פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

כנרת,
הקשר שבין מיומה והריון מורכב ואינו מחייב שתגרם הפלה. מאידך, במימדי המיומה כפי שאת מציינת, ובמצב בו היא גדלה אל תוך חלל הרחם הקשר בהחלט יכול להיות סביר. החשש מפגיעה ברחם בהחלט ראויה וחייבת להילקח בחשבון בכל גישה טיפולית שמרנית, אולם העובדה שיש ממצא בגודל כזה גם היא בפני עצמה מהווה בעיה והשאלה המרכזית הינה כיצד ניתן למזער נזק לרחם ולשמר פוריותו.
אין זה מקובל להמליץ בדרך זו על מתכונת ייעוץ אישית וסביר להניח שתימצא הדרך לקבלת ייעוץ רפואי אישי מרופא/ה העוסק/ת בתחום שרירני הרחם.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

ליבת,
בדיקת אולטרה-סאונד בתחילת הריון יכולה (וצריכה) לאבחן גם שרירנים ברחם, במידה וישנו/ם שרירן/ים.
פרופ' תדיר

ההחלטה כיצד לנהל לידה לאחר כריתת שרירן מהרחם תלויה במיקום השרירן וחשוב מזה, עומק פתיחת דופן הרחם לצורך כריתתו. כמו כל הליך של ריצוי חתך ברקמה חיה, הצלקת שגרמת לדופן הרחם במקרה של חדירה עמוקה אינה בעלת תכונות אלסטיות כמו של שריר הרחם. לפיכך, אזור זה נעשה דק במהלת ההריון ועלול בשלב מסויים לגרום לקרע ברחם. הדבר עלול לקרות בשכיחות גבוהה יותר כאשר מתחיל הליך של התכווצויות הלידה. ההחלטה אם אכן קיים סיכון כזה נמצאת בד"כ בידי הרופא/ה המנתח/ת ו/או ניתן גם לפיענוח ע"י קריאת מכתב סכום האשפוז או דו"ח הניתוח.
פרופ' תדיר

דליה,
שרירן בגודל 2.5 ס"מ נחשב להיות שרירן יחסית קטן ואפשר לחיות איתו לאורך זמן. ההחלטה הטיפולית הינה פועל יותא של סיפטומים (דימומים? כאבים?בעיות במתן שתן? וכיוב'). העובדה שהוא גדל הבריון וקטן לאחר מכן היא נורמלית. השאלה היא האם הוא יחיד? האם הוא גדל? האם הוא מפריע? והאם היו סיבוכים בעקבותיו בהריון? וכיוב'.
מידע זה עשוי לרופא/ה שלך להחליט מה כדאי לעשות.
בהצלחה.
פרופ' תדיר

מיטל,
הפרטים שהוספת על השרירן אכן תורמים, אך לא לגמרי ברורים. אין להבין מהם האם הגודל 102*118 הוא של הרחם עם השרירן, או השרירן לבד, מאחר ובמקום אחר כתבת רושם לשרירן 58 מ"מ. ההבדל חשובף אבל נראה כי חסרים עוד מספר פרטים על מיקום מדוייק יותר יחסית לשכבות דופן הרחם. יש לכך חשיבות באשר לטיפול הבחירה, ויש מגוון רחב של אפשרויות איפוליות.
לשאלתך על הטכנולוגיה המסויימת:
השימוש בגלי על-קול ממוקדים לטיפול בגידולים מוכר לעולם הרפואה מזה שנים רבות. עקרון הטיפול מתבסס על גרימת נזק מבוקר לרקמות ע"י חימומן בגישה בלתי פולשנית. חברה ישראלית קידמה את הטכנולוגיה באופן מרשים, בין היתר ע"י שילוב מערכת דימות מתקדמת ( תהודה מגנטית - MRI) המאפשרת ניטור אברי הבטן ומיפוי שינויי טמפרטורה בזמן אמת. שם השיטה ממחיש את אופיה: אולטרה-סאונד ממוקד מונחה תהודה מגנטית MR guided Focused Ultra Sound)), או בקיצור MRgFUS. השיטה נקראת גם HiFUS אשר משמעותו אולטרה-סאונד ממוקד בעוצמה גבוהה.
קיימים דווחים בספרות הרפואית על מידה קלה של הקטנת נפח השרירנים ושיפור התסמינים הנגרמים מאותם שרירנים, קרי, שיפור בתחושת חלק מהנשים שטופלו בשיטה זו. בשלב הנוכחי קיימות עדיין שאלות רבות הנשאלות מעל דפי הספרות הרפואית ואשר עליהן אין עדיין מענה. יתרה מזאת, לעניות דעתי רק לאחרונה הותר השימוש בשיטה זו לנשים אשר לא הרו עדיין.
פרופ' תדיר

