פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

כל הכבוד הבאת את תמצית הדברים והם נוגעים לחששות שלי . תמשיך להצליח

ובהצלחה בהמשך הדרך

ישר כוח !! חזק ואימץ ! זאת באמת גאווה ישראלית !

מקסי דחוף לקרוא את היומן של גל!!!!!!!!!!!!! (בפקודה)

גלללללללללל - 22 קילו בחודשיים (חצוף - עוד מעט כולכם יותר רזים ממני..:) )
מה אוסיף על מה שכבר נאמר על ידך? כל מילה מיותרת.
מקווה שיהיה לך זמן עכשיו לעודד את החברים "בדרך" שעדיין מתלבטים או חוששים ואת אלה שאחרי שיש להם שאלות ותהיות.
אז להשתמע ומקווה שבמפגש הבא שיהיה נכיר אותך .
שולה

כמו שכתבתי לפני חודש בערך,לבשתי חולצה XL כשבגין היה ראש ממשלה (אני מניח שהוא לבש מדיום).גל עושה רושם של בחור מאד רציני ונחוש,אבל הוא בן 27 ודגדג את ה-120 קילו מלמטה כשהתחיל את המסע המרשים.
אני סוחב עליי שכבות של שומן וותיק ועקשני,וגם ההרגלים הרעים שלי היו מגובשים כבר כשאת גל האכילו בטכניקת ה-"אווירון".
שבועיים אחרי הניתוח גל יצא למסע רגלי בגליל והרים משקולות בחדר כושר.את רואה אותי שם כשאת עוצמת את העיניים?אפילו LSD לא מוביל להזיות מטורפות כאלה!

מה אתה מקשקש עם הגיל של גל ועם המשקל שלו????????????
הרשה לי לזכירך מצבי היה "על הקרשים":
1. הייתי בת 51 שעברתי את הניתוח (אתה בינואר תהיה בן 50)
2. שקלתי 133 קילו שהתפזרו על 153 סנטימטר שזה בערך 220 קילו אם נשווה לגובה שלך.
3. אחרי התקף לב, צינתור, בלון, דום נשימה, לחץ דם, כולסטרול, אסטמה.

הורדתי 70 קילו, שוחה כל יום שעה וחצי, לובשת מידה מדיום או 42. שומרת על ההישגים כבר מעל 9 שנים.

אז....חסל למצוא תירוצים וחסל סדר הורדת מוטיבציה!!!!

אני חפרנית לא פחות ממך ובנוסף...זוכרת ולא שוכחת!!!! כך שכל מה שאתה היום כותב שכביכול עליך לא יעבוד, לא ישפיע, לא מעניין וכו' וכו' וכו'..... לא יעמוד במבחן המציאות בעוד שנה כשסוף סוף תהיה אחרי הניתוח ופחות עשרות קילוגרמים.

ואההההה WOW - איזה כייף לכתוב למשהו שמכירים ולא לדמות וירטואלית.
מקסי, העיקר איך מתקדם מסע הבדיקות והדייטים עם המנתחים???
מעריצה נצחית שלך
שולה

מקס -
אתה לא זקן - צא מהסרט , אתה פשוט חושב שאתה זקן בגלל המחלות שהגיעו עקב המשקל.
אני אומנם לא בגילך אבל היו לי הרבה מהמחלות אותם תיארת בפגישה.
הייתי במשקלך, וגם אני לא רץ לעשות טיולים בהרים אבל אני כן הורדתי כ- 35 קילו ומרגיש נהדר.
גם אתה תוריד, וגם לך יעלמו רוב או כל המחלות ואתה תראה שתהיה בן אדם חדש.
זה שגל נכנס לניתוח עם פחות משקל לא אומר כלום, הרי כולנו שונים במקצת במימדים אבל לכולנו אותה הבעיה.
כמו ששולה אמרה - אם היא עשתה זאת - כל אחד יכול- וזה נכון, הוכח ומוכח.

