פורום טיפול תרופתי להרזיה וניתוחים בריאטריים - יש לך שאלה?

לא ציינת איזה סוג ניתוח את עוברת. בדרך כלל האישפוז הוא יומיים שלושה. מרבית המנותחים הולכים הביתה ללא נקז. לעיתים יש צורך להשאיר נקז לעוד יום יומים. את הסיכות מוציאים בקופת חולים כשבוע לאחר הניתוח. במכתב השחרור תקבלי הנחיות ברורות.
בהצלחה

אולי בשבוע הראשון אחרי הניתוח יהיה לך לא נעים במיוחד, אבל אחרי שבועיים אין סיבה שלא תתפנקי.
בהצלחה

הפלאפון של פייגן 052-6667447 אני קיבלתי אותו מהראל וכשהסברתי לה שאני חייבת תור מהיר לניתוח מהיר היא קבעה לי לאחר שבוע כך שלא נראה לי שצריכה להיות בעיה

וכנראה לא הבחנת-איפה זה עומד עם הניתוח שלך שנקבע להשבוע?

מאחר ושלחתי לה מסרון שאומר שאני מבולבלת ולחוצה ורוצה לדבר איתה , תשובתה היתה קרירה ולא נעימה, לילך בסדר אני דוחה לך את הניתוח - השארתי את זה ככה, ציפיתי ממנה שהיא תרים לי טלפון שתחזק אותי שתרגיע אותי אבל עד היום היא לא התקשרה... בנתיים אני עושה דיאטה עד שיהיה לי כוח להחליט לעשות את זה מיידי... בלי הרבה מחשבות ... והתעסקויות... אבל אני מאד מאוכזבת מד"ר פייגן נכון שהיא מנתחת... ויש לה המון לקוחות - אבל זה לא שוק בשר ... למפגש שלנו היא ידעה לקחת 800 ש"ח לפגישה , ולהרים טלפון להרגיע ולחזק את זה היא לא עשתה עד היום.
אין דבר הכל לטובה... בנתיים אני מחכה לראות מה יהיה עם הדיאטה שלי (ירדתי 3 קילו השבוע - טיפה בים אבל לפחות חגי מרוצה) כנראה שאצטרך לעשות "ניתוח הפתעה" ולהגיד שאני טסה לחול לשבוע... ולחזור הביתה רק אחרי הניתוח. נראה...

כפרה עליך!

הי,

אני מנותח טרי של ד"ר פייגין. קודם כל תדע שהיא שווה את ההמתנה לחלוטין ובאופן גורף גם כמנתחת מקצועית אבל גם ולא פחות חשוב ולגמרי לא מובן מאליו, גם כבן אדם.

עכשיו, הסוד לתור מוקדם הוא פשוט - צלצל למזכירה שלה, קבע תור הכי מוקדם שיש, בקש במפורש שאם יש ביטול או שינוי או כל אפשרות אחרת שיקדימו את התור שלך ואז צלצל (אחת לשבוע זה מספיק) לשאול אם השתנה משהו.

רוב הסיכויים שתקבל טלפון מוקדם מהצפוי כשמישהו יבטל. חוץ מזה, נצל את הזמן עד לפגישה איתה - לך לרופא בקופת חולים ותתחיל להריץ את כל הבדיקות שתריץ כדי שכשתראה אותה כבר יהיה לך הכל.

בהצלחה!

מזל טוב על שינוי החיים החדש שלך.
ברוכה הבאה למשפחה החדשה שלך, בפורום הזה תמצאי את כל התמיכה שאת צריכה.
בקשר לחזרה לשגרה, זה מאוד משתנה מאדם לאדם אבל בסך הכל את תרגישי חלשה בשבוע וחצי הראשונים.
לאחר שבועיים אם ההרגשה טובה, ניתן לחזור לעבודה (לא פיזית).
יש להימנע בהרמת דברים כבדים מעל משקל של 5 ק"ג.
בסך הכל את תראי כי החזרה לשגרה מהירה יותר ממה שחושבים ובקרוב מאוד תתחילי להרגיש נפלא !
בהצלחה בהמשך הדרך.

באיזה כאבים מדובר?