נעמי,
מיומה הינה תופעת שכיחה מאד וסביר להניח שאין קשר בין המחלות שאת מתארת לבין המיומה. לא ידוע מה היו הטיפולים שקיבלת? מה גילך? והאם את סובלת מהמיומה עכשיו. מענה לשאלות אלה עשוי לתת מענה יותר מדוייק ולהנחות את הגישה הטיפולית, אם נדרשת כלל.
פרופ' תדיר

יסמין,
מגוון טיפולים רחב מצדיק התבוננות שונה מבעבר לגישה האבחנתית והטיפולית. ניתן להציע מספר חלופות טיפול ולתת מענה לשאלות כגון: היכן השרירן/ים נמצא/ים? האם המיקום קשור לתופעות מהן את סובלת? מה משמעות השרירן לגבי מצב בריאותך הכללי? האם יש צורך לטפל בכלל? או נכון יותר להסתפק במעקב? האם טיפול חייב להיות ניתוחי? האם רצוי לנתח בגישה שמרנית רגילה, או זעיר פולשנית? האם לכרות את השרירן או את הרחם? האם נכון לטפל על-ידי צינתור כלי הדם? או בתרופות? מה מקומה של רפואה משלימה או תוספי מזון?
לאור מגוון הטיפולים, חשוב להשלים את בדיקת האולטרהסאונד על-ידי רישום מסכם, המתבסס על אלפי התמונות. סיכום הבדיקה ייעשה על-ידי הרופא/ה המבצע/ת באופן שיציב את השרירן/ים יחסית לדפנות הרחם. רישום זה ישמש כמפת דרכים בדיון המסכם ויוביל להחלטה התואמת ביותר לצורך ולרצונך.

בהחלט יתכן כי מתאים לך הטיפול בחסימת כלי הדם לשרירן. שיטה זו מקובלת כטיפול שגרתי המוכר על-ידי מרבית הקופות והביטוחים הרפואיים ברחבי העולם. הטיפול מומלץ לנשים הסובלות מדימומים או תופעות אחרות, וכאלו אשר סיימו את תכניות הילודה ומבקשות להמנע מניתוח. הטיפול מתבצע באמצעות צינורית דקיקה, אשר מגיעה אל כלי הדם בהנחיית רנטגן ומאפשרת הזרקת חלקיקים זעירים החוסמים את אספקת הדם לשרירן. טיפול נוסף הוא טיפול תרופתי, המתבסס על זריקות ו/או טבליות למשך כ-3 חדשים, כדי להקטין נפח שרירן/ים לפני טיפול נוסף (ניתוחי או אחר). כל פרויקט מבוצע במסגרת מבוקרת המאושרת על-ידי ועדות מחקר ומשרד הבריאות. שיטות ברפואה המשלימה מקובלות, אך קיימות מחלוקות על דרך פעולתן ומידת יעילותן. הנסיון מוכיח שיש בהן כדי לשפר איכות חיים ולעיתים אף למנוע צורך בטיפול אחר.

בנוכחות מגוון אפשרויות אלה חשובה בחירת הטיפול על בסיס "מפת הדרכים" שלאחר בדיקת האולטרהסאונד. במהלך דיון זה עולות שאלות כגון: האם לכרות רק את השרירן? או גם את הרחם? ואולי רק להקטינו ולמנוע בכך את התסמינים כגון דימומים?
בהצלחה.
פרופ' תדיר

