פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

שפע של הצלחה מאושרת בשבלך איזה יופי ומקנאה 15 קילו אנירוצה גם חחחח מואה שבוע טוב

זוכרת את ביבי במערכת הבחירות?? ל א מ פ ח ד י ם! לא מ פ ח ד י ם!!!
די עם הפחדים האלה ועם המחשבה שהנה אוכלים ומשמינים.
אני משוכנעת שאם תאכלי נכון ותהיי עם יד על הדופק - הווה אומר - אם הגזמת כמה ימים באכילת כמויות של פחממות וסוכרים. חוזרים כמה ימים לתפריט של הדיאטנית.
אי אפשר לחיות בצילו של חשש. זהו צאי מעולמך השמן וכנסי לנעלי "חזון העצמות".
שבת שלום

אני כל כך שמחתי לקרוא את מה שכתבת, שמחה בשבילך על הירידה היפה ועכשיו אני גם יכולה לגלות שאת אחת מהחברים כאן שתמכו בי גם דרך הטלפון פייס וכל דרך התקשרות אחרת
אז הנה אני שמחה שוב בשבילך והנה עבר חודש אצלי היום בדיוק חודש לא להאמין
צריכות לעשות מפגש
נשיקות וחיבוק ענק
מירית

האמת שכבר לפני מספר ימים היה מותר

זה נורמלי ? או שאני עושה משהו לא בסדר,
הם לא באים בהכרח אחריי אוכל - זה קורה במהלך כל היום....

מה זה אפרת הנו נו נו הזה.....על חצי קילו??? מזכיר לי הורים רצים לטיפת חלב לשקול את התינוק לבדוק עם על 200 גרם או 300 גרם.
דיייי עם השקילות המטורפות האלה. חצי קילו זה עליה במשקל??? אולי שתית יותר, צברת נוזלים באותו יום, ל היתה יציאה ועוד סיבות רבות.
אני מציעה לצאת ומייד מהחרדה הזו שמביאה ללחץ מיותר.נראה לך שחצי קילו בא לידי ביטוי וא קילו??
תישקלי פעם בחודש וצאי מלחץ המשקל. תאמיני לי שתרגישי יותר טוב...תרגישי קל של לחץ נושר ממך
שבת שלום

שולה כל מילה שכתבת אמת לאמיתה .
הפחד הזה של עליה במישקל הוא מחרידדדדדדדדדדדדד.אני נישקלת פעם בשבוע וגם זה יותר מידי את צודקת.
ולגבי החצי קג זה ניראה לי באמת מחוסר יציאותתתתתתתתת
תודה לך שאת פה בשבילינו.
שיהיה שבת שלום

מלמדוד כל רגע את המשקל??
אין בוקר שאני לא על המשקל! ותאמת זה שובר!
אבל אני יודעת שהירידה עוד תגיע....

מאוד מבינה,גם אני כל בוקר על המשקל.בעיה??

יש להיגמל מהרגל זה באופן מיידי. ככה בכלל לא תהנו מהירידה במשקל. כל הזמן תהיו בלחץ ובמתח.
גם תינוק שנולד לא שוקלים כל יום בטיפת חלב.
לשחם את המשקל בארון ולהוציאו פעם בשבוע...באיזה יום שתחליטו שזה יום השקילה. קמים בבוקר....פיפה....ועולים להישקל. תראו איזה הפתעות נעימות תחוו.
בהצלחה

גההבךךךך ולקחת את השאורל כמו שצריךךך צריך ללמוד ממךךךךשבוע טוב את ניראת מדהים כולתמונהפצצההההההה

תודה יפה שלי.
מתי ניפגשות?

תחליטי יום וניפגשהבכיףףףףףףף

בכי משחרר ובכלל מרגש. כי בכי זה רגש....בוכים ששמחים וגם כשעצובים.
שמחתי לקרוא שאכלת היום....אולי בזכות הויטמינים של היומיים האחרונים.....כבר סיבה טובה לגשת ולקחת את מנת הויטמינים היומית.סופ"ש בפתח - מאחלת שיעבור בבילוי משפחתי נעים
להשתמע

כהקטנטונת שלי "פתחה" את הסנטר נתנו לי לקנות את המשחה (ג'ל) וזה עזר מאוד.

אני מכירה משחה נגד ג'וקים, נגד יתושים. אבל נגד צלקות....מוזר!!!!! הרי יש לך כבר צלקות קטנטנות....תאמיני לי שתוך זמן קצר תחפשי אותם....אלא אם החברה שהמציאה את ה"נגד צלקות" בקשיים כלכליים ואת רוצה לתרום לרווחתם שימציאו עוד פטנטים חחחחחחחחחחחח

את לא יודעת כמה אני שמחה שיש לי אותך פה!

