פורום התפתחות תינוקות - יש לך שאלה?

הי ויקי
אנו אכן ממליצים על אבחון אישי והתייעצות עם מדריכה עם ישנה בעיה שלא נפתרת מעצמה.
לאת ציננת מה גילו של בנך אבל בגיל 2-3 אנו כבר רוצים לראות שכיבה על הבטן והרמת ראש נינוחה.
לפרטים לגבי שיעורים פרטים נשמח לתת לך פרטים ב 052-8240914
בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפחות תינוקות
ינוקט

הי ויקי,
אני מניחה שקראת הרבה בפורום על תרגילים שונים אשר יכולים להועיל גם לכם. לעיתים התרגול העצמי אינו מספיק כיוון שרק מדריכה מנוסה יכולה באמת לשים לב לדקויות, לראות שהתרגיל מבוצע נכון ולתת פתרונות ספציפים כיצד להתמודד עם תינוק שלא משתף פעולה ובכל זאת להגיע לתוצאות. התרגול עם מדריכה יכול להועיל מאוד ולפתור את הבעיה במהרה.
את מוזמנת ליצור איתי קשר טלפוני או עם מכללת "צעד ראשון" ולקבל המלצה למדריכה בהתאם למקום מגורייך. ישנה גם אפשרות לביקור בית.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי ליאת,
בגיל 3 חודשים אנו מצפים כבר לראות הרמת ראש ברורה והתינוק אמור שכב על הבטן בנוחות. הרבה תינוקות מתקשים לשכב על הבטן בין השאר כי לא הורגלו בכך מיום לידתם וכתוצאה מכך נוצרה תבנית גופנית אשר מקשה עליהם את השכיבה על הבטן. בכל מקרה עדיף מאוחר מאשר בכלל לא ולכן חשוב מאוד בשלב זה להתחיל ולתרגל כמה שיותר. יכולות להיות מספר סיבות לקושי בשכיבה על הבטן ממה שאת מתארת ייתכן שהוא סובל משילוב של זקיפות בשרירי הגב עם חגורת כתפיים חלשה אך הסיבות יכולות להיות שונות. בנוסף להמלצות שאתן בהמשך כדאי מאוד לפנות למדריכת התפתחות תינוקות על מנת לערוך אבחון מדוייק ולהתאים תרגילים ספציפיים.

תרגילים לשיפור השכיבה על הבטן:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.
3. לעניין אותו בזמן השכיבה על הבטן על ידי הפנים שלך, לשיר לו בקול, על ידי צעצוע מעניין וכל העולה על רוחך. המטרה היא להסיח את דעתו ולעניין אותו מספיק כך שהשהייה על הבטן תהיה נעימה ככל האפשר.

כמובן לא צריך להגיע לבכי היסטרי והעיקר שישכב על הבטן , אבל לא מיד להרים כשהוא בוכה אלא לנסות קודם ולרתק אותו מספיק כך שהוא יהנה.

תרגילים להרמת הראש:
. בשכיבה על הבטן לעבור בצידי חוליות מהגוגולת ועד לאמצע עמוד השדרה לאט לאט (חוליה חוליה) ובמגע ברור.
2. על הבטן ללחוץ את אזור האגן מעט לתוך הרצפה. הקונטרה בפלג גוף תחתון תעורר הרמת פלג גוף עליון.
3. על כדור פיזיו להשכיב על הבטן ולהניע את הכדור קדימה. ירידת המשטח עליו נשען התינוק גורמת לו להגיב בהרמת פלג גוף עליון לצורך איזון.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"

הי אלונה,
ראשית במקרה כזה של שינוי קיצוני בפעילות המעיים חשוב לפנות לרופא הילדים. רק הוא הגורם המוסמך לתת טיפול במצב זה. בינתיים על מנת להקל על הכאבים ואולי גם על היציאות את יכולה כשהוא שוכב על הגב להרים את רגליו כך שבטנו מתכווצת. באותו אופן גם החזקה בתנוחת ערסול יכולה לעזור. עיסוי של הבטן במעגלים עם כיוון השעון יכולים להקל אף הם.
ושוב אני חוזרת, יש לפנות לרופא.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"

לצערי לא נוכל לענות על שאלה זו מכיוון שאנו עוסקים בתחום ההתפתחות המוטורית של תינוקות,
כדאי אולי להתייעץ עם אנשי מקצוע מהתחום ההתנהגותי.
בהצלחה

