פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יקירתי, נכנסתם למוקש מס' 2 של הזוגיות (הראשון היה אולי ההחלטה האם להתחתן), ועליכם למצוא את הדרך לנהל את אי ההסכמות שצצות כאן לראשונה. הביאי בחשבון שמה שקורה עכשו מאפיין על פי רוב את מה שצפוי לכם בשנים הראשונות! זוהי סיבה טובה ללמוד מהר כמה דרכי תקשורת יעילות יותר. אני מדביקה כאן את תשובתי בנושא דומה:
הפער הזה הוא אחד האתגרים שלכם עכשו בתור זוג. כי תמיד יהיו ויכוחים ופערים, לאורך כל שנות הזוגיות, והחשוב ביותר הוא איך אתם מנהלים את התקשורת סביב הפער, בצורה שמביאה ככל האפשר בחשבון את הצרכים של כל אחד מכם. הרעיון הוא להעמיק אל תוך נקודת הראות של האחד, וממש להבין מה חשוב לו, מהם הצרכים שלו. ואחר כך לעשות אותו דבר עם השנייה. הבעייה עם הרבה ויכוחים כאלו שבמרכזם עומדת בחירה בין שתי אופציות לביצוע, שרבים על האופציות וכל אחד מתחפר בעמדתו. אם במקום זה עושים שיחה לבירור הצרכים (זו אגב עצה מתחום הגישור), לפעמים נוצרות תוך כדי בירור הצרכים לעמוק - אופציות חדשות שלא היו קודם.
צפוי שכל אחד מכם ירגיש שהוא צודק.
הביאי בחשבון שכל פעם שצץ ויכוח סביב השאלה עם מי הצדק - יש סיכוי גדול מאוד כמעט בטוח - שמישהו יצא צודק אבל ששניכם תפסידו משהו אחר: את תחושת הקירבה, האהבה, האינטימיות. המסקנה היא שרצוי לעקוף את הויכוחים האלו ולהביא במקומם המון אהבה, שאחד הסממנים שלה הוא פרגון והתחשבות בצרכים של האחר.
בהצלחה!!!

שלום לך מוריה, שאלה גדולה שאלת...ראשית אענה לך שהחיים בתוך הנישואין עלולים בהרבה מאוד מקרים להסתיר את רגשי האהבה שהיו בתחילת בקשר, אשר פעם היו נקיים, תמימים, ומבוססים בהרבה על פנטזיות, על אי ידיעה, על אי היכרות, על מחוות של רצון טוב ועוד דברים המאפיינים את השלב הראשון של האהבה.
הכניסה לחיי הנישואין ועימה המחוייבות ההדדית, והתיק הכלכלי המשותף, וההורות, ושתי המשפחות הביולוגיות - מנחיתה שני אנשים היישר אל קרביה של תוכנית ריאליטי הכי אמיתית שיכולה להיות, שבה מנסה כל אחד מכם לשרוד, תוך נסיון נואש לשמור על עצמיותו.
אתם, כמו זוגות רבים אחרים (כמעט כולם, לאמיתו של דבר) - נעשים בבת אחת קרובים מדי, מתחכחים זה בזו יותר מדי על כל נושא ונושא. אלו תנאים בהם לרוב האהבה הטהורה לא מסוגלת לעמוד. היא קורסת תחת כעסים, התחשבנויות, תורנויות, "מי צודק", מי יותר עייף. כמעט אין לה סיכוי...
אני מציעה לך לא לחפש כעת סימנים. מה שצריך לעשות הוא ליצור אותה מחדש. לחפש מה עושה לך טוב ומה עושה לו טוב ולהקצות לכך זמן בתוך מרוץ החיים הרגילים, ולחפש מה נעים לכם לעשות יחד ולהקצות לכך זמן. לפעמים התובנה שככה זה, שהאהבה משנה את פרצופה והיא לעולם לא תהיה ביניכם מה שהיה פעם - אלא רק' מה שתיצרו החל מעכשו ממש בכוח, תפלסו לה דרך, וכמה שיותר מהר, ואם צריך לכו בכל זאת לייעוץ, כי יש המון מה ללמוד על איך להצליח בתכנית הריאליטי הזאת...