היא מצויינת וצריך למרוח אותה כל יום שכבה קטנטנה על כל צלקת. זה בהחלט עוזר ומונע מהצלקת להיות תלת מימדית... וזאת המילה האחרונה במשחות נגד צלקות...
בהצלחה

לי המליצו (וזה יעיל) על שמן חיטה.. קניתי בסופר פארם.. זה מרכך קצת וגם מעדן את הצלקות..

בהצלחה

שבוע נפלא
אורלי

תקראי בשאלות נפוצות יש שם תשובות של מקס ושל הרופאים בנושא הזה.
חוץ מזה את יכולה לחפש גם באתרים השונים. יש מחקרים ויש נתונים.
מידת ההצלחה תלויה במנותח עצמו. עד כמה הוא מפנים את התהליך שעבר. משנה הרגלי אכילה, חשיבה ואורח חיים.
אני חוגגת בשבוע הבא 10 שנים למהפך. עברתי ניתוח מסוג SRVG, שרבים עברו כבר ניתוח חוזר, כי עלו במשקל ולא הפנימו את התהליך שעברו.
אני ירדתי 70 קילו. עוסקת בספורט וחיי היום רגילים לגמרי. ברור לי שאם אתן דרור לחשקים ולא אבלום את סממני ה"מחלה" הטבועים בי....אחזור לסורי עם עשרות קילוגרמים תוך זמן קצר ביותר.צריך להבין - הניתוח הוא כלי, שוטר - הוא לא בא במקום דיאטה, שינוי הרגלי אכילה, פעילות גופנית והפעלת שיקול דעת.
אישית אני שונאת סטטיסטיקות....לי הסטטיסטיקה יש לי 2 ורבע ילדים....אני עדיין מחפשת את הרבע!!!

שולה, תודה רבה לך. אני אמורה להיות בפגישה שבה מספרים ומסבירים על הכל, רק בחודש ספטמבר (בי"ח הדסה הר הצופים), אין יותר מוקדם פגישות. בינתיים אני עוברת בדיקות ואין לי כול כך עם מי לדבר. רופא המשפחה המליץ לי על ניתוח, רופא המנתח (ד"ר בגלייבטר) אמר לי סהייתי צריכה לעשות אותו לפני כמה שנים. אני מתכוננת נפשית וחשוב לי מאוד לקבל תשובות מדי פעם, אבל אין מקום אחר חוץ מפורום הזה. גם אני לא אוהבת את הסטטיסטיקות, אבל מחפשת עידוד שיחמם לי קצת את הלב. שוב תודה על התייחסות !

הייתי מציעה לך מניסיוני : אני התחלתי את התהליך במפגש של הפורום ובאותו הערב החלטתי סופית שזהו זה....גם אני שאלתי כמוך....ואז התחלתי לקרוא את השיח בפורום - ממש קראתי מתחילתו ....כולנו עוברים שלבים דומים בתהליך והשאלות חוזרות על עצמן והרופאים ושולה מיידעים והחברים משתפים בחויות .
לאט לאט הרגשתי שאני יכולה לענות לפני קריאת השאלה...וניסיתי לנחש מה תענה שולה ומה יענה ד"ר מחג'נה ...לי זה תרם המון והגעתי לניתוח בנחישות וללא חשש.
מאחלת לך המתנה נעימה ו...יהיה טוב!

מאוד חשוב לאחר ניתוח זה להיות במעקב הרופא המנתח והדיאטאנית. מנותחים שאינם במעקב ואפילו אם מרגישים טוב ויורדים במשקל הסכוי שלהם לעלות במשקל לאחר שנים הוא הרבה יותר גבוה מאלו שנמצאים במעקב.

שלום דוקטור, אני מאוד מסכימה, וכבר 3 חודשים במעקב אצל דיאטנית - מנהלת פנקס מה אני אוכלת, ירדתי מגבינות צהובות לגמרי, יש עוד כמה דברים ששיניתי. כלומר, אני כבר ממש-ממש צועדת בדרך לבריאות ומרא הטוב! אני מתכוונת להמשיך עד הניתוח, וכמובן - אחרי . אני מאוד-מואד רוצה להשקיע את כל כולי באימונים ספורטיבים ללא חשש מכאבים בברכיים ובגב. תודה רבה על התמיכה !!! אני רוצה לרדת אולי לעט אבל בטוח ומצפה שהניתוח יעזור לי.

כרגע, ד כמה שידוע לי מנתחים את הניתוחים המוכרים לנו: טבעת, שרוול ומעקף קיבה. לי אישית לא ידוע שהתחילו בניתוחים דרך הפה.
נפנה את השאלה לרופאים.

