פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

שלום. אולי צריך להתייחס לדברים מסוג זה במידה של הומור. לא לכל דבר שאדם מוציא מפיו הוא רווי משמעות עמוקה. זה אפילו קלישאה לומר "הו..כמה היא צעירה"..מה בעצם מפריע לך?

כי לפי דעתי יש לתגובתו מספר פרשניות לכאן או לכאן והן: 1. אולי כאילו מלגלגל עליה שהיא בעצם לא צעירה והתכוון הפוך., לכן אמר "צעירה אהה" כאילו לשמוע את דעתי?
2. אולי רוצה למסור מסר דרכי לאמי שלקח בחשבון שאספר לה שהוא אמר שהיא נראית צעירה וקשה לו בפני (היות ואני הבת שלה )להשחיל את המילה "נראית"?
3. ואולי בעצם יש פרשנות אחת בלבד לשפת הגברים שאיני יודעת על מה התכוון ואולי זה בעצם התכוון במובן החיובי כי אחרי הכל אמי נראית טוב ומאד צעירה לגילה.מה דעתך?

שלום. כל פרשנות היא אפשרית. לא בטוח שהוא עצמו יודע בדיוק בדיוק למה התכוון. כל תגובותינו מתבססים על פרשנות שלנו למה שרואים או שומעים. אפשר לקחת גם דברים כפשוטם, ולראות בהם התייחסות ו"הזמנה" לשיחה..

שלום. מדבריך אפשר לראות שאתה מבין את המורכבות במצב שלך.

אבל להישאר לבד עם העצב, הבדידות והדחיה רק מעצים את הכאב. בטיפול פסיכולוגי לא משנים אחרים ואת העולם. הטיפול יכול לעזור למטופל להתמודד עם מצבים מלחיצים טוב יותר, לפתח יכולת לשפר את תפקודו, לשחרר לחץ, ולהאמין יותר בעצמו. אתה יכול לבוא עם מחשבון ולהשלים את הדברים, אם לא היי מובן, בעזרת כתיבה, כמו שכתבת כאן.

אולי אתה מכיר את האמירה בה פונים לבורא שיעזור לקבל מה שלא ניתן לשנות, שיעזור לשנות מה שאפשר ואת היכולת להבחין ביניהם.

אני חושב שכדאי לך לפנות למרות ההסתייגויות שלך
בהצלחה

שלום. אפשר למצוא הרבה סתירות בהתנהגות של בני אדם בכלל. אולי גם אצלו, לכאורה. אבל מהי "סתירה" בעצם? המורה מאחל לבתך הצלחה בהמשך - אז מה הבעיה? ואולי מצאת חן בעיניו והוא מעביר מסרים שונים דרך בתך? אלה הם החיים.הם מורכבים. אנשים מתקשרים בכל מיני רמות ולא הכל במישור של התקשורת המודעת. תגבשי עמדה: לא להתייחס אם אינך מעוניינת בקשר אתו, וכן להגיב אם מרגיש לך נוח ובטוח.

רציתי להבהיר: איך הוא כותב (פעמיים) שהוא ישמח אם אשמור איתו על קשר (למרות שביתי כבר סיימה ללמוד אצלו ולא תלמד יותר אצלו) ולעומת זאת אינו מוכן להיות פעיל בפייסבוק? לא ברור לי..הרי בהודעה האישית אף אחד לא רואה מה הוא כותב זה הרי לא חשוף לכולם.אז איך אפשר לשמור על קשר? קשר יכול להיות דרך התכתבות או דרך דיבור בטלפון, כך שלא ברור לי. לכן כתבתי שיש פה סתירה.תודה.

שלום. הדברים שלך הם הגיוניים אבל מי אומר שכל מה שעושים ואומרים הוא "הגיוני"? יש גם רגשות, ויש עניין ויש משיכה, ויש חיזור..את בטח יודעת שזה קיים. האם יש משהו "הגיוני" במשיכה או באהבה?

אם יש משיכה, חיזור וכד' אז מדוע מסרב להיות חבר פייסבוק,? בשבילי הוא לא מעוניין בקשר, אז מדוע מציין פעמיים במכתבו: "אשמח אם תהיי בקשר"-??עבורי אם לא מעוניין להתכתב איתי (נאמר) בהודעה האישית, אז לא מעוניין בקשר, אולי סתם כתב מתוך נימוס בלבד.?? . קשר כזה אני מוותרת לחלוטין. אני פשוט לא מבינה מדוע היה צריך לכתוב לי: "אשמח אם תהיי בקשר" אחרי שכבר ביתי סיימה ללמוד ולא תלמד. מוכן להסביר לי?? הרבה תודה.

