פורום שרירנים ברחם - מיומה - יש לך שאלה?

אורטל,
ההחלטה אם לטפל, ובמה לטפל, הינה פועל יוצא של תלונות (דימומים, כאבים, וכיוב') ושל תכניות ילודה. בגילך, השיקול המכריע בבחירת הטיפול הוא הצורך בשמירה מירבית על תקינות הרחם. המיומה, המהווה חלק מהרחם, פוגעת בתקינותו. מה סוג הטיפול הנבחר לא ניתן לאמר על סמך דבריך מאחר ולא ידוע המיקום באופן יחסי לדפנות הרחם, לחלל הרחם (מקום בו משתרש ההריון) לדופן החיצוני של הרחם, וכיוב'.
בקווים כלליים ניתן לסכם כי האופציה הניתוחית אשר היתה בעבר היחידה, נחשבת גם כיום כפתרון היעיל ביותר. מדובר בקבוצת פתרונות, יותר או פחות פולשניים (באמצעות סיבים אופטיים, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה). שיטות אלה מחייבות מיומנות ונסיון רב, ציוד חדיש ועבודת צוות. אפשרות נוספת היא הקטנת נפח שרירנים, המתבצעת על-ידי חימום או קירור השרירן בדרכים שונות.
פרופ' תדיר

מיומה בקוטר 10 ס"מ נחשבת להיות די גדולה, והמיקום המדויק שלה מגדיר את סוג הטיפול, לא בהכרח טיפול ניתוחי. על מגוון רחב של חלופות טיפול ניתן למצוא פרטים בקישור המצוי בפתיח לפורום זה. ניתן למצוא דרך לגשר על הגיעה לגיל המעבר אשר בו ניתן לצפוךת להקטנה טבעית של המיומה.
בהצלחה, פרופ' תדיר

פרוין,
קיים מגוון רחב של חלופות טיפוליות וההחלטה על טיפול הבחירה היא פועל יוצא של גודל, סימפטומים, קצב גידול המיומה, מיקומה, גיל, וכיוב'. פרטים על האפשרויות ועל מסלול הבחירה תוכלי למצוא בקישור לאתר המצוי בדברי ההסבר לפורום זה.
המיומה שלך היא ללא ספק גדולה (על פי התאור שלך) ומחייבת טיפול.
פרופ' תדיר

גלית,
שאלתך עוסקת בנושא חשוב אשר לצערנו, כמקובל ברפואה משלימה, או כפי שהיא נקראת כיום, רפואה אינטגרטיבית, יש מעט חומר מדעי אליו ניתן להתייחס באופן המקובל כיום לתוצאות טיפולים. יחד עם זאת, יש לציין, כי במרכז הישראלי לשרירני רחם, המאמין ששחירת טיפול על בסיס אישי, מתוך מגוון רחב של חלופות טיפוליות, נצבר נסיון (יחסית) רב ומעניין באשר לחלופה טיפולית זו.
עיון בנושא שרירני רחם במקורות מידע ציבוריים מעלה ממצאים רבים על שיטות טיפול שונות, עתיקות יומין, אשר מרביתן אינן מבוקרות מבחינה מדעית. מאידך, כחלק מהעידן החדש, חובה להתייחס לאפשרויות טיפוליות זו ברצינות הראויה מאחר ותחת ההגדרה "רפואה משלימה" נמצאים תחומים רבים הכוללים בין היתר גם תזונה נכונה, שימוש בצמחי מרפא, אורח חיים בריא, והתייחסות לגוף האדם במכלול אחד, קרי מפגש הגוף והנפש. הצלחות טיפוליות מדברות בעד עצמן והציבור נענה ונהנה ממגוון שירותים המוצעים לו תחת קורות גג אלה גם אם מרביתם אינם מבוקרים (לצערנו) על פי אמות מידה מדעיות. בפרסומים שאינם מדעיים ניתן למצוא גם חומר רב העוסק במניעה וטיפול ברחם שרירני, כולל נושאי תזונה, אורחות חיים כגון הרגלי עבודה, פעילות גופנית, מצבי מתח, תקשורת בין-אישית, מיניות, הורות, מצבי חרדה, דיקור סיני, וכיוב'.
במחקר סמוי ומבוקר אשר בוצע ע"י רופאים מבין צוות מומחים זה נמצא כי בקבוצה בת 21 נשים אשר עברו סדרה של 10 דיקורים (Acupuncture) נצפתה הפחתה משמעותית של נפח השרירנים, ושאלוני שביעות רצון העידו על שיפור ניכר. עם זאת, במעקב בן 3 חדשים לאחר תום הטיפול נמצא כי השרירנים שבו לגודלם המקורי. הספרות המדעית קושרת את מנגנון הפעולה למסלולי הדיקור (מרידיאנים) אשר גורמים לכווץ כלי דם ובכך גם לשינויים באספקת הדם.
בחירה מתאימה של המקרים לטפול עשויה אם כך להוביל לתוצאות מעניינות.
פרופ' יונה תדיר