גלית,
קשה לענות בוודאות על שאלתך, בהעדר מידע נוסף (אף כי המידע שנתת די מפורט) השרירן המתואר אכן אינו גדול, אך מיקומו חשוב. העובדה שהוא בולט לחלל הרחם (סוב-מוקוזי) היא העלולה (אולי???) לגרות לבעיה. לדוגמא: שרירן סובמוקוזי מס' 3
עשוי ללא לגרות לבעיה, ושרירן מס' 5 (באותו רישום) גם הוא סוב מוקוזי) עלול כן לגרום לבעיה. אין בכל כדי לאמר דברים בוודאות אלא רק לעורר שאלה, לצד שאלות פוריות אחרות אשר ודאי נדבקו או תבדקנה.
לשאלתך על הכאב, אין זה סביר שיש קשר.
הצורך בכריתה אינו וודאי. השרירן קטן ולא צריך להפריע בהריון (לאחר כניסתך אליו). יש חוק ברפואה האומר שצריך להמנע מפעולות כירורגיות אשר אינן הכרחיות. מאידך, אם זה שרירן מסוג מס' 5 (כנ"ל) קל להסירו, ללא נזק לרחם, אך זאת רק אם מפריע לכניסה להריון.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

קרוליין,
הורמון הוא חומר כימי המיוצר בבלוטות בגוף האדם, חודרות למחזור הדם, ופועלות באתרים שונים בגוף. כלומר החומר אינו פועל המקום בו הור מיוצר אלא ברקמות גוף אחרות ומרוחקות מאתר ייצורו. במקרה של מיומות (שרירנים) ההורמונים הרלוונטיים מיוצרים בעיקר בשחלות ופעילים על רקמת שריר הרחם והשרירן. פעילותם רבה יותר בשרירן מאשר בשריר הרחם התקין עקב תהליכים אנזימטיים הגורמים לכך שהשרירן גדל יותר משריר הרחם התקין.
קשה לי להאמין שמאז ניתוח שהיה לדבריך לני כשנה עדיין את נמנעת מללכת למכון עושר. אין דבר חשוב מזה ובריא מזה. לא רק לפעילות הכללית של הגוף, אלא גם משום שאחד האויבים של מערכות הגוף הנשיות בכלל (ובתוכן שרירני רחם) היא רקמות שומן המהוות מקום איכסון להורמונים.
פעילות גופנית נעימה.
פרופ' תדיר

קרולין,
את מגדירה את בעייתך כמחזור לא סדיר אף כי ניראה שיוגדר כהישנות של בעיית המיומות (שרירני רחם). לפיכך, לא כל כך ברור מה הנושא המרכזי שמטריד אותך כמי שכבר עברה ניתוח אחד לכריתת שרירנים ומעוניינת להרות. האם מועד החתונה? או אולי כניסה להריון?
למציאת פתרון נכון חשוב להגדיר את הבעיה.
פרופ' תדיר

ובהמשך למענה הקודם, גלולות למניעת הריון מכילות הורמונים אשר עלולים להגדיל את בעית המיומות.
פרופ' תדיר

שירי,
בהמשך פורום זה תוכלי למצוא מספר שאלות ותשובות בנושא זה. כללית ניתן לאמר שמירנה הוא התקן תוך רחמי מצויין, אך לא כל כך מתאים לשרירני רחם (מיומות). מדובר בהתקן המשחרר הורמון (סוג של פרוגסטרון). המירנה מצויינת טיפול בדימומי רחם על רקע של חוסר איזון הורמונלי (עודף אסטרוגן וחסר פרוגסטרון (מה שמוגדר כ Dysfunctional uterine bleeding ) .

בניגוד לחשיבה שהיתה מקובלת במשך שנים ואשר טענה שרק האסטרוגן (ההורמון ה"נשי") גורם להווצרות וגדילה של שרירנים, מסתבר שגם לפרוגסטרון חלק נכבד בתהליך התפתחות שרירני רחם. t
בין הטיפולים התרופתיים הנבדקים בשנים האחרונות קיים טיפול נוגד פרוגסטרון: תצפיות השנים האחרונות מלמדות שגם לפרוגסטרון תפקיד משמעותי בהווצרות השרירנים, בין היתר עקב ריבוי יחסי של הקולטנים לפרוגסטרון בהשוואה לשריר הרחם. בספרות הרפואית דווח על טיפולים cbudsh prudxyrui אשר גרמו להקטנת נפח שרירנים בשיעור שנע בין 26-74% והקטנת נפח הרחם בשיעור שנע בין 27-49%.
לסכוO: מירנה הוא התקן מצויין לטיול בדימומים, אבל לא דימומים על רקע של מיומות ו/או טיפול במיומה עצמה.
פרופ' תדיר

חלי,
ציסטה שקופה בגודל 4 מ"מ אינה אומרת דבר. סביר להניח שאת בחורה צעירה (גילך לא ידוע וציסטה קשורה לגיל, וליום המחזור, ולגורמים רבים נוספים).
בכל מקרה של שאלה או ספק על בסיס אישי יש להיות בקשר עם רופא/ה.
פרופ תדיר

איריש,
WOW, שאלותיך רבות ומגוונות, והתשובה עלולה להפתרש על פני עמודים רבים. לפיכך אומר בקצרה... ואח"כ אחריב:
בקצרה, מיומה ניתן לגלות באקראי, במהלך גרידה או בדיקה גינקולוגית, אבל הדרך להגדיר טיפול היא על בסיס שקולים רבים ומגוונים, ולכן יש לדשעת במדויק היכן היא נמצאת? מה גודלה, ועוד ועוד.

