פורום פסיכולוגיה הוליסטית - יש לך שאלה?

שלום. תלוי מה הן הסיבות. האם את יודעת מה מעיר אותך. מה מונע ממך להרדם? בעיקרון נושאים שונים לא פתורים כאילו עולים מהמרתף בלילה ומטרידים את מנוחתך. תראי אם יש חלומות ותנסי לרשום אותם. תוכלי לכתוב לכאן או לפורום חלומות כלשהו. משהו מעיר אותך...

שלום. לא בטוח שאפשר לתת הסבר מספק לגבי מה זה פסיכולוגיה הוליסטית. "הוליסטי" מתייחס לאדם כשלם וכך טכניקות טיפול שונות לשחרור ולמודעות. הנחות המצא הן שונות מטיפול התנהגותי [עבודה על המחשבות על שליטה והרפיה] ומטיפול פסיכודינמי [העובד על גילוי השפעות מהלא מודע וזיהוי הגנות שונות]. יתכן, שמה שחשוב לא פחות הוא להתחבר למטפל בו תוכלי לבטוח ולהיפתח.

קמי שלום:
מצטערת לשמוע על הנסיון הלא מוצלח עם אותה פסיכולוגית. בכל זאת היית שנתיים אצלה ולכן רציתי לשאול אותך האם בררת אתה לגבי רצונך לעזוב את הטיפול. לעתים אפשר ללמוד הרבה מכך שמבררים את הסיבה לסיום הטיפול .
לדעתי מה שחשוב במציאת פסיכולוג/ית זוהי תחושת הכימיה שנוצרת במפגשים הראשונים ועליך ללכת לפי האינטואיציה שלך.
לגבי בקשתך : ישנם פסיכולוגים קלינים שמטפלים בגישה ההוליסטית אך לכן כשאת פונה עליך לשאול את המטפל מה השיטות בהן הוא עובד. אם מה שמעניין אותך זאת העבודה המשולבת בין גוף ונפש ישנה גישה בפסיכולוגיה שנקראת (S.E. ( SOMATIC EXPERIENCE שיכולב להתאים לך. בנוסף ישנם פסיכותרפיסטים שעובדים בגישה הזאת.שיהיה לך בהצלחה!

רמי שלום:
בן כמה אתה? בכל אופן אני מאמינה שבכל גיל ובכל שלב בחיים אפשר להתקדם ואפשר לתקן דברים.
אתה נשמע לי מדוכא ולכן אתה רואה הכל בשחור, כולל את עצמך. ניתן לטפל בדכאון ואני ממליצה לך מאד לפנות לטיפול פסיכולוגי בהקדם. שם תוכל להעזר, למצוא תמיכה וללמוד להסתכל על הדברים אחרת.
בנוסף אני ממליצה לך לפנות לרופא או אפילו פסיכיאטר ( אין מה להתבייש בזה) ולבדוק האם אתה יכול לקבל עזרה תרופתית שתקל בשלב זה עד שהטיפול הפסיכולוגי יתחיל לעזור. ישנן תרופות חדישות קלות ומותאמות באופן אינדיבידואלי שמאד יכולות לעזור עד שיוצאים מן המשבר.
אנא תתעודד ותתן סכוי לטיפול!

שלום. הורים היו הכל עבור כל ילד..וההבנה היא שהם מטביעים את חותמם, לטוב ולרע..כשמטפלים שואלים וחוקרים לגבי ההורים והילדות - הם מנסים להבין את המצוקה עכשיו..כפי שאולי התפתחה מיחסים עם ההורים שהיו ביקורתיים, ותרנים, לא הדריכו, או להיפך לא הניחו..וכך הלאה

עם זאת, לא בכל שיטות הטיפול שמים אותו משקל על מה שתארתי

בשיטה הקוגנטיבית, CBT , מנסים לעזור בהשגת שליטה ובשינוי דפוסי חשיבה
בגישה ההוליסטית - מנסים לראות את האדם בשלמות ולראות מה יכול לעזור עכשיו..ומשתמשים בטכניקות שונות לשחור ולשינוי