שוקולית יקרה, סיפרת על בעיות בהמון תחומים של החיים, גם על בעיות שלך עם עצמך, כולל בעיות בריאות ותפקוד, וגם על בעיות ביחסים עם בעלך. האמת שקשה לי לתת לך עצה, כי נראה לי שלשניכם לא טוב, והמצב עלול להתדרדר, ואולי לא תהיה לכם ברירה אלא לקבל ייעוץ מגורם מקצועי. זה לא יהיה אחראי מצידי לתת לך עצות כאן, צר לי.

דנה, משום מה נראה לי שהמחלוקת ביניכם היא מאוד משמעותית וסימלית... סליחה על השאלה אבל את בטוחה שאתם מתאימים? אולי הויכוח הזה מלמד שיש לכם אמונות שונות שאינן מתיישבות זו עם זו? אולי אם תסתכלי על כך ביסודיות תגלי שיש לכם עוד פערים. דיברתם על ילדים? על מקום מגורים? את עלולה לגלות שהחלום על שמלה לבנה מסנוור אותך ואינך רואה את הדברים החשובים יותר. סלחי לי על הבוטות.

ברור שאנחנו אנשים שונים ולכל אחד יש אמונות משלו...אבל זה שאנחנו מתחתנים לא אומר שאנחנו צריכים להסכים על הכל, לא? אני לא רוצה אף אחד אחר, רק אותו ככה גם הוא. הבעיה עולה רק בדברים הגדולים והעקרוניים, בדברים הקטנים (שגרה, בית, בילויים) אנחנו בסדר גמור.
הוא פשוט לא מתחבר לטקס הדתי כי הוא בא מבית חילוני לגמרי, ואני באה מבית מעט מסורתי ולי כן חשוב לעשות את הטקס הרגיל.

דנה יקרה, אני קצת נבוכה: את מבקשת שאתן לך עצה שתעזור לך לנצח בויכוח, ואולי תאמלל את בן זוגך. ראשית, אין לי עצה כזאת. שנית, הפער הזה הוא אחד האתגרים שלכם עכשו בתור זוג. כי תמיד יהיו ויכוחים ופערים, לאורך כל שנות הזוגיות, והחשוב ביותר הוא איך אתם מנהלים את התקשורת סביב הפער, בצורה שמביאה ככל האפשר בחשבון את הצרכים של כל אחד מכם. הרעיון הוא להעמיק אל תוך נקודת הראות של האחד, וממש להבין מה חשוב לו, מהם הצרכים שלו. ואחר כך לעשות אותו דבר עם השנייה. הבעייה עם הרבה ויכוחים כאלו שבמרכזם עומדת בחירה בין שתי אופציות לביצוע, שרבים על האופציות וכל אחד מתחפר בעמדתו. אם במקום זה עושים שיחה לבירור הצרכים (זו אגב עצה מתחום הגישור), לפעמים נוצרות תוך כדי בירור הצרכים לעמוק - אופציות חדשות שלא היו קודם. למשל, יכול להתברר שמה שלך מאד חשוב זה השמלה הלבנה. ואולי יתברר שניתן ללבוש שמלת חלומות כזאת גם בטקס אלטרנטיבי? אולי ניתן לספק את רוב הצרכים שלך ושלו ע"י יצירת טקס שיתאים לשניכם?
בכל מקרה שיהיה במזל טוב!!!

מיקי יקרה! אולי לא אוכל לתרום הרבה כי אתם הלא מודעים לנושא השמירה על הזוגיות ועבודה אישית וזוגית... זו שכרוכה/משולבת בשמירה על זמן איכות של ביחד ולאו דווקא מחוות רומנטיות או מתנות "מטופשות", אלא ביותר עומק.
אבל ברור שכשלא מיישמים בפרקטיקה - ידיעת התיאוריה בלבד לא תישא פרי (כמו שאי ידיעת החוק לא פוטרת מעונש - להבדיל אלף אלפי הבדלות...:)) אני מניחה שהמודעות והצורך של שניכם לשמור על הזוגיות- תוביל אתכם לפנות מעט זמן איכות, להינות מהיחד שלכם. קחו מספר שעות או ימי חופש שיתואמו ביניכם לצורך הביחד, ללא בריחה (?) - למחויבויות ועבודה מתישה.
אולי תקחי את את המושכות ללא מאבקי כח ותיזמי בתיאום מראש לשוב יום אחד מוקדם, לנוח מעט, להתקלח ולבלות יחד ערב/בוקר חווייתי, כאילו קבעתם עם מאהב/ת חדש/ה. . עצם העיסוק בהכנה, והמחשבה על הוצאה לפועל של ה"מטלה/משימה" הזו - יחזיר לכם את הרעננות, הריגוש, ואנרגיות חדשות לזוגיות ולאינטימיות שלכם ;)) אתם צעירים מכדי להכנע לשגרה השוחקת ועייפות החומר!
נסי להעביר מהלך - מדיבורים למעשים! זו עצתי לעת עתה.

