פורום אורולוגיה, ניתוחים אורולוגים, מחלות הערמונית - יש לך שאלה?

FREE PSA (חופשי) בודקים ביחד עם TOTAL ולכן אם זו היתה רמה של FREE היית צריך לקבל עוד תוצאה של ה-TOTAL. חוץ מזה בדיקת ה-FREE מבצעים מידית במעבדה הראשית (דם טרי) וכרוכה בתשלום של 70 ש"ח. כך שלדעתי ה-0.86 זה הערכך של ה-PSA הכללי ולא של ה-FREE .
בערך נמוך כזה של PSA אין צורך לקחת PSA חופשי.
לשאלה השניה ראה התשובה הנלוות.
בהצלחה.

הממצא לא ספיציפי ולא מחייב ביאופסיה או בירור אחר אם הבדיקה הרקטאלית תקינה ובנוכחות PSA נמוך.
בתודה.

יתכן בהחלט שהרמה כעת היא 0.89 היות ובבדיקה הקודמת היתה דלקת בערמונית ולכן היה ערך 2.3 . כידוע זיהום בשתן או בערמונית מעלים את רמת ה-PSA .
PSA של 0.89 בגיל מעל 60 הוא ערך נמוך . בנוכחות ערך זה עם בדיקה רקטאלית תקינה אין צורך בביאופסיה והאורולוג שלך צודק בזה שלא לקח ביאופסיה.
הממצא ב-US טרנסרקטאלי אינו ספיציפי ואינו מצביע על נוכחות סרטן .
לדעתי אתה לא צריך בירור נוסף, אתה זקוק למעקב ולטפל תרופתית בתלונותיך . טיפול זה משפר משמעותית את איכות חייך . תפנה לאורולוג שלך ,תדרוש טיפול ותהיה במעקב של בדיקה רקטאלית ו-PSA .

בהצלחה

אחרי ניתוח כריתת ערמונית בשל הגדלה שפירה (לא סרטן) בכל צורותיה ( ניתוח פתוח , כריתה בדרך השופכה, לייזר ,אידוי וכולי) אינה מפחיתה את הסיכון לפתח סרטן ערמונית .וזה בגלל שלא כורתים או מאדים את כל הערמונית והגידול בדרך כלל צומח מהאיזור שנשאר מהערמונית.
אחרי כל ניתוח בערמונית הדחיפות ,התכיפות והצריבה מחמירים בהתחלה ונרגעים בהמשך לאט אט . המצב אחרי 3 חודשים מתאזן ומראה שיפור ניכר לעומת לפני הניתוח.
ולשאלתך ,איזה סוג ניתוח לעשות זה תלוי בהרבה גורמים ולכן כדאי לפנות לאורולוג שלך ולהחליט איתו יחד.
זה שיש לך ערכי PSA מוגברים דוחף יותר לכיוון ניתוח והוצאת רקמה לבדיקה היסטולוגית . ולכן לא ממלץ לבצע אידוי ערמונית למרות שהביאופסיה לא הראתה סרטן.
בהצלחה.

ה- PSA שלי 4.3 וגילי 63. האורולוג אינו חושב שיש סיבה לניתוח.
שאלתי לגבי אידוי בעיקרון ותשובתך מקיפה ותודה.
מדוע יתכן בכל זאת שכדאי ניתוח להיסטולוגיה של ריקמת הערמונית?
באילו נסיבות עושים בכל זאת ניתוח והיסטולוגית ריקמה עם הנתונים שלי?
תודה.

והאם טיפול בחימום הערמונית עוזר להקטנת גודלה ולמיתון השתנות?

שיטת החימום שיטה מקובלת , עוזרת באחוז קטן מהמקרים. טובה לאנשים שסובלים מאוד מהערמונית ולא יכולים לעבור ניתוח בשל סיכון הרדמה או סיבה אחרת.
תודה