שלום. לצערי לא יכול "להסביר" למה הוא אומר ככה ולא אחרת. תצטרכי לשאול אותו בעצמך. את מעדיפה בפייסבוק והוא מעדיף אחרת..אי אפשר להסביר דברים כאלה מהצד. תצטרכי להיכנס למים

שלום. היפנוזה היא תחום בפני עצמו ולא מסווגת לתחום זה או אחר בפסיכולוגיה.

שלום. לפי התאור שלך, את חווה סוג של טראומה. משהו קרה שם אצל החברה - האוכל, היחסים, הבית - משהו שנפתח אצלך ואת חווה את הבעיה הלאה.

להבנתי יש צורך בקבלת עזרה מקצועית של פסיכולוג - לברר ולשחזר את התמונות והאירועים במפגש עם החברה. אולי תזהי את הרגע או הגירוי או הנסיבות בהן הופיעה הבחילה. אולי יש חוויות בעברך הקשורות לבחילה. חשוב לזכור של"בחילה" יכולה להיות משמעות סמלית: לפעמים בא לנו "להקיא" משהו או ממשהו. הגוף מגיב לרגש מסוים שלא הצלחנו לבטא במילים

אפשר לטפל בזה

הבעיה אצלי היא שאני הולכת לפסיכולוגית והיא מנסה לתת לי כלים ולפעמים זה מצליח
אבל הבעיה אצלי שאני פתאום באה לאותה החברה הבחילה ישר שוב מתעוררת אצלי ובמיוחד כשאני אוכלת אצלה אני לא מסוגלת להכניס כלום לפה מהמחשבה על הבחילה
ואני ממש רוצה שזה יעבור לי ושאני אוכל לאכול אצלה כרגיל בלי פחד

שלום. זה לא עניין של "כלים". צריך להיכנס ליחסים שלך אתה. מה שאת לא רוצה לחשוב או לדעת, הגוף יודע ואומר את דברו. מה הדברים שהגוף אומר - יש לברר בטיפול. או שזהו עניין ביחסים שלך אתה, או שהיא מעוררת אצלך חוויה לא מודעת, ביחסים, אולי עם אמא, אולי בענייני אוכל...

אני חושבת שאני צריכה להחליף פסיכולוגית כי אני מרגישה שאולי זה פחות עוזר
או שאולי זה עוזר ואני לא שמה לב
הבעיה אצלי שמאז שאני חוויתי את הטראומה תמיד שאני באה לאותה חברה שאני מאוד קרובה אליה אז יש לי בחילה והתרגשות אצלה בבית, ולחץ ולפני האוכל במיוחד.
אני הבנתי מהפסיכולוגית שלי שאני צריכה לשלוט ברגשות שלי ושמה שיש לי זה פסיכוסומטי הבעיה אצלי מאוד קשה ובגלל זה היא באה לידי ביטוי אצלי באוכל במיוחד אצל אותה חברה ואז שאני בבית זה קורה לי לפעמים גם אבל אצלה זה במיוחד.

שלום. לצערי לא נראה לי שהעניין הוא "לשלוט ברגשות" מול החברה. צריך לשחרר פלונתר ביחסים ביניכן, או משהו שהיחסים ביניכן מעורר אצלך מעניינים רגשיים לא סגורים בעברך.
וגם "פסיכוסומטי" בהקשר שלך אומר שהגוף מדבר וצריך להקשיב לו ולתרגם את הדברים לשפת המילים והרגשות כדי לשחרר..ולא לתת לזה שם ולהרגיש לא נוח עם זה שזה "פסיכוסומטי"..

נעמה שלום
ביבלותרפיה היא כלי טיפולי באמצעות טקסטים ספרותיים,שירה,אגדות.

שלום. נראה שאכן יש עניין שנחוץ לברר לעצמך. אולי עם איש מקצוע, פסיכולוג קליני. להבין מה קורה לך בינך לבין עצמך, ומה קורה לך בינך לבעלך. מה קרה שיצר את השינוי? "לגרום לו שיפסיק" יכול ליצור בעיה נוספת ביניכם. את רוצה ש"יבין" כנראה, וזה אומר שיקבל את המצב החדש ללא דיבור. נסי לשחזר את התקופה האחרונה שבה הופיעה הבעיה..מה היו הנסיבות. מה קרה אצלך בפנים, או מה קרה ביניכם. הפתרון הוא התייעצות מקצועית..

שלום. על פניו, המחנך העביר את התקשורת למישור אישי, ובכך אולי חצה גבולות של טעם טוב. אולי מצאת חן בעיניו, או שהוא רגיל לתת הערכות וציונים. השאלה האם בתוך השיחה קבלת התייחסות לעניינים הקשורים לבתך שהדאיגו אותך...