מזל טוב על תחילת דרכך וחיים חדשים, אני חושבת שהכאבים שאת שואלת מתייחס לגבי הכאבים בצד שמאל, שמקרין לכל הגוף, אני חושבת שזה הכאבים של הגז שהוכנס לבטן, ולפי הניסיון שלי הכאבים פוחתים כעבור שבוע, ונעלמים לגמרי, כעבור שבועיים, לא יודעת מה הדריכו אותך לגבי הוצאת, הסיכות ואו התפרים, כי קיים הקלה משמעותית לאחר הוצאת הסיכות, כדי להקל על הכאבים בזמן שיעול או התעטשות, הנחתי כרית על הבטן וזה פעל, אני מקווה שיפעל גם עלייך, שיהיה לך שבוע ניפלא מופחת כאבים וקל כמה שאפשר, אם יש לך עוד שאלות אשמח לענות.

הגדול הכאבים שלי מתרכזים בסיכות /נקז ובכללי
מקוה שאכן אחרי הוצאת הנקז והסיכות אולי מחר, ירגיש אחרת
חשבתי לחזור לעבודה כבר מייד ולכן כנראה מרגיש לי דפוק
התשובות שלכם עזרו לי מאוד ונקוה להמשיך בכיף

אין צורך להשתולל, את בכל זאת אחרי ניתוח לא פשוט והגוף צריך להתאקלם.
אני מציע לך לנוח עוד כמה ימים בבית, במיוחד לאור העובדה שאת סובלת קצת מכאבים.
אם זאת במידה שאת מרגישה טוב, אז אין פסול בלחזור לעבודה שאינה מצריכה פיזיות.

שלום טובה
הדרך הטובה ביותר זה להרשם לקבוצת תמיכה ולהתנהל על פי תפריט קבוע. כך שתהיי מחוייבת לעצמך ולקבוצה לתוצאות.
כמו כן, אם החולשה שלך למתוק - תשלטי בה - תכיני לך בבוקר מנה יומית של מתוקים - מנה שפויה כמובן. אותה תאכלי במהלך כל היום או בשעות שאת מרגישה צורך לכך.
כמו כן רצוי לפנות לרופא המטפל ולעבור בדיקות כלליות.
בהצלחה
שולה

זכית בזה הרגע בתואר המשורוולת הותיקה בפורום - נדמה לי שהדחת אותי ...
לא חושב שחוץ משולה יש פה מישהו שיכול לתת לך עיצות במיוחד לאור העובדה שרק שנתיים וחצי אחרי הניתוח את בבעיה של עליה קלה במשקל .
אשמח ( ואני בטוח שעוד הרבה חברים פה מצטרפים לבקשתי ) לשמוע ממך על החיים ועל ההתנהלות שנתיים וחצי אחרי - כולל משקל התחלתי ונוכחי ( אם לא אכפת לך כמובן ) .
תודה ושבוע טוב
ליאור

סוף סוף מצאנו מישהיא וותיקה כאן מכולם... נשמח שתישארי על בסיס יומי ותספרי לנו איך עברו השנתיים וחצי, האם כמות האוכל עלתה מאז הניתוח ? איך ההרגשה?
לגבי מתוקים - תפוח בתנור עם 2 אגוזי מלך וקינמון - אגדה... בהחלט עוזר נגד המתוקים ... חוץ מזה יש גלידות 2% שומן... ועוד מלא דברים טובים... תדאגי לסטוק קבוע של הדברים האלה זה יעזור מאד.

היי ליאור
ירדתי 33 ק"ג משקלי הנכחי לאחר עליה של 2 ק"ג אני שוקלת 75 הייתי מאוד רוצה
לרדת 5 ק"ג אולם לא מצליחה למרות שכל יום אני עושה ספורט אני בת 58
משתדלת לשמור לגבי האכילה אני לא מסוגלת לאכול כמויות וזה כיף לא נורמלי אולם מה
שקורה לאחר תקופה כשהכל נרפא הקיבה כנראה מתרחבת מעט וכמו כן אני רעבה מדי 3 שעות הבעיה היא המתוקים שנעקלים בקלות ואז הבעיה מתחילה לכן כנראה שצריך להקים
קבוצת תמיכה ואני כרגע לא מוצאת משהו בראשון או באזור שם אני גרה.
הגרוע הוא שיש לי המון מתוקים בבית היות ונכדי מתים על זה וכן קשה לא לקנות.
עפ"י מחקרים שנעשו יודעת אני שאחרי 8 שנים 20% עולים חזרה מקווה שלא ניהיה
בקטגוריה הזו.
אז בהצלחה לכולם