תודה
חשתי צורך לעדכן אתכן שיש תוקף חוקי לזוגיות שלנו וכן, פג תוקף לאמירתי פה מ-16.04.07 "עייפות, שגרע ושאר מרעין בישין". זהו. עברנו יחד סדנאות אני והוא בעננים

היתי רוצה אם אפשר יותר פרטים על הסדנאות שעליהם דיברת כי אני ובעלי באותו המצב ולא יודעים בדיוק איך לצאת מזה ואיזה סוג של סדנאות לחפש .
אשמח אם תעני. ומאוד שמחה בישבילך!!

תודה
בגלל שאנחנו באזור הצפון לא יודעת אם יתאים לך מה שאנחנו עברנו. אפשר ללכת ליעוץ זוגי ו/או למצוא דרך האינטרנט סדנאות זוגיות או סדנאות זוגיות וטנטרה. לא חסר

דנה יקרה! יתכן שיש בעיה המצריכה התיחסות. אוננות כשלעצמה אינה בעיה כלל. זה טבעי, פרטי ובריא ביותר. אבל כשזה נעשה בתכיפות וגם מיד אחרי קיום יחסי מין ביניכם - יתכן שזה מצביע על חוסר סיפוק מצידו וחוסר התאמה בציפיות המיניות - ואת זה רצוי לברר יחד בפתיחות. בכל מקרה- את השאלה כדאי שתפני לפורום מין וסקסולוגיה.
להלן הלינק לפורום:
http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=19

זה לא קשור לחוסר התאמה בציפיות המיניות, בן טדם יכול לאונן בלי כל קשר ליחסי המין שלו עם בת הזוג שלו. וזה נכון גם לגבי נשים....פשוט אצל גברים הם צריכים גירוי ויזואלי לאוננות ופה המחשב נכנס לעניינים. אם את רוצה את דעתי - תפרגני לו. זה שהוא מאונן לא אומר שיש בעיה במיניות שלכם (אם יש אז את יודעת אותה , את לא צריכה לחפש סימנים חיצוניים). אבל אם תפרגני לו מעט פרטיות עם עצמו, אולי הוא יכניס אותך לתוך העולם שלו ותוכלו ביחד להשתמש בפורנו בשביל להקפיץ את חיי המין שלכם. קצת פתיחות לא הרגה אף אחד...

דנה בוקר טוב,
נראה לי שהאוננות כפי שאת מתארת אותה בתכיפות הרבה שלה ומייד אחרי סקס יחדיו, היא הרגל שנשאר לחברך שעדיין משרת אותו. גברים רבים שהתרגלו לאונן, מספרים שרק הם יודעים בדיוק איך לענג את עצמם, ולפעמים אינם מסוגלים להירגע ולעבור הלאה לשאר משימות היום עד שלא עושים זאת בדרך שמביאה להם את הסיפוק המדוייק לו הם מרגישים שהם זקוקים. אני מציעה שמצד אחד תקבלי זאת כצורך שלו, ויחד עם זה מה דעתך לגלות עניין (אם זה לא יפריע לו) במה ואיך הוא מענג את עצמו כך שתלמדי איך לעשות לו טוב בעצמך? ככל שיחסך לנושא יהיה מתוך סקרנות חיובית, פרגון, ולא חשדנות שמשהו לא בסדר אצלך או אצלו, כך תוכלו להיות יותר פתוחים ולהעשיר את המיניות שלכם.

טל יקרה! מאוד טבעי להתגעגע לאקס, אבל העובדה שזה קורה לך לעיתים קרובות ודווקא לאחרונה- אחרי שנים של פרידה ממנו, מצביעה ככל הנראה על בעיה כלשהי במערכת הזוגית העכשווית ואולי בתקשורת ביניכם. נסי לבדוק למה זה קורה לך דווקא עכשיו. ולמען אישך ולמענך, אל תנסי ליצור עימו קשר .מה עוד שוודאי כבר בנה לו חיים משלו. נסי לאושש את נישואיך- במקום לחלום על העבר שאיננו.