מצטער... הייתי חייב להגיב :)

אבל שולתנו עם הנתונים המפורטים מעלה,נעמי עם 60 BMI,או יניב עם 165 קילו הם נקודת ייחוס יותר רלבנטית.גם המרואיין הראשון שלי,ששקל 170.הבעיה שלו שהוריד בערך 50 קילו (בשנה ורבע)ונתקע.120 הרבה פחות מסוכן מ-170,אבל זה לא החזיר אותו אל חברת האנשים ה"רגילים".
אני יודע שאתם מחכים בשקיקה למבצע היומולדת שלי-שקדימון לו פורסם בשבוע שעבר.אני לא רוצה להפריע לכם לגבש את הניחוש הזוכה (ולזכות ב-20 ספרים שחלקם שווים ביותר) אבל לפי הספרות-אם ההפחתה במשקלי תהיה ממוצעת-אני צפוי להפחית 37 קילו בשנה הראשונה.אם כך יקרה (וייעלמו המחלות) אהיה המאושר באדם,אבל עדיין אקנה בגדים בחנויות של שמנים-לא בקסטרו ולא בפוקס ואפילו לא בפולגת.
אבל למרות כל החששות-אני אופטימי-רק לא באופוריה! אחד ממחנכי-איש מודיעין וותיק-טען שבחלק הזה של העולם, אפילו אופטימיות היא התנהגות לא אחראית.בעניין הזה הלכתי רחוק הרבה יותר ממורי ורבי

יומן מסע קדם ניתוחי מהבוקר-10 ס"מ דרומה בדף זה.ביקשתי כבר מאחותי,שכאשר אגמור את הבדיקות,תכין לי "בוק" עם חוצצים,אחרת המנתח והמרדים לא יימצאו שם את הידיים ואת הרגליים,ויבקשו שאחזור על כל הבדיקות!

למה אתה עושה זאת לעצמך? כל כך פסימיסת, כאלה חשבונות של העתיד, אתה גבר צעיר שיש לו בעיה אחת ועיקרית, כל היתר מסתדר, וזה כמו שכולנו יודעים על בשרנו, וזה המשקל המחורבן, ויש תודה לאל דרך להלחם בו, וצריך כל כך לשמוח, כי לא ידענו מזה (לפחות לא אני) שאפשר לחיות גם אחרת, מקס תאמין לי שהחיים פתאום שונים, אתמול בערב מוצאי שבת שאלתי את בני אם הוא רוצה אורחים, והלכתי לשער, בעלי היה בשוק, מה לא לוקחים את האוטו, ונעמי הלכה ברגל והיה כל כך נעים, והמשקל עוד די כבד, יש עוד הרבה להוריד, אבל האופטימיות ו-21 קג עושים טוב לנשמה, כמה יפה היה לראות את בני במרפסת עם נכדי לא מאמינים למראה הסבתא שצועדת. מקס חבל על כל רגע, וכמה שולה שלנו היתה חכמה שאמרה זהו עושים את זה בגיל 51, ותודה לה כל יום שאמרה לי מהר, אל תחכי יש לך בטוח פרטי, תעשי את זה היום ולא מחר!
אז מקס, החיים כל כך יפים, אני לא רוצה להיות דוגמנית, אני כבר פעם כתבתי לך, אבל רגליים יותר קלות וגוף שאפשר לשבת אתו על כל כיסא ולא להרגיש שהגב נשבר, זה חלום שעומד להתגשם, כי פתאום יש תקוה ומרץ, ואף אחד לא יקלקל לנו את האופטימיות הזו, ובגלל זה אנחנו פה אחד לשני, כל טוב. שלך נעמי

אני תמיד מתרגשת ממך מחדש ו- WOW WOW WOW איזה כייף שאת אמיתית ולא וירטואלית ואני גאה שהכרתיך אישית.
היום נתתי את הטלפון שלך למשהיא שפוחדת/מתלבטת בגלל הגיל.
כך שתצפי מחר לטלפון.
מאחלת לך לילה טוב והמשך שבוע נפלא
שולה

תודה, אבל אני שוב חוזרת, זה בזכותך, ואני לא שוכחת, ואנחנו חייבים לעזור לכל אחד להבין שיש פתרון, וחבל על כל דקה, אפשר לחיות חיים כל כך יפים ולא לחלום, ולומר מחר, תודה לך. ההרגשה כל כך טובה, כל יום מוצאים עוד שינוי ועוד פתרון לאוכל, ופתאום יש כל כך הרבה מרץ.
לילה טוב, נעמי.

