פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

מירב, תודה על הפירגון.
הדברים שסיפרת עליכם מאוד מרגשים, ונשמע שבאמת למדתם לאפשר אחד לשני חופש יחד עם המון שיתוף, אמון ובטחון. אני חושבת שאחד המפתחות להגיע לתקשורת ולאינטימיות כזאת הוא החלטה כמו שאת החלטת, כמה שיותר בתחילת הקשר, לחשוף הכל ולשמור על שקיפות, לא משנה מה מתגלה, מתוך ההנחה שכולנו בני אנוש, לכולנו "חולשות", חשקים, צורך בריגוש, סקרנות, כמיהה לקשר וליחד, וככל שהזוגית תאפשר לספק את הצרכים הללו באופן לגיטימי ומפרגן, כך הרצון להישאר בתוך הזוגיות הזו יגדל, דווקא בגלל החופש האישי שנוצר כך.

(פניתי שוב לתמיכה הטכנית לגבי איפשור תגובות)

בוקר טוב קובי,
שמתי לב שיש בעייה במערכת התגובות. עוזר אם סוגרים ופותחים מחדש את ההודעה עליה רוצים להגיב. (ואת התגובה שעלולה להימחק רצוי להעתיק... שלא תימחק, זה מעצבן, ואני מבינה את "מעוצבן" ...)

אודיע למערכת על הבעיות ומקווה שיצליחו להתגבר עליהן

ראשית, כל רעיון ודרך ששני בני הזוג שלמים איתה (וגם בוחנים לאורך התהליך איך הם מרגישים ומשנים בהתאם) - מתאימה. כל זוג צריך לאמץ לעצמו משהו שמתאים לו מתוך מבחר של אפשרויות.
מה שאני יכולה להמליץ עליו הוא שתתחילו עם סדנת טנטרה לזוגות, שלב א (יש הרבה מנחים בסגנונות שונים). שם אתם יכולים לבחון איך אתם מרגישים עם אוירה ארוטית, עם מגע (קל) עם בני זוג אחרים, תוכלו לבחון עד כמה אתם מפרגנים זה לזו או האם הקנאה לא מאפשרת לכם חופש. יתכן שתתקלו בתחושות של קנאה, ואז יש אפשרות שתצליחו להתגבר, לדבר, לבנות אמון, להבין שמשיכה לאחרים היא תופעה אנושית וטבעית, ויש בעולם כמות מאוד גדולה של אהבה לתת לאנשים. אני חושבת שאפשר למצוא בלב אהבה ליותר מאדם אחד. אנחנו מחונכים לאהבה יחידה, אבל יש בינינו רבים שיכולת האהבה שלהם היא מעבר לכך. ואפשר לאהוב יותר מבן זוג אחד מבלי שכמות ועוצמת האהבה לראשון תפחת.
אבל אם הרעיון הזה מפחיד את מי מכם, קחו זאת בזהירות, חישבו פעמיים ושלוש...כי יחד עם החוויות המרגשות באים גם סיכונים גדולים יותר לזוגיות, ולא כל מערכת יחסים יכולה להתמודד איתם.
מה דעתך?

נשמע טוב, ואני מוכרחה לומר שאני מכירה כמה זוגות שמאמינים ומתנסים בכיוון שלכם. מתי התחלתם עם החופש המיני? האם אתם יכולים לשתף יותר? האם נתקלתם בקשיים בתחילת הדרך?

מעוצבן יקר, שמתי לב שלפעמים המערכת לא מאפשרת תגובות. אבל אם חוזרים אחורנית ומנסים שנית זה בדרך כלל מאפשר. על מה רצית להגיב?

אורלי, בוקר טוב
קשה לך להרפות מן הזכרונות הטובים של החברות עם חבר הילדות, ואת מתגעגעת, משווה ומתרפקת על מה שזכור לך.
תבדקי עם עצמך האם החברות ההיא עמדה אי פעם במבחנים רציניים כלשהם, כמו שכל חיי נישואין בוגרים נתקלים בהם?
בגלל שהקמת משפחה זה תיק כל כך רציני, יחסי "ירח הדבש" של התחלת הזוגיות חייבים לעבור פאזה, לגילוי וחשיפה הרבה יותר אמיתיים אחד של השנייה, ותוך כדי הגילוי הזה יש הרבה מאוד התפכחות מאשליות. אין בעצם הזדמנות לתהליך כזה כשמדובר באהבת ילדות.
דבר נוסף, האינטראקציה עם כל בן זוג היא מאוד שונה, גם נפשית, גם רגשית וגם גופנית, ויתכן שעם אותו חבר ילדות באמת היו כמה מרכיבים קסומים ביחסיכם. את יכולה גם לשמוח על כך, שזכית לאהבה כזאת ולשמור אותה בתור זכרון נפלא, לא בהכרח כמקור להשוואה ולאכזבה מבן הזוג הנוכחי, שודאי מצאת בו יתרונות אחרים כאשר החלטת להקים איתו משפחה.
קיימת האפשרות שעצם ההתרפקות שלך על החברות ההיא משמשת לך "פתח מילוט" ומונעת ממך להתמסר כל כולך ליחסים עם בעלך. מה דעתך?