שלום. השאלה מה מפריע לך להתרכז: לחץ? חוסר פעילות פיזית? חוסר שינה? חוסר תכנון וחלוקת השקעה? נסי לעשות צעידה של 30-60 דקות ביום. אולי תראי מה מציק לך. אפשר לשים מוסיקה ברקע,,יש אנשים שזה עוזר להם..אולי אפשר חלק מהזמן ללמוד עם מישהו..לראות באלו שעות ביום את יכולה להיות הכי מרוכזת. אולי גם תלמדי הרפייה או מדיטציה כלשהי..תקשיבי לנשימה כמה דקות..בהצלחה

שלום. נראה שתארת היטב בעיה שדורשת התערבות טיפולית: חוסר קבלת המחלה. יתכן שמרגישים ש"קבלת המחלה" אומרת גם השלמה אתה, שהוא מפסיק להילחם..ככה הגיוני או מקובל לחשוב.

אבל אלו תהליכים שונים. קבלת המחלה משחררת את החולה מהתנגדות פנימית שנוטה להחמיר את הבעיה בזה שהיא מוסיפה לחץ נפשי.

לעומת זאת, קבלה יכולה להיות סוג של רגיעה או הרפייה שיכולים להניע תהליך החלמה חיובי.

כדאי לכן לפנות לטיפול פסיכולוגי.
לגבי טיפול בכללית - אפשר פשוט לבדוק בקופה. צריכה להיות רשימת מטפלים באיזור המגורים.

בהצלחה

שלום לך אבא מודאג, אין ספק שהדאגה שלך במקום.על הבן שלך לקבל את זה שהוא חולה על מנת שיתחיל לטפל בעצמו,ואז גם יגיע לאיזון.
כאן במרכז להתמודדות עם מחלה הוא יוכל לברר מה קורה עם עצמו מדוע הוא מתכחש למצבו ויוכל לקבל עזרה וכלים להתמודדות.

בריאות והחלמה
יעל

שלום. אפשר להבין את ההתלבטות שלך..את כאילו שואלת מה משמעות הקשר הזה בשבילך, מלבד זה שאת מצטרפת לבעלך..האם הקשר איתם מעניין אותך? אם כן - היית את מזמינה אותם כדי ליצור קרבה גדולה יותר? האם בעל יכול להיות מעוניין בקשר קרוב יותר אתם? חושב שכדאי לפתח דיבור עם בעלך על העניין, מעבר לשאלה אם את "חייבת" להצטרף אליו..ברור שבלי קרבה יותר משמעותית הביקורים במתכונת הנוכחית מאבדים מטעמם
אפשר גם לבדוק עם בעלך - מה בקשר הזה חשוב לו

בעבר הרחוק ניסיתי להזמין את אשתו אלי הביתה, כדי לקרב את הקשר כי לי באופן אישי נעים לי לשוחח איתם ולא הייתי מתנגדת שיהיו בקשר יותר הדוק איתנו. אך היא מתרצת בכל מיני תירוצים, "יעייפה" ובאים הילדים, הנכדים" וכל מיני תירוצים למיניהם.היא גם טיפוס מאד מאד משפחתי וסגור... . כנראה אינה מעוניינת בקשר. לכן, אני לא מבינה מדוע או מה גורם לבעלה להזמין אותנו לאירועים גם בביתם הפרטי וגם מחוץ לבית.? האם "להראות אותנו" לפני אורחיו שאני אפילו לא מכירה אותם????????, בעלי מאד מעוניין שנבוא ונכבד אותם ובטח לא מוכן ללכת לבד- שאני מבינה אותו שלבד זה לא נעים בו בשעה שכל אחד ילך עם בת זוג. מה נראה לך מדוע הוא מזמין אותנו?!?!. הרבה תודה על עזרתך.

שלום. מבין מדברייך שהקשר ביניכם כזוג לחבר של בעלך ואשתו, כזוג - לא מתקדם לשום מקום. אולי זהו קשר בין הגברים שלא מרשים לעצמם להיות חברים מסיבות שונות, ואז מכניסים את בנות הזוג למעגל..

אפשר לא ללכת לאן שלא מתאים בסופו של דבר. זוכר שכבר העלית את הנושא, ונראה לי שמלבדך איש לא יוכל לשנות את המצב. לפעמים אפשר להגיד "לא"..