וזה די משונה כי חשבתי שכושר הביטוי שלי נאות.אעשה נסיון אחרון:מעולם לא הייתי בדכאון עמוק בגלל משקלי,וגם לא חשבתי שום דבר רע על שמנים.בהרבה מובנים הם עולים על הצנומים.מה לעשות שההשמנה רעה לבריאות ומקשה את החיים!
יש אנשים שהחיים ומצב הרוח שלהם נעים בין 0 ל-100.אצל אחרים האורגזמה הכי מסעירה בחייהם היתה מקבלת אולי-בדוחק-72.אני מעולם לא הרגשתי אפס ולכן אני חותר להגיע ל-שמונים,ואם אפשר גם להשאר שם!(לא ל-80 קילו,לא לגיל 80 אלא לרמת אושר).
הבעיה שכאן בפורום "אופטימיות זהירה" לא מתקבלת בעיין יפה.או שאתה מת ח"ו או סובל מדלף או דימום ושאר צרות(ויש ביקוש כאן לסיפורים האלה),או שאתה מסתובב עם חיוך גדול ואושר עילאי,כמו דייר אשראם בהודו ,בין מדיטציה למסיבת אסיד,ולאחר שגילה את סוד האושר הנצחי.מבחינתי-יש לי כאן פרוייקט של הפחתת סיכון בריאותי,ושיפור איכות החיים.כל מה שמעבר לזה יהיה הפתעה נעימה.
הפילוסוף וולטייר-ללא ספק בחור חריף-אמר שכדי להיות מאושר צריך שהאדם יהיה טיפש,בריא בגופו ואגואיסט,ואם אחד מאלה חסר-לא ייזכה לכך.
מסתובבים פה אנשים חכמים,לא בריאים (או לפחות היו כאלה) שמקדישים הרבה מזמנם כדי לעזור לזולת.אם וולטייר צודק-אין כאן אחד שהוא מאושר באמת.
וכשאני אומר:"אופטימיות זהירה" מנסים לחנך אותי מחדש.
אנא מכם-תרפו!

גל סחתיין על התוצאה היפה :)

מקס היקר
אני מבין שאתה גדול מאוד ובעל כישרון כתיבה וביטוי עילאיים אבל מה עם קצת אמונה?
מה עם קצת בטחון עצמי :)??

אל תדאג את הניתוח יאשרו לך ואת התוצאות אתה תשיג כמו כולנו ותהייה בעוד שנה מהיום ב"ה דוגמא לכאלו שנמצאים בדרך או תקועים.

חחח וגם לכמה שאפות חחח

מי שמאמין לא מפחד .....

דע מה אתה רוצה ,דע באיזו דרך ללכת,ותגיע ליעדך הנכסף

בהצלחה

תפסיק לחשוב על דלף ודימומים אלו מקרים דיי נדירים

ואם עושים מה שאומרים לך באמת שהכל נראה טוב יותר

משע ידידי אני מזל עקרב

אצלנו הכל זה שחור או לבן אין אפור ואין צבעים.

אז במקרה של השומן אני בוחר תמיד בלבן

חחח גם כשהייתי שמן בחרתי בלבן אבל אז זה היה צבע השומן שלאכלתי

לאמשנה.

בכל מקרה אני בוחר להאמין שיהייה טוב

משדר טוב לעצמי ולסביבה ומקבל טוב


קרא לזה חיוך אידיוטי של אשראם סבבה

זה עדיף על פסימיות

ומזה לא נרפה.:)

טוב אוליי אם תבקש יפה:)

יאללה רבוטה רבותיי

מקסי ידידי,

רקע עובדתי

כשהתחלתי את המסע גירדתי את ה130, כשנכנסתי לניתוח הייתי באזור 125 - דיאטת החלבונים המפורסמת. שבועיים אחרי הניתוח גל יצא למסע רכוב בהריי הגליל וטיול רגלי בשמורות הטבע שמיועדות גם לאנשים על מוגבלויות, לא הרים משקולות בחדר כושר אלא רק עשה הליכון (משקולות הוא חזר להרים אחרי חודש - אחרי אישור המנתח ובמתינות). הסיפור ההוא סופר כדי להמחיש שהניתוח הוא לא קשה במיוחד ולרוב אחרי זמן מועט כבר חוזרים לתפקוד יחסית מלא.