כאת הכתבה אני מכירה ואת הנושא.
פי שכתבתי לך. לא ידוע לי שעושים את הניתוח. עדיין אין מידע מספיק עליו ועד כמה שידוע לי גם דר' אסנת רזיאל לא מבצעת אותו.
תיכנסי לאתר של מלב"י ותנסי לברר איתם

שולה תודה. זה נשמע בכתבה כל-כך מבטיח... נשרמתי להרצאה באסותא ביום ד' הקרוב, אנסה לברר, ואם אדע משהו - אשתף את הפורום. חייבת לציין שהפורום בהחלט נהדר ועוזר מאוד. אני עדיין בשלבי גישוש, אני מסוג הטיפוסים שלפני שעושים משהו - חוקרים הכל לעומק מכל הזוויות, כמו שבעלי אומר - "חופרת". הפורום מאוד עוזר לי להבין ולהתגבש.

ממליצה לעשות חיפוש תחת השם מקס ברנר....יחסוך לך המון "חפרנות" והתחרפנות חחחחחח. תאמיני לי שלא תצטערי.
בכל מקרה אנחנו כאן ותמיד נשמח לעזור.

שבוע טוב וטוב שאת בודקת לעומק יש לי מכיר שעשה את הניתוח וירד רק 8 קילו ב3 חודשים ושוב חזר אליהם בגדול סיוון כול אחד מאיתנו מדבר מהמקון שלו כמובן והצלחה שלו שמי רוזי זבטאני אשמח אם תיכנסי בגוגל תקראי כתבה שלי נותחתי לפני שנה וחצי אשמח לעזור גם בפייס רוזי זבטאני חשיבהחיובית ואחלה שבוע

שלום רב
הפעולה הזו עדיין בחיתולים בעולם ואין מספיק אנפורמציה לגבי ההצלחה שלה לטווח הרחוק.
אינה בסל הבריאות מאחר והינה נסיונית ועולה הרבה כסף.

שיהיה שבוע טוב

מירית יקרה, לך נדמה שמסתכלים בצלחת ובפה...ומי שמסתכל שיהנה.
את תנהגי בטבעיות. תמלאי לך צלחת כאוות נפשך וממנה תאכלי ותטעמי מה שבא לך.
את לא אמורה "לדפוק" חשבון לאף אחד וגם לא הסברים והרצאות - למה את אוכלת וכמה.
שיהיה לך אחלה של ארוע ותהני מכל ביס וריקוד.
ואלה כבר חודש מאז המפגש שלנו
הזמן טסססססססס
פלא שאני כבר מתגעגעת

כן כן כבר חודש מהמפגש שלכם הייתי מאושפזת בדיוק
ויום אחרי הגיע ד"ר מחאגנה לביקור ואמר שהיה כיף
חבל שלא באתי חחחחחחחחחחח אם הייתי באה זה היה שידור חי של משרוול טריה הישר מביה"ח עם הנקז
לא נורא מבטיחה בארוע הבא להגיע יש כמה שאני סקרנית לפגוש
בנתיים תודה על התגובה
אה וחשבתי שאולי תבואי לסדנא שלנו ביום ראשון בנשר אם תוכלי תעשי קפיצה יהיה כיף לפגוש אותך
חיבוק ענק
מירית

היי, נפגשים ביום ראשון....

תקשיבי מתוקה, צריך לשים פפפפפפפפפפפפפס פשוט פס על כל אלו שמסתכלים ושואלים שאלו שלפעמים מציקות מאוד!!

לי גם יש אירוע בעוד שבועיים אני יהיה גם בערך חודש וקצת אחרי.

אני מתכוונת ממש להנות באירוע ולא לתת לאף אחד להרוס לי .

שיהיה לך ביטחון עצמי ושכולם יקפצו.

אוהבת, שוש

נפגשים?? בטח נפגשים נורא נורא נהנתי ביום ראשון שעבר
קצת אולי חשפתי על עצמי יותר מדי (אולי מוקדם היה והייתי צריכה לחכות עם החשיפה) אבל יאללה אולי כי הקבוצה כזו קטנה ואת יודעת מה שיושב על הלב בסוף יוצא החוצה.
הארוע הוא מהעבודה ובעבודה כולם יודעים שעשיתי
וכולם כבר אמרו לי עכשיו נראה מה את אוכלת
זה קצת מלחיץ אותי כי זה לא נעים שמסתכלים אבל אני בטוח יהנה ואיך אמרה שולה שכולם יקפצו.
נתראה ביום ראשון ברור אני מחכה לזה בקוצר רוח
נשיקות
מירית

השרוול ואירועים לא חסרים לי (כולל מפגשים עם חברים ומשפחה) ואני "מצפצפת" על כולם ואוכלת מה שאני יכולה , רוצה ורק עד למצב בו אני שבעה.
אם יש למישהוא בעיה והוא מסתכל עלי ולא משנה מאיזו סיבה אז אני מזכירה לעצמי שזו "בעיה" שלו ולא שלי, כששואלים אותי מסקרנות אז אני עונה בכנות מלאה לטוב ולרע אבל אני בצורה כזו מסננת לי את "הכאב" ראש של מה חושבים עלי או איך אני ניראת להם .