ה-PSA גבוה יחסית לגילך ומחייב מעקב למרות ביאופסיה שלילית.
אם האורולוג שלך חושב שלא צריך לנתח למה אתה ממהר?? אפשר לשלוט בתלונותיך בעזרת תרופות.
ולשאלתך האחרונה למה כדאי לבדוק את הרקמה? - הרי ברוב המקרים סרטן הערמונית יוצא מהפריפריה של הערמונית ( מהשוליים) ולכן מאותו איזור לוקחים ביאופסיה . הרקמה שמוציאים בניתוח ערמונית (או מאדים) הוא האיזור המרכזי שלרוב לא לוקחים ממנו ביאופסיה בגלל ששם הסרטן לא שכיח (אך לפעמים נמצא) ולעיתים קשה להגיע אלי עם מחט הביאופסיה . ולכן חשוב לבדוק אותו היסטולוגית כאשר רמת ה-PSA מוגברת.
כעקרון חשוב לבדוק היסטולוגית כל רקמה שמוצאים מהגוף ובעיקר רקמת ערמונית . הרי סרטן הערמונית הוא השכיח ביותר אצל גברים מעל גיל 50 .
בהצלחה.

ד"ר יקר, האם הנתון הנוסף תורם..

בדיקה ידנית טראנסרקטלית תקינה, TRUS ללא ממצאים חשודים, גודל ערמונית 33 סמ"ק לעומת 49 סמ"ק ב- TRUS לפני שנה וחצי (ירידה לא מוסברת אבל אולי בגלל דקל ננסי וכד' שלקחתי במשך חודשיים לפני ה- TRUS האחרון), בביופסיה נמצא שדלקתית, נלקחו 18 דגימות - 8 מכל צד ו- 2 מהאמצע.

האם כאן משהו מוסיף לך בהערכת המצב?

תודה.

הניתונים שמסרת לא משנים את ההחלטה. הסיכוי שיש לך סרטן בערמונית הוא נמוך לאור הממצאים בביאופסיות החוזרות היות ועברת גם ביאופסיה ברוויה. אך זה לא שולל סרטן ב-100% ואתה זקוק למעקב .
לדעתי בשלב זה אתה לא זקוק לניתוח וניתן לשלוט במצב בעזרת תרופות. אם בכל זאת התרופות לא משפרות את איכות חייך ואתה זקוק לניתוח אז ההמלצה היא ניתוח כריתה בדרך השופכה (TURPׂ ). כמובן גם שיטת האידוי היא שיטה מקובלת אחרי הבירורים שעברת.
בהצלחה

על איכות ואופן ההתייחסות ובכלל.

הסיבות לחולשה מינית מתחלקות לשלושה גורמים עיקריים:
1- סיבה פסיכוגינית -נפשי.
2- סיבה אורגנית -גופנית.
3- סיבה אורגנית ופסיכוגינית משולבת.
היות והבעיה היא חריפה וקרתה באופן פתאומי ממליץ לעבור בירור מקיף לשלול בעיה אורגנית אצל האורולוג המטפל ובדיקת קרדיולוג לשלול מחלת לב נלוות (בעיה אורגנית לרוב היא מחלה של כלי דם עדינים ,כמו כלי הדם של הלב).
במידה והבירור תקין ונשללת בעיה גופנית אז יש מקום להתיעץ עם סיקסולוג .
ובשלב זה בקשר אלייך חשוב מאוד לתמוך בו ולא להתעצבן אם לא הולך לכם או להשמיע מילים כאילו תעזוב, או לא הולך לא כדאי ,או להראות שזה כבר לא מעניין אותך. תעשי את הדברים שאת יודעת שהוא אוהב , תפנקי אותו , תיצרי אווירה מתאימה עם חידושים .חשוב גם להתלבש יפה ולהתאפר כמו בימים בתחילת ההיכרות.
כמובן תמיד אפשר להיעזר בתרופות כמו ויגרה ,אם הוא לא מקבל טיפול בניטראטים.
חשוב להשלים בירור קודם.
בתודה וברכה.

הנכונה. בפעם הראשונה שזה קרה לא התיחסתי בכלל. להבדיל ממקרים אחרים דומים שקורים לבני זוג (בשל עייפות למשל, מתח בעבודה) כאן הוא היה מאד מתוח ומתוסכל. הסתבר לי שכמה ימים הוא הרגיש שינוי בגוף וחשב שזה יחלוף.
לשמחתי ישבנו ושוחחנו על הדברים ולשמחתי הרבה יותר קיבלתי תשובתך כיצד לנהוג להבא.עלי לציין כי נהגתי בפעם הראשונה כפי שהצעת כי חשתי שמשהו לא אותו הדבר. בפעמים שלאחר מכן כבר דאגתי שיש כאן סיבה רפואית אבל חששתי לשאול או להציע משהו כי העדר זיקפה נתפסת בעינינו הנשים כמשהו רגיש בצורה קיצונית בעיני הגבר. (בגילאים שלנו. כשהיינו בצבא היינו באמת אומרים "לא משנה/נעזוב" ולא הפריע לנו)

