פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

קרולין,
שרירני רחם אינם גורמים תמיד לכאבים. בין התלונות הנקשרות לשרירנים ניתן למנות: דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים בגוף, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות (קושי להרות ו/או בעיות במהלך ההריון והלידה). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות המחייבות טיפול רפואי.
במקרים רבים, במיוחד כאשר לא מתבצעות בדיקות רופא באופן סדיר, אין האשה יודעת כלל על המצאות השרירן עד אשר מתחילים להופיע סמנים המביאים את האשה לבדיקה. הגדרת גודל, מספר, מיקום וקצב השתנות השרירנים ניתן כיום להגדרה מדוייקת ולמעקב באמצעות סריקת גלי על-קול (אולטרה-סאונד) בגישה בטנית או נרתיקית.
ההחלטה על הטיפול הינה פועל יוצא של תלונות האשה ובמקרים רבים אין צורך בטיפול כלל. מעקב רפואי מסודר מספיק במקרים רבים ויש בו כדי למנוע טיפול ניתוחי או אחר.
פרופ' יונה תדיר

שרירני רחם (=מיומות בלע"ז) הינם גידולים שפירים (בגדלים שונים) המצויים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 70% לקראת סוף העשור החמישי. משמעות הדבר היא כי 4-7 נשים מתוך כל 10 נשים מפתחות גידול זה. ידועה נטייה משפחתית המגבירה את שיעור הופעתם, כמו גם שכיחות גבוהה יותר בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים אמריקאיות ממוצא אפריקאי בהן נעה השכיחות בין 60-80% באותן קבוצות גיל). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות הגוררות מעקב וטיפול רפואי. אלה כוללים דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות.
פרופ' תדיר

זיו שלום,

כללית, זו רשימת הגישות הטפוליות.

א. ניתוחים בגישות שונות להסרת השרירנים (גישה בטנית פתוחה, בלפרוסקופיה, בהיסטרוסקופיה)

ב. פעולות זעיר פולשניות, או בלתי פולשניות, להקטנת השרירנים ושיפור הסימפטומים, (אמבוליזציה/חסימה של עורק הרחם והשרירן בהנחיה רנטגנית, או בגישה לפרוסקופית, באמצעות דופלר או באולטרה-סאונד ממוקד)

ג. טיפולים תרופתיים להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים, (תכשירים הורמונליים מדכאי אסטרוגן או פרוגסטרון)

שיטות רפואה משלימה להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים, כגון דיקור סיני או תוספי מזון טבעיים למיניהם)

פרטים נוספים תוכל למצוא ע"י כניסה לקישורים הבאים:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6748
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6749

בברכה,

פרופ' יונה תדיר

גל,
שאלתך מצויינת. לכאחת מכל שתי נשים (כ- 50%) יש ימומה אחת או יותר, ורק כאחת מכל ארבע נשים (כ- 25%) נזקקת לטיפול. קרי, נשים רבות "מגדלות" מיומות בגופן ואינן מודעות לכך. כאשר מתחילים תסמינים כגון דימומים, כאביף או ליקויי פוריות, מסתבר שיש גם מיומה (שרירן). הקשר שבין שרירנים (מיומות) לליקויי פוריות ידוע אך אינו הכרחי. הדבר תלוי בעיקר במיקום השרירן ובגדלו.
פרופ' תדיר

מירב,
שרירני הרחם (מיומות) ידועים כגידול שפיר השכיח ביותר בנשים. להלן רשימת מגוון הטיפולים העומדים כיום לרשות האשה בעידן הרפואה המודרנית:
א. השגחה ללא טיפול,
ב. ניתוחים בגישות שונות להסרת השרירנים,
ג. פעולות זעיר פולשניות, או בלתי פולשניות, להקטנת השרירנים ושיפור הסימפטומים,
ד. טיפולים תרופתיים להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,
ה. שיטות רפואה משלימה להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,

