פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

אנחנו לא המומחים ולא הכתובת לעלויות
לצערי הרב, דוקא במאוחדת שמעתי על הרבה בעיות עם ההשתתפות העצמית הגוהה.
את הנושא צריך לברר מול הקופה עצמה.
קרה מקרה שמנותח ביום הניתוח התבקש לשלם בסביבות 20,000 שח - עזב המקום ונותח בציבורי.
בכל נושא הנוגע לכיס צריך לקבל הכל בכתב מהקופה
בהצלחה

אני אנסה טיפה לעודד אותך, אבל קודם כל, איזה ניתוח עברת? יש הבדלים בהרגשה ובשאר הדברים אחרי ניתוחים שונים.

אני עברתי ניתוח שרוול לפני קצת יותר משנה וחצי. ההתחלה היתה ממש לא קלה. למרות שירדתי במשקל, הרגשתי די רע. היו לי בחילות כל הזמן, צרבות קשות (בעיקר בלילה) ואפילו שני כדורי אומפרדקס ביום, לא עזר. ישנתי חודשיים כמעט בישיבה על הספה בסלון. לא כיף גדול.
אבל...
הכל עבר (אצלי בערך אחרי חודשיים). ככל שאכלתי יותר (טוב אכלתי מעט אבל בכל זאת לא רק נוזלים) המשקל ירד יותר.
בסך הכל ירדתי 43 ק"ג. אני כבר לא יורד, אבל יציב. (ליתר בטחון אני נשקל ובודק כל שבוע). אני אוכל הכל (כמעט) אבל מעט.
היום אני יכול לומר שהניתוח הזה זה הדבר הכי טוב שעשיתי למען עצמי. אני מרגיש בן אדם חדש ואחר.
נפסקו כאבי הברכיים, כפות הרגליים שהיו כמו בלונים בסוף יום עבודה כבר רגילות ונושאות אותי בקלות. ערכי הסוכר (יש לי סוכרת סוג 2) ירדו מאד. הפסקתי להזריק איסולין, וירדתי מ-8 כדורים ביום ל-2. יתר לחץ הדם התאזן, ואני מרגיש צעיר ב-30 שנה.

אל תתייאשי, גם אם קצת קשה עכשיו, הכל יהיה בסדר, הדברים יסתדרו, ותחזרי לכתוב לנו מה שלומך, ולעודד את החדשים בעוד כמה חודשים.

בהצלחה,
דוד

רק שלושה ימים...גם כשאת נחתכת באצבע זה כואב ישבוע ומציק שבועיים!!!!
למה את מרחמת על עצמך? זה בכל מקרה לא טוב....באף סיטואציה.
אחרי כל מה שכתב צנובר קשה למצוא עוד מילים לתאר לך כמה שאת תהיי מאושרת.
לדברייך היית "רק" שמנה למזלך וללא מחלות - מזלך.
בהצלחה ושבוע טוב

עברתי ניתוח שרוול. פשוט הרגשתי טוב כשנכנסתי לזה.הייתי בטוחה שזה קטן עלי. התברר לי שממש לא. רע לי כל הזמן. פתאום יש לי צרבות, שלא היו לי אף פעם. אני עדיין רוצה לאכול ופשוט אסור לי. זה ממש קשה לי. כי האהבה והרצון לאוכל קיימים ועוד איך. כמובן גם כאבים מסוגים שונים. לא ישנה טוב. ועוד ועוד. אני גם מבינה שאני אולי מתבכיינת יותר מאחרים. פשוט נכון לעכשיו זה פשוט מרגיש כצעד שגוי ביותר לאדם שקודם אומנם היה שמן אבל בריא. לא כאב לי שום דבר. ישנתי טוב ואכלתי מה שרציתי, מתי שרציתי.
גם אני מגלה שקשה לי לעמוד בל"וז של ה 3 שעות. עכשיו יש לי הרגשה שכל היום שלי סובב סביב זה. חייבת לשתות, חייבת לאכול (אבל לא מה שאני רוצה), הלוסק, הויטמנים. אוף!!!!!!!!!

היום השלישי והרביעי אחרי הניתוח הכי קשים... אבל כל יום זה עובר יותר ויותר... ותחשבי איך תהיא חתיכה בפסח... איזה בגדים את הולכת לקנות... איך בשולחן החג את לא תצאי מפוצצת כמו כולם ... איך כולם יסתכלו לך בצלחת ולא יאמינו.... תרימי את הראש הקשה כבר מאחוריך... להתסכל קדימה ולא יהיה יום אחד שלא תהיא מאושרת מהניתוח הזה מבטיחה לך ! אני 10 חודשים אחרי...

אני עשיתי את הניתוח כמה ימים לפני יום כיפור. אני השתחררתי מבית החולים לאחר יום כיפור, וכן-התבאסתי. רציתי לאכול (כהרגלי) ולא יכולתי. בימים הראשונים גם לי היה קשה, וחשבתי שסתם הרסתי את הבריאות שלי לנצח.

אבל...כעבור כשבוע הכל השתנה. כבר די היה בסדר גופנית, ולאוכל מתרגלים. בימים הראשונים גם תרדי כל כך מהר, שלא תאמיני שזה קורה. היום, כמעט 3 חודשים מהניתוח אני יכולה להגיד שירדתי 20 ק"ג, מרגישה מעולה, ואוכלת כמעט הכל (בכמויות קטנות, כמובן). אל תדאגי,עוד כמה ימים ההרגשה הרעה שלך תתחלף לטובה.

