פורום אף אוזן גרון ילדים - יש לך שאלה?

ליאת שלום רב.
מצב שבו יילוד יונק, מחייב יכולת נשימה חופשית (או כמעט), דרך האף. על פי התאור ניראה שישנה הפרעה כל שהיא במעבר האויר באף (בעיקר בחלק האחורי), לא ניראה שמדובר בבעיה ריאתית, שהרי הילד נושם באופן חופשי שלא בשעת יניקה.
לבירור הגורם כדאי לפנות ליעוץ מומחה א.א.גרון.
בריאות שלמה לבנך ולך.

משה שלום רב.
סיפור החירחורים, הנחירות, ומאוחר יותר גם ההפרעה בנשימה דרך האף, מחייבות הרחבת בירור רב תחומי, בנושא האף וקשיי הנשימה דרכו אין להוציא מכלל אפשרות חסימה כואנלית (נקודת המעבר בין החלק האחורי של האף, לבין לוע האף). בנושא של החירחורים יש לבדוק את דרכי הנשימה התחתונות יותר, כמו גרון (לרינקס), טרכיאה, ברונכים... שמא יש תמת והיצרויות עקב כך.
כל אלה חייבים בבדיקת מומחה, ויפה שעה אחת קודם! ואין צורך לחשוש מביקור במרפאה או בי"ח.
בריאות שלמה.

אורטל שלום רב.
ליחה בגיל זה וחירחורים יכולים להיגרם העיקר עקב החזר חומצי קיבתי-וישטי,(רפלוקס), יש מקום לבדוק גם את החומר הניפלט,
בדיקת א.א.גרון, ובדיקת רופא ילדים הינה הכרחית לשלילת הרפלוקס.
בריאות שלמה.

שלום רב.
דלקת האוזן הנגיפית באוזן התיכונה של ילדך בתדירות הגבוהה המתוארת על-ידך, מחייבת לדעתי טיפול כירורגי- גם אם הילד אינו סובל מליקוי שמיעה!! (דבר שלא ניראה סביר - אלא אם בוצעה בדיקת שמיעה במצב שבין דלקות). העובדה שבצילום לוע האף, השקד השלישי (אדנואיד), אינו גדול, והילד אינו סובל מקשיי נשימה, והאדנואיד אינו מיצר משמעותית את נתיב האויר, אינה שוללת אפשות שהוא בכל זאת נימצא בסמיכות לפתח החצוצרה ( הנמצאת בין האוזן התיכונה ללוע האף)- וגורם להפרעה בניקוז האוזן התיכונה !
מן הנאמר בתשובתי ברור שטיפול אנטיביוטי ממושך כל-כך, עלול לגרום לנזקים במערכת החיסונית של הילד
גם הדלקות וגם הטיפולים האנטיביוטיים יכולים להיות גורמי ההפרעה במערכת העיכול-שילשולים.
איחולי בריאות שלמה

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת והברורה. שנית, ברצוני לשאול שאלה נוספת: האם נכון לומר שעצם העובדה שלעיתים המוגלה המצטברת באוזניים התיכונות פורצת ונשפכת החוצה מצביעה על היווצרותם של חורים בעור התוף? ואם ישנם חורים כאלה האם מותר להשתמש באנטיביוטיקה דוגמת "דזורן" או "סילוקסן" בדרך של טפטוף לאוזן? שוב תודה, והמשך יום נעים.

טלי שלום רב.
השאלה הופנתה פעמיים, וברשותך אענה רק פעם אחת.
אכן ההפרשה המוגלתית מהאוזן בעקבות דלקת אוזן תיכונה, עוברת דדך נקב שנוצר בעור התוף, ובד"כ, עם סיום התהליך החריף הנקב ניסגר מעצמו.
לשאלתך על סוגי האנטיביוטיקה המקומית, רוב הטיפות, הינן טוקסיות לאוזן, מי יותר ומי פחות, (לא הסילוקסן ולא האופלוקס), אלא שיש להגיע לרמות ריכוז גבוהות של החומר הרעיל, דבר שנמנע מהאוזן, ביגלל ההפרשות הקיימות, ומיגלת הזמן לטיפול המקומי.
בריאות שלמה

ראשית, תודה רבה על התשובה המפורטת והברורה. שנית, ברצוני לשאול שאלה נוספת: האם נכון לומר שעצם העובדה שלעיתים המוגלה המצטברת באוזניים התיכונות פורצת ונשפכת החוצה מצביעה על היווצרותם של חורים בעור התוף? ואם ישנם חורים כאלה האם מותר להשתמש באנטיביוטיקה דוגמת "דזורן" או "סילוקסן" בדרך של טפטוף לאוזן? שוב תודה, והמשך יום נעים.