האמתי החבר לילדות שלי נפרדנו מסיבה שהוא בגד בי עמדנו להתחתן ממש היה רק לחלק הזמנות אז הוא בגד בי עם מישהי שלקחה אותו לחופה אחרי חודשיים של הכרות ואני מתוך עצבים התחתנתי עם בעלי להווה ולעתיד ללא הכרות מספקת למרות שלא רע לי איתו אבל חסר לי את ההוא שאהבתי בילדות

אחרי כמה וכמה סיבות שאני נותנת לעצמי טוב שאני לא איתו
בכול זואת שהוא מתקשר אליי ליבי פועם כמו בפעם הראשונה
שאלתי היא האם יש איז תרופה למחוק זכרונות שכאלה שמפרעים לי לתפקוד מלאה

יש לי הרגשה שמעולם לא ניהלת עם חבר הילדות שלך שיחה בוגרת שבה הבהרתם מה היה ומה כל אחד הרגיש ומרגיש. אירוע הבגידה כנראה נשאר אצלך כמו פצע פתוח, כמו משהו לא סגור ולא שלם, ואת די תקועה עם זה כי לא עיבדת את מה שקרה עד הסוף. הכי טוב היה לעשות שיחה כזאת בזמן שהדברים קורים, (ואז לפעמים גם ניתן להתגבר על אירוע של בגידה בעזרת שיחה טובה) אבל הרבה פעמים זה כואב מדי או שיש יותר מדי כעס ונוצר נתק, ואז הדברים נסחבים ולא מטופלים.

אז אולי מה שיכול לעזור הוא דרך כלשהי שבה את תשוחחי עם איש מקצוע על מה שהיה אז, תעבדי זאת ותשלימי עם מה שהיה, כדי שתתפני להקדיש את כל תשומת הלב שלך לזוגיות הנוכחית ותוכלי להתחיל לחפש בה דברים יפים וטובים.

בוקר טוב אנונימית יקרה.
ממה שאת מתארת כדאי ודחוף ללכת לייעוץ. השאלה מה ניתן לעשות אם הוא באמת לא מוכן ללכת איתך. יש כאן בעייה. האם הוא לא מוכן להכיר בבעייה שאת רואה בזוגיות שלכם? האם בעיניו הכל בסדר? או שיש לו התנגדות לטיפול?
מה עושים כאשר בן הזוג אינו משתף פעולה?
הבעייה היא שבעיצומו של משבר, כאשר אחד מבני הזוג זורק את הרעיון לבוא לייעוץ, לפעמים השני יתנגד מתוך מאבק כוחות ורצון להימנע משליטה. מעבר לדחף הרגעי הזה להתנגד, ישנם גם חששות אמיתיים, וחשוב להבין מאיפה באה ההתנגדות.
מאוד טבעי למשל, שישנו חשש להיפתח בפני אדם זר. או עצם ההכרה בכך שיש לנו בעייה שאנחנו לא יכולים להתמודד איתה בעצמנו, או לפעמים יש בעברנו נסיון לא מוצלח עם המקצועות הטיפוליים, או שקיימת התנגדות עקרונית להתערבות בחיים האינטימיים, ולפעמים זהו חשש ממה שיעלה בפגישות, מן התכנים, או מה יגידו לי לעשות.
כל החששות האלו הינם מובנים ולגיטימיים, ולדעתי צריך לכבד אותם. לכבד אותם זה לא בהכרח לוותר. עדיין אפשר לנהל שיחה למשל בדרך הבאה:
חשוב מאוד שבן הזוג שמעוניין להתחיל בייעוץ יבוא לשיחה על הנושא עם בן זוגו כאשר הוא באמת מכבד את זכותו לחשוב ולבחור אחרת. מן העמדה המכבדת הזאת אפשר לומר את הדברים הבאים:

"אני מאוד רוצה שנלך יחד ליעוץ, אני מאמינה שאם שנינו נלך זה יהיה הרבה יותר יעיל מאשר אם אלך לבדי. אם בכל זאת תחליט שזה לא מתאים לך, אני אלך לבדי כי אני כבר לא מוכנה שהדברים בינינו יישארו כמו שהם, ואני מקווה שתצטרף אלי באיזשהו שלב אחרי שנראה שהייעוץ אפקטיבי עבורי."