הי מרינה
זו שאלה שיש שאול בפורום רופאים אבל אכן ההמלצה היא לא לתת לילדים גרעינים למיניהם עד גיל חמש.
בברכה
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט

שלום לך,
בתחילתן של ההתהפכויות אין תמיד סימטריה לשני הצדדים אבל כל הכבוד על המודעות. בשלב מתקדם יותר אכן רצוי לראות שההתהפכות מתבצעת דרך שני הצדדים. כדי לעזור לה בכך את יכולה לתרגל איתה את הצד הפחות חזק:
1.בשכיבה על הגב חברי בין יד ימין לרגל ימין ויד שמאל לרגל שמאל כך שהיא תהיה מכודררת ואז גלגלי אותה מצד לצד.
2. כופפי את הברך שלה והפכי אותה דרך כיפוף הברך הצידה עד שהברך תיגע ברצפה וחזרה, לשני הצדדים, לא רק לצד החלש.
3. השכיבי אותה על הצד לזמן מה, בשני הצדדים.

כשהיד נתקעת אנו רוצים לעזור אבל גם ללמד את התינוק כיצד לעזור לעצמו לכן כשזה קורה תניעי את האגן של ביתך מצד לצד, לאט לאט בתנועות גדולות וכך תאפשרי לה להוציא את היד בעצמה וגם תלמדי אותה כיצד.

לגבי מציצת היד- את בוודאי יודעת שבגיל זה הפה הוא מאוד מאוד דומיננטי ותינוקות חשים הכל דרך הפה לכן סביר שביתך חווה את זה בדרכה היא. תקופת טרום צמיחת השיניים עלולה להמשך זמן רב ויתכן שביתך נמצאת בתקופה זו.
בכל מקרה מדובר בתופעה נורמלית לחלוטין.

בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

הי שבט,
ראשית זה תמיד בסדר לשאול שאלות והגעת למקום הנכון לנסות ולקבל כמה תשובות.
לרוב התהפכויות מתרחשות בגילאי 4-6 חודשים. בתך החלה לעשות זאת מוקדם יחסית וכן היא עושה זאת לצד אחד. לכל תינוק יש צד אחד שהוא קל יותר וטבעי יותר לתנועה וממנו הוא מתחיל אבל חשוב שהתנועה המתפתחת תהפוך לפחות או יותר סימטרית תוך זמן קצר. תשימי לב שאכן תהליך זה קורה וכמו כן שימי לב האם יש עוד מאפיינים של חוסר סימטריה כמו הנחת הראש תמיד לצד אחד וכו'. במידה והכל תקין בשלב זה אין צורך בהתייחסות מיוחדת. את יכולה בינתיים לעזור לסימטריה להתהוות על ידי כך שתקפידי להחזיק אותה כל פעם על כתף אחרת, אם היא אוכלת מבקבוק להאכיל כך שהראש יהיה מופנה כל פעם לצד אחר ובכלל לשים לב שכל ההתנהלות היום יומית שלך איתה היא סימטרית. לעיתים אנו יוצרים חוסר סימטריה מעצם העובדה שאנו כהורים (כמו רוב המבוגרים) לא סימטרים ולכן משתמשים תמיד רק בצד אחד שלנו ובכך יוצרים אסימטריה גופנית אצל התינוק.
בכדי לעזור לה להוציא את היד מתחת לבית החזה את יכולה ללחוץ את האגן שלה מעט למטה ואחורה כלפי המשטח. קיבוע והורדה של פלג הגוף התחתון עוזר להרמת פלג הגוף העליון ומשם היא כבר תצליח בכוחות עצמה לגלות כיצד לשחרר את היד. אם היא נשארת כך ולא משחררת את יכולה לסדר לה את הידיים ולאפשר לה לשחק בחופשיות ולנסות שוב בפעם הבאה.
רפלקס היניקה אצל תינוקות הוא חזק מאוד ולכן המציצה החזקה. המציצה נועדה גם לתזונה והיא גם מהווה מקור להרגעה. המציצה העצבנית שאת מתארת יכולה להיות קשורה לשיניים (לרוב לא קורה בגיל זה אבל לא חסרים מקרים שכן) וכן היא יכולה לנבוע מכל חוסר נוחות אחר שהוא לא בהכרח קשור לפה. זו יכולה להיות עייפות, גזים, רעב, חיתול או כל תחושה לא נעימה אחרת. לעיתים זה נובע מצורך להגיע להרפייה כל שהיא ואת יכולה לעזור לה על ידי כך שתתני לה מעט תנועה במצבים אלו. את יכולה לערסל אותה על הידיים, את יכולה לשבת על כדור פיזיו ולקפץ מעט כשהיא מעורסלת או מוחזקת אנכי תוך כדי שילוב של טפיחות מונוטוניות ומרגיעות על אזור השכמות.

