פורום פסיכולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רב,
לאחרונה שמתי לב שהבת שלי מכניסה "גופים זרים" לתוך הנרתיק שלה, בדרך כלל היא מתחבא מתחת לשמיכה כשהיא עושה את זה. ניסיתי לדבר איתה ולברר שאלתי אותה איפה היא ראתה או מי עשה לה ככה היא אומרת שאף אחד לא עשה לה את זה אבל חברה לימדה אותה וכל פעם היא אומרת שם אחר של חברה. מה לעשות כי היא לא מספרת לי יותר מזה? האם לפנות לגננת? או שיש דרך לנסות לדובב את הילדה?

סמדר שלום,
אני פונה אלייך לאחר שראיתי את תשובתך מה-10.5 בנוגע להתפרצויות זעם של ילדה בת 3.5.גם לי יש ילד בן 3 והמקרה שלי די דומה למקרה שתיארה האם.ילדי הוא ילד רגיש מאוד,חכם ולרוב מתנהג יפה,עוזר לי המון עם הילדה בת 4 חודש'(אני די מפעילה אותו עם אחותו החדשה) רק שיותר מחודש כאשר לא מתאים לו משהו או כאשר הוא לא מקבל מה שרוצה הוא אומר לי ולבעלי:"את קקי או את פיפי".ניסיתי מס' דרכים אך לא דבקתי בדרך מסויימת הרבה זמן.בהתחלה אמרתי לו שאם הוא כועס הוא יכול להגיד:"אני כועס" וזה לא עבד,כמה פעמים אני ובעלי הענשנו אותו ושמנו אותו בחדר שעה שלמה שהוא בכה וכל פעם שיצא הכנסנו אותו חזרה אך הוא המשיך להגיד את המילים וכאילו לא הבין כלום.בימים האחרונים החלטתי שכל פעם שהוא אומר את קקי אני שדואלת אותו אם יש לו קקי והאמת שזה הכי עובד כי הוא מפסיק אחרי שהוא רואה שלא מתייחסים אליו.אני פונה אלייך לשאול מה באמת צריך לעשות?אני קראתי את התשובה שלך לאמא מה-10.5 ושמחתי לקרוא כי גם אני חושבת שעונש לא מלמד את בני שום דבר אלא עושה יותר גרוע ומשגע אותו ממש.לעומת זאת כתבתי את ההודעה בפורום הורים לפעוטות וקיבלתי תשובה שממש לא נגעה לי ולא הסכמתי איתה,אני אצטט את התשובה:"ילד שלא מפחד מההורים עושה ואומר מה שהוא רוצה.
ללא פחד ילד יגדל להיות מפלצת תלוי במבנה המולד שלו.
את חייבת לדבר אתו בתקיפות ולהעניש אותו אם הוא ממשיך לדבר בצורה כזאת. אל תפחדי הוא לא יפגע מזה לאורך זמן אבל ילמד לציית לך."
מה דעתך?סליחה על האורך הייתי חייבת לספר הכל.תודה רבה

שלום ,
ביתי בת ה 9 ילדה חכמה ובעלת ביטחון עצמי רב, מידי פעם היא נכנסת איתי לויכוחים בהם היא מתחצפת אליי ולעיתים אף מקללת , באחד הפעמים קיבלה ממני מכה קטנה בפה לאחר מכן רצתה להתקשר למשטרה ואף חשבה לערב ולספר על כך למחנכת הכיתה ולמנהלת בית הספר.
חשוב לציין שכאשר היא מתחצפת אליי אני מבקשת ממנה לעלות לחדרה להירגע אך עדיין אין שיתוף פעולה מבחינתה, על כן אני לוקחת אותה בכח לחדרה וכאן מתחילה ההתחצפות שלה אליי,
רציתי לדעת האם אני נוהגת נכון בכך שאני לוקחת אותה בכח לחדרה ומה עליי לעשות בכדי למנוע התנהגות זו מצידה.