משה
אין פתרון קסם למה שהצגת , מעלת באמונה של רעייתך ,,ואני לא מסכימה לאמירתך שהנך חש כלפיה כמו אחות !!! הגדרה ממש תמוהה !לא ניתן לאכול את כל העוגה ולהשאירה שלמה , עליך לקבל החלטה , או להתמודד לנסות לאחות את השבר עם אשתך באמצעות ייעוץ ופתרון המשבר, או שהנך מחליט ללכת בעקבות אהבתך החדשה ואז מדובר בהליך של סיום נישואיך והליכה לדרך החדשה אותה בחרת , חשוב טוב ,,האם זה מה שאתה רוצה ?

למשה המאוהב. אתה חש לאשה האחרת תשוקה. זו תחושת ריגוש עוצמתי משום החידוש הזמני שבה. ואילו את אשתך אוהב כמו אחות = משמע אהבה אפלטונית בלבד- ללא תשוקה. אולם נכון, לא תוכל לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה. אתה חייב לקחת אחריות ולהחליט מה אתה רוצה בחייך. המשך המצב הקיים פוגע באשתך, שאותה אתה אוהב לדבריך, וגם בך. אתה חייב לחשוב בינך ובין עצמך איך ולמה הגעת לכך. האם זה סתם פלירט או שיש בעיה עמוקה בבית. נישואים ללא מין ותשוקה - אינם בריאים ולא ישרדו. ואת זה עדיף שתברר עם אשתך ורצוי מאוד בעזרת איש מקצוע.
ושאלה סקרנית: למה על אשתך אתה מרגיש בעלות בעוד אתה מרשה לעצמך להיות בחשאי עם אחרת?

היי משה לי קרה סיפור דומה עם בעלי, לבעלי הייתה מישהי גם תקופת זמן.

אני גיליתי את זה ופשוט לא הייתי מוכנה לקבל אותו בחזרה רציתי להתגרש,
גם אני התמוטטתי ונהיה לי ביום בהיר אחד שחור בעיניים.

אתה לא יודע איזה הרגשה זו, אתה אפילו לא מתאר לעצמך כי אתה זה שבוגד
ואתה לא הנבגד.

אייך אתה היית מרגיש לו אשתך הייתה בוגדת בך? אני בטוחה שהיית הרוס

בעלי היה בטוח בי וחשב שאני לא יירצה לפרק את החבילה והוכחתי לו שאני לא מסוגלת
לקבל אותו בחזרה.

רק לאחר תחנונים ואלפי סליחות הסכמתי לתת לנו צ'אנס אחרון.

דרך אגב איזו מין בחורה היא זו שהולכת אתך שיודעת שיש משפחה מאחורי כל זה.

אל תעשה טעות, תשקם את חיי הנישואין שלך.

אני חושבת שאם לא תעשה זאת אח"כ תצטער וזה יהיה מאוחר כבר.

בהצלחה, חלי!!!

בוקר טוב משה,
התשוקה וההתאהבות במישהו נוסף היא תופעה שמלווה את רוב בני האדם, גברים ונשים, מכיוון שכמעט כולנו זקוקים ונהנים מן הריגוש ותחושת החיוניות וההתלהבות המתלווים לקשר חדש. תביא בחשבון שגם אם תחליט לעזוב את אשתך ולחיות עם האהובה החדשה - בדיוק אותו דבר עלול לקרות לך בעוד כמה שנים, כאשר תתרגל לזוגיות עם האשה השנייה ותיתקל באישה שלישית שתמשוך אותך. לכן, נסה לבחון בצורה שכלתנית יותר את יתרונותיה של אשתך, כבת זוג לטווח ארוך, לעומת יתרונותיה של האשה השנייה. אני מציעה זאת לאור מה שאתה אומר שעדיין אין לכם ילדים, ולאור מה שאתה מכנה אהבה אליה כאחות, אמירה שהיא בעייתית בזוגיות ואם תחליט להמשיך איתה רצוי להיעזר בשיחות ייעוץ כדי להעלות את היחסים לכיוון גבר/ אישה, ארוטיקה, סקס וכו'.