בכבוד רב,
שירי קאשי.

הי ג'ני,
לפי תאורך בתך סובלת כמו רבים מהתינוקות כיום מזקיפות יתר בג. בדפוס גופני זה בית החזה זקור (דבר המקשה מאוד על שכיבה על הבטן), גב זקוף מאוד. כל השהיה על הבטן מאוד לא נוחה לה וכן מאותה סיבה היא מנסה כל הזמן להזדקף ולהגיע לישיבה. האופן בו היא מנסה לשבת דרך שרירי הבטן הוא לא התיישבות נכונה. הוא מפעיל לחץ רב על עמוד השדרה ומאמץ ביתר את שרירי הבטן. חשוב בשלב זה להניח אותה כמה שפחות במשטחים מוטים אשר מעודדים את ההתישבות דרך הבטן. להתיישבות נכונה דרך עמידה על שש יש עוד זמן. בנוסף את כבר רואה סימנים לכך שהיא מתחילה להתהפך מהבטן לגב. גם זה מתאפשר לה יותר בקלות בגלל הזקיפות אשר עוזרת להרמת ראש גבוהה. חשוב לעבוד על ריכוך בית החזה והתנועתיות שלו וכן על יכולת התעגלות הגב והורדת המתח והזקיפות:
1. להחזיק בתנוחת ערסול תוך כדי תנועה וקול, מביא להרפיית שרירי הבטן והגב. לאחר רגעיה מלאה בערסול או אפילו הרדמות להעביר לשכיבה על הבטן. לתת טפיחות בישבן לכיוון הראש, כך שתיווצר תנועה שתגיע עד הראש.
2. תהליך "שיפור שכיבה על הבטן" - תהליך שיש לבצע את כולו כהכנה לשכיבה על הבטן. נתחיל מהשכבת התינוק על הגב שם נוח לו ומוכר לו יותר. יוצרים קשר של אמון עם התינוק ועל ידי שפשופים וטפיחות על בית החזה מביאים לרגיעה. מרימים רגליים לכוון בית החזה ויוצרים התעגלות של הגב ושקיעה של בית החזה. עוזרים לתהליך על ידי הרמת האגן ושימוש בקול ומגע בבית החזה. מניעים את האגן במעגלים לשני הכיוונים. מבצעים הקפצות של האגן. אוחזים מתחת לקיפול הברך והקפצות למעלה/למטה תוך כדי שילוב של קול. על ידי שפשופים וטפיחות משפרים את התנועתיות של בית החזה. מחזיקים רגליים ביד אחת ויד שנייה מתחת לאגן ובהדרגה מגבירים את תנועת התעגלות הגב כשמרימים רגליים לכיוון בית החזה. מגלגלים מהגב אל הצד על ידי כפיפה של רגל אחת וגלגול לכיוון הרגל הישרה. כל פעם לצד אחר בלי להשתהות. אח"כ עוברים לשהייה ארוכה יותר על כל הצד. תינוק שמנסה לזקוף את ראשו על הצד נעזור לו להניח אותו על ידי הרמת האגן וניעות קדימה ואחורה. לבסוף מגלגלים גלגול מלא עד לבטן.
3. לעניין אותה בזמן השכיבה על הבטן על ידי הפנים שלך, לשיר לה בקול, על ידי צעצוע מעניין וכל העולה על רוחך. המטרה היא להסיח את דעתה ולעניין אותו מספיק כך שהשהייה על הבטן תהיה נעימה ככל האפשר.