הבן שלי בן 7 ילד מאוד חכם (בכל המבחנים מוציא 100) וגם אין לי בעיות מיוחדות אך בזמן האחרון אינו רוצה לעשות שיעורי בית. הוא יודע ששיעורי בית זה אחד החובות שלו והוא מכין ללא בעיות, אך בחודש האחרון אינו רוצה להכין. אני מתעקשת איתו שיכין (אני לא מוכנה לוותר לו וגם אני יודעת שאין לו קושי כי כשהוא מכין הוא עושה ללא בעיות) אתמול כשהוא נגרר עם השיעורים ורבנו המון הוא אמר "אמא, אני אחפש אמא אחרת" או "אני אקח סכין ויהרוג את עצמי" וכן, "תפתחי את החלון אני אקפוץ" אני לא חושבת שהוא מתכוון לזה, אך מאוד מציק לי שהוא אומר זאת, בנוסף הוא מאשים המון את אחותו (בת השנה), שמאז שהיא הבאה אנחנו רבים המון, אני מסביה לו שהיא לא קשורה לעניין, כי להכין שיעורים זה בישבילו, להצלחה שלו, ואני דואגת שיהיה לנו זמן לבד ביחד,בסוף הוא מבקש סליחה מאחותו ומבקש שנתחיל מהתחלה, מה מומלץ לעשות ? האם להעניש אותו? להתעקש על הכנת השיעורים (הוא בסה"כ בכיתה א' ולא נראה לי שכדאי לי לוותר לו כבר) או לא להתעקש איך להתנהג איתו?

היי אני אמא לילד מדהים בן 6 שגמול מטיטול כבר מגיל שנתיים בצורה טובה מאוד אבל יש לו בעיה שאני לא מצליחה לפתור משהו כמו שנה כבר שהוא כל הזמן רץ לעשות פיפי למרות שעשה לפני 3 דקות אפילו עשינו את כל הבדיקות (שתן,תרביות,אולטרסאונד) והכל ברוך ה' יצא תקין אני לא מבינה מה קורה לפי דעתי הוא בודק עם עצמו ע"י הפעלת לחץ על השלפוחית עם יש לו לעשות ואז הוא ממש חייב לגשת לעשות למרות שזה ממש שתי טיפות מה להגיד לו?
האם לגרום לו ולהתעקש על להתאפק עם זה?

שלום לכולם.
הקטנטונת המקסימה שלי בת חמישה חודשים בעוד מספר ימים וכבר לפני שבועיים שמנו לב לשינוי בהתנהגותה שנראה כמו פחד קלאסי מזרים.
כשמישהו מתקרב אליה היא קודם כל מנסה "להתחבה" ואחרי רגעים ספורים מתחילה לבכות, בכי שהופך להיסטריה אם לא משנים אווירה (מתרחקים או יוצאים מהבית החדש).

כשאנחנו מגיעים למקום חדש זה מיד מתחיל במיוחד אם מנסים ליצור איתה קשר עין ישיר ואצל סבא וסבתא זו קטסטרופה טוטאלית =(

אני יודעת שזה טבעי ובסדר, השאלה שלי היא איך להתנהג?
האם להישאר בסביבה החדשה למרות שאני יודעת שיציאה החוצה תרגיע אותה מיד?
אני לא מוסרת אותה לאף אחד אבל לרוב זה לא מספיק.

איך מתנהגים? יוצאים? נשארים למרות ההיסטריה ומרגיעים תוך כדי?

תודה מראש על העצות.

יוליה

שלום,

בני בן ה-3 נגמל לאחרונה משימוש במוצץ. הגמילה הייתה קלה לכאורה (הוא זרק המוצץ מיוזמתו ובעידודנו והפסיק לבקש את המוצץ אחרי 2 לילות) אבל מאותו הרגע החל עם בעיות שינה קשות. מילד שהרדים עצמו לבד, ישן כל הלילה ובמקסימום קרא לנו במהלך הלילה עם היה זקוק למשהו (לעיתים נדירות) - פתאום הוא מבקש שנחזיק לו את היד עד שירדם, לוקח לו לעיתים שעתיים ויותר להירדם, הוא מתעורר פעמים רבות בלילה ומגיע למיטתנו, הפסיק לישון צהרים בגן, וישן בערך 9 שעות ביום (אחרי מאבקים) ואף הגננת דיווחה כי הוא עצבני, בוכה וחסר סבלנות יותר מהרגיל.

לעיתים אנו משכיבים אותו לישון בשעה 8 בערב, והוא נרדם רק לקראת 11 בלילה.
ניסינו לתגמל ולגלות סבלנות בשבועות הראשונים, לסייע בטקס שינה ארוך מהרגיל, ואפילו להתיש אותו בפעילויות אחרי הצהרים כדי שיגיע עייף יותר לשנת הלילה.