אני מוצאת שבתנאי שהדברים הנ"ל נאמרים ללא לחץ וללא שיפוטיות, תוך קבלת זכותו של בן הזוג להחליט לא להצטרף, דווקא מן המקום של מתן אפשרות בחירה אמיתית, מבלי לעשות אותו "לא בסדר" על אי הסכמה – דווקא אז יש סיכוי שבן הזוג יבחר להצטרף, כי המסר שהוא ישמע הוא "חשוב לי שתבוא יחד איתי, חשובה לי הזוגיות שלנו, ואתה מחליט אם לבוא או לא לבוא, מה שתחליט – אני אסתדר עם זה."

ראיתי שכמה מן הנכנסים לפורום מתייחסים להודעות קודמות ורוצים להגיב עליהן. זה מאוד רצוי, כי זה מאפשר לפתח שיחות ולהחליף דעות ואף לענות זה לזה בצורה מאורגנת.

הדרך הטובה ביותר היא ללחוץ על כפתור "הוספת תגובה" (כאשר ההודעה המקורית עליה רציתם להגיב פתוחה), ולא על כפתור "הוספת הודעה", שפותח הודעה חדשה בלי להראות את הקשר עם ההודעה עליה רציתם להגיב.

בדרך הזאת תוקפץ ההודעה עליה רציתם להגיב לראש הפורום, והתגובה שלכם "תשורשר" אליה כפי שמן הסתם התכוונתם.

אכן שאלת השאלות , מסתבר שאין שחור ולבן ,מהלך החיים מוביל אותנו למחוזות שלעיתים הגורל מכתיב , השיגרה ,חסכים מופנמים לאורך השנים גם הם מהוים "טריגר" למימוש צרכים פיזיולוגיים ואף רגשיים שאנו חסרים אותם ,
מאידך עולה תמיד שאלת הנאמנות לה נשבענו זה לזו , השיתוף וההסכמה ההדדית על תוסף מיני מחוץ למסגרת הנישואין אינה הגיונית ,ותוביל למשבר ומתח תמידי .
בשלהי אמצע החיים עם חוסן נפשי , שמירה על הקיים אהבת אמת בזוגיות החוקית , וקביעת גבולות יש מקום לאהבת סתרים המשלבת רוח וגוף "ועיצוב סערות "

ברור לי שיש זוגות שיכולים להכיל "אהבת סתרים" כמו ש- MM כינה זאת, אם כי היבט ה"סתרים" עצמו מהווה יותר בעייה מהיבט ה"אהבה". כי "וירוס" ההסתרה - בכל נושא - יוצר אנרגיה שלילית, מוליך לשקרים, לחשדנות, ולשבירת האמון, ולהורדת דרגות החופש של שני בני הזוג עקב כך. ודווקא כאשר אין הסתרות, וכל אחד משתף, ואף מיידע את בן זוגו איך הוא מרגיש, נוצרת שקיפות. השקיפות מאפשרת בכל רגע לבחור לאיזה נתיב ללכת, מתוך ידיעה איך זה ישפיע על בן זוגי.

לגבי מהי אהבה, ה"הרהור" של JJ אנונימינית, נדמה לי שהיא ענתה מאוד יפה על כך בהמשך מכתבה...

תוסף מיני כל עוד הוא זמני, לדעתי הוא אפשרי...
הבעיה נוצרת כאשר התוסף נהיה פרמננטי...
תוספים יכולים להפוך לקבועים, ולכן לעתים פוגעים...
ושלא תביני לא נכון, אני בעד, אבל במינון הנכון,
לדעתי יש להחליף מדיי פעם את התוסף, ואת החוקי/ת כמובן לספק בנוסף
העשרה זה תמיד דבר נפלא, אבל כשמדובר בהעשרה מינית חייבת שתהיה ההסכמה הדדית, שתהיה אמיתית
הסכמה כזאת מגיעה בעקבות ההכרה כי האהבה תישאר לעולם
ברגע ששני בני הזוג מגיעים להבנה, להכרה שהאהבה מבוססת ומוצקה, כלום לא ישבור אותה.
ואז תוספת חיצונית של הנאה, לא אמורה לגרום לקנאה
ובקשר לשאלתך האחרונה..לאהוב יותר מאחד במקביל, מינית זה אפשרי, לדעתי זה טבעי
לאהוב ממש אהבת אמת? אחד בלבד...

אנונימית אנונימית יקרה,
קודם כל, שימי לב למה שכתב א. בתגובה למכתבך. אני חושבת כמוהו. תארי לעצמך שבעלך יידע כמה את משתוקקת אליו. עצם הידיעה הזו מאוד נעימה, בתנאי שזה לא מופיע לו בתור "יאללה!!! קדימה לביצועים!!!". אני חושבת שיש בתקשורת וביחסים אינטימיים רמה אחת של שיתוף, שיחה, הבעת עצמך לשני שאינה צריכה להופיע לשני כמו דרישה לביצוע כלשהו, אלא כשיתוף שלו במה שקורה איתך. אני חושבת שכל אחד אחראי על עצמו, ואף אחד לא צריך לספק את צרכיו של השני, אלא אם זה מתאים לו ונעים לו. אז יכול לקרות שהאחד אומר בא לי סקס עכשו, והשני יראה בכך שיתוף אינטימי, או הבעת משאלה, מבלי שיופיע לו בתור עול.