שלום דינה.
אני חודש וקצת אחרי שרוול. כמו כל בן אדם רגיל, היה לי כואב, מציק, לא נח וכו'.
אז כמה המלצות וטיפים להקטנת לחץ ואי-נוחות :
1. קחי כרית קטנה ושימי אותה לאזור הבטן "תחבקי אותה" בשכיבה על הצד. אז יהיה לך יותר נוח לישון.
2. כאשר את מרגישה "רעב" בימים אלו של כלכלה נוזלית, אפשר לקחת אופטלגין בטיפות - 20-30 טיפות יחד עם המים. זה עוזר מעוד. (המלצה שקבלתי במחלקה, בדוק - זה עוזר !).
3. שבועיים מנוחה - זה לא סתם. אחרי ניתוח תמיד כואב. זה חלק מתהליך, אחרי הורדת סיכות כאבים יעברו. תשתי מים - לפחות פעם בשעה כמה שתוכלי, לפחות כוס.
4. היום אני כבר לא זוכרת את הכאבים ולחץ. אני כבר לא נהנת מכמויות של אוכל, אבל אני כן נהנת מכל ביס וכל כפית ונגיסה. ירדתי בסביבות 10 קילו (מידה 1), אבל זה כזה כייף ! אני אנראית אחרת ! קרוב גם אצלך.
הרבה בריאות, הרבה הצלחה !

אכן חשנו בחסרונך.
תודה על הדיווח שהוא חשוב ביותר.
העברתי את דבריך למדור שאלות נפוצות ומקווה שיגיע לעיני כל באי הפורום.

זה מאוד נכון לגבי המעקב . אני גם תמיד במין פחד כזה שלא אחזור להיות שמנה, אפילו שעברו רק חודש וחצי מאז שנתחת אותי, ד"ר מחג'נה שינת לי את החיים, בעלי בעוד שבוע מנותח גם אצלך ברמב"ם ב26.12 ואני מקווה שהכול יעבור בשלום, ואז יהיה לנו שינוי של ממש, בבית וחסכון אדיר באוכל חחחח. היום הבנות שלי אוכלות יותר ממני, והן צוחקות עליי, ובעלי סקרן נורא איך יכול להיות שאני אוכלת מעט ו"מתפוצצת" . אבל אני מקשיבה לשרוול שלי, שהוא מאותת לי שזהו אין מקום יותר אני מפסיקה, אז נכון שבא לאכול עוד "בראש" אבל אני שבעה ומרוצה. גם הרצון למתוק ירד לגמרי, וגיליתי שלא נוגעים בזה לא צריכים את זה. אז לסיום נתראה בפברואר בביקורת שלי .אולי לפניי במחלקה שאבוא לבקר את בעלי. בינתיים תודה תודה תודה נתראה

ממליצה למסגר ליד מראה:)

הכוונה לדיאטה דלת שומנים ודלת פחמימות, בדיוק מהסיבה שאמרת. זו לא דיאטת אטקינס. בכל מקרה, במרכז שבו את אמורה להנתח בוודאי יש דיאטנית המתעסקת עם התחום ואמונה על הערכה מקדימה וכן הסברים והנחיות לשלבים השונים, כולל זה שלפני. את אמורה לקבל תפריט לדוגמא והכוונה מדוייקת.
לא אמורות להיות "בלבלות" בתהליך הזה. הוא מורכב מספיק גם ככה...
בהצלחה!

היי חמודה :) אני הייתי בידיוק כמוך לפני הניתוח. חקרתי את האינטרנט בצורה אובססיבית וקראתי כל פורום אפשרי, ואפילו שולה פה עדה לכמה מהפחדים שלי...
אני יכולה להגיד לך, שאני היום חודשיים אחרי, ואפשר לומר שהחודש ה1 לא היה קל בכלל-ואני מהאנשים שאת קוראת עלייהם שנתקלו בכמה תקלות אבל תאמיני לי עכשיו אחרי אני פשוט אומרת שהיה שווה כל רגע...
את לא מבינה כמה כייף זה פתאום.. כמה כייף פתאום לאכול רק כשאת באמת רעבה, כמה מרץ יש לך פתאום לעומת כולה חודשיים לפני... היו אנשים שאמרו לי, אל תדאגי הכל יעבור, והיה לי קשה להבין את זה ועכשיו אני מבינה את זה טוב טוב...
עזבי אותך בקע עזבי אותך נזילות או דלפים למיניהם.. יש סיכונים כמו בכל ניתוח אבל זה משו שאת חייבת לעשות ואת תראי איזה הקלה.. הקלה גופנית ובעיקר נפשית...
אני מבינה אותך מאוד, אני הייתי מהקיצוניות אחרי הניתוח. הכל כואב לי,הכל רע לי ובלה בלה בלה.. חח אבל זה סתם, הכל עובר...
קפצי על זה, לכי על זה בכול הכוח.. יש אנשים שמשמינים בכוונה רק בשביל הניתוח!! זה ילווה אותך לכל החיים......... זכרי מה אמרתי לך,את תגידי תודה יום יום

לכל ניתוח יש סיכון,אפילו ללכת ברחוב..
גם אני קראתי על הסיכונים ובכל זאת הלכתי על זה.
ההחלמה שלי לא היתה קלה ועם כל זה שעברה שנה ו4 חודשים,לא חזרתי לעבודה שלי ,חשבתי שכל מה שהורדתי אהיה בריאה יותר קלילה יותר וזה לא יצא ככה.
להגיד לך שאני מצטערת ,ממש לא.
כל גוף מתנהל ומגיב אחרת ,האמת הכל עברתי ,בדיקות ובדיקות ולא התייאשתי ,כי אני יודעת שהכל עניין של זמן ואם הגוף שלי החליט שהוא עדיין לא התאושש ,אז אני איתו ,לאט לאט בקצב שלו..
גם כשאני קוראת על אנשים שהעלו הכל ,עצוב לי ובאותה המידה מלחיץ אותי,ומצד שני...זה שאני לחוצה ,זה סימן שאני מודעת לעצמי ולא נכנסת לשאננות שתעלה לי במשקל..היום אני מטופלת דרך דיאטנית ,להסדיר את ההתנהלות שלי באוכל :( ורופא משפחה בדיקות תקופתיות והמנתח פעם בחצי שנה..3 חודשים:)
אני יודעת שיהיה בסדר:)
לכי על זה ,מאחלת לך הרבה הצלחה וזה שווה הכללללללללללל.

אחרי שנה וארבע האם זה קשור לניתוח?