זו הפעם הראשונה שאני שומעת על הלב. מדאיג. לבעלי יתר לחץ דם.
על כל פנים תודה לך על ההסבר, אני מבינה שצריך כאן בדיקות מקיפה ביותר. ויחס VIP בזמן האינטימיות. זה מה שאעשה ונמשיך מפה כפי שהצעת.


רקפת.

רמות נמוכות של טסטוסטרון יכולות להביא לירידה בחשק המיני ולחולשה מינית.השאלה עד כמה הרמה נמוכה ?והאם רמת הטסטוסטרון החופשי נמוכה ? והאם יש מחלות נוספות?.
אני מציע לך לפנות לאורולוג ולאינדוקרינולוג להמשך בירור היות ובגילך זה לא שכיח ומחייב בירור ! !
בתודה וברכה.

אני מבין שעברת כריתת הערמונית דרך השופכה (TURP). לאחר ניתוחים של כריתת הערמונית יתכן דליפת שתן בלתי רצונית כפי שאתה מתאר. לרוב התופעה זמנית וחולפת . ניתן לשפר את הבעיה על ידי תרופות שונות כמו דטרוסיטול שהיא תרופה מצויינת אבל אם לאחר טיפול של 10 ימים אין שיפור יש לשקול עם האורולוג המטפל לנסות תרופה אחרת.ׂיש לציין שבמקרים מסוימים ההרטבה יכולה להמשך תקופה ארוכה. בכל מקרה חשוב לשלול חסימת מעבר השתן כסיבה להרטבה.(overflow incontinence ).ניתן לבדוק זאת על ידי מכשיר מיוחד המראה את שארית השתן לאחר השתנה או על ידי אולטראסאונד. תהיה בקשר עם האורולוג המטפל.
בהצלחה.

ממה שתארת נראה למעשה נראה שה- CT שלך תקין למעט הסעיפים (דיברטיקולוזיס) .
זהו מצב נפוץ מאוד בקרב מבוגרים שאינו דורש לרוב טיפול למעט כלכלה עשירה בסיבים. לעיתים הוא עלול להפוך לדלקת של הסעיפים ,מצב שעלול לחייב טיפול אנטיביוטי או אפילו ניתוח.
אנא בקש הפנייה לרופא גסטרו-אנטרולוג להמשך מעקב\טיפול. לעובדה שהערמונית הוגדרה כמוגדלת אין משמעות , אלא אם אתה חש\סובל בתסמינים הקשורים לערמונית מוגדלת כגון זרם מוחלש, קימה בלילה להטלת שתן, תלושת חוסר התרוקנות, תכיפות ודחיפפות במתן השתן.
באם אתה חש חלק מסימפטומים אלו- אנא פנה לאורולוג להמשך ברור.
כל טוב,

דר' כהן

נפיחות מסוג זה די שכיחה. אם אין אודם משמעותי ואין כאבים במגע, רוב הסיכויים שזה יירד מעצמו

בברכה

פרופ' שטיין
אורולוג ומוהל מומחה

שלום נעמי
בת כמה את? כנראה התכוונת ליחסי מין 3 פעמים בשבוע ולא בשנה. אם לקחת לפחות שבוע אופלודקס, יש להניח שאמנם אין חיידק. האם עשית גם שתן לבדיקה כללית? שם ניתן לראות אם יש כדוריות לבנות ואם יש ניטריטים. כדאי לדעת זאת . אם התלונות שלך ממשיכות יש מקום לבצע אולטרסאונד של דרכי שתן ואם גם הוא תקין, רצוי לקחת נירות לשימוש רקטלי של אביטרן 50 מג לפני השינה אם גם זה לא יעזור יש להמשיך ולבצע בדיקות נוספות