דורית, ציינת במענה למשה שהתשוקה וההתאהבות במישהו נוסף היא תופעה שמלווה את רוב בני האדם, ורציתי לשאול אם זה קורה הרבה גם במהלך החיים מתוך חיי הנישואין ומה עושים עם זה? ודבר נוסף, המלצת לו להיעזר בשיחות ייעוץ כדי להעלות את היחסים לכיוון גבר/ אישה, ארוטיקה, סקס וכו'. רציתי לשמוע מעט על כך, והאם זה אפשרי מנקודת אפס. כי היום יש לי חבר מקסים. אני מעריצה ואוהבת את תכונות האופי שלו ומאוד נהנית בחברתו מנטאלית. מעולם לא היתה לי חברות כזו עמוקה עם איש. אבל אין בינינו משיכה אירוטית כלל. אנחנו ביחסים מצוינים ומאוד קרובים רגשית וחשבתי לי שאילו היה אפילו ניצוץ מיני - זה היה מושלם לבנות איתו חיים.

שלום לך ליאור,
אתחיל משאלתך השנייה לגבי החברות ללא משיכה ארוטית. מציעה לך לשאול עוד יועצים, ולא להסתפק בדעה שלי, אבל אני חושבת שאם מעולם לא היתה משיכה גופנית ביניכם, אז מאוד לא רצוי להיכנס לזוגיות, זה כמו להיכנס עם ראש בריא למיטה חולה, אלא אם את יכולה להגיד שסקס אינו חשוב היום ואף לא יהיה חשוב לשניכם בעתיד. חישבי על זה טוב! זה לא מה שאני מתרשמת ממך.

כי לדעתי יש רמה של משיכה גופנית נתונה, בסיסית כמו ריח, משהו פיזיקאלי, בין כל שני בני אדם, ואו שהיא חזקה, או שהיא בינונית, או חלשה או אפילו שלילית, כלומר דחייה. קחי את הטוב שיש לך היום עם החבר הזה וחפשי משהו דומה עם מישהו שאת נמשכת אליו והוא אלייך. אל תתפשרו.

לגבי הופעת ההתאהבות בגורם שלישי מתוך הנישואין, אינני יכולה לומר לך סטטיסטית, ודאי שזה לא קורה לכל אחד וכמו כן יש כאלה שזה רק מתחיל לקרות להם והם דוחקים את רגשותיהם ומתעלמים כי אינם רוצים את הסכנה או אינם רוצים לפגוע בבני זוגם, או אינם רוצים את הכאב המתלווה ליחסים סוערים.
אבל יש כאלה שזה קורה להם והם נסחפים ומפרקים זוגיות כדי ללכת אחר האהבה, ויש כאלה שמממשים באופן מבוקר וחלקי, ויש כאלה שמכירים ברגשות ההתאהבות לא עושים עם זה כל פעולה, ומחכים שזה יעבור להם.

איכשהוא כשאת מפרטת הדברים מסתדרים כל כך הגיוני ומובן שאני מרגישה שכלה ששאלתי אפילו. מצד שני השתכנעתי שיש מקום להתיעץ עם מישהו מקצועי גם בנושאים כאלה ושזה לא בושה. כשאני נמצאת בצד המרגיש אני לא נמצאת בצד החושב ולכן נזקקת לחכם מלומד שיעזור לי לראות וגם שיחשוב וישכיל אותי
אז שוב תודה

הילה יקרה! בן הזוג המתאים ממתין לך מעבר לפינה. בינתיים תבלי, תמלאי את ימייך בפעילויות. צאי לטיולים (יש גם בחגים), סדנאות, תרבות וחוגים - ולאו דווקא עם החברות שלך, תיהני מחברת אנשים נוספים וחדשים, כך תצאי מהבדידות וגם יהיה לך סיכוי למצוא בן זוג. אכן, לא רצוי להכנס לקשר רק מתוך לחץ וחשש להיות לבד. ואגב, גם בתוך הלבד, יש מקום למצוא אושר ועיסוקים מהנים. כשטוב לנו עם עצמנו - אנחנו מתפנים לאושר בחברת האחר. אבל עדיף להיות לבד מאשר בזוגיות לא טובה.