לא חזרתי לעבודה ,עבדתי בנעמת בתור אחראית כיתה ומטפלת ,העבודה היא קשה פיזית ,ואין הנחות לעבוד עם 30 ילד זה לא קל ,האחריות היא גדולה ,סבלתי מסחרחורות נוראיות לא הייתי מסוגלת להתכופף הכל היה לי שחור ,ראיתי שזה ממשיך והיו לי עוד הפתעות בדרך,אי סבילות לחלב (חדש)עברתי לתזונה על בסיס מוצרי עיזים והתאוששתי ,פשוט חזרתי לחיים..לאחר תקופה ארוכה ראיתי שאין מצב לחזור והתפטרתי לצערי על רקע בריאותי. היום כמו שכתבתי הגוף והנפש והאוכל בראש מעייני ..
עבודה? תמיד יש ,אחזור לעצמי והכל יבהיה בסדר
מאחלת לכולם שבת שלום:)

באמת ירדנה כל הכבוד מקווה לך הרבה בריאות והצלחה ורק השם יעזור לך שתעברי הכול בטוח עם הרצון העז שיש לך ותודה רבה אני כן אלך על זה עד הסוף

תודה רבה לך ומקרב לב על כל אות וכל מילה כי אני מאוד רוצה לעומת זה מאוד מפחדת אני כבר בשלב של אישורים ובדיקות והפחד שלי נובע מילדיי השניים זה עליהם ועבורם יותר ממני וגם זה באמת כל מה שאמרת אני רוצה את הנוחות שלי ועצמי הבריאה בחזרה , אז אני כן הולכת על והאל ישמור עלי ועל כל בנאדם דרכו אשר תהיה :)

חכי שאת תתרגשי כשהילדים שלך יגידו לך פתאום "אמא איזה קטנה את פתאום שאני מחבק אותך" את תעופי בשמיים רק מזה....

:) בהצלחה,ואנחנו כאן בשבילך

הרגשתי צורך עז להגיב על מה שרשמת
אני שנה וחודש אחרי ניתוח עם ירידה של 55 קג.
ועכשיו קצת על התקופה שלי:
הגעתי למצב שלא יכולתי לשחק עם ילדיי היתי גדולה ושמנה מאוד
לא יכולת להתכופף שלא נדבר על לשבת על הריצפה כדי לשחק עם הילדים שזה דבר בסיסי
לבשתי אוהלים במידה 54 ותמיד ניראתי כמו ליוויתן .
ואז החלטתי שאני הולכת לניתוח נישבעת לך לא קראתי בפורום ולא כתבות
דודה שלי עברה את זה והחלטתי שגם אני.
כמה שפחות ליקרוא ככה יותר טוב .
אני מבינה את הפחד שלך כי יש לך ילדים
כשאני הלכתי לניתוח הילדים שלי היו אחת בת שלוש והשני שנה וחצי קטנים נכון?
נתתי מתנה לעצמי ולילדי
היום הילדה שלי אומרת לכולם שיש לה אמא חתיכה ויפה וכשאני שומעת את זה אני מודה לאל שעשיתי את הניתוח.
החיים אחרים אני נהנת מכל שניה ושניה
עברתי ממידה 54 למידה 38 אם תרצי לראות תמונות שלי של לפני ואחרי את מוזמנת לדפדף אחורה.
אני ממליצה לכולם בחום על הניתוח הזה.
שיהייה המון בהצלחה
עומדת לשרותך בכיף אם בא לך להתייעץ או לדבר 054-9107552

בס"ד
גם לי אמרו שיש לי סכוי מאוד גבוהה לא לרדת משולחן הניתוחים

ניתוח זה מציל חיים וכן יש סיכונים

בטחתי בשם יתברך ואני 6 חודשים אחרי ניתוח

ותאמיני לי השתחררתי אחרי 4 ימי אישפוז ישר לכביסות ולגיהוצים

ומאז כביסות וגיהוצים!!!!

שבת שלום

תודה רבה על התיחסותכם הנחמדה והמרגשת על התמיכה והבטחון שנתתם לי
תודה :)

את מלוא חופן העידוד קיבלת כבר כאן מהבנות.
כנסי גם למדור שאלות נפפוצות ותקראי בעיון את דברי הכותבים בינהם את הפוסט האחרון של דר' מחג'נה, שמופיע גם כאן בדף הראשון.
את בידיים טובות ובדרך הנכונה.
לקחת את גורלך בידיים לשם בניית עתיד בריא וטוב.
שיהיה לך שבוע טוב ובהצלחה

אני בעדדדדדדדדדדדדדד
חובה דחוף מפגש
לראות ולהכיר את כולם

השבוע מתחילה לפעול למען מפגש במקום שכולם יכולים להגיע - נגיש לכל שושנת הרוחות. מאחר ומזג האוויר חורפי - לא ניתן לעות זאת במקום פתוח.
למי יש הצעות/רעיונות???

לא, לא בלונדון, למרות שאשמח לארח אתכם כאן.

ביום ראשון 29.1.2012 (נכון יש עוד קצת זמן) אני אהיה בארץ. אשמח לארח אתכם בביתי החדש (חדש יחסית), סיימנו לבנות לפני 5 חודשים.
אז נכון, זה בצפון הדי רחוק (אזור נהריה) אבל אפשר לבוא ברכבת, או בקבוצות...

בקיצור, שולה, מה את אומרת?
ותעזרו לי לנקות בסוף, כי למחרת אני טס חזרה ללונדון.

ואם לא נוכל לעשות את זה בצפון הרחוק, אשמח אם זה יהיה באותו יום, כדי שאוכל להשתתף...

דוד

תמונה של ביתי המדהים...

תתחדש
הוא מקסים

דידינקה בכייף.
שלשום נודע לי שלא תדגיע לחנוכה. מקווה הכל בסדר.

אז נרשום לפנינו את ה- 29.1 בכברי

וגם נארגן חבר'ה עם רכבים שיאספו

בשמחה אני יגיע , איפה זה נמצא? בטח באחת ההרחבות בסביבה

תמידד צוחקת מהתגובות שלך....ככה להעלאת המורל
תתפלאי לשמוע שזה בקיבוץ כברי . צנובר (דוד) הוא בן קיבוץ כברי
אני מניחה שאתם בהתרגשות לקראת ה- 26 לחודש.
חיבוק לאיתן ואיפה נעלמה טלי???