לי יש גם את כל ה"נחמדים" ששואלים כמה נשאר לך לרדת? ואני מסננת אותם ועונה רק למי שבאמת איכפת ממני.

מקווה שעזרתי .

תידאגי כרגע רק לעצמך כי בסופו של דבר רק את חשובה בתהליך הזה!!!

ליאת

אני עודלא עברתי את הניתוח, אבל רוצה להמליץ לך מה לאכול קצת לפני הארוע, כך שתגיעי אליו לא רעבה. זה יעזור לך לאכול בצורה מבוקרת ואחרי ביס השני של כולם. תנסי לא לדבר הרבה על תהליך שאת עוברת ולענות בקצרה : אני מרגישה טוב, הכל בסדר, תודה. בהצלחה !

היי מקסי
עד כמה שזכור לי התופעה ידועה ולא חדשה . שמגיע שלב שחשים רעב ויש תחושה שאוכלים הרבה.
אז ככה: אוכל ושתיה יחד - זה לא חריג. חלק מהמנותחים יכולים לעשות זאת כבר מההתחלה וחלק בשלב מאוחר יותר וגם לא תמיד. זה לא צריך להדאיג אותך.
אם אתה רעב כל שעתיים. תאכל כל שעתיים, אך כפי שאמרה לך היועצת המקצועית - תבדוק מה נכנס לפה. רצוי לא להגיע רעב לארוחה ואז לטרוף ולחוש ברע אחר כך.
אנ דוגלת (מצידי אפילו 10 ארוחות ביום) אבל מנות קטנות ואוכל אמיתי - ולא ג'אנק.
ומזמן לא שוחחנו
להשתמע

קודם כל תדע שאני קוראת הדוקה שלך ונהנת מכל רגע מהרגע שהצטרפתי כקוראת סמויה ועד הרגע עכשיו אחרי
לקחתי ממך המון המון כוח להמשך כי המקרים שלנו די דומים גם אני צריכה להוריד כ-70 קילו והדרך עדיין ארוכה
מקסי יקירי אמרו שאסור לשתות משקאות מגוזים והאם הבנתי נכון ממך שאתה כן שותה האם לא אמרו שזה מרחיב את השרוול
האמת היא שאני אחרי חודש עכשיו ויש לי גם תחושות רעב ולפעמים האוכל נכנס בכמות קטנה ולפעמים כמות גדולה יותר
וגם אני שותה קצת מים אחרי האוכל אבל ממש טיפה כי אני חייבת משהו להרטיב את הגרון
ולפעמים שהביסים קצת יותר גדולים אני מרגישה הרגשת חנק
תראה לפני חודש לא רציתי לאכול כלום ואני מרגישה שעם הזמן יותר אוכל נכנס ואני בטוחה שזה בגלל ששכל שהזמן עובר הגוף מחלים ודורש
לדעתי עצתה של שולה הכי טובה לאכול 10 ארוחות ביום וכל פעם כמות קטנה
בהצלחה
מאוד מאוד סקרנית לפגוש אותך בפגישה הבאה שתארגנו אני באה

היי לכולכם,
ראיתי שכתבת על פגישות... איפה ומתי אתם עורכים פגישות עם חברי הפורום? נשמע לי מאוד נחמד ועוזר להיפגש עם חבר'ה שעברו ועוברים את התהליך.
אשמח לקבל עוד מידע בהקשר.

כרגע אין מפגשים אבל ישנה סדנא בנשר כל יום ראשון בה חלק מהחברים כאן נמצאים בסדנא הזו ולכן נפגשנו
בהצלחה

ומרגישה יותר רעבה וש"נכנס" לי יותר אוכל (כמותית) ולכן זו לאנשמעת לי כבעיה אלא כדבר נוהורמלי לחלוטין .

אני כן חושבת שאולי שווה לבדוק מה מכניסים לפה כדי שהאוכל יהיה מזין ולא מלא קלוריות.

בכל אופן הבנתי ששנה - שנה וחצי מהניתוח עדיין יש ירידה . הירידה הופכת להיות יותר מתונה זה בטוח .
בכל אופן אל תדאג פשוט תשגיח על עצמך.

בשורות טובות...... ליאת

תעבוד על הקיבה שלך ותכניס פרי או ירק שניים לפני האוכל... תראה שזה יעזור לצמצם את הנפח.... נשיקות

מסכים עם לילך!

אני 9 חודשים אחרי הניתוח ומזה מספר חודשים מרגיש בדיוק כמוך, כמויות האוכל גדלו
והצלחת נראת כבר בגודל סביר ולא של "מנותח טרי", כמוך, גם אני לא מצליח להפריד שתיה מהארוחות, ועל כן מנסה להכניס יותר ירקות לתפריט היומי.