בהצלחה פרופ שטיין

*** שאלון IPSS - (הורדתי עכשיו מהאינטרנט):
שאלה 1 (כמה פעמים נשאר שתן לאחר השתנה): בכלל לא.
שאלה 2 (כמה הטלת שתן כל שעתיים או פחות): כמעט תמיד.
שאלה 3 (כמה חשת הפסקות במהלך ההשתנה): בכלל לא.
שאלה 4 (כמה פעמים היה קשה לך להתאפק): כמעט תמיד.
שאלה 5 (כמה פעמים זרימת שתן חלשה): כמחצית המקרים.
שאלה 6 (צורך ללחוץ או להתאמץ להתחיל): בכלל לא.
שאלה 7 (כמה פעמים בממוצע בלילה לשתן): כמעט תמיד 3 (2-4).
שאלה 8 (אם היית צריך להמשיך כמו היום): גרועה.

*** אולטרסאונד כליות וכיס שתן - ממצאי האחרון מתאריך 9.01.2009:
"כבד: לא מוגדל, מירקם אחיד.
כיס מרה: ללא אבנים.
דרכי מרה: אינן מורחבות.
טחול: לא מוגדל, מירקם אחיד.
לבלב: במראה תקין.
כליה שמאלית וימנית: בגודל תקין, פרנכימה שמורה, ללא עדות לאבנים או הידרונפרוזיס.
רטרופריטונאום: תקין.
אאורטה בטנית: אינה מורחבת.
שלפוחית שתן: בקיבולת טובה, דפנות סדירים.
ערמונית: בגודל 4.2X6.3X4 ס"מ, כ- 56 סמ"ק, עם לחץ מינימלי על ריצפת השלפוחית".
ד"ר, ה- TRUS הראה לפני שנה וחצי 49 סמ"ק והחודש 32 סמ"ק, מוזר.

את התשובה לחלק הראשון של השאלתך כבר קיבלת מד"ר פארס.
לגבי שאלון IPSS -התוצאה שלך היא 17(לא כולל שאלה של איכות החיים), שזה מכניס אותך לקבוצה של הפרעות משמעותיות בהטלת השתן (8-19)
כדאי לך לדון עם האורולוג שלך האם יש מקום להרחבת הבירור ע"י נטילת שתן לציטולוגיה ובדיקת עוצמת זרם השתן. לפי התוצאות ביחד תחליטו מה היא הדרך הטובה להמשך הטיפול.
לגבי גודל הערמונית כדאי להסתמך על מדידה שנעשתה בבדיקת TRUS
בהצלחה

שאלתך דומה לשאלה של רובי, שכבר עניתי לו-פרמיקסון היא תרופא טובה, אך כדאי לך לדון עם האורולוג שלך האם יש מקום להרחבת הבירור ע"י נטילת שתן לציטולוגיה ובדיקת עוצמת זרם השתן. האם נעשה US דרכי השתן? לפי התוצאות ביחד עם האורולוג המטפל תחליטו מה היא הדרך הטובה ביותר להמשך הטיפול, שמרני, ע"י הוספת עוד תרופה או שינוי טיפול התרופתי או טיפול פולשני יותר.
בהצלחה

מגיעים לתגובה מקסימאלית מהטיפול בפרמיקסון רק אחרי חודשיים שלושה מתחילת הטיפול! האם קבלת מספיק זמן?
ובכדי לענות על שאלותיך אני זקוק לאינפורמציה נוספת:
1- בן כמה אתה?
2- האם זרם השתן רגיל או חלש ו/או מקוטע?
3- האם יש הרגשת חוסר התרוקנות אחרי השתנה?
4- האם יש דיסאוריה?
5- האם יש לך סכרת או איספיקת לב?והאם אתה מקבל טיפול תרופתי קבוע?
6- האם עשיתה בדיקות שתן לכללית ולתרבית עם US כליות ודרכי שתן?
7- האם עברת ניתוחים בדרכי השתן בעבר?
כל השאלות האלו תוכל לדיין עם האורולוג שלך ובהתאם :
יחליף לך טיפול ?יוסיף טיפול ?או יפנה אותך להמשך בירור? : ע"י עיבוד אורודינמי ,ציסטוסקופיה ? ורישום יומן השתנה וכולי.
בצלחה ,ד"ר פארס

לשאלותיך ד"ר, בתודה:

גילי 62, אין סכרת, אין אי ספיקת לב, אין תרופות קבועות, לא היו ניתוחים בדרכי השתן, אין כאבים או קשיים ביציאת שתן אלא תכיפות רבה, קושי להתאפק, השתנות לילה, ובפירוט:
*** שאלון IPSS - (הורדתי עכשיו מהאינטרנט):
שאלה 1 (כמה פעמים נשאר שתן לאחר השתנה): בכלל לא.
שאלה 2 (כמה הטלת שתן כל שעתיים או פחות): כמעט תמיד.
שאלה 3 (כמה חשת הפסקות במהלך ההשתנה): בכלל לא.
שאלה 4 (כמה פעמים היה קשה לך להתאפק): כמעט תמיד.
שאלה 5 (כמה פעמים זרימת שתן חלשה): כמחצית המקרים.
שאלה 6 (צורך ללחוץ או להתאמץ להתחיל): בכלל לא.
שאלה 7 (כמה פעמים בממוצע בלילה לשתן): כמעט תמיד 3 (2-4).
שאלה 8 (אם היית צריך להמשיך כמו היום): גרועה.

*** אולטרסאונד כליות וכיס שתן - ממצאי האחרון מתאריך 9.01.2009:
"כבד: לא מוגדל, מירקם אחיד.
כיס מרה: ללא אבנים.
דרכי מרה: אינן מורחבות.
טחול: לא מוגדל, מירקם אחיד.
לבלב: במראה תקין.
כליה שמאלית וימנית: בגודל תקין, פרנכימה שמורה, ללא עדות לאבנים או הידרונפרוזיס.
רטרופריטונאום: תקין.
אאורטה בטנית: אינה מורחבת.
שלפוחית שתן: בקיבולת טובה, דפנות סדירים.
ערמונית: בגודל 4.2X6.3X4 ס"מ, כ- 56 סמ"ק, עם לחץ מינימלי על ריצפת השלפוחית".
ד"ר, ה- TRUS הראה לפני שנה וחצי 49 סמ"ק והחודש 32 סמ"ק, מוזר.

תודה:)

הפירמיקסון מוריד את נפח הערמונית במידה קלה ,יתכן וזו סיבת ההקטנה של הערמונית.
אך לעיתים במידידות חוזרות גם באותה ערמונית מקבלים נפחים שונים (במקצת) היות והערמונית היא לא כדור עם קטרים באורך זהה , והשוני נובע מאיזה נקודה לאיזה נקודה מודדים .
על כל מקרה גודל הערמונית לא חשוב,מה שחשוב הוא מה אתה מרגיש.
לפי הממצאים שהזכרת לעיל קרוב לודאי שאתה סובל מהגדלה שפירה של הערמונית עם פעילות יתר של כיס השתן כתוצאה מכך.
יש מקום לנסות תרופה יותר חזקה מפירמיקסון בהתיעצות עם האורולוג שלך ובהתאם לתגובה ,ואם אין שיפור ממש בתלונות ,לשקול ביצוע אורודינמיקה.
בתודה, ד"ר פארס.

הערכים של הבדיקות הנ"ל הם בגבול העליון של הנורמה ולכן הרופא המליץ לך על הדייטה הנ"ל בצדק. אך חסרים לי כמה ניתונים חשובים:
1- כמות השתן שנתת ב-24 שעות ביום האיסוף.
2- רמת ה- URIC ACID ,ה-CA וה-CITRATE בשתן.
לפי רמת ה- UREA =50 עם קריטנין תקין אתה היתה בצום ולא שתית מספיק באותו יום .
הדבר החשוב מכל במניעת יצור אבני הכליה הוא השתיה המוגברת.
בתודה ,ד"ר פארס.

1. כמות השתן מעט מעל 200 CC(קצת יותר ממיכל שמסופק לאיסוף)
2. URIC ACID URINE=558
3. citrate urine=318 באיסוף

האם לדעתך דיאטת הפורינים מיותרת?

אתה מתכוון שכמות השתן היא 2000 סמ"ק ולא 200 ? אחרת יש בעיה.
לדעתי אפשר לוותר על הדייטה של הפורינים בתנאי שתהיה במעקב של בדיקות דם ושתן וטיפול במידה והערכים משתנים.
חשוב - לשתות הרבה !!!!!
עדיף להיות במעקב נפרולוגי בנוסף למעקב האורולוגי . בדרך כלל בירור מטבולי מתבצע ע"י הנפרולוג.
בהצלחה.
ד"ר פארס.