רבקה,
מגוון טיפולים רחב מצדיק התבוננות שונה מבעבר לגישה האבחנתית והטיפולית.
במקרים רבים אין צורך בטיפול וניתן להסתפק במעקב הכולל בדיקות תקופתיות. נשים הסובלות מתסמינים זקוקות לטיפול, והרפואה המודרנית מציעה כיום מגוון רחב של חלופות. ניתן לחלק את הטיפולים ל-5 קבוצות: ניתוחים, הקטנת נפח השרירנים על-ידי חימום או קירור, חסימת כלי הדם (אמבוליזציה), טיפולים תרופתיים ורפואה משלימה.

כל קבוצת טיפול נחלקת לתת קבוצות. בקווים כלליים ניתן לסכם כי האופציה הניתוחית אשר היתה בעבר היחידה, נחשבת גם כיום כפתרון היעיל ביותר. מדובר בקבוצת פתרונות, יותר או פחות פולשניים (באמצעות סיבים אופטיים, לפרוסקופיה והיסטרוסקופיה). שיטות אלה מחייבות מיומנות ונסיון רב, ציוד חדיש ועבודת צוות. אפשרות נוספת היא הקטנת נפח שרירנים, המתבצעת על-ידי חימום או קירור השרירן בדרכים שונות.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

לילי,
אכן, שרירן בקיר הקדמי שלול להוות גורם לחץ על שלפוחית השתן הממוקמת בחלקו הקדמי של הרחם. מיקום זה עלול לגרום לתופעות של שינוי בהרגלי מתן השתן, אף כי אין הכרח בכך. שרירן בגודל כ 3 ס"מ אינו מצדיק טיפול אלא אם כן הוא גורם לתופעות כגון דימומים, הפרעות במתן שתן, או קושי להרות. ההחלטה על טיפול הבחירה הינה פועל יוצא של הנ"ל ושל מיקומו של השרירן.
בברכת חג חנוכה שמח.
פרופ' תדיר

דליה,
מיומה בגודל של כ- 13ס"מ לפני הריון בהחלט עלולה להוות בעיה למהלך ההריון העתידי. יש חשיבות גם למיקום המיומה בכל הקשור לכניסה להריון, אולם ללא ספק הריון כזה עלול להיות בעייתי. סיכויי הפלה טבעית בגילך גדול ( יחסית לנשים צעירות יותר) ומיומה בגודל כזה עלולה להקשות עוד יותר על מהלך ההריון. לשאלה מה אם כך כדאי לעשות? יש צורך בפרטי מידע נוספים אשר אינם מצויים בשאלתך.
פרופ' תדיר

אווה,
תשובה לשאלה כה אישית חייבת להילקח "בערבון מוגבל" בהעדר פרטים מדוייקים. ליפכך מענה כללי:
1. אין לדעת בבטחון אם יש קשר בין הפוליפ להפלות. סביר שאין קשר, ואולי הממצא עליו מדובר הוא פגם מילוי עקב ההפלות ולא פוליפ?
2. ספק אם ניתן להוציא פוליפ קטן מחלל הרחם בגרידה. לעניות דעתי, אם רוצים להוציא או לאבחן ממצא כגון זה בחלל הרחם יש לעשות זאת בהיסטרוסקופיה.
מדובר גישה נרתיקית, זעיר פולשנית (hysteroscopy), לשרירנים או פוליפים הבולטים אל תוך חלל הרחם. (היסטרו = ביוונית, רחם, סקופיה=מבט אל..) משמעותה התבוננות את תוך חלל הרחם. באמצעות ציוד אופטי צר מימדים אשר מוחדר בעדינות דרך הנרתיק וצואר הרחם ניתן לראות את חלל הרחם ולבצע כריתת פוליפים, או כל ממצא אחר.
פרופ' תדיר

מיכל,
בהחלט יתכן קשר בין הדימומים לשרירן (מיומה). הדבר תלוי במיקומו המדויק של השרירן.
יש לכך פתרונות ניתוחיים או אחרים ואין סיבה לסבול.
כל טיפול חייב לקחת בחשבון את סיכויי הפוריות תוך מניעת נזק ושימור מירבי של תקינות הרחם.
פרופ' תדיר

