פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

הדר שלום,

אכן בגילו אני הייתי רוצה לראות אותו אוכל אוכל אצבעות, חסרים בתאורך פרטים על ההתפתחות הסנסו-מוטורית שלו בכדי שאוכל להתייחס לפן הזה ואולי לקשר למעבר לאכילת מוצקים.

אם את רוצה - תארי את ההתפתחות שלו עד היום. מתי התחיל מוצקים? האם הוא נרתע ממרקמים מסויימים? האם מכניס דברים לפה? איך את מציעה לו את האוכל? ונראה אם אוכל לעזור.

בברכה,
אורנה.

הי גילי
נראה לי שכדאי להתייעץ עם רופא הילדים בנושא זה, לא נוכל לעזור לך בפורום זה.
בברכה
דבי גרוס דולב

הי גלי,
הפורום עוסק בהתפתחות מוטורית אך אשמח לתת לך טיפים כאמא וכמובן אני מזמינה אמהות מנוסות נוספות לעשות כך.
אצלי כל הילדים אוהבים מאוד אמבטיה. אבל, זה לא תמיד היה כך וגם עכשיו עם התינוקת יש עליות ומורדות. מידי פעם יש תקופות שנראה כי ממש יש חשש מהטוש או מהאמבטיה. נראה לי כי חלק מהשינויים באים באופן טבעי ממש כפי שישנם שינויים גם בהעדפות למאכלים מסויימים, שינויים בהתפתחות המוטורית, בהרגלי השינה וכדומה. בכל מקרה אני מנסה להפוך את זמן האמבטיה לכיף. זה יכול להיות עם קצף במים, עם בועות סבון דלי וכף למלות מים וכו'.
דבר נוסף שמאוד יכול לעזור הוא להכניס את אמבטית התינוק לתוך האמבטיה הגדולה ולמלות אותה שם. זה גם מחזיר אותה לאמבטיה הקטנה שבה הרגישה טוב יותר וגם חוסך הרבה מאוד מים.

אני מקווה מאוד שתהיה הצלחה ושיהיו עוד הרבה אמבטיות נעימות...

בברכה,
שירי קאשי

הי, הילדה שלי בת שנה וחצי, תמיד אהבה אמבטיות (גם בגדולה) לפני חודשיים הייתה נסיגה. היא לא הסכימה להתפשט לפני המקלחת, להיכנס ולהשאר בה. אני לא זוכרת שום טראומה שיכלה לגרום לכך. לקח לי שבועיים להחיז לה את הרצון. נראה שהיא פוחדת מהחפיפת שיער, אז נמנעתי בימים הראשונים מהחפיפה, לאחר מכן ניסיתי לחופוף ולשפוך על ראשה מים בצורה הכי עדינה שאפשר ואפילו תוך משחק (קוקו) בו אני עוצמת לה את העיניים. בקיצור, יכול להיות שמשהו גרם לה לטראומה, אולי החפיפה (שפיכת מים על הראש). אפשר לנסות לעשות אמבטיה עם האמא ביחד, ואז הילדה תראה שהאמא לא פוחדת ותחקה אותה. הכל עובר....בהצלחה

הי קרן
כדאי להשכיב את התינוק על הבטן כמה שיותר, כמה דקות טובות בכל פעם. הדבר צריך להיות רוטינה ולא רק תרגול קצר. הרמתהראש תהיה לזמן קצר בגיל זה, קשה להגדיר זאת בזמן מדויק.
בברכה
דבי גרוס דולב

הי אורה
בתקופה הראשונה שלאחר התחלת ההליכה כדאי ומומלץ ללכת יחפים. ביתך עוד לא התחילה ללכת עצמאית אז ההמלצה תופסת עוד יותר. הליכה ללא נעליים מאמנת את כף הרגל ואת הקרסול לתנועתיות טובה ומבססת את ההליכה היטב. נטייה של כף הרגל פנימה יכולה לנבוע מכמה סיבות כשבדכ" נעליים לא משפיעות. בנתיים אפשר להשתמש בנעליים בעלות סוליית עוד שמונעת החלקות, לא בורחת מהרגל ומונעת פציעות.
בברכה
דבי גרוס דולב