איתן מתחיל להבין שאוטטו הוא משורוול וזה קצת מצחיק לראות אותו יושב לידי בארוחה ולא מבין איך אחרי ביס וחצי אני נסתמת "חלום אחרית הימים" חחחחח, הוא כבר ממש מוכן נפשית, קטן עליו, עוד שבוע כולנו נרגשי.אחותי עדיין מתעקשת על רמב"ם למרות שניסיתי לשכנע אותה שגם בצפת יש מנתח טוב. אני לא אומרת לה יותר שתעשה מה שנראה לה.

תפני אלי במייל אני אדריך אותך בעוד מס' דברים [email protected] אגב שמי אילה נעים להכיר.

נכנסתי לראות אם מישהו הגיב לי....
בבקשה אני צריכה את עזרתכם
עידוד, הטפה, משהו......

ככה את מודעת ולא שאננה..
אני חושבת שבחודשים הראשונים חשוב מעקב של דיאטנית ,מנתח ורופא משפחה כל המכלול הזה עוזר ומסייע במצבים כאלה,אולי את לא אוכלת נכון .
אין לנו מידע אם את עושה פעילות גופנית,כמה? ..מה את אוכלת?
בכלל מקרה את לא לבד וכולנו עוברים את העצירות וגם (עצירות..)
בהצלחה :)

בס"ד

אנ י 6 חודשים אחריי ורק רזיתי 22 ק"ג

אני שמחה שזה יורד לאט כי כשזה יורד מהר אז הגוף כואב נשירה היסטרית מהשיער
אבל ברוך השם ההקפים ......
בקיצור אל תהיי בלחץ

שמרי על עצמך יש לנו דרך ארוכה

שאי ברכה
שבת שלום
לימור

האמת שזה מעודד שיש עוד כמוני... צרת רבים חצי נחמה :)))
גם לך הייתה עצירה ארוכה כזאת?

דרך אגב גם ככה יש נשירה אבל בטירוף!
בסדר אומרים שגם זה יסתדר....

בס"ד
היי מתוקה
אני חושבת שהעצירה במשקל קשורה לשחמת כבד שאני סובלת ממנה

יש לי המון עציריות ואני משתמשת באגיולקס ונורמלקס יחד על מנת לשחרר סתימה....

אבל אני מניחה שהעצירה גם משפיעה לטובה על הנשירה והיא נעצרה

היו לי כאבים בגוף כנראה מהירידה במשקל

תראי אני לא בלחץ שאני לא משילה 40 קילו
אלא לוקחת את הכל באיזי ולומדת לאכול מנות קטנות לשתות גם כשקר ולא רוצים

להיות פעילה בחיי היומיום

כי אני די מושבתת בגלל המחלה שלי

אני מודה לשם יתברך שאין לי הרבה תופעות של אחרי ניתוח כפי שאני קוראת כאן בפורום
הדיאטנית שלי נתנה לי משקל יעד של 65 קילו
אני שוקלת 72 קילו ככה שאני לא רחוקה מהיעד

לגבי הכבד אני צריכה לפחות עוד 15 קילו

אז אני משתדלת לחזור כל הזמן לתפריט הדי התחלתי מרק טחון - כתום שאני אוהת משביע , ועוזר לי לטחול המוגדל שלי
אל תתיאשי , נסי לדבר עם הדיאטנית שלך
וכל עצירה נועדה ( לפי דעתי ) על מנת לתת לגוף להתאושש

שבת שלום -
מחשבות טובות לגוף ונפש בריאה

ציפי תתחילי לעשות הליכות קפיצות על חבל טיולים שטח רגליים חדר כושר ריצות מה שאת אוהבת רק ככה את תרזי. כל המאמץ עד עכשיו כל ההשקעה הירידה לא חבל?? תתחילי ואת תתמכרי לזה לא תוכלי לעבור יום אחד בלי... מניסיון אישי בלבד משתלם לך לגמרי רק תתחילי כל התחלה היא קשה מי כמוך יודעת אז בהצלחה!!!!!!!!!!!!!! גם כשתעשי ספורט יהיה לך פחות זמן להתעסק עם אוכל את תצאי יותר מהבית אז יאלה!!!!!

היי ציפ.

ציפ, זה החודש הראשון שבו המשקל שלך נתקע? את יכולה להראות לי בן אדם אחד שזה לא קרה לו? זה קורה לכולם, ציפ. לא מרזים חודש, לא מרזים חודשיים... ואח"כ הירידה נמשכת. במידה ואת כמובן עושה דברים נכון. והקיבה מתרחבת, נכון... רק תקפידי לאכול את הדברים הנכונים, ואל תאיצי בגוף שלך. תני לו לעשות את שלו. הירידה שלך מדהימה. אבל באמת, המשקל נתקע אצל כולם. אם זה בחודש הראשון אחרי הניתוח, או בזה הרביעי. קורה. ממשיכים לרדת. רק תקפידי... ותני לגוף שלך זמן. המון המון בהצלחה, ציפ. ואגב, תשקלי ללכת לייעוץ מסויים, קבוצה, דיאטנית. משהו. שתדעי שאת אכן עושה דברים נכון. שתהייה לך תמיכה.
שוב, בהצלחה :))

תודה על כל העידוד - באמת זה ממש נותן לי כוחות!
אגב מהניתוח אני במעקב של דיאטנית בערך כל שבועיים-שלושה
רק שהפעם היא אמרה לי לבוא בעוד חודש! ומשום מה החודש הזה נתקע לי!
כן היו לי תקופות שהמשקל לא זז אבל לא ככה - אני עולה על המשקל רואה את המספר ומרגישה כאילו שהמשקל אומר לי - "עזבי ! פה את תישארי!" ואז אני יורדת ובועטת במשקל קיביני... חחחח

מקווה לטוב.