מה זה בכלל? שרירני רחם (מיומות) הינם גידולים שפירים (בגדלים שונים) המצויים בכ-40% מכלל הנשים בסביבות גיל 35 ובשכיחות המגיעה לכדי 70% לקראת סוף העשור החמישי. משמעות הדבר היא כי 4-7 נשים מתוך כל 10 נשים מפתחות גידול זה. ידועה נטייה משפחתית המגבירה את שיעור הופעתם, כמו גם שכיחות גבוהה יותר בקבוצות אוכלוסיה מסוימות (כגון נשים אמריקאיות ממוצא אפריקאי בהן נעה השכיחות בין 60-80% באותן קבוצות גיל). רק בחלק מהנשים מלווים השרירנים בתלונות הגוררות מעקב וטיפול רפואי. אלה כוללים דימומי רחם מוגברים, חולשה על רקע הדמם, כאבים מקומיים או כאלה המקרינים לאזורים אחרים, סמני לחץ על אברים סמוכים, תכיפות במתן שתן, וליקויי פוריות.
היכן זה נמצא? את שרירני הרחם נוהגים להגדיר על פי מיקומם ברחם, כאשר החלקים החשובים לצורך הגדרות אלה נחלקות כך: א. קדמי או אחורי: קרי, נוטה לכוון חלקו הקדמי של גוף הרחם או לחלקו האחורי.ב. עליון אמצעי או תחתון: חלקו העליון של הרחם נקרא גם אזור הפונדוס (משמעו המילולי קרקעית, אף כי נמצא כאן בחלקו העליון), אזור גוף הרחם, וחלקו התחתון הנוטה אל כוון צוואר הרחם.
ולסיום: מה לעשות עם זה? במקרים רבים אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות תקופתיות. נשים הסובלות מתסמינים זקוקות לטיפול, והרפואה המודרנית מציעה כיום מגוון רחב של חלופות. ניתן לחלק את הטיפולים ל-5 קבוצות: ניתוחים, הקטנת נפח השרירנים על-ידי חימום או קירור, חסימת כלי הדם (אמבוליזציה), טיפולים תרופתיים ורפואה משלימה. כל קבוצת טיפול נחלקת לתת קבוצות. בקווים כלליים ניתן לסכם כי האופציה הניתוחית אשר היתה בעבר היחידה, נחשבת גם כיום כפתרון היעיל ביותר. מדובר בקבוצת פתרונות, יותר או פחות פולשניים (באמצעות סיבים אופטיים, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה). שיטות אלה מחייבות מיומנות ונסיון רב, ציוד חדיש ועבודת צוות. אפשרות נוספת היא הקטנת נפח שרירנים, המתבצעת על-ידי חימום או קירור השרירן בדרכים שונות.
בהצלחה, פרופ' תדיר

לא מסוכן, אך בהמשך יש לתאם את הדברים עם הרופא המטפל.
פרופ' תדיר

קרן,
שאלתך מצויינת, אף כי ספק אם לכך נועד פורום רפואי באינטרנט.
כדי לתת מענה עליך להבין תחילה שביוץ הוא תהליך הנמשך דקות ספורות, ולא שעות רבות. ביוץ הוא תהליך התבקעות דופן השחלה, והזקיק שבתוכה, ויציאת הביצית אל החצוצרה.
משך הזמן שהביצית פוריה לצורך הריון, כלומר, היאתופרה אם פגשה זרעונים הוא כ-10 שעות לאחר הביוץ. לאור העובדה שהזקיק (כלומר המקום בו מתפתחת הביצית והוא זה הנראה על מסך האולטרה-סאונד) נמצא בתהליך של קטינה יתכן והביוץ התרחש כבר וקיים סיכוי להריון.
בהצלחה,
פרופ' תדיר