כמובן לא צריך להגיע לבכי היסטרי והעיקר שתשכב על הבטן , אבל לא מיד להרים כשהיא בוכה אלא לנסות קודם ולרתק אותה מספיק כך שהיא תהנה.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי אתי
שום נזק לא לכול להגרם ממציצת מוצץ במידה קטנה יותר.
בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות י
נוקט

הי אלה
בנושאים כאלה כדאי לפנות לרופא ילדים
רפואה שלמה
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט

הי ויקי
שהייה מרובה בנדנדה עלולה לגרום לתינוק לנסות ולהתרומם לישיבה דרך שרירי הבטן, שהיא לא הדרך הנכונה לתינוק להתיישב. המנח הטוב ביותר לתינוק הוא בשכיבה של 180 מעלות או בערסול.
לכן אני ממליצה על הפחתת השימוש בכל משטח מוטה כגון נדנדה או טרמפולינות למיניהן.
לגבי ההרדמה, הרגשתך נכונה- בגיל זה תינוק זקוק להרבה מגע ותנועה כדי להרדם ולהרגע. הסטטיות שהוא חווה לאחר השהייה ברחם קשה לתינוק ולכן הוא זקוק להרבה תנועה. ה"נזק" היחיד הוא החשש שזה יהפוך להרגל , לכן כדאי, לקראת גיל 5 חודשים בערך להתחייל ולהרגיל לשינה יותר ויותר עצמאית.
בברכה
דבי גרוס דולב
מדריכה להתפחות תינוקות
ינוקט
052-240914

הי ויקי,
השהיה בנדנדה ובכל משטח מוטה אחר גורמת לדיאלוג לא נכון בין פלג גוף עליון לתחתון. נוצרת פעילות יתר של שרירי הבטן ועומס על הגב. בהמשך תופעות אלו מעודדות נסיונות להתרוממות לישבה דרך שרירי הבטן שזהו מצב לא תקין.
לגבי הנדנוד - תינוקות בגיל זה אכן זקוקים לתנועה על מנת להרםות את גופם ולהצליח להגיע לנינוחות. הבעיה בנדנדה היא שהנדנוד הוא קבוע ולא פוסק. כשאנו מנדנדים על הידיים ניתן להתאים את העוצמה לצורך. בתחילה כשהתינוק עירני ולא רגוע העצמה תהיה גדולה יותר וככל שהוא נרגע העצמה צריכה להיות קטנה יותר עד למצב של תנועה מינורית ביותר. באופן זה התינוק אינו מתרגל להרדם מתוך תנועה עצמתית אלא בסופו של דבר הוא נרדם מתוך רגיעה פנימית וכמעט ללא תנועה. באופן זה הצורך שלו בתנועה לא הופך להרגל או פינוק.
מהסיבות הללו אני ממליצה לשהות כמה שפחות בנדנדה. זה לא אומר שלא ניתן להעזר בה לצורך הרגעה אך חשוב לקצר את הזמנים בה וכן להשתדל שההרדמות לא תהיה בנדנדה.
בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

התהפכות בגיל כ"כ מוקדם מתרחשת ב"כ במקריות ואין שום צורך להאיץ בזה כרגע.
תינוק בגיל זה צריך לשכב זמן הולך וגדל על הבטן ומצוין שהוא מחזיק את ראשו, התרוממות של הראש עם יישור ידיים אינה חייבת לקרות בגיל זה וגם תפיסת חפצים מתחילה רק עכשיו.....
גרי אותו ע"י מתן מגע בידיו ומתן צעצועים בגדלים וטקסטורות שונות.
מה שתינוק זקוק לו בעיקר בגיל זה הוא מגע עמוק, תנועה, שכיבה על הבטן והרבה אהבה..
בעניין האוניברסיטה- זו אמירה מאוד גורפת, ריבוי והצפה חושית יכולים להיות חלק ממרכיבים של בעיות קשב וריכוז אבל שימוש באוניברסיטה מידי פעם בוודאי לא יגרמו לבעיות.
לילה טוב
דבי גרוס דולב

הי ויקי וברוכה הבאה,
תינוק בגיל של בנך צריך להכיר את גופו ולהתחיל ללמוד להניע אותו. הכרת הגוף מתחילה משכיבה על כל הצדדים (בטן, גב ושני צדדים). חשוב שלא ישהה רק על הגב אבל גם רק על הבטן זה לא מספיק. השהייה בכל התנוחות מאפשרת לו להכיר את צידי גופו ולהניע את גופו בתנוחות השונות. לדוגמא על הגב הוא לומד להרים רגליים, על הבטן הוא לומד להרים את הראש ולדחוף עם הגפיים ומפתח את עקומות עמוד השדרה התקינות ועל הצדדים הוא מפתח כפיפה צידית, מאזן את גופו ולומד את תנוחת המעבר בין הבטן לגב.
בנוסף על מנת להכיר את איבריו טוב יותר ומכאן גם ללמוד להשתמש בהם התינוק צריך לקבל מכגע. כשהתינוק נולד הוא אינו מודע לכך שהידיים והרגליים מחוברים לגופו וכו'. מגעים שונים (גם רכים ועדינים וגם מגע עמוק יותר של מעיכות) על כל הגוף יתרמו רבות ללימוד הגוף, יעודדו תנועתיות ויתרמו ליכולת ההרגעות והנינוחות של התינוק.
לגבי האוניברסיטה - אין מניעה להשתמש רק לשים לב שזה לא פתרון קבוע למשחק גם בגלל שהתינוק כך שוכב רק על הגב וכן בגלל שבאופן זה אין לו את ההזדמנות לשחק עם משחק אחד לאורך זמן, לחקור אותו ולפתח את הקשב והריכוז.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