שאחרי שנתיים בערך נסגר "חלון ההזדמנויות"במובן זה שהרגלים שלא נרכשו עד לאותו מועד כבר אינם נרכשים,ולכן יש נטיה להחזיר חלק מהמשקל שאבד,כי הגוף מפתח כל מיני מנגנונים כדי להחזיר את המשקל האבוד.להשקפתו לפחות זה לא נורא,כי מי שהוריד 40 קילו ואחרי שנתיים יעלה כמה בחזרה עדיין שיפר בהרבה את מצבו הבריאותי.
אני מעריך שנכון לעכשו יש לך כבר הרגלי תזונה ופעילות גופנית טובים.לגבי המתוק כמה פטנטים:א.כפית דבש-מאד מתוק אבל בערכים מוחלטים לא כ"כ הרבה סוכר
ב.שבועיים של דיאטת חלבונים-לא טוב לאורך זמן אבל מפחית כמיהה לסוכרים פשוטים.
ג.נטילת 50-200 מק"ג ליום של כרומיום פיקולינאט מסייעת בהרבה מקרים בהפחתת התשוקה למתוק.
מקווה שעזרתי

תודה
האם זה נקנה בבית המרקחת או בחנות טבע?
אני לא מכירה .

צורה כימית של המינרל כרום,הקשור לתרכובת אחרת כך שהוא זמין.משתמשים בזה בתסמונת מטבולית (סינדרום איקס) והתמכרות למתוק.בשלב ראשון את יכולה לקחת מולטי ויטמין שמכיל לפחות 50 מק"ג של כרום,רק תוודאי שהוא פיקולינאט.
אגב-גם ההצעות האחרות שלי שוות בדיקה.
ואם בקבוצת תמיכה /דיאטנית תגלי משהו יותר טוב-ספרי לכולנו.אני פשוט סקפטי עד כמה חיבוקים והצהרות תמיכה מצד הקבוצה יעזרו ברגע באמת-מול השוקולד.אצלי לפחות זה לא עבד,אבל כל אחד בנוי אחרת.

שמי רוזי אני מחולון נותחתי לפני 7 חודשים בוולפסון עשיתי איפ]נוזה למתוקים בהתחלה זה מאוד עזר היוםן אני מוצאת את עצמי מחפשת את המתוק למרות שאסור לי אני סכרתית וגם משורוולת חדשה יחסית אשמח אם תימצאי משהו אצטרף 050 3337236 בהצלחה רוזי

יש כמה דרכים לשלוט באכילת המתוק.
1. להרשם לקבוצת תמיכה ולהתמיד ללכת למפגשים. זה מחזק אותך ואת הקבוצה. את מקבלת כלים להתודד.
2. להקציב לעצמך מנה יומית של מתוק. ולא לחרוג מהכמות המוקצבת.
3. לפנות לדיאטנית שתבנה לך תפריט המכיל מתוק במסגרת תפריט מאוזן.

לאחר שנתיים וחצי של ניתוח מוצלח אני מניחה, את אמורה לשלוט בהרגלי אכילה חדשים. לא לשכוח כל קילו עובר דרך הפה, והיכולת שלך לשלוט במה שאת מכניסה לפה. היתרון שאת לא נמנעת אלא גבילה עצמך.