שלום רב לטלי
ראי תשובתי אלייך, לאותה שאלה.

גלית שלום רב.
הטיפולים האנטביוטיים שבנך קיבל (כולל זינאט), מקובלים בזיהומי אוזניים. לדעתי יש לשקול טיפול אגרסבי ויעיל יותר מאשר מתן חוזר של אנטיביוטיקה.,
מאחר ואנו גרים במדינה בה הקיץ ארוך, משתמע מדברייך שיש לא מעט דלקות, והסכנה -מעבר לכאב, לליקוי השמיעה, חום, וחוסר שקט,- היא שהבעיה תהפך לכרונית.
לאור אלה המלצתי להתייעץ עם רופא מקצועי ולמצוא פתרון.
איחולי בריאות שלמה.

איתמר שלום רב.
הימצאות דם או קרישי דם בלוע ובפה, יכול להגרם ממקורות לא מעטים, ומסיבות אחדות, אמנה חלק מהמקורות: אף, סינוסים, חניכיים, לשון, לוע האף, וושט, גרון, וריאות. הגורמים יכולים להיות, החל מתהליכים דלקתיים, דרך "התפוצצות" כלי דם ודליות, עד לגידולים בדרכי הנשימה והוושט.
לאור כל זאת, חובה להיבדק על ידי רופאים מקצועיים, א.א.גרון, ריאות, גסטרואנטרולוג. כל רופא
יבדוק את "שטח-שיפוטו", כדי להגיע אל המקור, ולאבחן את הסיבה.
איחולי בריאות מלאה, ומועדים לשמחה

ספיר שלום רב.
לבד מגידולי ריאות (כמו שכתבת), העישון יכול לגרום להפרעות שונות בגרון והלוע, החל מתחושות יובש, פטריות בלוע,מרירות בפה, הפרעה בחניכיים, אך מעל הכל גורם לגידולים גם בפה (לשון, חניכיים, לוע) וגידולים (גם ממאירים), בבית הדיבור - גרון (larynx).
אי לכך מומלץ בכל גיל לא להתחיל לעשן, ומי שכבר החל, כדאי שימצא את הדרך המהירה להפסיק !
איחולי בריאות מלאה, וחג שמח

שירלי שלום,
דלקות אוזניים בתנאים מסויימים מחייבות טיפול אנטיביוטי על מנת למנוע סיבוכים לא רצויים. במקרה כמו של ביתך מוצדק לתת טיפול מונע על מנת למנוע את הישנות הדלקת. טיפול הומיאופטי הניתן על ידי רופא מומחה להומיאופטיה עשוי לסייע במקרים מסויימים ואף להקל אולם תמיד יש לקחת בחשבון את המקרים שבהם יש לטפל באופן קונבנציונלי על מנת למנוע סיבוכים.
כל טוב ובהצלחה,

שלום שרה,
לנזלת מתמשכת ישנן מספר סיבות ובגיל של ביתך הסיבה השכיחה ביותר הינה חסימה מכנית של הפתח האחורי של האף על ידי רקמת השקד השלישי המוגדל. במקרים כאלה יש לברר גם האם הילדה ישנה עם פה פתוח ואז יש לבצע צילום של שקד שלישי. הטיפול המומלץ במידה והשקד השלישי אכן מוגדל ומפריע משמעותית הינו כירורגי בלבד, כלומר יש להסיר את השקד השלישי. כמובן החלטה זו יש לקבל רק בהיוועצות עם רופא א.א.ג מומחה.
כל טוב ובהצלחה,