השומן שלך ותיק יותר - אמת, עקשני יותר ? אני בספק... את ההרגלים הרעים שלך, גם אני הספקתי ללמוד בשנותיי הלא רבות. אני הוא האחד שההורים שלו האכילו אותו בטכניקת האווירון נקניק שרוף ובורקסים בתנור לארוחת בוקר, כל הילדים בבית ספר קינו בי - כי אני הוא האחד שההורים שלו שלחו אותו לבית ספר עם פיתה מלאה בשוקולד עם סוכריות עליו, ולא אני לא מתכוון לשוקולד למריחה, אלא שוקולד שלם מלא בסוכריות צבעוניות,
אין מה להגיד חיי הילדות שלי היו טובים ודאגו לזה שאני יהיה שמן כל חיי. ולא, אני לא מאשים את הוריי כלל, החל מגיל צעיר זה בהחלט עובר להיות אשמתי בלבד.

הלכתי

שומן אם כל היותו עקשני - הוא ניתן להורדה. גם עם ההרגלים הרעים שלך, כן, אני רואה אותך שם! בקצב שלך, אבל אני רואה אותך שם. דבר ראשון - אתה תרד, לא תהיה לך ברירה, מי שלא אוכל יורד. כל אחד עם הקצב שלו ומערכות הגוף הדפוקות שלו.
התקווה הגדולה שלי היא, ובגלל זה אני בכלל כותב את ההודעה הזו, היא שאם ירידתי המשקל הראשוני , כמה חודשים אחרי הניתוח, הפחתת השומן תדליק אצלך איזה ניצוץ של התלהבות לרצות לרדת יותר ובכך להתגבר על חלק מההרגלים הגרועים שלך, ואז אולי באמת תצליח לשלב גם מעט ספורט, מעט בהתחלה, הרבה בהמשך.
הסיבה שאני הלכתי לניתוח היא - שאני רוצה לרוץ עם הילדים שלי ולהנות איתם, אני בטוח שגם לך יש דברים דומים שאתה רוצה לעשות...

חשוב שתיקח במשוואת הניתוח האופטימיות הזעירה שלך את העובדה שכן, כולם מרזים, חשוב שתזכור גם לשמור על זה, זה לא כזה פשוט.

סיכום

לא צריך לקחת את לוסי והיהלומים בשביל להגיע למצב מצוין. אתה תגיע. אני בטוח.
פרוייקט הפחתת הסיכון בריאותי ושיפור איכות החיים הוא מצוין ואופטימיות זהירה זה דבר בריא - אבל לא בריא כמו לעשות את הניתוח ולרדת במשקל. זאת עובדה.
תעשה את הניתוח וצא לדרך חדשה. אנחנו נהיה פה בשביל לתמוך בך.

מקסי, שיהיה בהצלחה, ואל תשכח לשלוח הודעה כשתגיע לעולם של לוסי ויהלומים בלי להכניס כימיקלים לגוף ולבקר במדינות שלעיתים נדמה שיש שם יותר אנשים קטועי גפיים מאנשים שלמים ותלבש מידת XL של איזה חברה שתהיה יפה לטעמך.

אני כל כך שמחה בשבילך כי אתה לקחת את חייך בידך והנה התוצאות, כל הכבוד!
אנחנו בחיים חדשים. נעמי.

תודה לכולם על הברכות.
כייף לרדת :)

אני 6 ימים לאחר הניתוח ומרגיש חלש, ולכן קצת קשה לי לחשוב על הליכות וספורט... אבל לאחר שקראתי את שתארת ואת השינוי שמתחולל בגוף כבר אחרי חודש.. אני כבר מחכה בקוצר רוח להיות שם.
בכל מקרה, ברכות על השינוי שאתה עובר ובהצלחה בדרך לקלימנג'רו

אפי

לא קיבלת תפריט כשיצאת מבית החולים ?
אני לא ממליץ קציצות בשלב זה, חכי עם זה עוד שבוע - שבועיים.
תנסי דברים רכים. פירה, דגים וכו...