אם חרף כל נסיונותיך את לא מצליחה לשלוט בכמיהה למתוק תפני להתיעץ עם בהמנתח שלך.
בהצלחה

אני אתחיל מסוף ההודעה שלך :
לשמחתי , בניגוד לכמה מחבריי המנותחים , לא היו לי ימים קשים אחרי הניתוח , להיפך .
הייתי בסוג של היי מעצם העובדה שאני אחרי הניתוח . לידיעתכם כשפקחתי עייניים בחדר התאוששות וראיתי את סיגל השאלה הראשונה ששאלתי הייתה " אני אחרי ? " ואז נרדמתי - הפחד שלי היה שמשהו ישתבש ובסוף לא אנותח , וזו הייתה ההקלה - מעבר לכך הרגשתי מצויין.
לגבי פנטזיות : לא קראתי לזה פנטזיות , אלא יעדים .
לא עשיתי את הניתוח בציפיה ששנה אחר כך יגידו לי חתיך ( ובחיי שאני מסמיק ונבוך מזה ), , לא בשביל לדגמן , ולא כדי לשמש השראה וכו.
עשיתי את זה כדי להגיע למצב שאוכל להסתכל במראה בלי להגעל ( ובחיי שנגעלתי ) ,עשיתי את זה כדי לא להתנשף ולהזיע חצי שעה אחרי הליכה של 20 מטר או עליה של קומה אחת ברגל , לא אהבתי את הדיכאון והתיסכול שהיה לי בכל פעם שקניתי מכנס חדש וראיתי שעליתי בעוד מידה או שנוסף עוד X אחד למידה של החולצה , תסלחנה לי הבנות אבל יש גם את הנושא של לראות מאיפה השמן משתין ... וירים יד מי שלא יודע על מה אני מדבר ...
אחרי שמשיגים את הדברים האלה מגיע תיאבון ומתחילים לאט לאט להוסיף תמונות \ יעדים חדשים , מקווה להמשיך להוסיף ולסמן וי ליד כל אחד ואחד ...

אני כל כך מזדהה איתך. אתה כל כך צודק. בעצם תמיד.

אתה שואל שאלה רצינית, כן חלמתי על זה הרבה, אבל זה תמיד היה חלום, אספר לך שהייתי מדליקה נרות בערב שבת, אחת הבקשות שלי והנה אני מספרת משהו שביני לבינו "שימצא לי פתרון למצב שאני נמצאת, כי ככה אי אפשר להמשיך" ואתה מבין אותי, זה לא רק הנכד על הדשא, זה צורה של מסכן, שצריך עזרה במשחה בכף רגליים, על טיול רגלי אין מה לדבר, כי חייבים להוריד אותי ליד הסופר, ולשבת בטיסה בכיסא המחורבן שעות (כבר לא נדבר על טיסה ארוכה עד סינגפור)בדרך לאוסטרליה, ואי אפשר לחגור חגורה אם לא נותנים את התוספת, ובכלל לאכול עם הבטן בולטת, ואז נותנים לך מגש, כן נמאס לי, זה לא חיים, ומגיע לי לחיות אחרת, ולא האוכל ששולט בי, גם ביום וגם בלילה, וכנראה הייתי צריכה לקבל את הסטירה הגדולה של דלקת פרקים ולהשמין 27 קג ולומר עד כאן, ולפגוש אנשים טובים בדרך כמו ד"ר עמיטל וד"ר שוורץ ושולה והפורום הנפלא ששינו לי את החיים, ונתנו לי כזה כח שאני פשוט לא מאמינה, אני נכנסתי לחדר נתוח עם מצב רוח מרומם ואמרתי החיים משתנים עכשו, והיום אני רוצה הכל, כן להתלבש וכן לטייל איפוא שעוד לא הייתי וכן לרקוד, כי זה כייף לחיות.
להתראות נעמי.

כל מילה נוספת מיותרת
את כל כך צודקת בהכל.
רק מי שהיה "שם" מבין את המשמעות האמיתית והעמוקה של השינוןי שניתוח קטן מתוך בחירה מביא
שולה

הלכתי אחורה 8 חודשים וכול שלב שעברתי לאחר הניתוח הודעתי לאלוהים
שאני אחראי
וגם את זה עשיתי ללא הניתוח לא הייתי יורדת גרם
אני אחר 24 קילו מאושרת אומנם יורדת והוכלת הכול ברור לי שאם היית עושה דיאטה כראוי הייתי יורדת יותא לא עושה תחרות הולכת לאט ובטוח יום טוב

בהצלחה בדרך שתבחרי גם לנו היה נעים להכיר אותך

שיהיה לך המון בהצלחה ותעדכני אותנו מה קורה איתך

אני גאה בהחלטה שלך איך אני שמחה בשבילך. בהצלחה בכל מאמיי.

