפעולות הקודמות ??

לשאלתך מה נעשה בפעולות הקודמות:
כפי שכבר פירטתי - נעשו 3 נסיונות לכריתה חלקית של השרירן. נטען בזמנו כי הושגה המטרה אך בהמשך כאשר התחלתי בivf הובן לרופאים ולי כי המיומה עדיין שם ועדיין בגודל דומה ויש עדיין להוציאה.

אתה שואל מה בדיוק עשו שם ? גם אני שואלת..

הומלץ לי להסיר את המיומה כיוון שלפי מה שהרופאים טוענים היא מפריעה לכניסה להריון. בשל גודלה ובעיקר בשל מיקומה, (בקיר האחורי) כך הוסבר לי.
בנוסף לזאת היא גורמת לדימומים כבדים בזמן מחזור, ולאנמיה.

ההמלצה להסירה די ברורה לי, אם כי אני מקווה שלא מטעים אותי ושלא סתם אגרר לעוד ניתוח שיתגלה כמיותר. אתה חושב שניתן המשיך בטיפולים לצדה מבלי להסירה ?? אם כן אשמח לדעת

תודה

הבטן עים הרבה גזים שלא תמיד מישתחררים האים זה מהווה סיכון כלשהוא?ביגלל החתך בבטן הרי הבטן מיתנפחת זה לא מסוכן?סליחה על המגילה מה עלי לעשות?

האם ישנה תרופה שנקראת איסמיה, אני לא מצליחה למצוא שוב מידע על כך?

אך נקראת התרפה באנגלית?

סוג המיתוח כריתת רחם מלאה לא כולל שחלות בפתיחת
בטן,סך הכל ברוך ה׳מרגישה בסדר חוץ מכאבים בחתך זניחים

פרופ' תדיר,

אני בת 41 ורוצה עוד ילד (יש לי ילד אחד בלבד..)
אני מעולם לא חוויתי ניתוח כלשהו ואני היסטרית..
אני יודעת שזה ניתוח לא פשוט, וישנם סיכונים.
אני גיליתי שבעקבות סבב הורמונאלי אחד בלבד, גדלה לי המיומה גם בגלל סטרס..
אני ממש נבהלתי מהאולטראסאונד האחרון שעשיתי ולא הפסקתי לבכות מאז..
אני לא יודעת מה כדאי לעשות...
אני מבוהלת מההרדמה, מהניתוח, מההשלכות, מהרס הרחם... (לא שעכשיו יותר טוב)
חשבתי אפילו על דיכוי הורמונאלי, רק לא ניתוח...
אני חרדה ומפחדת, מוטרדת ובוכה ללא הפסק כמו ילדה..

מה אתה מציע? אני בחורה שמאוד דואגת לבריאותה, ופתאום הדבר הזה שצץ וגדל
זה ממש מבהיל!!! לא יודעת מה לעשות ויש לי תור לניתוח כבר אצל רופא פרטי.
תוכל להרגיע אותי?
האם הניתוחים האלה נפוצים בגילי?

היי אני לצערי עברתי בפתיחת בטן הוצאת שרירנים 2 גדולים ועוד רבים מסביב... הדאגה תמיד מצוייה ועד היום...
תלכי לרופא טוב תבררי ותחקרי
מאחלת לך הרבה הצלחה ולא לחכות הרבה אחרי השרירנים נוטים לחזור .... בעזרת השם להריון מהיר וזריז לי לך ולכול מי שחפצה בכך:)

תודה רבה לך על התגובה.

איך אוכל ליצור איתך קשר בבקשה?

נכון, לכל אחת יש מקרה ייחודי ובלעדי לה, אבל עצם הידיעה שאחת כבר עברה זאת והיא "נותרה בחיים", כלומר , לא קיבלה את זה כטרגדיה (כמו שאני לוקחת את זה לפני הניתוח ולא מפסיקה לדאוג ולבכות.. אני מרגישה שאני אדם אחר: פחות שמחה, עצבנית, מתוסכלת, כאובה ,מודאגת ברמות קשות ובלי סוף בוכה...)
אם מישהי תוכל להרגיע אותי במה שחוותה (פחות או יותר) זה מאוד יעזור.