הוא מסביר שהוא זקוק לנו וצריך את היד כדי להירדם, אבל אני מתעקשת איתו כדי לא לפתח הרגל שאינו נוח לנו. מצד שני, אני רוצה להקל עליו ולא בטוחה מה עלי לעשות.

אנחנו אובדי עצות (ועייפים...) - איך מחזיקים את הלילות למצב רגיל?

שלום,יש לי בן מקסים וחכם שלומד בכיתה ה. הבעיה היא שכשאני אומרת לא הוא לא מקשיב.הוא מתעקש ועומד על שלו.אני מנסה תמיד להסביר לו למה תשובתי שלילית אבל הוא תמיד עונה שההסבר אינו משכנע. אינני יודעת כיצד עלי לנהוג? תודה רבה ויום נפלא

בהמשך לשאלה הקודמת ולתגובה שקיבלתי.
ראשית תודה על המענה המהיר. שנית- הארת את עיני ונתת לי כיוון חשיבה אחר לגמרי. מה שמביא אותי לשאלה- עד כמה לתת לו לעמוד על שלו?? באילו עיניינים לאפשר את הבחירה??
חשוב לציין כי בדר"כ מתייעצים איתו בדברים רלוונטים המאפשרים בחירה- למשל מה ללבוש,באיזה משחק לשחק,איזה סיפור לקרוא לפני השינה,מה בוחר לאכול בארוחת הערב וכו'... בנוסף, בבית אנו מאפשרים לגלות תוקפנות סבירה- משחקי "מלחמה" די נפוצים אצלינו,לא דורשים צייתנות,אלא משמעת בסיסית.
באילו עיניינים אחרים כדאי לאפשר בחירה ולתת לו תחושה של שליטה??
תודה רבה

ביתנו בת ה11 דעתנית ויוזמתית מאד, לפעמים צצים קשיי משמעת וחוצפה. (גם בביה"ס). גם עם בני הגיל היא לעתים מעליבה / לא מוותרת לעתים. התחלנו עם עיצוב התנהגות מובנה ומפורט לכלל ש"מצייתים להורים". (ממש מדורג, כולל אפשרות להזהיר אותה פעמיים לאחר שלא מצייתת...) לא עבר יום מאז ההתלהבות הראשונית, הילדה רצתה ללכת לחברה, לא הסכמנו שתלך כעת, (מסיבה מוצדקת לגמרי)והיא "התפוצצה" כך שלא עמדה בסיכומים - דהיינו לא צייתה לבקשתנו להכין ש"ב, לסייע בבית וכו'. הסברנו לה מה היא מפסידה בהתאם לכללים, והיא ממש לא הושפעה. לצערנו בסוף היום היו לה שלש הערות אזהרה בטבלה - מה שמונע את הפרס השבועי הגדול.
היום הסברתי לה בבוקר שיש גם פרסון בסוף היום אותו היא כן תוכל לקבל אם תתנהג היום יפה. נראה...
1. מה עושים כשהילד לא משתף פעולה עם המבצע ? (היא בסדר עד שמשהו לא לפי רוחה ואז אין עם מי לדבר)
2. איך מזהים מתי תכנית לשינוי התנהגותי אינה מספיקה והילד צריך תרפיה רגשית ?
3. אשמח להמלצות של ספרים בנושא !

שלום,
יש לנו בת בגיל 7 (מסיימת א) מחוץ לבית מדובר בילדה למופת כל הזמן מחמיאים לנו על איזו ילדה מחונכת, מקשיבה, מסודרת, תלמידה מצטיינת ואוהבת לעזור יש לנו והיא באמת כזאת.
הבעיה שבבית אי אפשר לדבר איתה היא לא מקשיבה ואם כן זה רק אחרי איומים.
כל כל דבר שאומרים לה היא צועקת. מספיק שנקרה לה בשמה פעם אחת היא ישר מדברת בצעקות ואומרת שאנחנו מעצבנים אותה. על כל דבר שאומרים לה היא צועקת. אם היא מפסידה במשחק מחשב ישר היא צועקת ומאשימה אותנו למרות שאין קשר.
בגלל שמדובר בילדה באמת נבונה ניסנו כמה פעמים לדבר איתה ולנסות להבין למה עם המשפחה היא מתנהגת ככה לדבריה גם לה זה לא נעים אבל היא לא יודעת להסביר את הסיבה וגם לא מצליחה לשלוט בעצמה.
אציין שמדובר בבת יחידה.