שלום אפרת
את יכולה להוסיף למעדנים למינהם גם גבינות לבנות, מלוחות וכל מ שאת אוהבת מהגבינות הרכות.
כמו כן ניתן לבשל מרק ירקות ולרסק את הירקות, ניתן לאכול פירה (לערבב עם פירה גבינה מלוה יאמי יאמי). אפשר לאכול ג'לי לקינוח ואיך ליאור אומר להתפנק בקרטיב.
לא לשכוח כמובן שיש להרבות בשתיה בין הארוחות.
בתאבון ובהצלחה

שלום לך,
אני יכולה לציין לפחות שני "חסרונות" ממשיים לניתוח מעקף קיבה וניתוחי קיצור קיבה בכלל:
1. ירידה במשקל ושמירת ההישגים לטווח ארוך.
2. סיכוי לריפוי הסוכרת ואו להטבה משמעותית במצב הסוכרת והגעה למצב מאוזן.
סביר להניח שאם דר' אסנת רזיאל המליצה לך על ניתוח מעקף קיבה - זה הניתוח המתאים לך.
תוכלי ליצור איתי קשר טלפוני ואתן לך מספרי טלפון של אנשים שעברו ניתוחים בגילך ואף מבוגרים יותר ותוכלי לשמוע ממקור ראשון על איכות החיים אחרי הניתוח.
בכל מקרה - בהצלחה ולדעתי קיבלת החלטה נכונה.
שולה

שלום דנה
דר' סקרן כירוג בכיר ומומחה בניתוחי קיצור קיבה
בהצלחה

וציפת הדרים-זה מה שאמרו לי.כנראה מיץ מסונן אפשר-ממה שאפשר לעשות מיץ

אפרסמון,פופקורן,רימון

מקסי היקר, מזל שהניתוחים לקיצור קיבה מוגדרים כ"ניתוחים מצילי חיים" והם לא נועדו לאנשים בריאים - אלא לחולים שאחרי הניתוח יוצאים ממעגל המחלות למעגל החיים הטובים.
כמה אני רוצה שחודש ינואר כבר יגיע!!!!! למרות שאזדקן בעוד כמה חודשים :)
שבוע טוב
שולה

ראשית עצם העובדה כי הכשרתך מקנה לך ידע משפטי נרחב ואתה עלול לתבוע את כל הבא ליד במקרה ותרצה או תצטרך אינה צריכה להפריע לך לקבל אישור לניתוח המיוחל.
אני חושב שאתה צריך לשים בצד את כל החששות שעוברת לך בראש בעניין אי אישור הניתוח. אני בטוח שתקבל אישור מהסיבה הפשוטה כי אתה זקוק לניתוח על מנת להמשיך בחייך. אי קבלת אישור לניתוח לאדם שעומד בקריטריונים נשמע לי לא הגיוני ולא אנושי, גובל בפגיעה בזכויותך כאדם שמן.
לכן אני מציע שתגש לכל הבידקות שמפילים עליך, זכור נא כי ככל שלרופאים יהיה יותר מידע על מצבך הרפואי כך יהיה להם קל יותר לנתח ולהרדים אותך.
הכל לטובתך, על מנת שתעבור את התהליך בזריזות וביעילות.
ולסיום הערה קטנה, אני מסכים איתך במאה אחוז, אדם שעובר את הגבול ממספרי השלושים במדד ומגיע אל מספרי ה -40 חייב לחשוב על שינוי חיים, ואחד מהם הוא בהחלט האופציה הכירוגית.

קבעתי לפני שעה קלה אקו וארגומטריה ליום הצהרת בלפור (שניים בנובמבר) ושבועיים אח"כ מפגש המשך עם הקרדיולוגית
ובאמת ובתמים אני רוצה להקל על המנתח והמרדים להעיר אותי בריא ושלם ,שנאמר:"הצלחתם-הצלחתי".אפשר להגיד שאני עושה סקר מנהלים מורחב לרגל יום הולדתי ה-50-יותר בדיקות ורופאים מהצ'ק-אפ הסנדרטי ופרוש על 10 "סשנים" לפחות

לא עוד:"יום הצהרת בלפור"

מעתה ייכתב: "יום ההולדת של דני"

ואיפה אני אחגוג את יום ההולדת?? - באשפוז אחרי הניתוח...
הילדים הבטיחו לבוא לחגוג לי עם בלונים ועוגת שוקולד.

לפני אמא שלי ביום ההולדת... מה שלומך? מתרגש?
מה עם ליאורה ? יצא או לא יצא .... שתף ממעמקי הרגשות מה עובר עליך באוטוטו...

נראה לי שהחגיגות בצפון פגעו לך בראייה....

