פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

שלום,

אני אחריי לילה של אלכוהול ואני מרגישה שבא לי לקבור את עצמי
אני מרגישה שלא טוב לי
אני אם חד הורית לילדה בת 3
אבא שלה גם מתגורר איתנו ואנחנו כל הזמן רבים לידה.
זה חורה לי אני כבר לא יכולה אין לי כוח
אני בתסביכים כל הזמן שאם היא תיגדל בלי אבא שלה ופתאום יעלם לה
כי הוא טוען שאם אנחנו לא ביחד הוא ייעלם לילדה.
ומצד אחד לא יכולה כבר להיות איתו כי אנחנו רק רבים וצועקים לידה
נמאס לי כבר בא לי למות לא יודעת מה לעשות כואב לי עליה כבר
שהיא הולכת לגן ככה כשבבית יש צעקות
מצד אחד הוא עוזר כלכלית ויש לה אבא
מצד שני אם הוא יילך היא תיפגע מזה שהוא ייעלם לה ותשאל שאלות עליו ותבכה כי זה כבר קרה בעבר.
אני מטופלת פסיכאטרית בכדורים ציפראמיל
התחלתי עבודה חדשה ואין לי כוח כבר לכלום אין חשק!
גם כל האלכוהול הזה מצטערת ששתיתי את זה בכלל
תמיד אני יוצאת הרעה בכל דבר הוא מוציא אותי רעה

שלום רב,
רציתי לשאול האם התקפי חרדה יכולים להיות כרוניים? אני סובלת מהם כלך חיי וכעט מתברר לי שגם אבי סובל מהם לעיתים למרות שהוא הצליח להסוות אותם כל השנים

אני בחורה אינטילגנטית ומוכשרת. תמיד השתכרתי מעט, מתחת ליכולות שלי. נוצר מצב רק כשאני עוזבת עבודה הבוס שלי מציע לי העלאה (כדי שלא אעזוב). כל פעם שאני מבקשת העלאה אני נתקפת חרדה, לא יכולה לנמק, מרגישה "מתנצלת". זה מציק לי כי אני מרגישה שהבוסים שלי "מנצלים" את החולשה שלי ומניחים לי לעבוד בשכר נמוך מכפי יכולתי. מה לעשות?

שלום לך, העניין הוא שאני ממש מובכת מלנסות לדבר איתו על העניין.. חשבתי על זה גם בעצמי כאופציה אך באמת שממש לא נעים לי. הוא גם יכול לטעון שהוא צוחק ויכול להירתע ולהגיד לי "מה את רוצה ממני?" ואני ממש מתביישת לפנות עם זה גם למחנך שלי.. העניין הוא שזה כבר נהיה ממש סוג של הרגל אצלו , ובנוסף, יש לנו טיול שנתי לשכבה בעוד שבועיים והוא אומר לי כל מיני דברים באוויר כמו : "איך אני מחכה לטיול השנתי , נעשה צחוקים " דברים שמורה לא אומר לתלמידה.. אני מיואשת כבר מהמצב , יש לך הצעה חוץ מלפנות אליו?

שלום לכם , שמי דנה ואני בת 17 וחצי , תלמידת תיכון כיתה י'ב .
אני לא יודעת אם זה הפורום המתאים אך ראיתי שיש לכם מענה להרבה אנשים ורציתי עצה .
יש לי בבית הספר מורה לספורט בסביבות גיל ה- 35.
לאחרונה לפני בערך חודשיים, אותו מורה התחיל לשאול אותי שאלות אישיות .. עליי ועל חבר שלי. שאלות לא במקום כפי שניתן לאמר.. זה הגיע גם למצב שהוא שאל אותי האם קיימתי יחסי מין איתו... ניסיתי לצחוק איתו ולהפוך את זה לצחוק אך הוא שואל ושואל באופן רציני, יש לציין שאני לא הבת היחידה בבית הספר שמתלוננת עליו שהוא שואל שאלות מיניות את התלמידות.. זה ממש מציק וגובל בהטרדה , וכך כל פעם שאני עוברת בבית ספר הוא שואל שאלות ונועץ מבטים. מה עליי לעשות? יש לכם עצה בשבילי? אך יש לציין כי הוא אדם מצחיק וחברמן כזה..ואם אני יאמר לו הוא יטען כי הוא צחק איתי, אני לא יודעת אם זה בצחוק או ברצינות אבל זה מטריד ולא רק אותי.. מה עליי לעשות? יש לכם עצה עבורי?