כאמא לתינוק בן שנה ו3חודשים גם אני התלבטתי בסוגיית הנעליים.כן/לא? בני כמו בתך הולך עם תמיכה וממש בימים אלו עושה צעדים ראשונים[צעד וחצי] ללא תמיכה.
אז חרשתי את האינטרנט בסוגייה ומצאתי כי :
1. נעל מטרתה להגן מפני חום/קור/פציעות כף רגל וזהו! הן לא מעצבות הרגל ולא משפרות יציבה[ מלבד נעליים מיוחדות במירשם אורטופד שמגלה בעיה אורטופדית].
2. במידה והילד הולך כבר עצמאית בביטחון כדאי לקנות לו נעליים משום הסיבות שנ"ל. בכל מצב אחר לתת לו את הזמן.
3.גם בני כפות רגליו "נכנסות" פנימה והסיבה המרכזית היא שלתינוקות אין את הגשר ברגל כמו שלנו המבוגרים יש. זה ממפתח לקראת גיל 6-8שנים.ועד אז יש להם מעין גבשושית/כרית שומן,וזה בעצם מה שאת רואה כאשר ילדך הולך עם כפות הרגליים "פנימה". אז אל דאגה.
4. רצוי לקנות לתינוק שכבר הולך נעל פשוטה ללא גשר,אלא נעל שטוחה.
מקווה שמידע זה יהיה לך לעזר.
יום טוב.
גליה

מיכל שלום,
מה שאת עוברת מוכר לכל ההורים. ההסתגלות היא קשה והנכון הוא לא להיעלם אלא לומר שלום ולומר שתחזרי וכך עשית.
זה לא בהכרח שהוא בוכה יותר כי אמרת לו שלום, אולי עברו מספר ימים והוא קולט שזה חוזר על עצמו ולכן הוא מגיב כך.
אני ממליצה להמשיך להיפרד בצורה מסודרת ואולי להיפרד לא ליום שלם אלא לכמה שעות, בהדרגתיות. תתיעצי עם המטפלת/גננת בנושא.

בברכה,
אורנה.

שלום,
אפשר בגיל הזה להתחיל לומר מותר ואסור. אפילו אם הם לא מבינים את המילה, את הטון והמימקות של הפנים הם מבינים והם מתחילים להפנים כבר בגיל הזה.

בברכה,
אורנה.

הי אילנה,
אין שום בעיה בטיולון. כמובן שעדיין מומלץ המצב של השכיבה ולא ישיבה. אם אפשר גם על הבטן בטיולון אז זה מצויין וזה כמעט כמו לשכב על מזרון פעילות בבית, ולכן אפשר יותר שעות. יחד עם זאת חשוב לזכור שאין תחליף לשכיבה על משטח ישר המאפשר תרגול של התנועה ולכן באופן כללי התינוק צריך להיות על משטח ולכן השכיבה בטיולון לא כל יום כל היום אלא בהגיון.

בברכה,
שירי קאשי

הי איריס
אני מגיעה לכל מקום בארץ , את מוזמנת לפנות אלי.
בברכה
דבי גרוס דולב

הי מיכל,
הפורום אינו עוסק בנושאי תזונה ולכן כדאי להפנות שאלות מתחום זה לאנשי מקצוע מהתחום. מנסיוני, ישנם תינוקות רבים בגיל זה שכבר ישנים לילה שלם ללא שום צורך בארוחת לילה ואילו אחרים עדיין זקוקים לארוחה. לטעמי האישי כיוון שקצב צמיחתו גבוה מהממוצע, זה יותר תלוי בתחושה שלך האם קם באמצע הלילה רעב או שסיבת ההתעוררות אינה אוכל וניתן להרדימו גם ללא הבקבוק. בכל מקרה אני שוב ממליצה להתיעץ גם עם גורם מוסמך בנושא.
לגבי השינה, תינוק שרגיל להרדם עם מוצץ לרוב יתקשה להרדם בלעדיו. הצורך במוצץ בצרוף המגע והקול עוזרים לו להרדם ובגילו זה סביר ביותר. לא כתבת האם התהליך נעשה בשכיבה במיטה או על הידיים. אם זה על הידיים אז אפשר בהדרגה להשכיבו במיטה כל פעם בשלב יותר מוקדם של התהליך, להמשיך בטפיחות וליטופים במיטה וכך ללמדו להרדם במיטה.