דיווחתי על היציאות של אלונה , מייד כשזה קרה - פה בפורום!!!
את מדלגת על הודעות שלי?
ואת קוראת לאישתי בשם אחר? מה ? החלפתי אישה ולא סיפרו לי? חחחחח

אלונה מרגישה נהדר עם 16 ק"ג פחות ב- 6 שבועות - את יכולה לקנא , כן כן....
תגידי את זה לחגי....

טוב, תדביקי פערים - ורק אז נרשה לך להתבטא פה בפומבי...
את חסרה לנו, אז יאאלה.....

בהזדמנות הקרובה תתקשר אלי... איבדתי את המספר שלך...

אתחיל מהסוף :
את לא צריכה להגיע למצב שאת רעבה ןלהתענות : את רעבה - תאכלי .
מותר לך לאכול מעדן , מותר לך לאכול ג'לי למיניהם ( אבל לא כאלה עם חתיכות פרי ) , ממליץ גם על קרטיבים - לאכול לאט לאט כל 3 שעות , וכמובן לשתות הרבה .
הכאבים יחלפו ממש בקרוב , אם זה מציץ תתיעצי עם הרופא על משכחי כאבים שיעזרו.

בהצלחה
ליאור

את לא הראשונה ששמעתי שזה קורה לה (לי אישית זה לא קרה).
יש כל מיני תרגילי נשימה שניתן לעשות, (כולל איזה משחק מוזר עם כדורים) להרים את הידיים לצדדים ולנשום לעומק (קצת כמו ציפור)
לא יודע איפה נותחת, אבל תנסי להתייעץ עם הרופא שלך או אחד המטפלים שם.

תודה על העצות , קניתי ארטיקים עכשיו אני מקווה שזה יעזור

יש כאן בפורום בני גילך שעברו ניתוח, אני לא בטוח אם יש בינהם כאלה שעברו מעקף.

מי ייעץ לך שזה מה שאת צריכה?

קבלתי מדר אסנת רזיאל, בה"ח אסותא

קטונתי מלייעץ תחתיה..

אומנם אני לא בגילך אבל עברתי מעקף קיבה.
אשמח לתת לך פרטים אם תרצי גם בטלפון (המספר נמצא אצל שולה וניתן לפנות אליה ולקבלו).
תוכלי גם לעשות חיפוש בצד שמאל למעלה ותחת השם שלי תראי את כל מה שעברתי בתקופה הראשונה אחרי הניתוח.

בכל אופן מאחל לך הצלחה בדרכך החדשה.

לגמור את החודש?חלקם אפילו עובדים בקופ"ח דרך הביטוח המשלים.
דמיון מודרך,פרחי באך וארומותרפיה הן ההצעות הטובות ביותר שלי מבחינת הטכניקות.
אין המלצות ספציפיות למטפלים.תצטרך למצוא אותם בעצמך.מעריך שלא תצטער

שלום הילה,
אני שמחה שהיינו לך לעזר ומקווה שגם בהמשך נוכל לתרום. מברוק על הירידה היפה.
לגבינות שאת אוכלת ויכולה לגוון מתוקות מלוחות ורגילות, מעדנים מכל הסוגים רק ללא חתיכות פרי, את יכולה להוסיף - ג'לי בטעמים וכמובן ארטיק שאת יכולה להרשות לעצמך ל- "good time". תנסי מעט פירה מעוך היטב עם גבינה.
בתאבון
שולה

תודה על התגובה המהירה.

למשפחת המשורוולים.
אל תדאגי, התקופה המשעממת של הכלכלה הנוזלית/רכה עוברת מהר. נכון שקצת משעמם, אבל המחשבה על הק"גמים הנושרים מאד עוזרת, נכון?

תמשיכי כך ותראי איזה כיף זה.

דוד

בשעה טובה שחזרת למשפחתך והתחלת בחיים חדשים, אני מאחלת לך בהצלחה, נעמי.

את 5 ימים אחרי הניתוח ועדיין ממש ממש בהתחלה. הגוף עדיין בסטרס של ההרדמה והניתוח עצמו. אל תשכחי שאת רק שותה ולא אוכלת. לכן מומלץ לנוח הרבה ולהרבות בשתיה עד כמה שניתן. לגימות קטנות במהלך כל היום. אני חושבת שאת יכולה לאכול ג'לי ומרק צח. ועוד יום לעבור לכלכלה רכה של מעדנים וגבינות.
אם תחושי חולשה שלא עוזבת אותך תפני לרופא.
בהצלחה בהמשך ותמיד נשמח לעזור
שבוע טוב
שולה

לא הבנתי אם את הולכת על שרוול או טבעת.
בכל אופן , שוב מציינת, שאני ממליצה שתפני לכירורג שמבצע את כל סוגי הניתוח ויחד איתו תקבלי החלטה.
אנחנו נמשיך להיות פה ונשמח לעזור וטללוות גם בהמשך.
שולה

שרוול בגלל המתוק!!!!!