את לא יודעת איזו מתנה ענקית את מעניקה לעצמך...

ברוך שובך, אני מאחלת לך בריאות ואושר עם משפחתך, עשית את זה והתחלת חיים חדשים. כל טוב לך, נעמי.

10 קילו פחות ואלה הישג נפלא. היית רואה את עופר שלנו ואת דוד במפגש היית ממש קורנת. את ממש בעקבותיו של עופר (חודשיים אחרי 30 קילו פחות).
מקווה שאת מרגישה טוב ובמהרנ ניפגש בצפון.
שיהיה שבוע טוב
שולה

כול הכבוד לעופר ולדוד ! באמת התגעגעתי לחבורה ולך שולה היקרה. מעלה חיוך שישבנו סביב אותו שולחן במפגש הראשון והיום כול אחד במקום אחר, ובטוחה שטוב יותר... עדיין לא חשתי בו אבל אני מאמינה שזה תהליך. אומנם ירדתי בקילוגרמים אבל כנראה בגלל האשפוז.
כולי תקווה שהמחוג יפנה עוד שמאלה ועוד שמאלה... כי השבוע הוא תקוע
אני עדיין מתאוששת כנראה יש מקרים שהגוף לוקח את זה קשה יותר אבל אין ספק שמיום ליום ההרגשה מטיבה. אני משתדלת לחשוב אחרת ולחשב כמויות שונות מימה שאני הייתי מורגלת. לפחות בצלחת שמה פחות ואומרת בליבי "תרגעי זאת המנה עכשיו"
וזה מספיק ל"קיבי קיבה" שלך.את הרעב הפסיכולוגי נמלא בדברים אחרים
אז מקווה שנפגש
לילה טוב אילניתי

שמח לשמוע שאת אחרי ושאת בסדר.
תרגישי טוב ותעדכני.
בהצלחה
ליאור

כמה טוב שאת אחרי, ומתחילה את חייך החדשים. הקשיים של אחרי הניתוח ישארו עד מהרה כזכרון רחוק, והכיף של חיים קלים לפנייך.
בשעה טובה באמת, ונשמח לראותך במפגש הבא.

דוד

מזל טוב אילנית איזה כיף את כבר אחרי אני מקנה בך . אך רציתי לדעת אם אפשר , איך היה הנתוח ולמה התעקבת בבית חולים?

כל הכבוד לך - את אחרי!!!
מעכשיו חיים חדשים, אושר גדול, יותר קלילות -
הכל יוביל אותך למזל גדול...

לשאלתך
בפעם הראשונה לאחר הניתוח לא יכולתי לאכול כי היו לי בחילות . כששאלתי את ד"ר עסליה מתי אני הולכת הבייתה כי אלה שנותחו איתי השתחררו ? הוא השיב לי בחיוך מתוק ובקול שקט ומרגיע "שאין בעיה את יכולה להשאר בבית חולים עוד שבוע שבועיים שלוש, עד תתחילי לאכול ולשתות, זה תלוי בך אמר" ואז למחרת הבנתי שכאן אני לא נשארת ואני מטפלת במשימה - למדתי לנשום נכון והתחלתי לאכול ולשתות ושוחחרתי.
לאחר יומיים כנראה היה לי סיבוך עם הנקז כי הכאבים היו חזקים במיוחד והיה לי מעט חום אז לצערי אושפזתי שוב .
אבל שוב זה אישי ואלה שנותחו ביום שלי נראו מאוששים ביותר כך שזה לא דומה לכול אחד.
העיקר שהיום אני אחרי ובבית ומתעסקת עם ההתמודדות היומיומית עם החשיבה החדשה עם הקניות עם ההרגלים ועוד
בהצלחה רבה מכול הלב!
אילניתי

אני שמחה לשמוע שאת בדרך קדימה.
ספרי דווחי כמה ירדת עד היום (מה 15.9).
ממני המון הצלחה וחיבוק
שולה