לעיתים נראה לי כי אני היחידה הסובלת מהתופעה הזו הנקראת שרירנים.
אני מסתכלת סביבי בעבודה, בחוץ, בפארק, בקניונים, ונראה לי שאני האומללה היחידה הסובלת מכך.

לדאבוני, באמת לא הרבה מגיעות לניתוח, אלא רק בודדות מאתנו.
ואני במיעוט הזה.

פרופ' יונה,

תודה על העידוד..
ושוב, לא חשבתי, חלילה, על סיכון חיים, אבל על ניתוח לא פשוט, שקשה להחלים ממנו, שמותיר צלקת מאוד לא יפה על הבטן ובכלל, ניתוח לא מלבב בלשון המעטה.
זה לא ניתוח קיסרי "משמח",אלא, שמתביישים לדבר עליו והוא מאוד לא אסתטי וכואב.

לי חשובה מאוד האסתטיקה, ואני יודעת שאחרי ניתוח כזה לא יתאפשר לי לחזור לבקיני (כן, אני חטובה אבל מרגישה אישה עם רחם שרירני - כמו סוג ב') .

לאישה חשוב מאוד המראה וכן לשמור על פוריותה, ואני לא יודעת מהו ניתוח כי מעולם לא חוויתי אותו, ולדאבוני חבל שזה הניתוח הראשון שלי, שיותיר חוויה לא
מרנינה במיוחד.

או שיטה בחתך בטני.

שרירן בגודל 8.5 ס"מ שגדל מ- 5 ס"מ בעקבות סבב הורמונאלי של זריקות וסטרס.
אני מאוד מודאגת, כי שמעתי על דעות חלוקות לגבי הלפרוסקופיה, שהיא עלולה להותיר "עקבות" של מיומה בתוך הגוף, ושלא נדע, גם אין אפשרות לדעת האם
הגידול סרטני או לא.
האם ניתן לבצע חתך בטני כמו קיסרי בדיוק? האם החתך יותר ארוך מקיסרי?
אני בהתחבטות רצינית ואיני יודעת באיזו שיטה לבחור (הרי לכל שיטה יש את החסרונות שלה).
אתה בטוח מנתח, האם תוכל להבהיר לי את הנקודה החשובה הזו?
איזו שיטה עדיפה?

תודה רבה והערכה גדולה.

פרופ' תדיר היקר,

העניין הוא, שכל רופא שאני פונה אליו שולח אותי לפרופ' מומחה בתחום אשר מנתח בשיטת הלפרסקופיה במרבית המקרים.
אמנם, הוא מבצע גם ניתוחי בטן, אך תחום ההכשרה העיקרי שלו - הלפרסקופיה.
עוד טען בפניי שאם יהיה דימום, ייאלץ לפתוח בטן. ומכך אני חוששת ביותר.
רופא נוסף שקראתי עליו ושוחחתי עימו, טען כי מבצע חתך בטני קטן של כ- 5-6 ס"מ
גם במקרה של מיומות גדולות (כ-10 ויותר ס"מ). הוא יושב ברמב"ם.
עוד טען כי :"FDA אינו מאשר שימוש בלפרסקופיה בכריתת מיומות ורחם.."
האם אמת בדבריו? האם אפשר לבצע חתך כה קטן כאשר המדובר במיומה כה גדולה? (בכל זאת, צריך להוציא מעט את הרחם, לתפור, לגרד, לחתוך...)
אני בת 39 ואני בעלת תואר ראשון בביולוגיה, וכן מאוד חשובה לי הדרך הניתוחית..
(בזכות היותי מבינה בתחום הרפואי, אני מבינה שאסור לחכות). חשובות לא פחות ההשלכות, ההחלמה והאסתטיקה . (אגב , אני נהגת טובה ואיני חוששת מכבישים).
אני פשוט אישה שדוגלת באורח חיים בריא, עיסוק בספורט, מעולם לא חוויתי ניתוח
ברמה כלשהיא, ואני מאוד מאוד חוששת מפעולה כירורגית ומעוניינת להחליט נכון
לפני שאני "נכנעת" למנתח .
אני ממש לא מבינה במיומות, ולצערי אין לי את הכלים להחליט לבדי.
אודה לך אם תוכל להנחות אותי למי עוד ניתן לפנות? אני יודעת שאין הרבה "מומחי מיומות"... ובכלל, האם כדאי יותר לפתוח בטן, האם התפר ברחם חזק יותר בפתיחת
בטן (הגישה טובה יותר) ? אני מבולבלת ולחוצה ולא יודעת מה להחליט, ולפרסקופיה
נראית לי גם קצת מלחיצה לאור העובדה שצריך מיומנות עילאית בשביל לצלוח את הניתוח. מה אתה מציע? אני לחוצה מאוד ומבולבלת. תעזור לי.