......
לכן אין מנוס מפעילות ספורטיבית (אפילו מתונה)....בשבילי זה עובד

בהצלחה בהמשך

אני יכולה לספר שאני רעבה במהלך היום
אולם אם אני כן ניגשת לאוכל אז מדובר בפירור שמשתיק את הרעב
ואני לא רוצה לאכול כלום לא רוצה לגעת בגוף לחשוב על הגוף ולהתעסק בו בכלל
בינתיים אני רק מדברת על כל מה שסביב לו
ויטמינים וכו
אבל בסופו של דבר הכול קשור לקשר שלי עם הגוף
כרגע אני במלחמה איתו
אלימה כמו שנאמר לי
אבל הרעב קיים ואני מצטערת שזו הסיבה שאני לא לוקחת ממך

קראתי לראשונה אותך אנושי כל כך
המורכבות שלך מעידה על הרבה מהאישיות שלך
תודה שאתה חושב עליי
גורם לי להרגיש שייכת

אתמול חגגתי שנה לשרוול, אז אני מחשיבה את עצמי לותיקה (יחסית).
גם אני כמוך מראשית הדרך מרגישה שאני מסוגלת לאכול כמויות גדולות, שוב ביחס לאחרים בשלבי.
גם אני כמוך מצליחה לשתות ולאכול יחדיו.
גם אני כמוך מרגישה רעב וגם לי כמוך הכמויות גדלו.
תמיד עצבן אותי לשמוע על כאלה שאוכלים קצת פתית עם גבינה ונסתמים. שמעתי על כאלה שלא מצליחים לאכול לחם.
ואני מצליחה לאכול לחמניה קטנה.
והכי מרגיז על כאלה שאחרי השרוול לא מסוגלים לאכול מתוק שזה עושה להם רע.
ישנם ימים בהם השרוול נעלם..... ולעומת זאת....
הייתי במלון באילת בשבוע שעבר, כל כך הופתעתי לטובה מהשרוול, אני אסביר.
חשבתי שהוא קצת בוגד בי אם לגיד את האמת.
ואז בארוחת הבוקר או הערב לקחתי צלחת כמו כל אחד ושמתי לי דברים בריאים כמובן.
העיניים נשארו עיניי שמן, העמסתי....
אך כשהתחלתי לאכול מהר מאוד הרגשתי שאין מקום והצלחת נשארה מלאה.
מצד אחד הייתי עצובה , כי רציתי לאכול (ראש שמן), אבל מצד שני כל כך שמחתי שיש מי ששומר עליי.
אז נכון ביחס לאחרים אני מצליחה להכניס יותר.
אני מכירה בנות שהתחילו במצב שלי ואולי אפילו טיפה יותר שמנות והן יותר רזות ממני.
לצערי מקס, אין מנוס מפעילות גופנית....
אני מתעמלת במכון 2-3 פעמים בשבוע.
משתדלת לאכול אוכל בריא לא אגיד שאני לא מנשנשת לעיתים.
ולאחרונה התחלתי ללכת לקבוצת תמיכה.
בקיצור ידידי אין קסמים :)
ואתה רואה אותי אולי אני לא אנורקסית, אבל נראת לא רע...
והכי חשוב בריאה.
אם יש לך שאלות אני כאן.
שרית :)

מה זה נקרא שאוכלים הרבה....ואתם נכנסים לחרדות???
האם לאכול לחמניה זה הרבה?
האם הכוונה שאוכלים חצי קוטג' ולא גקושי 2 כפיות??
בגלל זה אני כל הזמן טוענת שיש צורך עילאי ללכת לדיאטנית ולא להפסיק את המעכב שלה.
אז אנא הסברים. לשתות ולאכול יחד....זה בסדר. לא כל אחד משפיע ליו לאוכל זמן ההפרדה.
תחושת רעב...נורמלי כמו כל אדם נורמלי. לאכול כל 3 שעות

וכשאני אומר שאני אוכל הרבה למשרוול אין כוונתי לחצי קופסה קוטג' !(צחוק בריא ומשוחרר...)
דוגמאות:היום בהפסקת 11 שלי רכשתי קפה הפוך וכריך-לחמניה עגולה גדולה מקמח מלא עם גבינה,ממרח עגבניות,זיתים ועלים.שתיתי את הקפה,אכלתי את הכריך הדשן (מתוך נימוס השארתי שני ביסים להמשך ) ואת המקום שנותר ניצלתי כדי לאכול חצי פרוסה עוגת פרג משובחת.
בסוף חודש תמוז ביקרתי בבית קרובים.הגישו לי שם פירה מבוצל עם כבדים צלויים (אם כבר לאכול בשר-זו ההעדפה שלי...).אכלתי מנה דומה בגודלה לזו של הסועדים האחרים ולגמתי מיץ אננס.חצי שעה מאוחר יותר הוגשו תה ועוגיות חלבה.נכון-שתיתי רק חצי כוס תה ורק עוגיה אחת,אבל נדמה לי שהבנת את הפרינציפ !
אני לא מאלה שמנסות לאכול כל החיים כמו פעוט בן שנתיים עם חום גבוה,והחשש שהעליתי אמיתי.
בינתיים אין הפתעות.אנסה ליישם את הצעתה של לילך לדחוף בהתחלה קצת ירק, שייתפוס מקום בקיבה ואת הצעתה של רותי/הדיאטנית לנהל יומן אכילה.במה שנוגע לספורט-אני עוד מחפש משהו שיימצא חן בעיניי מלבד הליכה מתונה.בינתיים ההצעה המובילה-של פסיכולוג ממלב"י- היא "הליכה לגלידריה" ז"א מסלול הליכה המסתיים ב"פרוזן יוגורט" קטן כתמריץ.
כמו שהבנתם הצעתה של הילה להמנע מקלוריות ריקות לא שבתה את לבי.
"אין חיים מלאים בלי קלוריות ריקות"אבל מי שלא היה שמן לא יבין את זה.