שולה עד לפני שבוע הורדתי 10 ק"ג שזה מאוד יפה עבורי! אומנם הייתי בכמה ימים של צום בהנחיית הרופאים אבל ירדתי. היום כבר יותר משבוע המשקל נעצר ב- 10 ואפילו ראיתי עלייה קטנה ודי החשש מוביל אותי שמא המשקל יעצר ... ויש לי עוד הרבה להוריד.
שולה, כנראה הגוף שלי לא טיפש, הוא יודע שאני כול הזמן עושה דיאטות במשך שנים רבות יורדת ועולה יורדת ועולה, אולי הוא רוצה לבדוק אותי אם אני רצינית באמת!
אמרתי לו - תקשיב, הפעם זה ניתוח זה לא תרופת פלא או דיאטת כאסח, אבל אולי הוא לא ממש מאמין לי בינתיים והוא ממתין איתי ובודק ואז תבוא הירידה.
זאת האופטימיות היחידה שמחזיקה אותי כי אני משתדלת לאכול נכון ומזין.
בעיה קטנה שאני מכורה לכפות המאזניים (טוב אולי בגלל שמאזניים זה גם המזל שלי) ואני נשקלת כול יום כהרגלי בכול שנות חיי, אז או שאני זורקת אותו או שמבטיחה לא להשקל כול יום.
בינתיים יום טוב ותמשיכי לעודד בפורום ולהביא משפטי חוכמה
ביי אילניתי

מאד הצטערתי שלא הגעתה... רציתי גם לפגוש ולהכיר את האדם שכל כך משבחים ומהללים על עבודתו... באמת בפעם הבאה ... אם אתה במרכז ורוצה לקפוץ לנשנש אוכל טריפוליטאי אתה מוזמן ...רק תגיד! למרות שהאוכל שלכם מדהים לא פחות יש לי חברה בכרמיאל שאני נוסעת אליה במיוחד לאכול את המקלובה המפורסם!

להזהיר אותך, שאם תחליט לבקר את לילך בביתה, אתה צריך מפה ולעשות מסע ניווטים לא קטן. זה אמנם במרכז, אבל מרגיש כמו סוף העולם שמאלה... (-:

אבל איזה בית וחצר יפה, ובעיקר איזה אנשים נחמדים וכמובן אוכל מצוין.

דוד

עכשיו שאתה יודע את הדרך לסוף העולם שמאלה... גם אתה מוזמן... היה לי ממש כיף להכיר אותך מעכשיו יש לי חיבה מיוחדת לצנוברים

ד"ר פייגין וציוותה מחכים עם כל הציוד הנדרש,או שמא דחית ללא תאריך?

היי גינה אני לא חושבת שאת צריכה להיות מודאגת. אבל אם את לא רגועה אולי תצלצלי ותיבדקי. אני מאחלת לך דרך צלחה תעברי את הניתוח בשלום ותהיי אחת משלנו .נשמח לעזור לך בכל . כולנו פה בשבילך. שבת שלום

תגידי את לפני או אחרי שרוול איפה עשית איך ההרגשה תספרי מעניין לשמוע

היי גינה.אני עשיתי את הניתוח לפני חצי שנה כמעט ירדתי כמעט 40 קילו.שמחה ומאושרת .עשיתי את הניתוח בוולפסון בחולון.סוף סוף חיה. היום אני לא מפסיקה להיסתכל על עצמי במראה.מה שלא עשיתי מזמן.

ריקי איזו חתיכה היא.
והיא לא רק הורידה 40 ק"ג במשקל, היא גם נעשתה בלונדינית... (-:

שיהיה לך המון בהצלחה. אנחנו כאן כמו משפחה, אז ברוכה הבאה למשפחה החדשה.

דוד

אויי תודה אבל אתה יודע זה לא רק להיות חתיכה אני גם מרגישה טוב הלחץ דם ירד לי ואין לי יותר חרדות ופחדים מהשומן שזה משהו שסבלתי ממנו כמה שנים. לא הייתי רוצה לצאת מהבית לא הייתי עוברת דרך המראה. שחס וחלילה מישהו קרוב לא יראה אותי ויגיד לי מה קרה את בהריון. היו לי המון תיסבוכים בראש. אז מפה אני אומרת לכל החדשים שלפני ניתוח אל חשש לא להתחיל לרשום על זה אוי מה קרה לו ועל ההוא שהסתבך . תחשבו על עצמכם ועל זה שאתם רוצים להיות בריאים ויפים. לחשוב חיובי ותמיד. ולאהוב את עצמכם מה שאצלי זה לא היה.אבל היום אני רק מתחילה לאהוב את עצמי הגיע הזמן.ובאמת אני חושבת שיש הרבה מה לאהוב אצלי חחחחחחחחח.בהצלחה לכולם אוהבת אתכם.

