פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

שירה,
יתכן קשר בין נוכחות השרירן וההפלה אולם אין הכרח בכך. העובדה שהשרירן גדל במהירות יחסית תוך כדי ההריון (כך ניתן להבין מדבריך) אינה מפתיעה מאחר ובזמן הריון מתגברת הספקת הדם לרחם וגם שרירן עלול לגדול מהר יותר מהרגיל.
קשה לאמר מה טיפול הבחירה במצב זה. יש לראות מה גודל השרירן ומיקומו המדויק יחסית לדופן הרחם ולחלל הרחם. יש כמובן לעשות ככל שניתן כדי להקטין פגיעה ברחם אולם יש לזכור כי במצב הנוכחי יש שרירן ברחם והשאלה אינה רק פגישה בפוריות, אלא הקטנת הפגיעה ככל שניתן מאחר ומעצם מיקומו של השרירן קיימת פגיעה ואותה יש למזער ככל שניתן, וכמובן שניתן.

בהצלחה,
פרופ' יונה תדיר

שרירן בגודל כה קטן אכן אינו "מפחיד" וניתן להתייחס אליו כאל ממצא די שכיח. לא ידוע מה גילך ולכן קשה לצפות מה יעלה בגורלו, מאחר ושרירנים נטוים לגדול עם הזמן. לא צריך להיות קשר בין השרירן ותשובת הפאפ אולם אין כל בעיה להמתין מספר ימים עד קבלת התשובה לצורך התקנת ההתקן התוך-רחמי (מירנה). לידיעתך, מירנה הוא התקן מצויין לטיפול בדימומים על רקע של חוסר שווי משקל הורמונלי ואינו נחשב בד"כ כטיפול למיומה.

פרופ' יונה תדיר

דניאל,
במענה לשאלתך, שרירן הוא גידול (שפיר בדרך כלל) אשר מתפתח באזורים שונים ברחם. קשה לענות לך אם זה ממצא חדש או ישן, מאחר ואין בידי פרטים על בדיקות קודמות, על מועד ההריון והלידה שעברה, ועוד, ועוד, שאלות החשובות כדי לתת מענה לשאלתך. כך גם לגבי הקשר להריון אפשרי., וגם לא ברור משאלתך אם מדובר ב 15 מ"מ או ס"מ.
בהצלחה,
פרופ' יונה תדיר

רוני,
שאלתך אינה מכילה מספר פרטים חשובים על מנת להשיב עליה, כגון: מה גילך? מה סוג הכאבים? ומה אופי הדימומים? בכל מקרה עליך לדעת כי הדרך הטובה לשלול קשר למיומה הוא ע"י בדיקת אולטרה-סאונד לאברי האגן, והפניה לכך ודאי תוכלי לקבל מהרופא/ה המטפל/ת שלך.
פרופ' יונה תדיר

שרון,
אכן כן. הכוונה למיומה = שרירן = ליומיומה.

פרופ' יונה תדיר

לגלית (המודאגת)
ניתן לראות שאת מודאגת, ולו רק מעצם העובדה שאתך מתייחסת לגידול של 1-2 מ"מ כאל שינוי משמעותי. קפיצה כדבריך. מידת הדיוק של בדיקה זו אינו רב מזה של 1-2 מ"מ ודי בשינוי זוית המתמר של הבדיקה, או זוית השרירן בזמן הבדיקה כדי לתת שינוי זה. יחד עם זאת אין בכך כדי להתייחס לעניין הצורך בטיפול.
שרירן סוב-סרוזי אינו מפריע בד"כ לכניסה להריון, אולם גם בזה אין לקבל תשובה כללית באינטרנט כתחיליף לחוות דעת הרופא המטפל.