בברכה,
שירי קאשי

ידוע לי כי הפורום אינו עוסק בתזונה, אך למרות זאת רציתי לשמוע את דעתכן. את אותה שאלה אכן הפנתי לפורום המתאים.
מבחינת האכלה בלילה, יכול להיות שהוא קם כבר מתוך הרגל, כי לעיתים נרדם, אך לעיתים שום דבר לא מצליח להרגיע אותו. ותמיד הוא אוכל 180.

בעניין השינה, ההרדמה לרוב מתרחשת במיטה, כשבוכה ולא נרגע, מורם ולאחר מכן מוחזר למיטה, החשש שלי שה"עזרה" להרדם תמנע ממנו להרדם עצמאית ולפתח תלות במגע ובקול.

הי מיכל,
לגבי האוכל, לטעמי זה יותר באזור של ניסוי ותהיה כיוון שלפי תאורך אכן נראה כי אוכל מספיק, אך עדיין יכול להיות שזקוק לאותה ארוחה. את יכולה לנסות לתת לו בהתחלה רק מים או מנה קטנה יותר ולנסות להרדימו. לגבי אופן ההרדמה, את פועלת בצורה מצויינת. ההרדמה יחסית עצמאית לגילו. כל ילד אוהב שנשארים איתו כשהוא נרדם. ככל שהם גדלים, בהדרגה עוזבים אותם בחדר בשלב מוקדם יותר. מנסיון אישי שלי, ילד שיודע שאמא נמצאת שם בשבילו כתינוק, אז גם בשלב מאוחר יותר שהוא מבין יותר, אפשר להסביר לו שאמא יוצאת מהחדר ועוד מעט חוזרת לראות אם נרדם או שהיא נמצאת פה בחדר ליד וכדומה, אז הוא יודע שאמא אכן תמיד שם בשבילו כי כך הורגל כשהיה קטן. המעבר שלהרדמות עצמאית לגמרי נובע מבטחון של הילד ולא מהכרח. אני מניחה שיש גם גישות אחרות, אצלי זה עבד מצויין. כל אמא צריכה למצוא את הדרך שנכונה עבורה.

בברכה,
שירי קאשי

הי מיכל
עד גיל חצי שנה אנו רוצים לראות התהפכויות, ביתך עדיין איננה בעיכוב אבל יכול להיות שהבעיה במפרקים וההחתלה הכפולה עוררו קושי כלשהו. אם לא תראי התקדמות בקרוב, חזרי אלי ואולי נשקול אבחון.בנתיים את מוזמנת לתרגל את התרגילים אותם הצענו פה בפורום לתרגול התהפכויות.
בברכה
דבי גרוס דולב

הי רונית
יציאת שיניים יכולה להתרחש גם בגיל מוקדם מאוד,זה אמנם לא שכיח אבל קורה ולפעמים גם תורשתי.
יחד עם זאת, הריור והכנסת הידיים לפה לא חייבת להיות קשורה לזה אלא לגילוי הפה והצורך לחוש דרכו את העולם. אם הבכי נמשך אפשר לנסות את אחד המוצרים לחניכיים.
בברכה
דבי גרוס דולב

הי אוסנת
בגיל זה אנו כבר מצפים לראות זחילה והתישבות. אין צורך לדאוג אבל יש טעם לבדוק מדוע הדבר אינו קורה. כשזחילת הגחון מתארכת וזחילה על6 מתעכבת יש לפעמים קושי ספציפי שגורם לכך.
חשוב גם לדאוג לזה שהדבר יממש לפני שהעמידה תתבסס על מנת שלא יהיה דילוג על זחילת 6.
בד"כ מדובר בקושי מינורי אבל כזה שכדאי להתיחס אליו,לזהות אותו ולתרגל בהתאם.

אין צורך לדאוג לגבי המלמול, זה בא והולך וחוזר.
בברכה
דבי גרוס דולב

חגית שלום,
רפלקס סטארטל הוא שם אחר לרפלקס מורו.
באנגלית: startle reflex.

את מוזמנת לקרוא על זה בינטרנט.

בברכה,
אורנה.