לא שמנסה להתערב.....
אם מתוק הוא בעיה, ייתכן שדוקא מעקף קיבה יותר מתאים.
פני לכירורג בריאטרי שיודע לבצע את שלל הניתוחים, קבלי הסבר מלא וקבלי החלטה מושכלת.
בהצלחה!

אני חושבת על שרוול מפני שגם כך יש לי בעיה בספיגה (לאחר הדיאטה האחרונה בה ירדתי 55 קילו פחות או יותר אני גיליתי מחסורים בברזל בי-12 ועוד וגם עכשיו אני בגבולות הנמוכים) אז נראה לי שמעקף קיבה יקשה עלי את החיים יותר מאשר יעזור לי. תיקון - אוהבת מתוקים אך לא תמיד אלא מידי פעם כשיש חשק ואז זו בעיה (ריגעית).

אין שום בעיה להשמין ממתוקים עם שרוול.
נכון, לא תצליכי לאכול עוגה שלמה בבת אחת. אבל בהחלט לנשנש כל היום גלידה, שוקולדים, סוכריות- בקלות! ומכאן, כמובן שמשמינים שוב.
טבעת ושרוול אינם ניתוחים מתאימים למכורים למתוק.
אומר גם שיש מי שטוען שאחרי שרוול קשה יותר לאכול מתוק כי זה עושה בחילה, אבל זה מאוד אישי.

שלום לך,
אני מכורה חזק חזק לכל סוגי המתוקים ,אצלי יחד עם הקיבה כנראה כרתו לי את המוקד האחראי על תאוות מתוקים.אחרי שרוול הטעם משתנה, המתוק הופך למתוק מאוד עד כדי לפעמים בחילה.
לא אשקר להגיד שאני אוכלת מתוק אבל במינונים מאד קטנים וזה מספיק לי.
השרוול גם תורם לשינוי הורמונלי הקשור לאינסולין ומזה השינוי.אני לא הסכמתי למעקף ולא מצטערת על זה, ההפך הוא הנכון.
בהצלחה רבה לכל מה שתחליט
לי

גם עכשיו אני חושבת שאת צודקת כמו תמיד חח

שמחה שנהנת

כל דרך
שתלכי אנו=חנו איתךךךךךךךךךך עד הסוףףףףףףףףףףף שיהיה בהצלחהההה

ואני חשבתי שנמאס לך מאיתנו.......

עד הסוףףףףףףףףףףףףףףףף בכל הכוח מאמיי.

ואכן נכתב כאן הרבה בימים האחרונים.חלק כתבו הרבה מילים וחלק סתם חזרו על אותיות וסימני פיסוק (צריך לדבר עם ההנהלה שתגזום את זה באופן אוטומטי ואז תצטרכי פחות זמן להשלים חוסרים)
אז זהו-מחר חוזרים ל"דיאטת נווה תרצה"?אני מניח שאת הבדיקות הטרום ניתוחיות השלמת? (כי עמדת בפני ניתוח)אם הדברים לא יסתייעו עם ד"ר פייגין אזכירך שחברינו הטובים ב-"הראל" מציעים לך גם את:
ד"ר קוריאנסקי (המנתח של לי)ד"ר שוורץ(המנתח של נעמי)ד"ר אבו עביד(חביב הציבור החרדי בין השאר)ו-פרופ' רובין(שגם בו דיברו פה נכבדות) כך שיש לך בחירה בין מספר מנתחים מעולים,וגם קופה"ח משתתפת בדמי התייעצויות עם רופאים מומחים כשתמצי את ההשתתפויות של חברת הביטוח.
בקיצור-להפסיק למשוך זמן!את צריכה כבר להגיע לשלב הגבינה הלבנה (אם לא הקציצה המעוכה) לפני שאני אוכל לפרסם את תאריך הניתוח שלי.מפרומים אלך לאכול אצל ד"ר שקשוקה בביקורי הבא ביפו.