הכל תלוי איך את/ה מתייחס לשיתוף. האם תגובתך היא אוי, זה מלחיץ אותי, כי לא בא לי סקס עכשו , יחד עם תחושת אשמה שאינני מספק את הצרכים שלך... או שתגובתך היא איזה כיף שבא לה עלי, אולי בפעם אחרת, או שאפשר סתם להתחבק ונראה מה יהיה, תמיד אני חופשי לעשות מה שמתאים לי...בלי להרגיש אשמה.

לגבי התדירויות - אין לדעתי שום כלל אלא הבעייה מה עושים בני הזוג עם הפער שנוצר.

אני מזמינה את משתתפי הפורום להתייחס לשאלה שאנונימית העלתה

לדעתי 3 זה מצויין יש קצת געגועים וקצת מנוחה למה כל יום ...אולי את לא מספיק מסופקת
ולדעתי אולי גם לא גומרת מספיק בגלל זה תגידי...את לא עובדת? בת כמה את?יש לך ילדים ? ...חחח את לא מוטשת קצת...חחח
לדעתי בנורמלי זה 3 גג בשבוע יפ מאוד מעולה ,יש דברים אחרים לעשות גם לנשק ללטף לחבק להראות אהבה מעבר לסקס וזה מקסים נותן הרגשה טובה מושך כמו ברווקות לא חייב סקס כל יום אחרי זה זה נמאס שתביני והגבר נבהל גם....
הגבר צריך את החיזורים שלך בגדול אחרת אין... גם 2 לא יהיה לך.
תהיי חכמה.

נעמי, את יודעת, דווקא בגלל שהפכתם להיות כל כך חשובים אחד לשני, כל ויכוח שעלול להפוך לריב הוא מאוד מאיים, ומלמד אותנו להימנע מלהיכנס לכל מיני נושאים שלמדנו על בשרנו שעלולים להיות רגישים. ודווקא בגלל שאנחנו כבר צופים את התגובה של בן הזוג, ולא אוהבים אותה או חוששים מפניה, אנחנו מפסיקים לשתף אותו. לא רוצים את העצות שלו או את הביקורת שלו. מתחילים להיזהר ומדלגים על מוקשים. וככל שמספרים פחות ומשתפים פחות, כך עולה חומה בלתי נראית בינינו, ואליה מתלווה אכזבה, תחושה של פער לעומת הקירבה והאינטימיות שציפינו להן. ועם הריחוק גם מדברים פחות בחופשיות על נושא הסקס. לא רוצים לפגוע, לא רוצים תגובה מסויימת שהפריעה לנו בעבר ולמדנו להיזהר ממנה... לאט לאט דרגות החופש שהיו לנו בתחילת הקשר מצטמצמות. מתחילים "ללכת על קליפות ביצים", מחפשים מישהו אחר להתיעץ ולשתף... איזו אכזבה!
בעצם הדרך היחידה להורדת החומה ולהחזרת אינטימיות היא לאזור אומץ ולהיכנס לשיחות על כל נושא, קטן כגדול, ולשתף את השני בעולם שלנו. ככל שאני אצור לבן הזוג שלי גישה פתוחה יותר לעולם שלי, כך תיווצר יותר הבנה בינינו, ונוכל להתחשב יותר כי פשוט נדע מה מתרחש שם בפנים.

אביבית,
"מחרוזת" רעיונות לעורר ולהתעורר:
לצאת מן השיגרה, מן הצפוי, בכל היבט שאפשר, כי כאשר אלמנט ההפתעה והחידוש נכנס - זה שמפתיע מקבל אתגר להצליח, וזה שמופתע נכנס למקום של סקרנות, ציפייה ולבסוף הערכה כלפי בן זוגו שמצליח לחשוף מעצמו פן חדש.
ליזום יציאה מיוחדת לבילוי, לטיול...
להגיד, לכתוב מילות אהבה והערכה...
לספר סודות קטנים וגדולים
לעשות אהבה הכי לאט שאפשר...
לעשות אהבה במקומות חדשים
להתנשק בעיניים פקוחות...לעשות אהבה בעיניים פקוחות
להקריא קטע יפה מספר, משיר... יש חמשירי זימה חמודים, ויש ספר סיני עתיק, מרתק ומצחיק בשם "מחצלת הבשרים" שמלמד כמה טריקים מעניינים בתאוות הבשרים!