שלום גינה
אל דאגה. בטח יצרו איתך קשר בתחילת השבוע. שיהיה לך הרבה בהצלחה

ראשית כל תודה ללילך ומשפחתה שהזמינו אותנו לביתם והכינו אירוע למופת, אני מקוה שכמשפחה ניפגש הרבה ורק בשמחות אמןI
מה להגיד לכם, הזמן עבר כל כך מהר וכל כך היה נעים לראות את כולם ולהרגיש כל כך טוב וכל כך קרוב ושמחים עם כל אחד ומחזקים אחד את השני, אז שוב תודה לכם, שולינקה היה כייף והרגשתי כאלו אנחנו מכירות שנים, ולא אשכח לעולם את התמיכה שלך. תודה לכולם.

גם לנו היה כיף להכירך בהצלחה את ניראת ממש נילפלא תמשיכי חדר כושר שבת שלום

תודה תודה, היה באמת כייף להכיר אותך ואת כולם, איזה משפחה יפה אנחנו, ויכולים להיות גאים בעצמנו על זה שאנחנו כל כך נקשרנו, ואיזה שמחה זו היתה להפגש, אני כל כך מאושרת שלקחתי את חיי בידי אחרי כל כך הרבה שנים של זלזול בי והתעסקות רק במשפחה, כן יום ראשון חוזרים למכון הכושר והרגליים יתחילו לזוז.
כל טוב ושבת שלום.

היה כייף להכיר אותך ואת נהדרת כמו שדמיינתי, אני מאחלת לך בהצלחה ובשעה טובה לרגל הנתוח, אני מאד רוצה את הטלפון שלך ואשמח להיות בקשר איתך, אני יודעת שאת הולכת בדרך לחיים חדשיים ונפלאים. הכל מתכונן להשתנות, והקילוגרמים ירדו ויהיה לנו כייף. אז כל טוב לך ושבת שלום נעמי.

איזה כיף זה להרגיש חופשי ולדבר על הדברים הכואבים באמת בחברת אנשים שיכולים להבין, גם את הניואנסים הדקים, הא?
מאד שמח שנפגשנו ויצרנו ידידות מופלאה להמשך.

וכמו שכתבתי לך במייל, המון המון בהצלחה בניתוח והחלמה מהירה וקלה.

דוד

בשעה טובה ובהצלחה.
אם אני טועה עליך לצלצל לרמבם ולבקש מהם תור לניתוח. להעביר את הבדיקות לדר' מחג'נה.
הייתי ממליצה לצלצל אליו ולברר מולו את הפרטים.
שבת שלום
שולה

את אמנם צעירה ויפה אבל ביקיני בשבילי לא תודה!
גם אם העשה שמניות באויר, פליקפלק לאחור וגלגול באויר אני בביקיני נראת כמו "ג'לי פיש"... אז נסגור על מכנס במידה 38 וחולצה צמודה ...

לא כולנו בני 21. אני עם בגד ים (בלי חולצה) הייתי פעם אחרונה כשהייתי חייל בחופי צפון סיני, לפני ... הרבה שנים. אולי עד הקיץ באמת שוב אראה כמו שנראייתי כשהייתי בן 18 (וגם עם בלורית בלונדינית כמו אז...)

יאלל רק טוב,

דוד

שם, בחוף טאורמינה, זו הפעם האחרונה שהייתי בבגד ים ובלי חולצה.מסביב היו בעיקר אנשים שלא הכרתי כך שהעזתי.לא נורא לוחץ לי לעשות את זה שוב.
הכי אני אוהב את הים ממרחק בטוח-בלובי של מלון עם קיר זכוכית ענק.יש מזגן יעיל ואספרסו כפול.
אין ילדים שמטפטפים עליך ארטיק,כלבים שמעיפים חול,שחקני מטקות שמתנגשים בך,מדוזות,זפת,חול שמגרד בין האצבעות...בחור לא רומנטי שכמוני!
זו הצעתי למפגש בחוף הים!