לשאלתך בעניין הניתוחים: השאלה העקרית הינה: כריתת השרירנ/ים לאחר הפרדתם מהרחם? או כריתה מלאה של הרחם והשרירנים? התשובה לשאלה זו תלויה בגיל האשה ותכניות הילודה.
בקבוצת הפתרונות הניתוחיים ניתן לפרט את הגישות הבאות:
א. בטנית פתוחה (laparotomy).
ב. בטנית זעיר פתוחה (mini laparotomy).
ג. בטנית זעיר פולשנית (laparoscopy).
ד. נרתיקית, לכריתת הרחם ושרירנים קטנים.
ה. נרתיקית, זעיר פולשנית (hysteroscopy), לשרירנים הבולטים אל תוך חלל הרחם.
הגישה בטנית הפתוחה היתה מקובלת במשך שנים רבות, ומקובלת עדיין ע"י מנתחים רבים. יש לגישה זו יתרונות וחסרונות אשר לא על כולם ניתן להרחיב בדרך זו. כללית ניתן לאמר שהבקרה על מהלכי הניתוח מיטבית ובמקרה של כריתה שמרנית של השרירנים, ללא הרחם, ניתן למשש אם יש גם שרירנים קטנים בתוך הדופן על מנת לכרות גם אותם ולהקטין את הסיכוי להתפתחות מחודשת של שרירנים. גם הפרדת שרירנים גדולים המגיעים עד חלל הרחם הפנימי מתוך הדופן, וסגירה כירורגית של כל שכבות הרחם טובה ומבוקרת יותר בדרך זו. מאידך, משך האישפוז ותהליכי הריפוי ממושכים יותר בהשוואה לניתוחים הלפרוסקופיים.

ב. בטנית זעיר פולשנית (laparoscopy) מאפשרת גישה לאברי הבטן והאגן דרך נקבים זעירים בדופן הבטן. ציוד ייעודי פותח למטרות אלה והוא מתבצע תוך שימוש במסרטות זעירות המאפשרות למנתח ולעוזריו לראות את שדה הניתוח על גבי מסך הטלויזיה. יתרונות השיטה באשפוז קצר וריפוי מהיר יותר. סוגים מסוימים של שרירנים ניתנים להפרדה בקלות רבה, במיוחד אלה המחוברים על גבעול, או כאלה הבולטים כלפי חוץ. הוצאת השרירן שהופרד מהרחם מתבצעת באמצעות מכשירים הפורסים את השרירן לפרוסות.
מקווה שהסבר זה לא היה מקיף מידי,
פרופ' תדיר

איריס,
על פי תאור הדברים נראה כי את חייבת לקבל טיפול כלשהוא. קשה לאמר איזה ממגוון הטיפולים הרחב יתאים לך יותר. קיימות חלופות טיפוליות שאינן כירורגיות. תוכלי למצוא פרטים על מגוון הטיפולים הקיים כיום בקישורים הבאים:

http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6748
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6749
בהצלחה,
פרופ' תדיר

רות,
אכן, את מתארת מצב שלאחר הוצאת שרירן גדול, אך עדיין מצב לא כל כך נדיר. לאחר הסזרת גוש בגודל זה חוזרים אברי הבטן למצב רגיל במהירות יחסית. חלל הבטן אינו כדור מנופח ולכן מיקום האברים למצב החדש מתרחשת במהירות יחסית. מצב שרירי הבטן אינו משתנה כמו בהריון מאחר ועדיין, במקרים כגון אלה אין שינוי כה משמעותי במצב שרירי הבטן. באשר לחגורה או לא? זו כבר שאלה של תחושה ועדיף להפעיל את שריר הבטן ולא לתמוך בהם עם חגורה על מנת שיחזרו לפעילות רגילה מהר ככל שניתן. חגורה עלולה רק לגרום לרפיון שרירים.
פרופ' תדיר

שולה,
הרחם שלך אינו הפוך, אלא אם כן את עומדת על ראשך :) המינוח הנכון הוא שהרחם שלך מצוי בכפיפה אחורית. לידיעתך, כ 80% מהרחמים נמצאים בכפיפה קדמית וכ 20% בכפיפה אחורית. באופן עקרוני אין לכך חשיבות רבה ולא צריך להפריע לך להרות.
נא להרגע.
פרופ' תדיר

ויויאן.
בקשתך לתשובה מהירה תכנס לאתר תוך דקות מרגע העלאת השאלה לפורום, אולם מקריאת שאלתך קשה להבין מספר פרטים חיוניים כגון: , 1. מה גילך? כנראה 41 ???
2. לא ברור גם מדוע נעשו בדיקות אולטרה-סאוד (האמנם?) בהפרש של 3 שבועות לשרירן יחסית קטן. האם יש סיבות נוספות? מה מיקום השרירן ברחם? ממה את סובלת? כנראה דימומים? גם לא ברור ממה נלקחה הביופסיה? האם מרירית הרחם? במקרה כזה אין בכך כדי להצביע על טיבו של השרירן. רירית הרחם והשרירן (המיומה) הם שני חלקים שונים של הרחם.
בכל מקרה מדובר בשרירן קטן יחסית. אמנם שרירן הגדל במהירות עלול להצביע על בעיה, אולם בגודל יחסית קטן לשרירן זה לא הייתי ממליץ להבהל אלא לעקוב ולעקוב בצורה מסודרת.
פרופ' יונה תדיר