האם יש לכם כלים לתת לנו כיצד להתמודד איתה.

תודה מראש

אתמול הילדה שלי בת 4 סיפרה משהו שאני עד עכשיו לא יודעת איך לעקל אותו
או יותר חמור איך לספר אותו אני אפילו לא יודעת אני ובעלי ישבנו איתה והיא פתאום סיפרה שאחיין שלי בן 13 נגע בה באיבר המין שלה עם האיבר מין שלו והיא תיארה את זה כמו ניפח לי לא ממש הבנתי לקח לי כמה זמן לקלוט ולעבד את התמונה שהיא מספרת לי בראש
זה לא נקלט היא טוענת שבזמן שהיא הייתה אצלם בבית הם היו בחדר והיא אמרה לו לא והוא אמר לה כן והיא מסבירה שהוא עשה את זה על המכנס שלה היא תיראה את זה בצורה מאוד בוטה ואני לא יודעת מה לעשות אלוהים היום הכי שחור היה לי אתמול בבקשה תעזרו לי לעזור למלאך שלי שסך הכל בת 4 ומתארת את הכל כמשהו מאוד בוטה ולא נתפס השמח לתשובה בהקדם תודה

היי, לבתי בת ה 6 יש נקודת חן בזרוע. נקודת חן קטנה שלדעתה היא לא יפה. ממה שאני הבנתי אחת החברות שלה בכתה אמרה לה משהו לגבי אותה נקודת חן, שגרם לה להחליט שנקודות חן זה דבר מכוער.
אני מנסה בכל דרך להסביר לה שנקודות חן זה דבר יפה ולא משהו שצריך להחביא.
היא הולכת רק עם חולצות שמסתירות את נקודת החן ולא מוכנה לחשוף אותה בשום אופן ובשום מצב.

מה לעשות?

בני בן 4.5. עדיין לא גמול ממוצץ.
יש לציין שעד גיל 4 היה במסגרת של גן עם ילדים בגילאי 2.5-4 והקטנים שבחבורה היו עם מוצץ מרבית היום כך שגם הוא היה די הרבה עם המוצץ. החל מספטמבר- הוא עם המוצץ אך ורק בלילה,לפני השינה(בגדול הוא מסוגל להירדם גם בלי מוצץ אבל מכח ההרגל אינו מסוגל בלעדיו). כיצד לגמול מהמוצץ בצורה הטובה והמהירה ביותר? תודה.

בני בן ה-5, ילד חברותי.יש לו 3-4 חברים טובים איתם משחק גם בגן וגם אחה"צ.יש לציין שהוא מאוד נהנה לשחק איתם. לעיתים רחוקות משחק בגן גם עם ילדים אחרים ונפגש גם איתם מחוץ לשעות הגן. אחד מהחברים הטובים שלו הינו ילד דומיננטי ומנקודת המבט שלי די "משתלט עליו"- בנוכחותו הוא עושה דברים שיודע שאסור לעשות כמו זריקת אבנים למשל או משחקים מלחמה אלימים(ואז אני מתערבת ולא מאפשרת להמשיך עם ההתנהגות הזאת) ,אם בני מביא לגן השעשועים חטיף-אותו ילד הוא זה שיחזיק את החטיף ויחליט למי לתת כמה . לעיתים הוא מושך את בני בפראות על מנת שיבוא אחריו,במידה ובני מסרב אומר לו ש"לא יהיה איתם בחבורה" והוא כמובן חושש ונגרר אחריו
הסברתי לבני שגם אם חברים טובים מתנהגים אליו בצורה שלא נעימה לו- הוא צריך להתנגד ולא לחשוש, אולם אני מבינה את הקושי שלו לעשות זאת.נראה לי שהקושי נובע מהרצון להיות חלק מהחברים אך גם מביטחון עצמי נמוך
כיצד לחזק את הביטחון העצמי שלו? כיצד למנוע ממנו להיפגע מאותו ילד?-לא הייתי רוצה להפריד ביניהם לגמרי. איך עליי להגיב בסיטואציות בהם אני רואה אותו נגרר אחריו על אף שאינו ממש מעוניין בכך האם זה באמת ביטחון עצמי נמוך או רק רצון להיות חלק מכולם?