להלן הלינק:
http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=19

אורי יקר! מדבריך התרשמתי שזהו קשר נפלא שאסור להחמיץ. שילוב של אהבה, חברות והתאמה מצויינת, מלבד נקודות המחלוקת והקונפליקטים שעליהם ניתן לגשר באמצעות יעוץ מקצועי תומך ואחראי. שאותו אמנם ניסיתם בעבר , אבל כדאי לשוב ולהתמודד ולפנות ליעוץ נוסף מפרה ובונה, שיתן לכל אחד מכם כלים נוספים להתבונן וללמוד כישורים חדשים של יחסים ולקיחת אחריות על ההתנהגות הזוגית והתבוננות עצמית, ואומץ להתמודד עם דפוסים ודינמיקות בעייתיות ביחסים. שניכם חזקים דעתניים ותובעניים, וכאלה תהיו גם עם בני זוג אחרים. על כן אני ממליצה לשמר את הקיים ולצמוח מתוכו לעוצמות חדשות.
בהצלחה!

אורי יקר,
תדע לך שאני מקנאת... כל כך הרבה דברים משותפים, תחומי עניין, סקס ומשיכה גופנית, ולכך תוסיף את הפלוס הענקי שכל אחד מכם עומד על שלו ולא מתכופף כדי לרצות את השני. כל אלו יתרונות עצומים לכניסה לקשר!
כאשר מתגלעים חילוקי דעות - אתם יכולים לראות בכך הזדמנות ולא איום. הזדמנות להתאמן על הקשבה פתוחה, על קבלה והבנה שזכותו של האחר לדעה נפרדת, לאג'נדה נפרדת. אתם לא תאומים סיאמיים, תודה לאל... שניכם נבונים ופתוחים - וכאשר יש אהבה, אזי עם השנים לומדים (לאט לאט) לזרום, לבוא לקראת, לפרגן כאשר דברים אינם לחלוטין עקרוניים. השאלה שעולה אצל המון זוגות - מי צודק - צריכה להוות סמן, סוג של רמזור אדום, שנכנסתם לויכוח סרק, ויש לחפש דרך לעקוף אותו כדי לא לאבד בדרך אל הצדק המוחלט את האהבה.
סיפרת שהתקשורת שלכם השתפרה בעקבות ייעוץ ולמידה עצמית - אתם בדרך הנכונה. מידי פעם לכו לכם לסדנאות, תתפתחו, תתאמנו על דרכים חדשות. אל תבהלו מן הריבים, זה אחד הסימנים שאתם נאמנים כל אחד לדרך שלו. אין סיבה שבעולם למה לא יישאר כל אחד נאמן לעצמו ויחד עם זה תחיו זה לצד זו, עם המון אהבה.

עידית, לדעתי שניכם נכנסתם לתוך "לופ" - מעגל קסמים זדוני, שבו הוא נכנס לתפקיד של הילד החלש, הנכשל, ואת לתפקיד האמא האחראית, אך גם הביקורתית והמפחידה (אותו). שניכם כבר מצפים מראש מה יקרה וצופים מראש את תגובתו של בן הזוג. אי אפשר לצאת ממעגל הקסמים הזה ללא עזרת צד שלישי. מה שאת מתארת הוא מצב בלתי נסבל שהולך ונעשה גרוע מארוע לארוע וחייבים לשבור אותו, כאשר הכיוון הוא שבעלך יראה עד כמה חוסר האחריות שלו מזיק קודם כל לעצמו (!!!) ויחליט מה הוא (!!!) רוצה לעשות בקשר לכך. יש לי הרגשה שכל עוד את משמשת לו בתפקיד השוטרת, הוא ימשיך להרשות לעצמו להיכנס לתפקיד הילד הלא אחראי. אני מבינה שמאוד קשה לך לאפשר לו להיות אחראי לעצמו עד הסוף כאשר מדובר בילד משותף ובשמירה על כלכליות המשפחה. ומכיוון שזה כל כך קשה - אתם זקוקים לעזרת מישהו חיצוני.