וויוי,
קיים כיום מגוון רחב של טיפולים לשרירני רחם (מיומות) וההחלטה באיזה טיפול לבחור הינה פועל יוצא של גורמים כגון: תלונות האשה (הקשורות למיומה), תכניות ילודה, גיל, מיקום השרירנים באזורי הרחם השונים, גודלם, וכיוב'.
ניתן לחלק את הטיפולים ל - 5 קבוצות: א. נתוחים, ב. הקטנת נפח השרירנים ע"י חמום או קירור, ג. חסימת כלי הדם (אמבוליזציה), ד. טיפולים תרופתיים, ה. רפואה משלימה.
כל קבוצת טיפול נחלקת לתת קבוצות עליהן ניתן לקרוא בהרחבה באתר**. בקווים כלליים ניתן לסכם: א. האופציה הניתוחית אשר היתה בעבר היחידה, חשובה גם כיום כפתרון היעיל ביותר. מדובר בקבוצת פתרונות, יותר או פחות פולשניים (**באמצעות סיבים אופטיים, לפרוסקופיה, היסטרוסקופיה). שיטות אלה מחייבות מיומנות ונסיון רב, ציוד חדיש, ועבודת צוות. ב. הקטנת נפח שרירנים מתבצעת ע"י חימום או קירור השרירן בדרכים שונות.
פרופ' תדיר

מ,
אתחיל בתשובתי משאלת הדימומים מאחר וזו הסיבה להעלאת השאלה: משך הדימום שאת מתארת אינו סביר כחצי שנה לאחר נתוח קיסרי ויש בכל מקרה לברר את הסיבה. אחת הסיבות (וודאי לא היחידה) יכולה להיות שרירני רחם (מיומות).
בדרך כלל ניתן (וצריך) לראות את מיומה במהלך סריקת אולטרה-סאוד בהריון. יתכן מצב שהיתה ולא נראתה עקב ההתמקדות בעובר, ויתכן גם מצב שמיומה קטנה אשר לא נראתה בהריון גדלה לאחר מכן. בדיקת אולטרה-סאונד עשויה לתת מענה לשאלה זו.
פרופ' תדיר

ילנה,
המיומה שאת מתארת קטנה יחסית וסביר להניח שגם אם תמשיף לגדול לא תהווה בעיה. גידול המיומה בהריון מלווה לעיתים באותו כאבים ואלה עלולים להתגבר עם הזמן. צריך לקוות שהדבר לא יוביל להתכווצויות הרחם (מה שקורה לעיתים, אוך לא שכיח) . מיומה אינה פועגת בהתפתחות העובר ועליך להיות במעקב הרופא/ה המטפל/ת. פרט למעקבי האולטרה-סאונד השגרתיים (וראיה גם של שינויי המיומה באותה הזדמנות) אין צורך בדברים מיוחדים.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

מיטל,
ההחלטה על טיפול בשרירני רחם (מיומות) הינה פועל יוצא של מספר גורמים כגון: גודל, קצב גידול, מיקום, תלונות (כגון דימומים, כאבים וכיוב') ותכניות ילודה.
קיים כיום מגוון רחב של חלופות טיפול וההחלטה אם לטפל? ומתי? או במה? היא פועל יוצא של הנ"ל.

באשר אליך, פרט לגיל, ולתכניות הילודה, אין פרטים בידי ולא ניתן בדרך זו להיות מדוייק יותר. ניתן להבין במידת מה את נטיית הרופא להמתין עם טיפול, אולם גודל של 8 ס"מ עלול להיות בעייתי לא בהכרח לכניסה להריון, אלא גם למהלך ההריון עצמו, ולכן יש לשקול טיפול.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

י,
שאלותיך מגוונות ונראה כי חלקן אינן קשורות זו לזו, אלא רק לחששות אותם ניתן להבין.
להבין-כן! להצדיק-לא! נראה כי חששותיך מתבססים על פחדים ללא בסיס.
יש לך דימומים? כן. כך את אומרת.
מה סיבתם? לא ברור. אולי פוליפ? אולי סיבה אחרת? הברור לא בוצע ולכן אין לדעת.
אין זה אפייני שפוליפ יגרום לתופעות כגוןאלה אף כי הדבר יתכן לעיתים. לא ידוע אם ביצעת בדיקת אולטרה-סאונד אשר עשויה (אולי?) לברר את חלק מהבעיה בצורה פשוטה שאינה כואבת, אינה פולשנית, ואינה מזיקה לפוריותך.

ללא ברור מסודר של הבעיה לא ניתן לדעת, ומה שבטוח שללא ברור מסודר את פוגעת בפוריותך.
בהצלחה,
פרופ' תדיר

ןרד,
ההחלטה אם לטפל או לא הינה פועל יותא של מספר גורמים כגון גודל השרירן/ים, ניקומם, ותופעות הנגרמות מהם (כגון דימומים, כאבים, וכיוב').
קיים מגוון רחב של אפשרוריות טיפול כפי שתוכלי לראות בהסברים של מספר אתרי אינטרנט. אולם ההחלטה אם כן או לא חייבת להיות בהתייעצות עם הרופא/ה.
בהצלחה,
פרופ' תדיר