פורום דלקת פרקים, ראומטולוגיה - יש לך שאלה?

ציסטות בשחלה - לא קשור לבעיה המפרקית ולכאבי הגב.
פני לבדיקת גניקולוג.

ממקור ראשון - לא....אבל מקור "מוסמך"....
ראשית, מתוטרקסט נחשבת היום לתרופה המרכזית בראוטמולוגיה והתרופה הבסיסית היעילה ביותר. עד כדי כך, שכשבודקים תרופות חדשות, חובה להשוותם למתוטרקסט. אם הן פחות יעילות ופחות בטוחות- הסבירות שיאושרו ויכנסו לשוק - נמוך.
מתוטרקסט ניתנת אחת לשבוע, ביום קבוע.
תופעות הלוואי עלולות להיות ירידה ספירות הדם והפרעה בתפקודי הכבד - ולכן עוקבים אחרי ספירה וכימיה אחת ל- 6 שבועות. תופעות אלו הן לרב תלויות מינון ואם נתקלים בהן - מפחיתים המינון בהתאם.
בנוסף - בחילות, לעיתים כיבים בפה, נשירת שיער - לא שכיח אך קיים.
נטית יתר לזיהומים - כמו מרבית התרופות הניתנות בראוטמולוגיה ושמטבע הדברים מטרתן "לדכא" במידה מסוימת את מערכת החיסון הפעילה ביתר.
השאר - נדיר ביותר.

ההמלצה הגורפת לחולים עם מחלות דלקתיות בכלל ווגנר בפרט היא להתחסן נגד שפעת.
במקרים נדירים החיסון עצמו עלול לגרום להתלקחות של המחלה - אך לא ניתן לחזות זאת מראש.

ד"ר לידר שלום רב
תודה על תשובתך
אני מקשה: גם אם הסיכון נדיר, אבל אם החיסון עלול לגרום להתלקחות של המחלה, האם אין זה סיכון מיותר ?
תודה

להערכתי לא מדובר בסיכון מיותר

שכחתי לציין שאני סובל גם מכאבי בטן חזקים ביותר מידי יום, ודלקות עניים (פעמים שלושה פעמים בחודש ) כל פעם עין אחרת...דלקת עם הפרשות דמעות וגירוי עצום בעיין שנימשך כשעתים שלוש.
תודה רבה מראש.

אם כך כנראה שאתה באמת סובל ממחלה דלקתית ראומטית השייכת לקבוצת ה-"ספונדילוארטרופתיות".
ציין את המושג בפני רופא היחידה ובקש גם הפניה לרופא עיניים בשאלה של "אובאיטיס"

שלום רב, ֿ
קשה להבין מתיאורך אם הכאב מוטב במנוחה ובשכיבה ומוחמר במשך היום או שפעילות מקילה על כאבי הגב.
מכל מקום, הממצא בסי טי ובמיפוי העצמות מכוון יותר לכאבי גב ממקור מכאני ולא דלקתי .
האם יש לך גם בעיה דלקתית? יכול להיות - צריך לברר כל אחת מהבעיות בפני עצמה (נפרולוג לשתן, רופא עור לתפרחות) ואח"כ לחזור לראומטולוג שיסכם את התרשמותו.

הכאבי גב תחתון מוחמרים בזמן נהיגה ממושכת(מעל חצי שעה) או ישיבה ממושכת (מעל חצי שעה) ובזמן שינה או כל זמן אחר שאני שוכב על המיטה הרבה זמן (מעל 6 שעות) אז הכאב מוחמר ביותר.
והכאב בברכיים נירגע בזמן ישיבה ומופיעה בזמן מאמץ (הליכות ארוכות עמידה רצופה וכדומה..)העולה בעבר חשד כבד למחלה בשם פריארטריטיס כי הANF היתה חיובית וגם ביגלל הדם בשתן וכל הסיבות האלה, אך לאחר בדיקת דם נוספת זה שוב נעלם והבדיקת דם יצא שלילית.
אושפזתי לפני כחצי שנה עם דלקת בחוליות של עמוד השידרה ואחרי יומים אמרו לי שזה נעלם והכל תקין.
לפני ארבע חודשים גם כן אושפזתי שוב (לא יודע עם יש קשר) ביגלל דלקת חריפה במעיים , חום 38 וחצי שנימשך יומים רצוף והקאות מרובות.
המוגלובין שירד ל11.2 ולאחר כמה ימים עלה חזרה ל15 ומאז אותו מקרה ירדתי 12 קילו...( שקלתי 68, וקיום אני שוקל 56)
תודה רבה על העזרה הרבה.