לא ידעתי מה חסר לי....הנה עכשיו ברור לי...מזמן לא הייתי צריכה להרגיעך מלחץ שאת נכנסת אליו חחחחחחחחחחחחחחחחחח.
אז ציפוש את בסדר גמור.
הגוף הוא מכונה משומנת היטב המבקר את עצמו .
מחוגי המשקל אולי תקועים, אך אני מבטיחה לך שהיקפים משתנים ואת בטוח מרגישה זאת בבגדים.
תקראי בשאלות נפוצות יש תשובות בקשר ל"תקיעות" של הרופאים ושל הילה.
אל חשש - את בסדר גמור - המשיכי כך.יום טוב
שולה

אני ארבעה וחצי חודשים אחרי הניתוח וגם תקועה...23 ק"ג. עושה ספורט 4 פעמים בשבוע, ומנסה לא להתייאש. אז איך אומרים? צרת רבים - חצי נחמה? או צרת רבים - נחמת טיפשים? הביטי בעצמך כל יום במראה וחייכי מבראשית. זכרי איפה היית עד לא מכבר!

אני עוד לא חודש מהניתוח, וכבר נעצרתי,
סה"כ מהניתוח ירדתי 8 ק"ג, ואני יודעת שזה לא הרבה, אבל אני מעדיפה שירד לאט ולא יעלה בכלל.
אני שמחה לקרוא שזה קורה לכולם ומחכה כבר לראות את הירידה

אחרי ירידה של כמעט 50 ק"ג, אני תקוע!!!

אני לא זז מ- 80 ק"ג


וטוב שכך,


דניאל

אז כן האמת שהרבה זמן לא הייתי כאן וחבל שכך - כי גם התגעגעתי וגם אני רואה כל פעם שאני פה כמה כוחות אני מקבלת פה מכולם, ובזכות הפורום הזה אני מבינה כל פעם מחדש שזאת מלחמה מתמשכת ולא איזה ניתוח קסם - וחשוב לזכור את זה... "לא לנוח על זרי הדפנה"
שולה - מתחילת הניתוח באמת ההיקפים ירדו בצורה מדהימה ואני מקבלת המון מחמאות
אבל עדיין מרגישה שמנה - בכל זאת אני על משקל 94 - (היום המשקל זז ל 93.9 חחח)
(לפני הניתוח - 120)

גלוש- 8 קילו לפחות מחודש זה המון (אני ירדתי הרבה פחות בחודש הראשון) וגם לי הייתה אז עצירה - מנסיון אני יכולה להגיד לך - אל תדאגי זה יעבור...ואת תרדי עוד הרבה!

דניאל - כשאני אגיע להורדה של 50 קילו אני אסתום את הפה שלי ולא אתלונן עוד בחיים
(ברור שכל אחד והמשקל שלו וכל גוף הוא שונה....) אבל מבטיחה! עוד 20 קילו ואני סותמת!!!
לסיום - כולכם אלופים!!! תמישכו בדרככם ותודה על כל התגובות חיזקתם אותי המונים! מחזירה את הכוחות אליכם - חזקו ואמצו ואל תתייאשו! בהצלחה לכווווווווווולם...?

ושוב למה ללכת למשהו דרסטי וקיצוני כשיש עשרות ופתרונות טובים, יעילים ובריאים יותר.
שאתה רוצה חגיגת כולסטרול או מה???
הכוונה להקטין את הכבד השומני, לאזן בדיקות ולא לחגוג עם חלבונים מזיקים.
אגב, הדיאטה הזו לפני הניתוח אמורה גם (בעקיפין) להכניסך למשמעת מסויימת להמשך הדרך.
בהצלחה

שלום רב!!
לפני הניתוח מומלצת דיאטה דלה בפחמימות לצורך הקטנה מסוימת של הכבד. את הולכת לעבור ניתוח לקיצור קיבה ותהיי מוגבלת במאכלים וכמויות. ממליצה לך כבר עכשיו לעבור לתפריט בריא ואיכותי כך שלאחר הניתוח לא יהיה לך קשה מדי. אם תאכלי מאכלים עתירי שומן וקלוריות לאחר הניתוח יהיה לך בעיה רצינית בהורדה במשקל. הרי זו המטרה שאת הולכת לניתוח? כבר מעכשיו תנסי לאכול תפריט בריא שכולל גבינות רזות עד 5% שומן, ירקות ושתייה מרובה. תורידי לחמים ומאפים. לא הייתי ממליצה לך לאכול מאכלים שציינת. הרי את רוצה להוריד במשקל בגלל זה ת הולכת לעשות פעולה כה פולשנית- ניתוח לקיצור קיבה. תתחילי לעשות פעילות גופנית תשפרי סיבולת לב ריאה. זה יעזור לך בהתאוששות מהניתוח וההרדמה. אל תאכלי מאכלים עתירי שומן. בטח עברת וועדה וקיבלת תפריט מומלץ לפני הניתוח. נצמדי עליו. זה ישתלם לך מבטיחה. תרגישי גם יותר קלילה .. בהצלחה. אגב איזה ניתוח את הולכת לעבור?

תקראי לזה דיאטת חלבונים או דיאטה דלת פחממות.
בשאלות נפוצות תמצאי תפריטים והנחיות מה לאכול.
מדבר על בשר, גבינות, ביצים, ירקות.
פרי או שניים ביום,
מטרת הדיאטה היא להקטין את הכבד השומני, על מנת להקל על הרופאים בשעת הניתוח וכמו כן (בתת מודע) להנס קצת למשמעת עצמית ולשינויי הרגלי אכילה).
אם אנך יכולה ללא פחממה את יכולה לאכול 2 פתיות או פרוסת לחם (משהו כזה)
לא ידוע לי שמשהו מהרופאים כאן או הילה המליצו על דיאטת אטקינס ושהנושא עלה בכלל לכיוון.
אף אחד חא בא להטיף לך מוסר, אך חשבי היטב מה את עושה וזכרי לאיזה כיוון פנייך מועדות. האם את מוכנה לשינוי בחיים???
המשך יום נעים

שלום,

אני שוב חוזרת על השאלה האם דיאטת אטקינס היא מתאימה לעניין של צימצום הכבד השומני זה הדבר היחיד שאני מבקשת לדעת

תודה

הללוליה אולגה
ומתי שותים קפה???