למה רק לבנים?
אני השתמשתי עם הבת שלי וגם עם הבן שלי ובשני המקרים זה מאוד הקל עליהם. זה גם לא ממכר ולהיפך, שומר הרי טוב לבעיות עיכול זה ידוע.

הי ויקי
בגיל חודשיים תינוקות אכן מתעוררים פעמים רבות בלילה.. בד"כ תינוקות יונקים נוהגים לעשות זאת יותר בשל הרצון לינוק ולהיות קרוב לאמא. אם את יודעת שחלק מההתעוררויות אינן נובעות מרעב נסי לקחת אותו בידיים בתנוחת ערסול צמודה ולתת לו תנועה, אפשר גם עם כדור פזיו, לשבת עליו ולקפוץ עד שירדם. עניין השינה מתאזן לו לאט לאט.
תינוקות יונקים לא עושים קקי יום יום ובכל מקרה בעניין הזה כדאי להתיעץ עם רופא הילדים.
פעם ביום זה בסדר גמור.
ייצור מוגבר של רוק גם הוא תופעה נורמאלית ואינו מורה בהכרח על הוצאת שיניים
שיהיה בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

גם אני התחלתי להשתמש בגרפווטר, והקטנה (בת חודש וחצי) התחילה לעשות קקי רק פעם ביום.. קצת מדאיג

שמעתי שמועות שזה עוזר רק לבנים, את מניקה מלא? כי אם כן זה אמור לעזור.
וכבר זה לא עוזר לבן שלי הטיפות , הוא התרגל אליהם , ממש מבאס !!!

הי ויקי (וכל שאר האמהות המוטרדות),
ראשית הגרפווטר אינו תרופה המיועדת לטפל ביציאות אלא תכשיר להקלה על הגזים. בכל מקרה לא כדי להשתמש יותר מידי וכפי שכבר העדת הוא התרגל אליו והתוצאה אינה כפי שהיתה בהתחלה. אצל תינוקות רכים לא נוהגים להתייחס תמיד למיעוט יציאות כעצירות כיוון שזו תופעה שכיחה אצל תינוקות רבים. מה שיותר צריך לשים לב אליו האם הוא סובל מכאבי בטן כללים, האםהוא מתאמץ מאוד וסובל בעת היציאות ואלו הם הסימנים היותר משמעותיים. חשוב להיוועץ עם רופא הילדים במקרה כזה. בכל מקרה ניתן לעזור להמרצת מערכת העיכול על ידי עיסוי הבטן בסיבובים עם כיוון השעון, החזקה בערסול (התורמת לשחרור השרירים באזור הבטן ומערכת העיכול ומכאן קל יותר לגזים וליציאות לנוע ולהשתחרר), בשכיבה על הגב לקפל את הרגליים לכיוון החזה כך שהבטן עוברת כיווץ.
בכל מקרה של יציאות חריגות חשוב לפנות לרופא הילדים.
בנוסף שלל תרגילים להקלה על הגזים:
את התרגילים רצוי לבצע במשך היום או לפני ארוחה (למי שיודעת מתי הארוחה הבאה). יש ילדים שבזמן התקף התקף התרגילים יקלו עליהם ואחרים שדווקא אז זה יגביר את הכאב.
1. להחזיק בתנוחת ערסול.
2. כשהתינוק עם הגב לבטן ההורה לכופף את ברכיו ולקפל לכיוון הבטן (רק כמה שהוא מאפשר כדי לא להכאיב). לשחרר את הקיפול באיטיות ולחזור מספר פעמים.
3. כשהתינוק שוכב על האמה של ההורה, עם היד השניה לקפל את האגן כלפי הבטן ולהרפות לאט. לחזור מספר פעמים.
4. כשהתינוק על האמה או על הרצפה על הבטן, עם יד אחת לחפון את הבטן כך שמחזיקים את שרירי הבטן ושוב מרפים לאט.