כפי שציינתי מדובר במקרה מורכב, שלפי מרבית הנתונים שאתה מוסר (אם כי לא כולם "מתיישבים") - מכוון למשפחת מחלות הנקראת ספונדילוארטרופתיה.
אתה יכול לנסות בזמן השלמת הבירור טיפול רציף עם תרופה נוגדת דלקת כדוגמאת וולטרן/אטופן/ארקוקסיה וכו'

תודה רבה על העזרה:)

הטיפול אינו מקובל ויעילותו אינה מוכחת. מה שכן ידוע הוא שמרבית הנזק של RA מתרחש בשנים הראשונות למחלה ועל כן אני מציעה לך לקבל טיפול "מערבי" יעיל שהוכיח את עצמו בעשרות מחקרים מבוקרים. הטיפולים שיש בידינו היום ל- RA מסוגלים להכניס את המחלה להפוגה מליאה בחלק ניכר של המקרים ולמעשה להפוך אותך ל-"בריאה" - אם כי תחת טיפול תרופתי. אל תתפתי למקסמי שווא.

המלצתי היא לבדוק עם רופא הריאות שלך אם האסטמה שלך היא כה חמורה שאינך יכול לטל באופן קטגורי תרופות נוגדות דלקת מקבוצת ה- NSAIDS.
אם כך הדבר - עדיף לקחת פרדניזון - 30 מ"ג ליום - ל- 5 ימים ובא לציון גואל.
הטיפול בקולכיצין בגאוט (טיפול אותו אתה אמור לקחת עד שאתה משלשל או עד שההתקף עובר - תלוי מה בא קודם) - הינו להערכתי, בלתי נסבל....

לטיפול בדרך כלל אין השלכות על פציעות יום - יומיות קלות.
לגבי זיהומים - קיימת עליה בשכיחות הזיהומים הקלים והחמורים יותר - ואלו עשויים לדרוש גם אשפוז (למשל דלקת ריאות קשה). סה"כ הסיכון אינו גבוה (תלוי בגיל, במצבך הכללי, במינון התרופה ובמזל...) - מדובר באחוזים בודדים לשנה. עם זאת, הנזק ממחלה לא מטופלת - הינו רב יותר.

אין ספק שההתמודדות עם מחלה כרונית ועם כאבים היא קשה ויש גם אחוז לא מבוטל של חולי AS המפתחים פיברומיילגיה. עם זאת, התיאור של מצבך מעיד על כך שאת סובלת מבעיה נפשית סבוכה בהרבה והמלצתי לפנות לפסיכולוג או לפסיכיאטר שיתמוך ויטפל המרכיב הנפשי כמו שצריך. הבעיה אינה רק ראומטולוגית.

OA - osteoarthritis = מחלת מפרקים ניוונית בעיקרה הנובעת בעיקר משינויים בסחוס ובמהשך בעצמות הסמוכות לו.
המילה השניה אינה מובנת - ככה"נ radionecrosis אך לא ברור מה משמעותה ללא ההקשר הרפואי המתאים.

זה עדיין נשמע לי אלרגיה...בכל מקרה נסי לצלם את האצבעות הנפוחות על מנת שכשתגיעי לרופא, יוכל להתרשם מההתקף שחווית - גם אם כבר יחלוף. פני לרופא הבסיס ובקשי בדיקה של שקיעת דם כבר עכשיו - אם מוחשת - ירמז על דלקת מפרקים ולא אלרגיה אך הקביעה אינה חד משמעית.

בעקרון יש למנוע התקפים משום שבמשך הזמן תדירות ההתקפים נוטה לעלות, חומרתם עולה ונוצר גם נזק קבוע למפרק. לפיכך רצוי לתת לך טיפול מניעתי קבוע באלוריל על מנת להוריד את רמת החומצה האורית. טוב מזה יהיה אם תפנה לדיאטנית ותצליח בעזרת דיאטה להפחית את רמת החומצה לערכים של פחות מ- 6.5 או 6.
אם לא ביצעת בעבר אולטראסאונד כליות - מומלץ לבצעו היות ואם יש לך אבני כליה (לעיתים לא מרגישים בהן כלל - אם לא היו התקפים) - זו תהווה סיבה מספקת להתחלת טיפול תרופתי באלוריל לאלתר.
בהצלחה.