שלום. קשה להסביר על רגל אחת, מה זה "תקשור"..אבל הכוונה היא שמישהו שיכול לראות/להרגיש/לדעת דברים שיעזרו לך להבין משהו בחייך, על עצמך, ואולי תשובה לשאלה שמעסיקה אותך. קשה לדעת מי זה שהוא "מתקשר"..ואולי כדאי לקבל המלצות, אם כבר החלטת על כיוון עזרה כזה.

שלום. אולי כדאי להשתתף בסדנה או קורס כלשהו. יש סוגים שונים של מדיטציה. הבסיסי ביתר זה לשבת 15 ד' ולהקשיב לנשימה..אבל קרוב לודאי שתבאנה מחשבות שיחזירו אותך למצב הרגיל ממנו את רוצה להירגע..לכן צריך הדרכה...בדקי באינטרנט

שלום. קשה לדעת ללא שיחה מה יכולה להיות הסיבה שחוסר הסבלנות מופנה דוקא אליה..נסי לחשוב - למה דוקא היא? איזה חלק בך כועס כזה וחסר סבלנות?

אומרים שמהבכורים יש יותר ציפיות..שמים עליהם יותר..אולי שיגדלו מהר..שיהיו אחראים..

חוץ מזה את מתארת מצב בו טוב לך עם הקטנה ועם אנשים בעבודה - ורק היא כאילו לא מבינה אותך כפי שהיית רוצה.מי לא הבין אותך כמו שהיית צריכה?.איך היו הצפיות ממך בבית ההורים?

שלום לך. ציפיות יכולות להפריע ולהגביל..הן גבוהות או נמוכות מדי..ותלוי מי בדיוק מצפה..וכל מה שקורה או משמח או מאכזב..הוא לא כמו משהו שמחכים לו..

אני מתרשם שזה המצב אצלך..הצפיות מהסביבה לקחו ממך את החופש הפנימי. במקום לפגוש את הדברים כמו שהם ולהקשיב לעצמך - נשארת תקועה ..לא יודעת מה את עצמך רוצה עכשיו.

תתבונני בזה. תראי איך הציפיות נהלו אותך. נסי לעשות reset ולבחון מחדש מה את רוצה ומה מתאים לך עכשיו. תוכלי לעשות זאת עם חבר או חברה שיכולים רק להקשיב לך..אני מעריך שתוכלי לפזר את הערפל..אולי זה לא יקרה מייד..אבל עשי את התהליך במשך כמה ימים..
בהצלחה

שלום. יש לכולנו כל מיני צריכים..לא אחת גם צרכים מנוגדים, כמו שאת מתארת. צורך בבטחון, רגיעה, והרגשה שהכל בשליטה, וצורך אחר, אולי פחות מוגדר, לעשות שינוי, להרגיש אחרת, לחוות חוויות וריגושים, לגלות דברים וכך הלאה. אבל הצורך הזה "מקלקל" את הסדר ומפריע להרגשה שהכל צפוי. נסי למצוא דרך להרחיב את הגבולות שלך שלא בדרך של איבוד שליטה..אולי סדנאות, אומנות, לימודים, חוג, מסע,..אפשר גם להיות קצת בשחיות כדי לקבל מראה ולהבין יותר את עצמך.
בהצלחה

שלום. לשאלתך - לא נראה לי שיש "תשובה נכונה" אחת..תלוי בגישה הטיפולית, באישיות המטפל, במשך זמן ההכרות ועוד. לפעמים פעולה לפי "תחושת בטן" היא דבר מתאים..
אפשר להשיב על שאלתך בשאלה: ומה יקרה אם תעברי את "הגבול"? יכול להיות שאת גם רוצה לבדוק את זה?
בהצלחה

שלום לך. מרבית שיטות ההרפיה אדם יכול לעשות בעצמו.
נדרש הכרות עם שיטה זו או אחרת
הקצאת זמן בחיי יום יום
תרגולת לאורך זמן

תראי אם את יכולה לשבת כ 20 ד'
ולהקשיב לנשימה
להקשיב/לעקוב אחרי האוויר שיוצא ונכנס
להתמקד בבטן התחתונה
וכל פעם שיש מחשבות לחזור להתקד בנשימה בבטן התחתונה

זמן קבוע ללא הפרעות יכול לעזור

תוכלי לקרוא באינטרנט
על טכניקות הרפייה ו/או נשימות

בהצלחה