לגב' א' בת ה 45
מקריאת שאלתך בה את מתארת שרירני רחם, ומאופן הגדרת השאלה, נראה בברור כי עליך לקבל ייעוץ רפואי אישי. מגוון האפשרויות החל ממעקב ללא טפול וכלה במגוון רחב של אפשרויות טאיפוליות הינו פועל יוצא של מספר גורמים ולא ניתן להתייחס אליהם באופן כוללני. פורום אינטרנט נועד לתת מענה לשאלות כלליות ולא כייעוץ אישי למצב כזה או דומה לו..
פרופ' תדיר

יובל,
א. לעניין גודל ומיקום המיומה: העובדה שנמצאה אצלך מיומה (שרירן) לפני שנתיים היא חשובה, אך חשוב שיהיה בידך מידע עדכני על גודלה. בדיקת אולטרה סאונד מדוייקת היא חובה כחלק מהמעקב על מיומה. זאת, גם ללא הנסיונות להרות, וודאי בשלב בו את מנסה להרות. לידיעתך, המושג דופן תחתונה אינו קיים. את הרחם מחלקים באופן שונה (דופן קדמי, אחורי, גוף הרחם, צואר הרחם, קרוב לרירית הרחם, וכיוב'.). המושג "תחתונה" אינו מבהיר את מיקום המיומה, ופרט זה חשוב מאד, בוודאי לגבי הקשר האפשרי בין מיומה והריון.
ב. לעניין בדיקת ההורמונים: שרירני רחם מתפתחים אמנם בעקבות הפרשת הורמונים נשיים (אסטרוגן ופרוגסטרון) אולם בדיקת רמות ההורמונים בדם לא יהיה בה כדי לקדם את ההבנה מדוע יש לך שרירן (אולי שרירנים?) וגם לא כיצד לטפל בהם. על מגוון הטיפולים הקיים כיום, ואולי גם על בחירת הטיפול המתאים לך, תוכלי למצוא פרטים נוספים בקישור הבא:

http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6748
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6749
פרופ' תדיר

רינת,
שאלתך חשובה וטובה. על מנת לתת מענה לשאלתך יש להבין מעט מנגנוני פעולה הורמונליים בגוף האשה. תקוותי כי ההסבר לא יהיה מעמיק מידי. להלן ההסבר:
חומר מדעי רב הצטבר על שלוב גורמים האחראים להווצרות השרירנים, החל משינוי בפעילות האנזימטית בשריר הרחם, דרך ריבוי קולטנים להורמוני המין, וכלה במרכיבים גנטיים. חוקרים מצאו שב 40% משרירני הרחם ניתן למצוא תמונה כרומוזומלית בלתי תקינה. הקושי באיבחון הגנטי מקורו בעובדה שכמות הפגמים הגנטיים שנמצאו מעידה על מגוון רחב. ממצאים מעידים על פעילות אנזימטית מקומית מוגברת ברקמת השרירן באופן הגורר נוכחות רמות גבוהות יותר של ההורמון הנשי - אסטרוגן (אסטרדיול) בהשוואה לשריר הרחם התקין. בניגוד לחשיבה שהיתה מקובלת במשך שנים מסתבר שגם לפרוגסטרון חלק נכבד בתהליך התפתחות שרירני רחם. חוקרים הדגימו ריכוז גבוה של קולטנים לפרוגסטרון בהשוואה לשריר הרחם התקין, ושילוב פרוגסטרון עם טיפול ב GnRH מנע את צימצום נפח השרירנים.. גורמים נוספים משפיעים על הווצרות שרירני רחם כאשר המוכר ביותר הוא הקשר המשפחתי. הימצאות שרירן בבת משפחה אחת מדרגה ראשונה יגדיל את השכיחות פי 2.5. הופעה מוקדמת של גיל הווסת או עודף משקל יגדילו את הסיכוי עקב החשיפה הממושכת למאגרי אסטרוגן, ולחילופין, פעילות גופנית רבה מלווה בשכיחות נמוכה יותר. שאלות כגון השימוש בתכשירים הורמונליים למניעת הריון, והשפעה אפשרית של טפול הורמונלי חלופי לאחר הפסקת הווסת מעוררות מחלוקת. באשר ל"גלולה", קיימת נטיה להמנע מלעשות בה שימוש בנוכחות שרירני רחם אף כי אין הוכחה ברורה בספרות להשפעתה השלילית. באשר להורמונים חלופיים בגיל המתקדם, ברוב המקרים נמצא כי אין קשר, ואם קיים הוא נקשר למרכיב הפרוגסטטיבי ולא האסטרוגני. פרטים נוספים ניתן למצוא בקישורים הבאים:
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6748
http://www.beok.co.il/SelectedArticle.aspx?ArticleID=6749
פרופ' יונה תדיר