לשפיכה מוקדמת כמובן יש טיפול.
לפני טיפול אני מציע לך לפנות לרופא עור לבדיקת הממצא בעור אבר המין .
בהמשך במידה והכל תקין, יש מקום לטיפול מקומי במשחות או סיסטימי בכדורים לפליטה המוקדמת, זה ינתן ע"י האורולוג המטפל.
קודם צריך לראות את הממצא בכדי להחליט !.
בתודה , ד"ר פארס.

השיפור המקסימלי בתלונות במתן השתן חל אחרי 3 חודשים מתחילת הטיפול בפירמיקסון, וזה ימשך כל עוד ואתה מקבל את התרופה באותו מינון. הפסקת התרופה תביא לחזרת התלונות .
בתודה, ד"ר פארס

האם לקיחת XATRAL XL 10MG במשך 3 חודשים תשאיר שיפור גם לאחר מכן?

אם כן, האם כדאי במקביל ל- XATRAL לשלב גם AVODART, לכמה זמן ומה לאחר מכן מבחינת שיפור?

מדובר בהשתנות יום/לילה מרובות ובערמונית מוגדלת עם דלקת (כאמור, בביופסיה לא ממאיר).

תודה.

1-ה-XATRAL הוא חוסם אלפא ותרופה טובה במקרה של הגדלה שפירה של הערמונית . השפעתו המקסימלית מתקבלת תוך ימים ספורים מתחילת לקיחתו. הפסקתו מורגשת מידית אחרי 24-32 שעות ע"י חזרת הסימנים למחלה , גם אחרי טיפול ממושך.
2-ה-AVODART היא תרופה המעקבת פעילות אנזים - 5-alpha teductase ובכך מקטינה את נפח הערמונית. השפעת התרופה מתחילה רק אחרי 3 חודשים. הפסקת התרופה בהמשך מביאה לגדילת הערמונית חזרה בתהליך איטי ( תהליך הפיך).
3-חשוב לזכור שהאבודרט מקטין את רמת ה-PSA ונותן תשובה מוטעת (חצי מהרמה האמיתית בחולה שמקבל אבודרט 6 חודשים ומעלה).
4-שילוב של שתי התרופות יחד הוא טוב וממלץ לחולה הסובל מהגדלה שפירה של הערמונית, משפר את התלונות, משפר את זרם השתן ויכול למנוע ניתוח.
כמובן את התרופות יש לקחת רק לפי הוראת רופא היות ויתכנו סיבות אחרות לתלונות בהשתנה פרט להגדלת ערמונית שפירה.

אם כך ד"ר, האם נכון להבין ששילוב XATRAL עם PERMIXON הוא טוב יותר?

וכפי דבריך, אילו סיבות אחרות, מלבד ערמונית מוגדלת, יכולות לגרום להשתנה המרובה והלילית?

תודה.

לשאלתך הראשונה :נכון ,השילוב של פרמיקסון וקסטראל הוא שילוב טוב אך לא תמיד נחוץ.
במקרים קלים לרוב מסתדרים עם טיפול בפרמיקסון ובמקרים יותר חמורים עם קסטראל אך לעיתים יש צורך בשילוב של שני הכדורים בכדי לקבל השפעה מקסימלית.כמובן הכל לפי שיקולו והחלטתו של האורולוג.
ולשאלה השניה : שלפוחית רגיזה , סכרת , איספיקת לב ודלקת בדרכי השתן הן סיבות שכיחות להשתנת יתר גם ביום וגם בלילה.
בתודה, ד"ר פארס.

מאוד מעריך את תשובותיך ד"ר.

לקביעת אבחנה של שלפוחית רגיזה לרוב יש צורך בביצוע אורודינמיקה בעיקר במקרה של גבר.
הטיפול לרוב ע"י תרופות אנטיכולינרגיות כמו נוביטרופאן ודיטרוסיטול וכולי. לעיתים יש צורך בפיזיוטירפיה ובתרגילי דחיית השתנה .
המחלה יותר שכיחה אצל נשים.
אצל גברים המחלה יכולה להיות בשילוב עם ההפרעות שנגרמות מהערמונית , ובהתאם הטיפול הוא משולב .
בתודה, ד"ר פארס.