ערב טוב,מיכל.
אני 4 שבועות אחרי שרוול.
ניתוח שלי נמשך שעתיים. כמה זמן בחדר התאוששות ?
כל אחד לפי הרגשה שלו. אותי שחררו למחלקה אחרי שהתעוררתי וקבלתי הדרכה על המכשיר שמפחית כאבים. נראה לי כמו שעה.
כאב לי חתך אחד מתוך 6. כאב סביר, לא מעבר למה שאפשר לסבול, היו תרופות שונות לטיפול בכאב. הראשונה - מכשיר עם מורפין. אותו הפסקתי למחרת, ונתנו לי תרופה אחרת, פחות חזקה. אנחיות - לשתות בלגימות קטנות אחרי צילום בליעה (למחרת).הביאו לי גם מיץ תפוחים דיאוט. לא הייתי מסוגלת לשתות אותו בגלל הממתיק - לא אוהבת. אז שתיתי חליטות תה עם דבש, 1/3 כוס כל שעה ומים. 3 ימים אחרי ניתוח שוחררתי הביתה.
שבועיים נחתי. בתחילת השבוע זה חזרתי לעבודה. הכל בסדר גמור. קבלתי מחמאה:
"היית בחופש מחלה הרבה זמן, חלית קשה...אבל נראית מה זה טוב!" חחחחח.
ירדתי כ-8-10 קילו (חצאיות נופלות ממני כולן).
על תכנסי ללחץ. קבלת החלטה להינתח - תזרמי עם הזמן. תקפידי לשמור על המלצות של דיאטנית ורופא - זה חובה.
אנחנו כאן - אם יש שאלות, תשאלי, אענה לך בשימחה.
בהצלחה,
נילי

אהלן!!! אשמח לשתף אותך החוייה שלי. גם אני נותחתי אצל ד"ר אבינוח לפני שבועיים בדיוק. אל תדאגי, עשית את ההחלטה הנכונה. הגעתי ביום הניתוח בשעה 13:00 כמו שנתבקשתי. את בצום מוחלט ללא שתיה מים מסטיקים או סיגריות (אם את מעשנת..) הגעתי למקום , התקבלתי על ידי אחיות מקסימות עשו לי בדיקות לחץ דם, חום סוכר, קיבלתי חלוק ונכנסתי לחדר. שיא ההתרגשות שלי היה יום לפני הניתוח. כל כך רציתי כבר להיות אחרי!!! חששתי קצת מההרדמה הכללית אף פעם לא עשיתי קודם ברוך השם וזו היה פעם ראשונה. נכנסתי לחדר הייתי עם אמא שלי. העדפתי שבעלי ישאר עם הילדים. התעסקתי קצת במחשב/הטלויזיה אישית שיש לכל אחד. אח"כ אפילו תפסתי תנומה קלה. כשבאו לקחת את שותפתי לחדר התחלתי שוב להתרגש אך נשארתי במיטה וחיכיתי בסובלנות. אגב אני ממליצה לך לבוא קצת קודם כי סדרכניסה לניתוח עפי סדר ההגעה אני באתי בערך 12:30 והייתי בתור שלישית להתנתח!!! נכנסתי לחדר ניתוח לקראת 16:00 . שתביני היו עוד כ 10 מנותחים אחרי אז אני ממליצה לך לבוא קודם... אחרונה נכנסה בסביבות 21:00 !!! כשחיכיתי לניתוח ירדתי מהמיטה והלכתי שירותים לפיפי.. חח ,, תמיד כשאני מתרגשת יש לי ... נכנסתי לניתוח רגועה, עברתי לשולחן המנותחים חשבתי בליבי אין מצב שאני עוצמת עיניים ויתחילו לפני הזמן!!! אמרתי תשארי ערה תשארי ערה.. שמו לי מסכת חמצן או לפחות מה שהם אמרו אמרו לי גם מחשבות חיוביות מחשבות חיוביות כל האחים והרופאים באו סביבי .. הרופא המרדים ניגש לעשות לי זריקה בוריד (שפתחו לי ממש בחדר לפני שנכנסים לניתוח..) ואני עוד עם המחשבות תשארי ערה תשארי ערה ופתאם שמעתי כל של אחות מקסימה שקראה לי בשמי ... שאלה אותי מה שלומך חמודה שלי ואני- מתי מתחילים ? היא ענתה לי מותק שלי את כבר אחרי... איך שמחתי אין לכם מושג....אז הרגשתי קצת כאבים וקיבלתי זרית וולטרן שעזרה לי מאד. הייתי עוד קצת זמן בהתאוששות ואז סניטר חביב לקח אותי בזהירות לחדר.. אמא שלי חיכתה לי ... היתי באופוריה של להיות אחרי... איך שיכולתי ירדתי מיד מהמיטה לשירותים, כעבור כ שלוש עות התחלתי לשתות בלגימות קטנות מים... השעה היתה סביב 21:00 ואמא שלי נסעה הביתה עם אחותי שגם לקחה לי את הרכב מהחנייה... וטוב שכך כי לא הייתי מסוגלת לנהוג וגם חששתי... איך שיכולתי לקום קמתי והסתובבתי... אחכ נפגשתי עם מנותחים אחרים וישבנו בסביבות 02:00 בלילה שתינו תה/ נס באישור האחיות כמובן.. העברנו צחוקים אל תשאלי חחחחח...... אח"כהסתובבנו עוד קצת וחזרנו לישון .... אחיות המתוקות מהמחלקה היו ממש נשמות טהורות..... אמרו לנ כי ד"ר אבינוח ניתח עד מאוחר ולא הספיק לראות אותנו אז יבוא בשעה 05:00 לראות אותנו עם הדרכות לאחר הניתוח... איזה חמוד הוא פשוט בן אדם מקסים בא אלינו ב04:45 הביא לנו דף הדרכה, דף הפנייה לסגירה כעבור חודש בערך נתן לנו זמן לשאול כל מה שרצינו... אחכ הלך והסתובבתי עוד קצת במחלקה הלוך ושוב כי אסור לשכב הרבה אחרי הניתוח... בבוקר