כן קיבלתי. אבל לא במאה אחוז יצאתי מסופקת, מאחר ואני אוהבת יותר פירוט. בוא נאמר: 95 אחוז שסיפק לי תשובות על ביתי וגם חידש לי דברים שלא ידעתי גם משמחים וגם לא. לא ברור לי מדוע זה מספר פעמים ,ניגש בהפסקה לביתי ואומר לה: "יש לך אמא לתפארת. היא ראוייה להערצה". לא מספיק לומר פעם אחת.?. במשך החצי שנה האחרונה, חזר על משפטים אלו כ-3 פעמים. תמוה בעיני. אמרתי לביתי אם שוב יגיד לך תעני לו בחיוך: "סליחה, אבל נדמה לי שכבר אמרת לי את זה לא פעם אחת", ואז אולי זה יביך אותו ויפסיק עם זה. מה דעתך על הנ"ל ותודה על עזרתך.

שלום. לא נראה שזה תחום מומחיות של פסיכולוגיה הוליסטית. צריך פסיכולוג קליני שמתמחה בנושא של פוביות, אולי גם היפנוזה. תרשמי שאלה בגוגל

שלום. אילו היית מעלה את הדברים בפגישה - הייתי שואל אותך איך הגעת למצב הזה שמתעלמים ממך וכאילו לא רואים אותך? איך היית עם בעלך בתחילת הקשר? האם זה היה אחרת? משהו נעלם? השתנה? האם הוא עצמו גם מתעלם ממך? ואיך היית כנערה ובחורה לפני שהכרתם? לשאלתך - יש בעיה אבל אני מנסה להבין אתך איך היא נוצרה..
תחזרי לכאן..

כשהייתי נערה/בחורה הייתי מחוזרת, אך בתוך תוכי אני טיפוס (עד היום) ביישני וחסר בטחון עצמי. בעלי אינו מתעלם ממני, אך איני מבינה מדוע בשנים האחרונות יותר ויותר איכפת לי מהאנשים, נהייתי רגישה עד מאד , חשוב לי לקבל גם את הפוקוס כפי שבעלי מקבל, וזה הולך ורק מחמיר. נכון שהוא חברותי יותר, יש לו חוכמת חיים יותר מאשר לי יש, כנראה יש לו מה להציע לכן נדבקים ומתייעצים איתו. גם לי יש מה להציע אך לא באותו "מינון" כפי שיש לו. אני חייבת שאנשים יזמו איתי שיחה ולא ההיפך, וכשהם מתחילים ליזום שיחה, אני נפתחת עד מאד. קשה לי בחברה ליזום ראשונה שיחה וזה היה מאז ומתמיד. אני חייבת ששני בני הזוג ידברו איתי ואם אחד מהם מתעלם בגלל שהוא טיפוס סגור או שאין לו כלל כימייה איתי ורק מדבר עם בעלי - קשה לי מאד לכבדו ולבוא לאירוע שהוא מזמין אותי. אני חייבת שגם הבעל וגם האישה יהיו חמים כלפי. מי שלא מכבד אותי , מגלה אמפתיה כלפי גם אם לא קשור אלי - החלטתי להתנהג בהתאם ולא לכבדו. ולאחרונה , איני יודעת מדוע חשוב לי שכל זוגות החברים חיבים גם הבעל וגם האישה לגלות אמפתיה כלפיה ואם אחד קריר, יש בי צורך נקם לא לכבדו כלל וכלל. ובעלי לא כזה מתחשבן וגם לא איכפת לו אם אחד מבני הזוג קריר אליו. איני מבינה מדוע בתקופה האחורנה כה השתניתי וכל כך מתחשבנת עם הזולת. כולם חייבים להיות נחמדים כלפי ולא- אני כאילו מחכה להם בסבוב ומחזירה לכם בהתאם. בעבר, הייתי משתדלת להיות חברתית, אך אני מגלה שזה חד כוון מצידי. לכן, נשברתי ואני חייבת שזה יהיה דו כוון.כמו בטנגו יש שניים. אם ירדת לסוף דעתי, מה דעתך על הנ"ל? האם הגיל גורם לרגישות יתר? מאד מתחשבנת עם כל אחד ומאד דוגלת ביחס שיהיה הדדי. תודה על התמיכה והעיצה שאקבל.