תודה לך על סבלנותך הרבה ותגובותיך המהירות....והמקצועיות.
הייתי בנופש ולכן לא חזרתי אליך. נופש שלא ממש נהניתי בו. שוב המחשבות מתרוצצות, החרדות והאי וודאות ואי היכולת להחליט מה עדיף על מה.
עדיין מתלבטת, חוששת ודוחה ללא הפסק את מועד הניתוח מרוב מחשבות וחששות.
אינני רוצה להכביד עליך, היית מאוד סבלני עד כה.
אבין אם לא תגיב לתגובתי.

בכל מקרה, מודה לך מעומק הלב על המקצועיות , התגובות המהירות, הסבלנות ו- העידוד.

שלום רב, מדובר השרירן גדול ללא תסמינים . מחזור תקין. לא מפריע לי מלבד העובדה שבאגן מתרחב הבנתי שגודל הרחם כ 6 שבועות. האם מוכרת התופעה שבאגן מתרחב בשל התרחבות הרחם? ויותר חשוב אשמח להסירו באופן לפרוסקופי. האם ניתן ?
תודה נורית

אשמח לשמוע ממך פרטים. מי הרופא שניתח, איך עבר הניתוח, התרשמות והמלצות.
תוכלי ליצור איתי קשר בבקשה?

היי תרשמי לי את מספר הטלפון שלך
ואצור איתך קשר :)

כתבתי בפורום זה לא מיזמן גם אני סבלתי ממיומות שמיררו לי את החייים,13שנה סחבתי מיומות גדולות שפשוט גרמו לי לכל מיני תסמינים ובקיצור לחיים קשים בכל פעם שהיו אומרים לי הרופאים חהוציא את הרחם הייתי ניכנסת לדיכאונות וסרבתי להוציא.ניסיתי את כל השיטות דיקור וכד׳מ הכל קוסמטיקה אבל לא טיפול ממשי.הגעתי למצב של דיכאון עמוק לא יכולתי לחיות עים המיומות המצב הנוכחי אבלללל סרבתי להשלים עים העובדה שאהיה בלי רחם.עד שיום אחד תפסתי את עצמי והלכתי לאוםא נשים שלי שכל השנים אמר לי להוציא את הרחם וחא הקשבתי...וכך אמרתי לו אני רוצה לכרות רק את המיומות והוא הסביר לי שהוא מוכן לזה אבל לקחת בחשבון שסה ניתוח מסובך והמיומות עלולות לחזור אני בת 45 וכל עוד יש וסת הן עלולות לחזור וסה חשיבה לא נכונה מיצידי ואמר אים את לא מכונינת להביא ילדים תוציאי את הרחם כולל צואר כולל חצוצרות שחלות להשאיר.אופא כל כך עדין ותומך מסביר יפה מלווה אותי שנים.אזרתי אומץ והוצאתי את הרחם הוא עשה rאת באסותא היום אני בשבוע החמישי להחלמה הבעיה ברוך ה׳ניפטרה יצאתי לחיים חדשים ללא כאבים דימומים מיגרנות כאבי גב ורגליים מקווה שעזרתי לך איזרי אומץ ולכי לחיים חדשים!