תודה על תשובתך.

ציינת שההתקפים יכולים להגביר קצב?
1.כל כמה זמן בממוצע יש התקף של גאוט? חודש? חצי שנה?
2.מאוד חשוב לי להבין האם בעת התקף לקיחת נוגד דלקת/קולכיצין שמקצרים את משכו גם מקטינה את הסיכון לנזקים ארוכי טווח לעומת אי לקיחת משככי כאב והמתנה בסבלנות לסיום? אם "מסתדרים" עם הכאב אז האם בסדר לא לקחת שום דבר או אפילו רק אקמולים?
תודה

אם נאמר שסבלת עד עתה מ- 3 התקפים בשנה בממוצע - הצפי הוא שבמשך כמה שנים ללא טיפול - התדירות תעלה והיא עשויה להגיע באיזה שהוא שלב להתקף כל שבועיים- שלושה ובמצב קיצוני גם למחלה כרונית.
בשלב זה, אגב, יש שיאמרו שהם לא לקחו מעולם טיפול לחומצה אורית מוגברת ולא סבלו מעולם מהתקפי גאוט אך באנלוגיה יש גם אנשים שעישנו 4 קופסאות ליום ולא חלו בסרטן ריאות - אך עדיין - גורם הסיכון הוא משמעותי....
לשאלתך השניה, ההמלצה היא לטפל גם בהתקף החד היות והתהליך הדלקתי "העסיסי" תורם ביתר שאת לנזק ארוך הטווח.
עם זאת, החשיבות הגבוהה היא למניעה - להורדת רמת החומצה האורית באופן כרוני משום שהיא זו ששוקעת במפרק והורסת אותו במשך הזמן.

לפי התיאור שלך לא ניתן לקבוע ממה את סובלת, הייתי מהמרת שאין מדובר בדלקת מפרקים של ממש אך אחרי עשר שנים כדאי שתקבעי תור להערכה פורמאלית על ידי ראומטולוג.

ממש לא

הבת שלי אובחנה בגיל שנה וחצי.מה שידוע לי שכבר מגיל שנה אפשר לאבחן

כפי שענתה לך עוד לפני אחת מהקוראות בפורום - ניתן לחלות בדלקת מפרקים בכל גיל - ובהחלט גם לפני גיל שנה.
האבחנה מבוססת על בדיקה גופנית (רגישות, נפיחות, אודם וחום מקומיים עם הגבלה בתנועה) ועל בדיקות הדמיה (US, CT, MRI, מיפוי עצמות) וכן בדיקות דם שונות.

RF הינו נוגדן עצמי הקיים הן באנשים בריאים והן בחולים עם מחלות שונות, כולל דלקת מפרקים.
ככל שרמתו גבוהה יותר, הסבירות כי הוא מעיד על מחלה גבוה יותר - אבל לא בהכרח.
התלונות שלך, כפי שתיארת אותן, אינן מרשימות לכיוון של דלקת מפרקים.
יתכן וכאביך קשורים למאמץ הקשור בעמידה והליכה ממושכת במסגרת עבודתך.
בקשי מרופא המשפחה (או שתשלחי את עצמך - כמפורט מטה...) שישלח אותך לבדיקה של anti-CCP antibodies או בשמם החדש יותר - ACPA. הבדיקה אמנם אינה בסל אך ניתן לעשות אותה בבבתי חולים שונים תמורת כ- 250 ש"ח.
בתל השומר למשל - ניתן להתקשר לטלפון - 03-5308060 ולומר לפקידה שאת מעוניינת בביצוע הבדיקה והיא תנחה אותך הלאה.
אם ANA שלילי - אז שללת הרבה מחלות הקשורות בכאבי מפרקים וקצרה היריעה מלפרטן.
קבעי תור לראומטולוג עם תוצאות הבדיקה.
עד אז - כפי שאני ממליצה כמעט תמיד - נסי תרופה ממשפחה ה- NSAIDS - אטופן, וולטרן, וכו'