שאלתך אינה ברורה, וכדאי להשקיע מעט תשומת לב בניסוחה.
רירית רחם ושרירן הם שני חלקים שונים של הרחם. הרירית עוטפת את החלל הפנימי של הרחם. עובי של 8 מ"מ הותא תקין בשלבים מסויימים של המחזור ועובי הרירית משתנה בהתאם ליום המחזור. גם השחלות עשויות לשנות את גודלן באופן מזערי (מילמטרים בודדים) על פי יום המחזור.
פרופ' תדיר

שרית,
אפשר להבין את מצבך. הבעיה היא רק אחת. פחד לא יקדם את פתרון הבעיה אלא רק יחמיר אותה, מאחר ועלול להוסיף מרכיבים מיותרים לטיפול ואולי אף לדחות אותו. את מגוון הטיפולים ניתן לחלק למספר קבוצות:
א. השגחה ללא טיפול,
ב. ניתוחים בגישות שונות להסרת השרירנים,
ג. פעולות זעיר פולשניות, או בלתי פולשניות, להקטנת השרירנים ושיפור הסימפטומים (כולל צינתור וחסימה של עורק המיומה),
ד. טיפולים תרופתיים להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,
ה. שיטות רפואה משלימה להקטנת נפח השרירנים ושיפור הסימפטומים,
קשה להתייחס למידת ההצלחה או טיפול הבחירה של טיפולים שמרניים למיניהם מאחר ו... (בין היתר) חסרים גם פרטים על גודל המיומה, על עברך המיילדותי, גילך, וכיוב'. לכל אלה השפעה חשובה על טיפול הבחירה. מכל מקום, כדי להרגיע אותך, ועל בסיס עובדות בדוקות, שרירן (מיומה) הוא ממצא שכיח מאד (כ 50% מכלל הנשים בין גיל 30-50) וכמחציתן נזקקות לטיפול. יש למחלה שכיחה זו מגוון רחב של טיפולים. חלקם פשוטים יותר וחלקם פחות, אך ללא פחד תמצאי וודאי טיפול אשר ישחרר אותך מהבעיות הנלוות לרחם שרירני.
פרופ תדיר

שרירני רחם (מיומות) אכן גורמים לתופעות כגון אלה שציינת. יחד עם זאת, טיפול רפואי והמלצות על תרופה זו או אחרת יש לקבל מהרופא המטפל. תוכלי לעשות שימוש בתרופות נגד כאבים אשר מותרות כיום (בחלקן) ללא מרשם רופא, אולם טיפולים יותר מוגדרים למיומות ו/או כנגד דמום מחייבים כולם מרשם רופא.
בהלצחה,
פרופ' יונה תדיר

שירה שלום,
תודה לברכות, ומה חביב יותר מאשר לפתוח ב... שירה.
ולשאלתך, הסימנים אותם את מתארת אכן עלולים להיות קשורים בשרירן רחם. גם הגיל מתאים, גם לחץ (אולי?) על שלפוחית השתן, וגם שינוי אופי (משך, כמות) הדמם. לא ברור משאלתף אם, ומתי עברת בדיקה גינקולוגית אותה צריכה כל אישה לעבור מידי שנה. בכל מקרה, אם יש חשד למיומה/ות (שרירן/ים), בדיקת ההמשך המתבקשת היא בדיקת אולטרה-סאונד. מדובר בבדיקה פשוטה יחסית אשר נותנת תמונה מדוייקת גם על מיבנה וגודל אברי האגן (רחם, שחלות) וגם אם יש שרירן/ים, כמה? היכן, וכיוב'.
בהצלחה,
פרופ' תדיר