הי מקס ,
התופעה שאתה מתאר אופיינית לשלב בו אתה נמצא , בעיקר אצל גברים סיום הירידה במשקל מגיע מוקדם לפני תום השנה הראשונה לניתוח.. החדשות הטובות הן שיש מה לעשות .
התרחבות קטנה ועליה ביכולת האכילה היא טבעית בשלב זה החלק שלך במשוואה הוא הרגלי האכילה

נכון שאתה יכול לשתות ולאכול יחד , אך חשוב לדעת ששתיה ואכילה בו זמנית - ביס , שלוק ,ביס שלוק - מדללים את המזון ובעצם תורמים לריקון מהיר של הקיבה תוך כדי הארוחה ומאפשרים אכילה של כמות גדולה יותר בכל ארוחה .

שתיה מוגזת חשודה בהרחבת הכיס הקיבתי (יש מעט מחקרים על טבעות ומעקף ,שרוול נחשב לחדש ואין מידע מוכח-אבל למה להשתתף בניסוי??)

מאד חשוב להקשיב לגוף ולאכול כשאתה רעב א ב ל לבחור בתבונה ובאופן מתוכנן מה נכנס לפה . ג'אנק , פחמימות ריקות ומתוקים מגבירים רעב ולכן אתה צריך לאכול כל שעתיים .
אני מציעה לך לנהל רישום אכילה כולל שעות ולבחון ,אילו ארוחות הכי משביעות אותך . בדר"כ הרכבים של פחמימה חלבון וירק עם מעט שומן בריא הם המשביעים ביותר .
עם יומן האכילה תוכל לגשת לדיאטנית שלך - ואולי זה הזמן למעקב צמוד יותר
אחרון חביב - כל מה שמסביב .
לא פחות חשוב : ספורט ,טיפול פסיכולוגי או קבוצת תמיכה לשינוי הרגלי אכילה ובעצם כל מה שאתה יודע שיכול לעזור לך לשנות הרגלים כי חלון ההזדמנויות לירידה במשקל עדיין פצוח בשלב הזה וכי הרגלים טובים יעזרו לך לשמור על המשקל לאורך שנים
בהצלחה רבה

מאד שמחתי לפגוש אותך במלב"י, לאחר שקראתי אותך במשך חודשים. כבר אמרתי לך שאני מאד נהנית לקרוא את מה שאתה כותב, את סגנונך ודרך ההתבטאות שלך.
בכל מקרה אני רוצה להגיב למה שכתבת שאתה מוטרד מהכמויות שגדלו.
אני יכולה לספר לך על עצמי, נראה לי שאתה ותיק ממני בחודש. אני נותחתי בתחילת פברואר.ההחלמה שלי היתה קלה עד כדי כך שכל מה שאכלתי נכנס ללא שום בעיה.
לא סבלתי משום תופעת חנק, צרבת או בחילה כמו שחלק מדווחים.
גם לי נדמה שכעת הכמויות כבר גדלו משמעותית.
אני מופתעת כל פעם מכאלה שנסתמים משתיים שלוש כפיות,אצלי זה היה רק בהתחלה.
כעת אני אוכלת הרבה יותר.
בכל מקרה קראתי את כל התגובות שענו לך, ונראה לי שכדאי לך לאמץ את העיצות.
אולי באמת שווה להתמלא מירקות לפני הכל ואז הכמויות יהיו יותר קטנות בהמשך הארוחה. אני גם שותה המון כמה דק' לפני הארוחה וגם זה אולי קצת יעזור.
בכל מקרה אל יאוש. תקפיד על האיכות של המזון שאתה מכניס לגוף, אבל תתפנק לפעמים במידה עם מה שאתה אוהב. רק תקפיד שלא יהיה יותר מדי ג'אנק...
תנסה פעילות גופנית כמו הליכה מתונה. נראה לי שבסוף כשתהיה יותר ויותר קליל תתאהב בזה גם כן.
אני כבר מאוהבת בהליכה נמרצת באויר הנהדר שיש לנו כאן במטולה.
אתה מוזמן גם כן.
שבת שלום, ואולי גם להשתמע מתישהו...