הי לילך וחג שמח
האם יש לבנך נטייה של הראש לצד אחד או שהוא באמצע ואינו מניע אותו לצדדים?
נסי לגרות אותו לעשות זאת ע"י זה שתשבי לידי בכל צד והשמעת קולך שם בקול רם.
חזרי לענות על שאלתי ואנסה לענות לך שוב בהמשך.
חשוב מאוד לשכב על הבטן כבר בגיל זה שכן שכיבה על הבטן היא הבסיס להמשך ההתפתחות המוטורית, באתר זה תמצאי מאמר מאת "ינוקט" על חשיבות השכיבה על הבטן ותרגילים למימושה,
תרגלי עם תינוקך את התרגילים וחזרי אלי אם לא יהיה שיפור בשכיבה על הבטן.
בהצלחה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

דבי שלום,

בני תמיד נמצא עם ראשו בצד אחד , אף פעם לא באמצע.
אני נמצאת בצד אחד של הראש, קוראת לו, נראה שהוא שומע אך לא מצליח לסובב את ראשו.
כנ"ל כאשר הוא על הבטן.
האם זה מצביע על בעיה מסוימת?

תודה

הי לילך
הטייה של הראש לצד אחד בלבד עלולה להיות בעיה שכדאי לאבחן ולטפל. אני לא יכולה דרך פורמט זה לזהות ולדעת ממה היא נובעת אבל בד"כ מדובר בשריר מקוצר בצד אחד של הצוואר ועל כן הקושי לסובב את הראש. ישנן דרכים שונות לטפל בכך אבל צריך לראות כדי לתת תרגילים מדויקים.
לא מדובר בתופעה קשה אבל כן כדאי לטפל שכן הדבר עלול להשפיע על המשך ההתפתחות המוטורית. אני ממליצה לפנות למדריכה להתפתחות תינוקות ולקבל תרגילים.
בברכה
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט- אבחונים ושיעורים פרטים
052-8240914

הי לילך,
אני מצטרפת להמלצה לפנות בהקדם למדריכת התפתחות תינוקות וזאת מכיוון שאסימטריה זו יוצרת מצב שבו קשה לתינוק להתהפך לצד המקוצר ולפעמים אפילו לשכב על הבטן ולהרים את הראש ולהטות אותו לכיוון המקוצר ובכך נגרם עיכוב התפתחותי. התרגילים הינם פשוטים יחסית ובגיל של בנך עוד ניתן לעשות שינוי גדול בנושא ויחסית במהרה לעומת שלבים מאוחרים יותר.
הבעיה נגרמת ע"י כיווץ של השרירים בצד אחד של הגוף, אשר מושכים את הראש לכיוון זה. הטיפול ע"פ שיטת "צעד ראשון" מתייחס לכיווץ לכל אורך הגוף ולא רק בצוואר.
עד שתגיעי למדריכה אני ממליצה לך לפעול על פי ההוראות הבאות:
1. להחזיק את התינוק כל פעם לצד אחר: בהאכלה, כשמירמים על הכתף להחליף כתפיים, בערסול הראש כל פעם לצד אחר.
2. להרבות בתנוחת ערסול. בתנוחה זו יש הרפייה של כל הגוף עם תמיכה מלאה. הרפייה זו משפיעה גם על השרירים המוחזקים. כמובן שוב לזכור כל פעם הראש לכיוון אחר.
3. להשכיב על הבטן. בעת השכיבה על הבטן והרמת הראש, כח הכובד עוזר לראש להגיע למרכז.
4. להשכיב על שני הצדדים. בשכיבה על הצד כל פעם צד אחד מתארך והשני מתקצר. השכבה על שני הצדדים תתרום לשיפור הסימטריה בין הצדדים.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502

הי סמדי
תינוקך הוא רק בן חודשיים וגילו המתוקן אף נמוך מזה לכן אל לך לדאוג אלא להמשיך ולגרות אותו לתגובות.
חג שמח
דבי גרוס דולב, מדריכה להתפתחות תינוקות
ינוקט