בבוקר כולם שוחררו בעלי אסף אותי באתי הביתה שתיתי המון בלגימות קטנות ועשיתי הליכה. כמה ימים ראשוניים היייתי די בהלם אפשר להגיד לא אכלתי כלום ואני רגילה לאכול... לקחתי חופשת מחלה שבועיים. יום ראשון כפי שד"ר אבינוח המליץ ניגשתי להוריד את הסיכות. לא חיכיתי יותר כי ראיתי שמקום הניתוח ( 5 חתכים כן כן.. ) התאחה. אחרי שהורדתי תפרים קפצתי לחנות בקרבת המקום ופינקתי את עצמי עם מגף ( הרי בגדים לא קונים עכשיו ולא אוכל אז לפחות מגף חחחחח זהו זה החויות הראשונות .... אם את רוצה לשמוע עוד פרטים, את מוזמנת לפנות אלי למייל [email protected]

אם את רוצה לקרוא עוד קצת לפני הניתוח ממליצה לך להיכנס לפורומים של ניתוח טבעת בתפוז- קיצורי קיבה , וגם אגנדה - מטובעים תמיד טוב לשמוע על עוד אנשים שעברו ניתוח טבעת - שם יש המון תגובות ספציפיות לניתו הזה... אחרי הניתוח חרשתי על כל הפורומים האלה לקבל מידע ותמיכה ... ההתאוששות היא הרבה יותר קלה. הניתוח ארך כ חצי שעה אפילו פחות ד"ר אבינוח אמר שהניתוח שלי היה כ עשרים דקות!!! ואישפוז קצר ביותר אבהצלחה מחזיקה לך אצבעות את תתחילי יים חדשים ובריאים לכי בגישה חיובית ותעשי ספורט!!!!

אין לך מושג כמה עזרת לי.
מתי את הולכת לסגור את הטבעת? מה את אוכלת עכשיו? (בין דיאטת הנוזלים לסגירה הראשונה) את מתחילה לראות ירידה?
אני מנהלת את ההכתבות גרך כאן ולא במייל כי ממש חסר פה בפורום התייחסות לניתוחי טבעת וגם משום מה מתייחסים די בזלזול לניתוח הזה בהשוואה לאחרים

לגבי חוסר ההיתייחסות לניתוחי טבעת - מסכימה איתך בהחלט. כאן רוב האנשים עברו ניתוח מסוג שרוול או מעקף. לכן הפנתי אותך לפורומים ספציפים. אני אישית כשהייתי בשבוע נוזלים ירדתי המון אבל זה לא אומר כלום איך שהתחלתי ירקות וגבינו ישר השלמתי 2 ק"ג!! מתוך ה7 שהורדתי בשבוע הראשון. אל דאגה. בניגוד לניתוחים אחרים שציינתי בטבעת לא יורדים מהר. הירידה היא בריאה והדרגתית. את משנה אופן אכילה וסוגי המאכלים. יש הרבה פלוסים לניתוח טבעת. ההתערבות הניתוחית היא מינימלית. ההחלמה היא הירה. תוך מספר ימים את חוזרת לפעיולת מלאה (!!) חשוב שתשלבי ספורט מכל הסוגים . אני אישית אוהבת ספורט וזה המזל שלי. אני עובדת בעבודה תובענית שמתחילה ב07:00 בבוקר. לכן, אני קמה ב05:00 עושה שעה הליכה וב6 עד 6:30 מתארגנת ועפה לעבודה. בצהרים אני חוזרת עושה חצי שעה אליפטיקל וחישוק הולה הופ ומשקולות. בערב ב20:00 אני ושב יוצאת להליכה של שעה. אני מבחינתי להישאר בבית בערב זה מקור לפיתוים אני מעדיפה לנצל זאת לספורט. וככה את גם אוכלת פחות. חוזרת מקלחת והיידה למיטה. אל תדאגי כל התחלה היא קשה. אני התחלתי עם ההליכות כשבועיים לפני הניתוח . גם אם את לא ממש אוהבת מבטיחה לך שאחרי שתתחילי את תראי איזה הרגשה טובה את עושה לעצמך בזה שאת משקיעה בדבר הכי חשוב לך- הגוף שלך ואת תתמכרי. יהיה לך גם מרץ וכוח לעשות זאת. תתחילי חצי שעה בבוקר ובערב ותעלי לשעה. בבוקר תמיד היה לי קשה לקום אך בתקופה הנתונה אני פשוט קופצת מהמיטה נכנסת לנעלי ספורט ועפה החולצה. יהיה לך יותר ביטחון עצמי כשתראי איך הגף שלך מתחזק ותקבלי מחמאות שאת נראית נפלא , שאת זוהרת וכו'. רק עם אוכל יש ירידה אבל העור לא נמתח יפה - רק עם ספורט!!! יש הרבה מנותחים שרזו המון אבל נשאר עור. אם תעשי ספורט העור שלך יראה נפלא!!! אני אישית עכשיו חזרתי מהליכה , שותה כוס גדולה של תה ירוק עם לימון, ותכף נכנסת למיטה. אכלתי בשעה 18:00 סלט ומרק ירקות לפי מה שמותר לי ושבעתי העיקר לא להסתובב כל הזמן סביב אוכל. תקיפי את עצמך בסביבה תומכת תספרי שאת בתהליך זה יעזור לך לעמוד בציפיות של עצמך. תאמיני בעצמך, אם כולם מרזים אין שום סיבה בעולם שזה לא יקרה גם לך!!!!!!!!!!!!!

אני זוכרת שכשאמרתי שאני הולכת לעבור את הניתוח אצל אבינוח אז אמרו לי לא כדאי לך
את תהי מס' אצלו הוא מנתח כל כך הרבה .

היום אני יכולה להגיד שהייתי מס' אבל מס' של פיס - אין עליו כ"כ רגוע ושלו .

יום קודם הייתי אצל המרדים ושאלה ראשונה ששאלתי אם אפשר לקחת כדור הרגעה ,

אבל ממש לא הייתי צריכה נכנסתי לחדר ניתוח ואם כל האקשן וההכנה אמרתי לדר ' אבינוח תשמע אתה מרדים אותי אני לא יודעת מה יהיה איתי אבל תדע שאני רוצה לצאת מכאן מידה 40 , הוא צחק וככה נרדמתי אם חיוך גדול על הפנים .