שלום
הרושם מדבריך שיצאת באחרונה ממחבוא בו היית שנים רבות. כאילו "התעוררת" והתחלת לשאול מה אתי? ולמה אני לא מוערכת? למה לא רואים אותי?
אבל התחלת לדרוש את זה! כתבת כמה פעמים "אני חייבת" שיפנו אילי, שיזמו, ששני בני הזוג ידברו אלי וכו'..דרישה ביחסים מעוררת התנגדות ואת משיגה תוצאה הפוכה!..את כאילו מעמידה אנשים במבחן. צריכים לעמוד בתנאים שלך, ואם לא אז תפני להם עורף..
נראה שכדי לשנות את היחסים בכיוון שאת רוצה - את עצמך צריכה לשנות גישה. לא לחכות ולהעמיד תנאים. תעשי עם אחרים מה שאת מצפה מהם..
נסי

מגיע לך צל"ש. ממש הגדרת במאת האחוזים את מצבי. אז לידיעתך, חלק מהאנשים/החברים בהם אני הייתי היוזמת, ותמיד מגלה התעניינות בהם ותמיד אומרת מזל טוב, אני רואה לאחרונה שזה כל הזמן בא רק מהצד שלי, אז החלטתי לשנות את עצמי שאולי הם יבינו שהשתניתי בעקבות התנהגותם,ובשאיפה שהם עכשיו יהיו כמו "יפעת", כאילו ללמדם לקח, אולי להענישם??. כי אני מצפה כל הזמן שיהיה פידבק, ולא יתכן שרק אני אפרגן, ויזום וכד', והצד השני כאילו לא איכפת לו אם נולד אצלינו משהו וכו'. אני מנסה לחקות את הזוגות הפאסיבים. אולי זה ישמע ילדותי??? לא יודעת. אבל כך יש בי לאחרונה צורך "לנקום בכל מי שלא מגלה אמפתיה כלפי בשעה שעד כה אני הייתי הנחמדה כלפיהם. בעקבות זה שהאנשים יראו שהשתניתי, ידלק אצליהם נורה אדומה ואולי יחכימו ויבינו שזה בעצם מגיע להם וזה בעצם הדדי ואולי בעקבות זה ישתנו. מה דעתך על הנ"ל. תודה וחג עצמאות שמח.

שלום. נראה שאת מאד כועסת, ומבטא את הכעס בנקמה ודרישה מאחרים, רוצה שהם יתהגו "יפה", כמו יפעת. חושב שזו לא הדרך. קודם לא ראו אותך. עכשיו את לא רואה אותם. הכעס עוזר לך "לצאת" מהמחבוא ועכשיו הוא יפריע לך להשיג את מטרתך: ליצור קשר של הדדיות עם אחרים...

שלום. לא ידוע לי על חוק כזה. יתכן שתחום הדמיון המודרך הוא כה פרוץ שכל אחד יכול לעשות בו שימוש, ובהעדר מומחיות יכול גם לגרום נזק.

דמיון מודרך הוא חלק מתהליך היפנוזה וקשה לשים גבול מדוייק בין היפנוזה לדמיון מודרך

אני מניח שאם יש חוק כזה הוא נועד להגביל את המטפלים שלא עברו הכשרה שאושרה ע"י משרד הבריאות

שלום. פסיכולוגיה הוליסטית היא יותר גישה מאשר שיטה אקדמית סדורה. צריך ללמוד פסיכולוגיה ובהדרגה למקד את העניין בכיוון

שלום. המונח הוליסטי מכוון לשלם, לאדם כשלמות של גוף-רוח-נפש.
הרפואה הסינית יכולה להיחשב הוליסטית כי היא מתייחסת לאדם כמערכת של גוף נפש רוח., בה כל התנסות יכולה להתבטא בכל מקום במערכת [ דרך המרדיאנים למשל]

אפשר להכניס את המונח לגוגל ולקבל עוד מידע

שלום. פרוש עקרוני של חלום כזה הוא שהחולם עובר חוויה רגשית שמחלישה אותו ואת יכולתו להתמודד. יכול להיות שרק חששות מאובדן כוח או זהות. חלום חוזר אומר שהנושא לא פתור והחולם צריך לטפל בבעיה שמטרידה אותו

שלום רון
קיימות מספר מרפאות לטיפול מיני. הן ציבוריות והן פרטיות.
המרפאות הציבוריות נמצאות כמרפאות חוץ בבתי החולים. ניתן למצוא באמצעות אתרי האינטרנט. למיטב ידיעתי קיימות מרפאות בתל השומר ובאסף הרופא וגם בבתי חולים נוספים.
היתרון של מרפאות אלו שהן אכן משלבות היבטים רפואיים עם היבטים פסיכולוגיים.

המטפלים בתחום הינם פסיכולוגים ,עובדים סוציאליים,מטפלים זוגיים ורופאים שעברו התמחות בתחום של טיפול מיני.
בכל מקרה כדאי ורצוי לפנות לטיפול.
חנה