הי קרן
עמידה והליכה עצמאית תלויים כמעט תמיד השיווי משקל. את יכולה לגרות את מערכת שיווי המשקל של ביתך בעזרת כמה תרגילים:
1. חוויות שונות של תנועה במרחב- הנפות מהירות, הפיכות עדינות וכו
2. על כדור פזיו להניע לכל הכיוונים בשכיבה ובישיבה
3. לא לנסות להוליך עם הידיים זה עלול לעכב את שיווי המשקל העצמאי

בנוסף, זכרי שזהו גיל שעדיין לגיטימי לא ללכת..
בהצלחה,דבי גרוס דולב, מדריכה להתפחות תינוקות
ינוקט
052-8240914

המהירה והמקצועית.בפירוש קשה לו להרים את הראש !כמו כן יש לו העדפה ברורה לישון וגם במהלך היום להיות עם הראש לכוון אחד,האם זה קשור?לאחר ההתיעצות עם רופא המשפחה הוא אמר להפנות לו את הראש,ולשים יותר גירויים בצד השני ואת זה הוא כבר עושה יותר טוב.

הי קרן,
לצורך פיתוח הליכה עצמאית חשובה מערכת שיווי משקל מפותחת אך לא פחות חשובה היכולת לשלוט בהתיישבות מעמידה וכמובן לא פחות חשוב גם בטחון שבלעדיו הילדה לא תשחרר גם אם מבחינה מוטורית היא מוכנה לכך.
לצורך שיפור יכולת ההליכה אני ממליצה לתרגל:
1. שיווי משקל - על ידי תנועה במרחב, נדנדה, בישיבה על כדור פיזיו תנועה לכל הכיוונים. להושיב על מזרון ולתת לו משיכות קלות שמוציאות מעט משיווי משקל וכו'. הכל מתוך משחק והנאה.
2. כיפוף ויישור של הרגליים - בזמן העמידה ליד רהיט, להגיש צעצוע או בועת סבון ליד אחת מלמטה. התרגיל נועד ללמד לנתק יד אחת, לעשות רוטציה של האגן ולכופף ברכיים על מנת להגיע לבועה. אתו הדבר לעשות גם ליד שנייה. באופן דומה לאחר שיש כיפוף (לא ישיבה מלאה) להגיש בועה מלמעלה כדי לתרגל את ההתרוממות לעמידה מתנוחה זו. השיפור בשיווי המשקל והשליטה בכפיפה והתרוממות ללא נפילה ישפרו רבות גם את הבטחון העצמי שהוא חשוב ביותר לצורך התקדמות להליכה עצמאית. וכן הרוטציה של האגן משפרת את התנועתיות הדרושה לשלב זה.
3. עדיף להמנע מלהוליך אבל לא תמיד ניתן לעמוד בזה כיוון שהילדה בודאי כבר דורשת שיוליכו אותה. כשאת מוליכה אותה, הוליכי עם תמיכה כשהיא אוחזת רק באצבעך, הקפידי לתת לה אצבע קרוב לאגן שלה ולא מגבוה. התמיכה מגבוה מביאה לכך שהיא בעצם נשענת קדימה או נתלית עליך וכך היא הולכת מבלי שממש מפעילה את מערכת שיווי המשקל שלה (דבר שנחוץ להליכה עצמאית). ברגע שהתמיכה נמוכה וקרובה לגופה, הרי שהיא חייבת לייצב עצמה טוב יותר באופן עצמאי, וזה יעזור לשפר את יכולתה וגם את בטחונה לקראת הליכה עצמאית.
4. בנוסף את יכולה לשים לה שני חפצים קרובים כך שהיא תוכל לעבור בינהם תחילה על ידי הושטת יד (בזמן זה גם נבנה הבטחון שהיא יכול לעזוב את התמיכה וללכת לבד) ולאט לאט מרחיקים כך שהיא תעשה צעד לבד בכדי לעבור מאחד לשני.
5. תרגיל לאבות (אבל גם אמהות יכולות): להושיב אותו על הכתפיים, לאחוז באגן ולרקוד. מידי פעם לעצור ולהטות את הגוף מעט קדימה, אחורה ולצדדים. הטיית הגוף שלנו תביא אותו לתרגול של מערכת שיווי המשקל וכן תעזור לפתח את התנועתיות הנחוצה לשמירה על אזון.

בכבוד רב,
שירי קאשי
מדריכת התפתחות תינוקות – מכללת "צעד ראשון"
054-5652502