אני יוצאת מתוך הנחה שאת עוברת ניתוח טבעת, מאחר וציינת שאת מנותחת של דר' אבינוח.
משחררים אותך הביתה כמה שעות לאחר הניתוח (כ- 24 שעות בבית חולים מרגע ההגעה עד העזיבה)
רצוי בבית לנוח ולהתחזק לםחות שבוע ימים. הכל לפי איך שתרגישי ותתחזקי.
בהצלחה

שלום רב!!!!
אני גם אחות במקצועי ואיני עובדת פיזית עברתי את הניתוח לפני כשבועיים . תכננתי לקחת חופשה של שבוע ורופאת המשפחה אמרה לי שלפי החוקמגיע לי שבועיים חופשת מחלה אז לקחתי!!! וטוב שכך . ניצלתי זאת להחלמה נפשית וגופנית. אל תדאגי העבודה לא תברח. תנוחי , תלמדי להכיר את הגוף שלך. אחרי שבועיים תחזרי לעבודה. אני עברתי ניתוח טבעת ולדברי הרופא שניתח אותי - ממבחינתו לחזור מיד לעיניינים!! אני העדפתי לנוח. ממליצה גם לך. בהצלחה. אגב איזה ניתוח את עומדת לעבור? ניתוח טבעת החלמה מהירה ויחסית קצרה. יום אחר של אישפוז במידה ואת עושה את הניתוח אחר הצהרים. במידה ואת מתנתחת בבוקר כבר בערב משחררים אותך.

שלום שרה,
ההחלמה מאוד אישית וגם לא ציינת איזה ניתוח את עוברת.
בדרך כלל ההחלמה היא בין 10 ימים לשבועיים. אני מכירה אנשים שכבר חזרו אחרי שבוע כי לא עבדו בעבודה פיזית.
קחי את הזמן, תתחזקי ותחזרי לעבודה.
בהצלחה

שלום אורפז,
מבחינת BMI שהוא 42.9 את עומדת בקריטריונים.
מה הכוונה "לא הלך לך טוב"?
לכל הדעות מצבך הנוכחי לא טוב, אבל צריך לוודא שאת יודעת לקראת מה את הולכת ושעליך לשנות את הרגליך אחרי הניתוח.
אני מאמינה שחששותיך כרגע הן לשוא. דר' ספוז'ניקוב יבדוק את הנתונים ויחד תבררו איזה סוג ניתוח מתאים לך.
רצוי להרגע ולצאת מהלחץ שלא מוביל למקומות חיוביים.
יום טוב ובהצלחה

אני יודעת לקראת מה אני הולכת ואני כול כך רוצה לעבור את הניתוח כדי להשתנות וכדי שיעלה לי הביטחון עצמי. אך כשהייתי אצל הפסיכולוגית היא אמרה לי שהיא חושבת שאני עדיין לא מוכנה לזה ולא יודעת לקראת מה אני הולכת ולכן רציתי לדעת כמה השפעה יש למכתב שהיא נותנת והאם בגלל זה יוכלו לבטל לי את הניתוח?

תראי אורפז, אנחנו חברי פורום לא אנשי מקצוע. אנחנו עברנו ניתוחים או לפני ניתוחים ועוזרים ומחזקים אחד את השני.
אנחנו לא מומחים ולא רשאים לחוות דעות מקצועיות וגם לא יכולים לנבות מה יהיה.
לכי למנתח והוא יחד עם הצוות יחליטו מה הכי טוב עבורך.
בהצלחה ויום טוב

:) יקירתי יש לך הזדמנות להפסיק לעשן.תדמייני שיש לך עשן בקיבה והקיבה אחרי ניתוח עדיין הכל טרי ..

שלום לכולם,
אני עשנתי 22 שנים (היו אפסקות ברהיון והנקה), ואחרי ניתוח ה-פ-ס-ק-ת-י !!!
אפילו לא בא לי. ליתר ביטחון יש לי 3 קופסאות בבית, באוטו ובעבודה, ואני לא נוגעת בהן. לא זרקתי אותן כי אחרת הייתי נוסעת לקנות ומתחילה לעשן באופן אוטומטי.
אבל עכשיו אני רואה את הקופסאות מדי פעם ו.....זה לא מזיז לי ! שישארו איפו שהן כעת ואני לא מתכוונת לחזור להסריח ולהזיק לגוף שלי. למה ? אחת הסיבות - אני לא אשמין בגלל שהפסקתי (כמו היה בעבר) ! זה תומך מאוד ומחזק. מי שמכיר אותי - כולם שמחים ומעושרים בשבילי, כי הייתי היחידה שמעשנת (במשפחה, בעבודה ובין החברים).
מאחלת לכולם הפסקת עישון והחלמה מהירה !

אם העשן לא מפריע לך ואת לא משתעלת את יכולה לעשן.
אבל....למה למה למה?? אולי זו ההזדמנות להיגמל מהסיגריות ולתרום לבריאות.
אני הפסקתי לעשן בשנת 1998 אחרי שקיבלתי התקף לב
למה להגיע לזה???? אם ניתן למנוע!!!

לאחר הניתוח יש סיכון מוגבר לכיבים בקיבה כתוצאה מעליה בחומציות .
עליה בחומציות נובעת מהניתוח והגודל החדש של הקיבה , עישון ואלכוהול . כך שממש לא כדאי שתחזרי לעשן ואם קשה לך להפסיק תנסי להפחית בכמות ולקחת אומפרזול (תרופה שמורידה את יצור החומצה בקיבה )
בהצלחה

אמרתי לעצמי שזאת ההזדמנות היחידה להפסיק לעשן ולרדת במשקל!
והיום תודה לאל אני רחוקה מזה שנות אור .... אחרי 22 שנות עישון אני נקיה כבר 10 חודשים.... הללויה!!!1 פראייר מי שמעשן ולא מפסיק אחרי הניתוח!