http://www.beok.co.il/SelectedForum.aspx?ForumID=19

ש.ש. יקרה, יש לי הרגשה שהאמירה של בעלך לגבי אי התאמה פיזית היא רק "קצה הקרחון", ויתכן שהוא נתפס למשהו חיצוני מובהק שהוא יכול להיאחז בו ולהצביע עליו, ואולי יש דברים אחרים שהוא איננו מודע אליהם, שגורמים לו לחוסר משיכה. הרי הנתונים של מבנה הגוף היו קיימים כל הזמן ובכל זאת החלטתם להתחתן, לאחר 9 שנות היכרות.
מה שאת מספרת על ניתוק הקשר עם משפחתו - יכול להיות מפתח חשוב להבנת ההתרחקות של בעלך. ניתוק כזה מעורר המון תסכול וכעס, על עצמו, עליהם, (עלייך אולי), ועלול להיות מצב שהוא רואה במידה מסויימת את הנישואין שלכם כגורמים לניתוק, ותגובתו הרגשית לכך - ההתרחקות ממך - מכרסמת בנישואין, לא כן?
בנוסף לכל מה שכתבתי, התמעטות התשוקה לאחר הנישואין היא תופעה ידועה, וכל זוג שנתקל בה, מחפש הסברים הגיוניים כדי להבין את מקורותיה. בטיפול זוגי ניתן לראות בעזרת צד שלישי מיומן את מערכת היחסים, את התקשורת שלכם, את הקירבה והאינטימיות שלכם ולראות עד כמה שניכם מעוניינים לשפר את המצב.

תודה על תשובתך, היא העלתה בי תקווה חדשה.
לפני מספר שבועות פנינו לטיפול זוגי ולצערי הרב לא היה חיבור, אני מאוד הצלחתי להתחבר אליה ולהפתח אבל בעלי היה לו מאוד קשה להביע את עצמו ובאיזשהו שלב הוא התחיל לזלזל בשיחה, הפסיכולוגית הייתה מאוד לצידי (אפשר להבין גם למה) והחליטה כאילו עבורי שעלינו להפרד למרות ששנינו הראנו נכונות לטפל ולשמר את הקשר שלנו. היא אפילו הציע לי אני אבוא אליה והיא תעזור לי להתאבל על הקשר. לקחתי את זה מאוד קשה כל הדרך הביתה רעדתי ונכנסתי לחרדה של ממש, לא ציפיתי לתגובה כזאת ובטח לא אחרי פגישה אחת עם שנינו ביחד (נפגשתי איתה פעם נוספת לפני הפגישה הזוגית). לאחר מכן כשהתפכחתי הבנתי שהיא פעלה באופן מאוד לא מקצועי לטעמי והיא לא נתנה הזדמנות לקשר שלנו בכלל. השאלה שלי איך אני יכולה לדעת למי ללכת בשביל שנקבל את הטיפול המסור ביותר כזה שבאמת יכנס לעומק הקשר שלנו וינסה לפתור בעיות? אני לא רוצה להתאכזב שנית!

ש.ש., אנסה לתת לך תשובה על כך, אם כי תמיד יש להביא בחשבון שפסיכולוגים שונים מתאימים לאנשים שונים.
אתם צריכים למצוא מישהו ששניכם מרגישים שאתם יכולים לסמוך עליו, שמצליח להתחבר לכל אחד מכם, מישהו שמצד אחד יודע להקשיב ונותן הרבה אמפאטיה ומצד שני מצליח להיות ישיר וענייני. לדעתי יש המון מה ללמוד בייעוץ זוגי, כי יש מיומנויות תקשורת שצריך להתאמן עליהן כדי להצליח להגיע לשיחות נפש מקרבות, ואתם צריכים להיות מוכנים ללמוד ולהתאמן על דרכים חדשות של התנהגות ושל תקשורת, כל מיני כלים שאף אחד לא טורח ללמד אותנו בבית הספר, והבעייה היא שכאשר אנחנו נכנסים ללחץ, מוצפים ברגשות, אנחנו נסוגים (עושים רגרסיה) לסגנון אותו ספגנו בבית ההורים, ולא תמיד זה עובד באופן מוצלח...
עדיף אם אפשר דרך המלצה של מישהו שאתם מכירים, או אם אין לכם המלצה - נסי לאסוף אינפורמציה בפורומים, היכנסי לאתרים, והשתמשי באינטואיציות שלך, מי יתאים לשניכם. בקשי מבעלך שאף הוא יחפש בעצמו, עשו הצלבות, קחו על עצמכם פרוייקט משותף...בהצלחה!