יש תקופות כאלה שבאמת הפה לא ניסגר רק אל תלך ותנשנש בקבוק מיםלידך יקירי זה עובד ממלא את הקיבה ותנסה להיות עסוק כמו שאתה יודע נכון זה לא קל לנו מבינה צריך להגיע ליע והכי חשובזה שאתה בירידה לאט ובטוח שבועטוב יקירי

על המילים החמות.
מישהי התגנבה היום עם שאלה כמעט זהה-פשוט לא טרחה לקרוא את העמוד האחרון של הפורום.ברור מכל מקום שזו בעיה נפוצה-אפילו אצל "ילדי הפלא" שהורידו 50-60-70 קילו.כדאי לחשוב על קבוצת תמיכה לאלה שמצויים בשלב הקשה הזה,ששבוע שהורדת בו 200 גרם-ולא דרכת במקום- נחשב להישג !
לפני ימים אחדים נפגשנו, יעל ואני, בקבוצת תמיכה במלב"י-חבר'ה עם וותק של 6-7 חודשים.התלונה הכי נפוצה בקרב המשתתפים:בחודש האחרון דורכים במקום (או הורידו 200 גרם ).אצלי-בגלל הבעיות המוכרות לקוראיי הנאמנים-זה חתיכת מלחמה !
כי אם מטבעי הייתי נוטה לספורט,ולאוכל מועט,מזין ונטול פינוקים-עודף המשקל לא היה פוקד אותי.בחודשים הראשונים השרוול עשה את העבודה.בשלב זה חייבים לקחת את המושכות אם רוצים להצליח.

לאחרונה אנחנו שומעים יותר ויותר על ניתוחים חוזרים אחרי טבעת. תלוי בסוג הניתוח שיש לך.
אם מדובר בטבעת שוודית מתכווננת ניתן לשקול ניתוח שרווול, תלוי במצב הכללי. אחרי ניתוח SRVG טבעת קבועה וסיכות ניתן לעשות רק מעקף.
במידה ואת בקריטריונים כפי שציינת אין בעיה לקבל התחייבות.
אם דר' קוריאנסקי המליץ על ניתוח חוזר (מעקף) כדאי לך לשקול את הצעתו. הוא מנתח ותיק בתחום עם ניסיון רב,
החלמה לאחר ניתוח היא מאוד אישית, גם כשזה ניתוח חוזר. סביר להניח שההתאוששות שונה בניתוח חוזר אבל לא בהכרח.
עם BMI 46 אני לא מבינה מה ההתלבטות.??? אם תדפדפי בפורום תראי שיש הרבה מטופלים שעברו ניתוח חוזר. חלקם מעקף וחלקם שרוול.
בהצלחה

את רושמת שירדת 18 קילו. אם זו ירידה בחודש - זה המון, אולי יותר מידי ואם זו ירידה בחודשיים - זו ירידה נהדרת ומאוזנת. קשה להבין מדבריך תוך כמה זמן ירדת.
את צריכה ללכת לדיאטנית ולקבל ממנה תפריט מאוזן שמתאים לך ולגילך.
אי אפשר להתאים תפריט בהתכתבות.
שיהיה לך בהצלחה בהמשך

אני אחרי 5 חודשים עם ירידה כזאת .... זאת לא מלחמה זאת דרך חיים... תהני מהדרך .... ו 18 קילו בחודשיים זה מ ד ה י ם בכל קנה מידה... תמשיכי בדרך אני בטוחה שעד נובמבר את מפרסמת תמונה שלך דוגמנית.... מחכה

תצלצל לבית חולים זיו ותתיעץ עם אושרת הדיאטנית
על איזה מוצרי חלב אתה מדבר? גבינות או חלב ניגר כמו יוגורט אשל או חלב נקי?

יוגורט דנו8נה קוטג

אי סבילות ללקטוז נפוצה אחרי הניתוח.
אפשר לצרוך רק מוצרי חלב מותססים (יוגורט,ריוויון וכיו"ב )
ואפשר לקחת עם האוכל לקטזין-אנזים שמסייע בפירוק סוכר החלב