פרופ' יונה תדיר

ולרי,
השימוש בגלי על-קול ממוקדים לטיפול בגידולים מוכר לעולם הרפואה מזה שנים רבות. עקרון הטיפול מתבסס על גרימת נזק מבוקר לרקמות ע"י חימומן בגישה בלתי פולשנית. חברה ישראלית קידמה את הטכנולוגיה באופן מרשים, בין היתר ע"י שילוב מערכת דימות מתקדמת (תהודה מגנטית - MRI) המאפשרת ניטור אברי הבטן ומיפוי שינויי טמפרטורה.
לשאלתך על הרס הגידול?: קיימים דווחים בספרות הרפואית על מידה קלה של הקטנת נפח השרירנים ושיפור התסמינים הנגרמים מאותם שרירנים, קרי, שיפור בתחושת חלק מהנשים שטופלו בשיטה זו. יחד עם זאת, אין וודאות לגבי משך זמן השיפור והצורך בטיפולים נוספים.

מאידך, שיטות שמרניות אחרות מספקות, לפי הספרות הרפואית, שיעור הצלחה גבוה יותר כטיפול לשרירני רחם. זאת, על פי נתונים סטטיסטיים אשר פורסמו עד כה ומהם נשאב מידע זה. בשיטה זו טמון יתרון פוטנציאלי לנשים אשר קיים סיכון בריאותי גבוה להתערבות כירורגית פולשנית. בשלב הנוכחי קיימות עדיין שאלות רבות הנשאלות מעל דפי הספרות הרפואית ואשר עליהן אין עדיין מענה ברור. בישראל מבוצע טיפול זה במרכז הטכנולוגיות בבי"ח שיבא והם עשויים אולי לספק פרטים נוספים לשאלתך.
פרופ' תדיר

בתיה,
שאלתך חשובה, מאחר ויש בתשובה כדי להבהיר דברים בסיסיים. תוך מספר ימים יעלה לרשת האינטרנט אתר חדש אשר יוקדש כולו לנושא המיומות, בהיותן בעיה כה שכיחה ואשר לה פתרונות טיפוליים רבים. בקצרה רק אומר כי... שרירני רחם (מיומות) הינם גידולים שפירים (בגדלים שונים) המצויים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 70% לקראת סוף העשור החמישי. משמעות הדבר היא כי 4-7 נשים מתוך כל 10 נשים מפתחות גידול זה. ידועה נטייה משפחתית המגבירה את שיעור הופעתם, כמו גם שכיחות גבוהה יותר בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים אמריקאיות ממוצא אפריקאי בהן נעה השכיחות בין 60-80% באותן קבוצות גיל). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות הגוררות מעקב וטיפול רפואי. אלה כוללים דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות. גידול שפיר זה מכיל שילוב תאי שריר, רקמת קולגן, ומרכיבים נוספים הנקראים המרכיבים את רקמת החיבור.
חומר מדעי רב הצטבר במהלך השנים על שלוב גורמים אשר אחראים להווצרות השרירנים, החל משינוי בפעילות האנזימטית בשריר הרחם, דרך ריבוי קולטנים (רצפטורים) להורמוני המין, וכלה במרכיבים גנטיים הקשורים לפעילות ההורמונלית ולגורמי גדילה. חוקרים מצאו שב 40% משרירני הרחם ניתן למצוא תמונה כרומוזומלית בלתי תקינה. הקושי באיבחון הגנטי מקורו בעובדה שכמות הפגמים הגנטיים שנמצאו מעידה על מגוון רחב ועיקרם בקולטני אסטרוגן, פרוגסטרון, פרולקטין, גורמי הגדילה, רקמת החיבור והקולגן. ממצאים מעידים על פעילות אנזימטית מקומית מוגברת ברקמת השרירן באופן הגורר נוכחות רמות גבוהות יותר של האסטרוגן הפעיל, אסטרדיול, בהשוואה לשריר הרחם התקין. בניגוד לחשיבה שהיתה מקובלת במשך שנים מסתבר שגם לפרוגסטרון חלק נכבד בתהליך התפתחות שרירני רחם.
פרופ' יונה תדיר