תתארי לך כמה "חומר" אני הייתי צריך להשלים...
וד"א, את הנוף של ראש הנקרה אני מכיר היטב, נולדתי 7 ק"מ משם, ואני בונה שם את הבית החדש שלי...

תמסרי לחגי ד"ש וכמובן להורים.

דוד

כל כך נעים לקרוא הכל, אני בטוחה שבסוף תחליטי ותעשי מה שטוב לך, כי זה הכי חשוב. כל טוב לך, נעמי.

בשעה טובה שיהיה לך ובהצלחה בדרך הנכונה. גם לי זכור שאחרי שהתחלתי לאכול גבינות ומעדנים היו לי קצת כאבים אבל שטויות אלון את הקשה כבר עברת . עכשיו אתה לאט לאט תתחיל להכיר את השרוול והשרוול יכיר אותך. הכל בסדר אלון הכאבים יעברו והכל יעבור ..אני לא חושבת שיש ממה לדאוג. .

תודה.

יש כאן אנשים חביבים ומסבירי פנים, אך רובם המכריע בוגרי שרוול או מעקף קיבה והשאר כאלה שמתכננים להיות כאלה יום אחד...

אני מניח שעד עכשיו הכאבים עברו
ואוליי היו אלו כאבים של החלק העליון של הקיבה שהתמלא עד שעבר לקיבה התחתונה

זוכר? להתייחס כאילו הטבעת סגורה :)

בכל מקרה אני ממש בדרך לעבודה

אם תרצה
0507618116 ונדבר

בהצלחה

היי אלון,
איזה כייףףףףףףף......טעם גן עדן לגבינה נכון? אפילו שכאב קצת !!!!
כשאתה כותב "2 כפות" כולי תקווה שלא אכלת בבת אחת שתי כפות - אלא 2 כפות "בקטנה" כל פעם קצת.
הכאב הוא סביר. הכל עדיין טרי ובצקתי. זה לא ממש כאב כמו אי נוחות. ממליצה בהחלט לאכול, אבל - לאט לאט עם הפסקות. להרגיל את הקיבה לחזור לפעילות. ואנא אל תשכח - לא לאכול יחד עם שתיה. זה יגרום לך לבחילה ואי נעימות רבה.
תקפיד לאכול כל 3 שעות ולשתות הרבה בלגימות קטנות בין לבין.
שבוע טוב
שולה

קרעת אותי מצחוק.....
תודה לך שולה.
כמה טוב להיות פה :)

הצחוק טוב לבריאות. במיוחד הבריאות תלך ותשתפר והכל יהיה יותר טוב.
מתי יש לך תאריך לניפוח וצילום וק"ת?
אגב...כמה ירדת במשקל עד עכשיו?

באמצע חודש הבא אני יפגש שוב עם אבינוח לביצוע שיקוף וסגירת הטבעת (במידה והכל תקין כמובן).
בשבוע "הנוזלים" הורדתי 10 קילו.

כל הכבוד אלון. ממש ירידה יפה עם מוטיבציה להמשיך.
אני חייבת לך עדיין תשובה בקשר לאחוזי הירידה. תקבל אותה במהלך השבוע. אבל אל חשש.....אתה תרד את ה- 50 קילו ותהיה אחלה חתיך חחחחח

זה בגלל שהייתי רק על נוזלים.
שולה אני מודה לך על כל הדברים, את מאוד מחזקת ומעודדת אותי ואני מאוד מודה לך ומעריך אותך על כך.
המון תודה לך.

אלון - כן מגיע לך הידד גדול. זה לא פשוט שבוע ימים, 7 ימים - להפעיל משמעת עצמית ורק לשתות. זה כלל לא פשוט ולא מובן מאליו. מגיע לך מלוא חופן עידוד וחיזוק ואני משוכנעת שגם המשך הדרך תצלח בידך, מאחר והבנת והפנמת את התהליך שעברת והעיקר - שעליך לשנות הרגלי אכילה ותפיסה לגבי האוכל.
אני מקווה שגם בהמשך תפעיל משמעת עצמית ותלמד להתנהל נכון עם הטבעת ותחיו "בחתונה קתולית" חיי נצח
שבוע טוב
שולה

בשעה טובה איזה כיף לך שאתה כבר אחרי מאחלת הרבה הצלחה