היי עידן. אני מה זה מבינה אותך ! אומנן אני רק בתחילת הדרך (בדיקות לפני ניתוח), אבל לקח לי 3 שנים להשלים אם עצמי שמי שהוא יחתוך לי את רוב הקיבה האהובה והבריאה שלי, ואני לא אוכל לאכול את מה שאני אוהבת (לפחות כמה חודשים הראשונים). מחשבות האלה גורמים לירידה במצב הרוח שלי. אני טיפוס שמח, אופטימי, לא חסר לי כלום בחיים - 2 בנות חמודות, בעל אוהב אותי כמו שאני....אבל עוזר לי להתמודד עם הלחצים - זה שאני מבינה טוב-טוב דבר אחד : אם לא ארד במשקל (אני לא נראת שמנה, קצת מלאה) אז יש סיכוי שאני פשוט לא אזכה לראות את הנחדים שלי, כי עוד מעט יבואו סכרת, גיפרטוניה (לחץ דם גבוה) ואני פשוט אלך.....אז החלטתי שדי להנות מהאוכל הטעים (אני נהנת מהטעם ולא מהכמות!), אבל לא ממש בריא לי, ובמקום זה אני אתחיל להנות מבגדים, ספורט, אנרגיה....לא חסר בחיים ממה להנות!
עידן, את כבר מאחורי! תגובה שלך טבעית לגמרי ! תחזיק מעמד, תביט בתמונות כאן בפורום, אף למלא, עוד יום, עוד שבוע, טעם יחזור, תתחיל לאכול קצת יותר דברים, ותרא את העולם בגוונים אחרים, יותר בהירים. אני אשמח לקרוא כאן על המצב בעוד שבוע ! הרבה בהצלחה !!!

תודה על התמיכה, אני באמת מקווה שזה רק סימפטום שך התחלה...

תאמין לי - זה עובר!
ההרגשה המוזרה הזאת, והטעם הנוראי בפה, ההרגשה המוזרה על השיניים, ה-כ-ל עובר...
או-טו-טו תגיע לחיים קלים בהרבה ממה שהיו לפני הניתוח-
אני שלושה חודשים אחרי וממש חיה רגיל לגמרי ואפילו יותר טוב מלפני הניתוח...
זה לוקח זמן - אבל עובר...
בקשר לבחילות- אצלי אני הבנתי שזה נגרם לי מהצרבות ומזה שלא אכלתי כל שלוש שעות... אז הבחילות מככבות, אז אני ממליצה לך - קודם כל לקחת לוסק ולא להפסיק (כמובן בהתאם להמלצת המנתח), והכי חשוב- כל שלוש שעות לאכול... אפילו משהו שיא קטן, לפחות עד שהגוף יבין שהוא אמור לשנות דברים שהכיר עד היום... זה ממש יעזור לך
אז בהצלחה בהמשך,
וברוך הבא לחיים החדשים שלך :)
איה

היי,
אני בדיוק הייתי כמוך... תושות גועל בפה, בחילות נוראיות, לא יכלתי אפילו לשתות מים, הקאתי תה מיליון פעם והכי חשוב הייתי בדיכאון נוראי... היום אני חצי שנה אחרי והכל חזר לקדמותו...
אני אוכלת הכל טועמת הכל מנסה מאכלים ורואה מה יושב לי טוב ומה לא... הכל מעולה מצויין וזה יגיע גם אלייך... סבלנות הכל עובד ועובר... :)

אתם כנראה צודקים כולם ואכן מילת המפתח היא סבלנות. העניין הוא שעשיתי כבר דיאטות בחיים ואף אחת לא הייתה קיצונית כמו המצב עכשיו. ידעתי אז לצנזר באוכל אבל לרמה של נניח 40% ממה שאכלתי כאדם שמן שלא מחשבן. במצבי היום אני אוכל אולי 5% ממה שאכלתי ובגלל זה זה קצת מבאס. אבל כמו שרשמת- סבלנות (גם זה משהו שצריך לרכוש בחיים של אדם רזה...).
בכל מקרה- הרבה תודה על ההתייחסות :-)

היי עידן. אני מתארת לי עצמי כמה קשה לך עכשיו. ואני מבינה אותך. אינני יודעת עד כמה זה יכול לעזור (העצה שלי) אבל מה זה משנה מה אוכלים אנשים אחרים ? מה זה משנה מה אתה רגיל לאכול ? חשוב רק דבר אחד - מה אתה מכניס לגוף שלך בכדי לחיות ולא למות מסכרת, לחץ הדם גבוה וכדומה. חשוב מאוד לדעת שתוכל להכנס לחנות בגדים ולקנות מכנס קצר או בגד ים יפה, ולא בצורת מצנח ענקי.חשוב שתוכל להתאמן בחדר כושר או לרוץ בלי כאבי גב וסכנה למפרקים. וסוף כל סוף - מה, לא מגיע לך להיות חתיך? לא מגיע לך להנות בבוקר כשאתה מסתכל למראה? אתה צריך לנפנף ביד לחיים הקודמים ולומר לעצמך - אני עידן החדש. בהצלחה, תחזיק מעמד, עוד מעט נרא את התמונות שך לפני ואחרי !

אנחנו כבר מחכים להצקות שלך, כי הכי הכי נהנים להציק חזרה
יום טוב ובהצלחה