אתי,
אכן, יש מגוון רחב של חלופות טיפוליות למצבך. על פי התאור שציינת קשה להגדיר מי מהן המצאימה ביותר, אולם מוגשת כאן רשימת אפשרויות. תוך מספר ימים יעלה לאינטרנט אתר על מיומות אשר יתמקד בשאלה זו . באתר זה יהיו הסברים והבהרות על מגוון החלופות הטיפוליות ודרכי ההתאמה.
1.נתוחי הסרת שרירנים בלי או עם כריתת הרחם (בדרך של פתיחת דופן הבטן או בגישה אנדוסקופית
2.פעולות זעיר פולשניות או בלתי פולשניות* לפגיעה במנגנוני החיות של תאי השרירן. לדוגמא: חסימת כלי הדם במעקב רנטגני , ללא נתוח, באופן המכווץ את השרירנים ומונע דמומים וכיוב'.
3.טיפולים תרופתיים למיניהם (חלקם נסיוניים עדיין).
4.שיטות של רפואה משלימה/אינטגרטיבית.
פרופ' יונה תדיר

לצערנו, שאלותיך אינן מתאימות לפורום שרירני רחם. אנא, פנה לפורומים המתאימים.
תודה וסליחה,
פרופ' תדיר

נועה,
השאלה מדוע ממשיך הרחם ו/או השרירן שלך לגדול לאחר כריתת שחלות היא אכן ראויה, מאחר וניתן לצפות שלאחר כריתת שחלות השרירן (ו/או הרחם) יקטן. לפיכך כדאי להתמקד בשאלה זו ולעשות שימוש בכלי אבחנתי מדויק, ע"י רופא/ה מיומן/ת ואולי (???) גם בניטור MRI (ולא בהכרח בטיפול מונחה MRI). לשאלתך הספציפית על טיטה זו: תוך מספר ימים יעלה לאינטרנט אתר אשר יבהיר לציבור הרחב על השיטות השונות, אולם בשלב זה ניתן לאמר ש...
השימוש בגלי על-קול ממוקדים לטיפול בגידולים מוכר לעולם הרפואה מזה שנים רבות. עקרון הטיפול מתבסס על גרימת נזק מבוקר לרקמות ע"י חימומן בגישה בלתי פולשנית. חברה ישראלית קידמה את הטכנולוגיה באופן מרשים, בין היתר ע"י שילוב מערכת דימות מתקדמת ( תהודה מגנטית - MRI) המאפשרת ניטור אברי הבטן ומיפוי שינויי טמפרטורה בזמן אמת. שם השיטה ממחיש את אופיה: אולטרה-סאונד ממוקד מונחה תהודה מגנטית MR guided Focused Ultra Sound)), או בקיצור MRgFUS. השיטה נקראת גם HiFUS אשר משמעותו אולטרה-סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה.

קיימים דווחים בספרות הרפואית על מידה קלה של הקטנת נפח השרירנים ושיפור התסמינים הנגרמים מאותם שרירנים, קרי, שיפור בתחושת חלק מהנשים שטופלו בשיטה זו. מאידך, שיטות שמרניות אחרות (כגון צינתור לצורך חסימת כלי הדם של הרחם והשרירן –"אבמוליזציה" - UAE) מספקות, לפי הספרות הרפואית, שיעור הצלחה גבוה יותר כטיפול לשרירני רחם. זאת, על פי נתונים סטטיסטיים אשר פורסמו עד כה ומהם נשאב מידע זה. בשיטה זו טמון יתרון פוטנציאלי לנשים אשר קיים סיכון בריאותי גבוה להתערבות כירורגית פולשנית. בשלב הנוכחי קיימות עדיין שאלות רבות הנשאלות מעל דפי הספרות הרפואית ואשר עליהן אין עדיין מענה.
במקרה הספציפי שלך יש כאמור להקפיד על אבחון סיבת המשך גידולו ולא בהכרת לבחור בגישה שמרנית בה נשאר הרחם במקומו, מאחר ואם תעצר מגמת הגידול ותחל מגמה של הקטנה בהחלט יתכן שניתן להמנע מטיפול ולעקוב באופן סדר ללא טיפול כלל.
פרופ' תדיר