תודה, דנה

לכאורה הכל בסדר עם החיים שלי. אני עובדת, גרה לבד, עצמאית. אולם אין לי בן זוג. והעבודה שלי "בסדר", אבל לא משקפת את היכולות שלי. מצד שני אין משהו אחר שאני רוצה ללמוד או לעסוק בו. זה כאילו אין לי שאיפות וזה לא מסתדר לאנשים שאני מכירה, כי לכאורה יש לי המון יכולות ופוטנציאל. אבל אני גם לא בדיכאון שמצריך התערבות, לפחות לפי דעתי. מה אתם מייעצים?

שלום,
בתקופה האחרונה אני מתעררת בלילה לשירותים ואז המוח שלי ישר מתחיל לעבוד ולחשוב על כל מיני דברים שמטרידים ומדאיגים אולי בחיים והלב שלי מתחיל להלום ממש מהר וחזק ואני מתחילה להזיע וחסרת מנוחה. מובן שהשינה כבר לא חוזרת. רופאא המשפחה נתן לי מרשם לוולריאן. לקחתי פעם אחת ולא הייתה לו השפעה. מה עוד ניתן לעשות אבל בלי טרופות בבקשה...?

מה יש בטיפול פסיכודינמי, שאין בטיפולים אחרים (פסיכותרפיה/קוגנטיבי/התנהגותי וכיוצא בזה, ומה המטפל הפסיכודינמי עושה עם המטופל שבטיפולים אחרים המטפל לא עושה איתו, שגורם למטופל לאהוב את המטפל ?

אני בחורה יפה, מוצלחת, חכמה. אבל מאז ומתמיד נמשכתי מגברים שנותנים לי יחס קר ולא עקבי. אני כאילו מעריכה כל מחווה מצידם. אם מישהו מראה התלהבות ורצון ישר "יורד לי ממנו" מה לעשות?

היו לי אפיזודות של דיכאון בעבר. היום המצב רוח תקין. אני יותר פעילה (יחסית כמובן). אבל כל משימה נראית לי "פרוייקט". אם זה דברים בירוקרטים, או לסדר את הבית. אני יכולה להעביר שעות רק בלתכנן ובסוף להירדם. מה עושים? אני מטופלת בציפרלקס, אגב

שלום, אני בת 30, כל חיי חייתי אם איזו תחושה לא ברורה שהתקשתי להגדיר
כיום אני מבינה שאלו רגשות אשמה
כלפי הכל וכלפי כולם
אני פשוט חשהאשמה כל הזמן
גם במצבים שאחרים שוכחים תו 3 שניות אני אכולת אשמה
אני לא אוצה להיות עוד 30 שנה ככה
מה אני יכולה לעשות?

כל חיי סבלתי מהם, הייתי אפילו אצל פסיכיאטרית שנתנה מרשם לכדורים. אבל אחרי שקראתי את תופעות הלוואי אני כבר מעדיפה להמשיך לחיות עם המחשבות... אולי פסיכולוגיה הוליסטית יכולה לעזור לי?

תוכלו בבקשה להסביר לי ולכוון אותי מה ההבדל בין פסיכולוג רגיל לפסיכולוג הוליסטי ןאיך מחליטים למי ללכת כשרוצים ללכת לטיפול?
המון תודה לכם

אני בת 30 עברתי בשנה האחרונה טלטלה, הן בעבודה והן בזוגיות, אני ממש מבולבלת עם עצמי, אין לי מוטבציה לכלום, ניסיתי טיפול פסיכולוגי ללא הצלחה, אולי משהו יוכל להפנות אותי למטפלת /מאמנת בחיפה/קריות תודה טליה

שלום לכם..
שמי יערה אני בת 17 וחצי.
לאחרונה יש לי ירידה במצב הרוח שלי.. אני עצובה די הרבה זמן במהלך היום וגם בלילה מה שמקשה עליי להירדם.. אני פוחדת שזה מתחיל להיות סוג של דיכאון.. אני מיואשת לא יודעת כבר מה אפשר לעשות עם זה.. יש דרך להעביר את זה הלאה? יש לכם אולי דרכים הגורמות לעלייה ושיפור במצב רוח?
בתודה רבה מראש, יערה.