שלום ענת,
הטיפול בנוזלים באוזניים מתחלק לתרופתי וניתוחי. בדרך כלל בהתחלה מנסים את הטיפול התרופתי ובמידה ואינו עוזר ו/או במידה וקיימת החמרה עוברים לטיפול הניתוחי-כירורגי (כפתורים).
יחד עם זאת ישנם מקרים שגם אם הליקוי אינו קשה אך מצב עורי התוף מצביע על מחלה מתקדמת יש אינדיקציה לגשת ישירות לניתוח כי במקרים אלו הטיפול התרופתי לא יעזור ו/או מצב האוזן יכול להחמיר.
הטיפול בשקד השלישי במידה והוא מוגדל משמעותית ומפריע משמעותית לנשימה הינו רק כירורגי, כלומר הסרתו. הטיפול בשקד השלישי הוא בדומה לטיפול בגידול ולכן לא קיים טיפול אחר מלבד כירורגי שיסיר את הגידול.
הדיקור והטיפול ההומאופטי עוזרים במקרים בהם לא קיימת רקמה המפריעה מכאנית ולכן במקרה של שקד שלישי הם לא יפתרו את הבעיה.
כל טוב ובהצלחה

שלום דן,
רקמת אדנואיד המוגדלת משמעותית כך שהיא מפריעה למעבר אויר דרך האף ו/או מלווה בנוזלים באוזניים, גורמת לנזקים בלתי הפיכים, לכן מומלץ באופן חד משמעי להסירה.
במידה ומחכים ש"טבע יעשה את שלו", הטבע יגרום לנזקים הבלתי הפיכים, לכן בכל גיל מומלץ להסיר את השקד השלישי אם הוא כאמור מפריע.
כל טוב ובהצלחה,

שלום טל,
אם הכוונה לפוליפים של ילדים הנקראים גם שקד שלישי או אדנואיד, אלו קטנים רק אחרי גיל 8-10 שנים וכמובן אם הם מפריעים הדרך היחידה היא להסירם בניתוח. במידה והאדנואיד לא גדול משמעותי מבחינת ההפרעה אין צורך להסירו. כדי לדעת את מידת ההפרעה יש להיוועץ עם רופא א.א.ג. מומחה ולבצע בדיקות רנטגניות או אחרות.
כל טוב,

שלום רב,
ייצור הדונג בתעלה החיצונית הינו אינדיבידואלי ו מושפע מגורמים רבים, אך אין לו משמעות כל זמן שאינו אוטם את האוזן ואינו גורם לירידה בשמיעה. בגיל של בנך קשה לומר האם הדונג אוטם את האוזן ומצביע על בעיה ללא בדיקת רופא. לכן מומלץ להיוועץ עם רופא מומחה.
כל טוב,

שלום רותי,
דקסמיצין הינן טיפות המכילות בין היתר סטרואידים שלהם פעילות המורידה בצקות. הפעילות של הטיפות היא לריריות האף ובמידה מסויימת גם לרירית הגרון האפי שבו נמצא האדנואיד. כמובן שיכול להיות שיפור מסויים בחסימה האפית בעקבות השימוש בדקסמיצין, אך לא מקובל להשתמש בהן לטווח ארוך, מכיוון שהסטרואידים עלולים לגרום לתופעות לוואי לא רצויות.
הסטרואידים לא גורמים להעלמות השקד השלישי (האדונואיד), אלא הם תורמים להקלה זמנית ולא לפתרון קבוע של החסימה.
הפתרון היחיד הוא ניתוח במידה והחסימה משמעותית. במידה ולא מבוצע ניתוח כשיש לכך אינדיקציה, נגרמים נזקים בלתי הפיכים שידרשו בעתיד טיפולים אורטודנטיים, ניתוחים ועוד. לכן במידה והחסימה משמעותית מומלץ לשקול מחדש את האפשרות לניתוח.
כל טוב ובהצלחה,

אריק שלום רב
כל פעולה אותה הבן יצטרך לבצע במסגרת הרפואה הקונבנציונאלית. תהיה כרוכה בהרדמה כללית,
גם אם מדובר בניתוח צינוריות, וגם אם מדובר בלייזר לתופית, שהרי הילד לא יצליח לעמוד בפרוצדורה כל שהיא, ללא תזוזה.
מובן שקיימות גם שיטות הטיפול האלטרנטיבי, ואלו לא דורשים הרדמה. ליעוץ בנושא הפתרונות האחרים, עליך לפנות למרפאים בשיטות השונות.
לגבי נושא בדיקת רגישות לחומרי הרדמה (ולא סמי הרדמה), ככל שידוע לי מניסיוני, לא קיימת אפשרות לבדיקת רגישויות! אלא שלכך עליך לפנות ליעוץ מרדים.
בהצלחה ובריאות שלמה.