זיו,
אכן שאלה טובה וחשובה, והתשובה אליה אמורה להיות יותר מקיפה מאשר מספר שורות בפורום. תוך מספר ימים יעלה לאינטרנט אתר על מיומות אשר בו ניתן יהיה למצוא חומר רב הכולל, רקע, טיפולים קיימים ועתידיים, טיפולים פולשניים, זעיר פולשניים, ובלתי פולשניים, ניתוחיים ותרופתיים, ועוד. יהיה בו גם מילון מונחים רלוונטיים אשר יקל על הבנת ההסברים.
ולשאלת בקצרה: ישנם מספר כווני מחקר בכוון העתידי : 1. גנטי, מאחר והמרכיב הגנטי בשרירנים הוא מאד בולט. לדוגמא: אם יש לאם שרירן יש סיכוי פי X2.5 שיהיה גם לבת, והסיכוי גדל עוד יותר אם יש לאם ולאחות. כווני המחקר הגנטיים מאד מתקדמים. הבעיה היא בכך שיש יותר מאשר גם אחד (אותרו כ 50 גנים) הנקשרים לשרירנים. 2. גורמי גדילה (תרגום מאנגלית). יורחב באתר. 3. טיפולים תרופתיים. 4. שלוב של הנ"ל.
בטווח המיידי: אם אשה יודעת שיש לה סיכון לפתח שרירנים עקב סיפור משפחתי, כדאי להוועץ במומחה כדי לבחון: א. אם יש שרירנים קטנים כבר בשלב זה. 2. לשקול טיפול תרופתי לשרירנים קטנים, בהתאם לגיל, לתכניות הילודה, וכיוב'.
כאמור: עוד על כך ... בקרוב.
פרופ' תדיר

טליה,
השרירן שאת מתארת אינו גדול במיוחד, אולם מדבריך ניתן להבין שהוא פוגע באיכות החיים, וככזה, מצדיק (מחייב?) טיפול. העובדה שהוא נמצא בקיר הקדמי חשובה מבחינת טיפול הבחירה, מאחר וצג זה נגיש יותר, אולם מידע זה עדיין אינו עונה לפרט נוסף הנדרש כדי להחליט מה הטיפול העדיף. במילים אחרות: מה מידת החדירה שלו לעומק הרחם. האם קרוב יותר לרירית? או לחלק החיצוני (לסרוזה?). עיון בקישורים הבאים עשוי לתת לך מידע על מספר חלופות טיפוליות, אולם המתאימה ביותר לך תלויה בין היתר גם בתכניות הלידה העתידיות שלך.
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6748
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6749
תוך מספר ימים יעלה לאינטרנט אתר אשר יתן לנשים במצבך כלי עיון ברור ומגוון יותר לצורך הבנת החלופות הטיפוליות השונות.
בברכת חג שמח,
פרופ' תדיר

יהודית,
שאלתך מצויינת, אך חסר חומר לצורך מענה ענייני, שהרי אינך מעוניינת במידע כללי. מיומה (שרירן) בגודל 11 ס"מ נחשבת להיות מיומה לר קטנה ולכן חשוב בכל מקרה להסירה לפני כניסה להריון. מאידך, שאלות כגון מיקום המיומה ומידת חדירתה לעומק שריר הרחם הן שאלות בעלות חשיבות רבה כדי לתת מענה לשאלתך. גם גילך הוא גורם חשוב לעניין זה.
מרבית ההריונות הינם הליך ספונטני אשר במהלכו מסתבר שהאשה מפתחת ברחמה לא רק עובר אלא גם שרירן. במקרים רבים אחרים, ובמיוחד בנשים הדוחות את תכניות הילודה לגיל מתקדם יותר מתעוררת שאלת הכניסה להריון תוך מידע קיים על המצאות שרירן. במקרים כגון אלה יש צורך להעזר בטיפולים הורמונליים אשר עלולים להחמיר את מצב השרירן. שילוב זהב מחייב התייחסות מתאימה, מעקב צמוד, הן בהליך הכניסה להריון והן במהלך ההריון עצמו.
שרירנים והליך הלידה. לידה בנוכחות שרירנים מחייבת אף היא הערכות מתאימה מראש. במקרים רבים, נוכחות שרירנ/ים בשלב של לקראת לידה גוררת בעקבותיה מצג עובר שאינו תקין (בין אם מצג ראש או מצגים אחרים) המקשים על לידה טבעית. מידע מוקדם על מיקום השרירן/ים וגודלו/ם עשוי להביא לתכנון נכון של מהלך הלידה ולמנוע התמודדות בלתי מתוכננת עם מצבי חירום.
פרופ' יונה תדיר