גם אני רוצה לבוא בבקיני, למה רק הבנות....

נראה כאילו היה מפגש מוצלח במיוחד, אני שמח לראות.
גם המילואים היו לא רעים, סוף סוף הצליחו למצוא לי ורידים בהחזרת עירויים (אימון חובשים), כבר יצא משהו נפלא מלהרזות ... :)

התראה מס0יק ארוכה (תשעה ירחי לידה) כולנו נהיה רזים ובריאים. כולם לפתוח יומנים ולציין את יולי 2011 מפגש פורום בחוף הים

לא חושב שיש מישהו שרוצה להגיע למפגש עם ירכי לידה . אולי ירחי ...
:-)

המשורוולים שנה ושנתיים לא יכולים לספר איך זה?
לפי מיטב ידיעתי אין משורוולים מעל שנה כאן, פרט לדני שאחיו עבר את זה לפני 3 שנים
אם שאלתך על התרחבות הקיבה לאחר שנים - אז לפי מה ששמעתי מדני על אחיו הוא שומר על המשקל וזאת לאחר שהוריד עשרות ק"ג, אם תרצי את הטלפון של דני הוא מופיעה כדניאל ותרדי אחונית כמה דפים.... אם יש עוד שאלות ...בשמחה

לילך אני חושבת שאת עושה טעות שאת קובעת כבר במשפט הראשון שכתבת לרויטל , "בטלי את הטבעת".
אני חושבת שאת יכולה לתת המלצות מנסיונך מה טוב בכל דבר ומה פחות טוב. אך לא לקבוע חד משמעי .

היתה לי אתמול שיחה עם ליאור והוא אמר "אני לא ממליץ לאנשים , אני יכול לספר מה קורה אצלי" וזה כל כך נכון.

חס וחלילה משהו יילך ויעשה את מה שאת קבעת/ אמרת לו וחס וחלילה יקרה לו משהו. איך תרגישי?

טלוש
ברור שהכל בגדר המלצה... אני עוד לא קיבלתי את תואר הדוקטורת שלי...
אבל אני רואה כמה סבל רוב האנשים שעשו טבעת עוברים... חוץ מזה שגם ד"ר מחנג'ה בעצמו המליץ כאן כי היום לאור השינויים בבריאות הוא מעדיף לעשות את השרוול על פני הטבעת... ואין ספק בכלל כי השרוול עדיף!

אני שומעת כמה אנשים מקיאים, רעבים וכל ההתעסקות הזאת של לסגור לפתוח, כן עובר אוכל , לא עובר אוכל אני לא אומרת שכולם ... לא חבל על עוד סבל בחיים , מספיק סבלנו! ואם אפשר להחליף סוברו במרצדס אז למה לא ?

בישראל יש משורוולים של 4 שנים ובעולם של 10 שנים והתוצאות הם מאוד יפות.

אני מאד ההיתי מציעה לך לבטל את הניתוח טבעת ולהפוך אותו לניתוח שרוול!
אין ספק שיש יתרונות לניתוח שרוול על פני טבעת, בשרוול את יכולה לאכל הכל מהכל
רק בכמות מספקת, בשרוול את לא מקיאה , והכי חשוב את לא רעבה.ואם את רוצה לעמוד על 80 פשוט תלמדי את הקיבה החדשה ותדעי כמה אוכל את אמורה לאכול בכדי לא להעלות ולא לרדת
פשוט מאד, קל מאד!

גם אני לפני... ואין לי ספק !!!! ששרוול זה הפיתרון -- ואני גם בגודל שלך עם עוד טיפה.
וזה נכון שבארץ הוא קיים רק 5 שנים- ובחו"ל 10 - אבל הוא מצליח מאד, אנשים מאושרים מהניתוח, אוכלים מעט ועוצרים (לא כי מונעים מעצמם, כי פשוט לא רעבים)
ה"בעיה" היחידה לכאורה היא שאם את מכורה למתוקים אז לא צריך להרחיב את הקיבה והמשקל עולה...

תקראי קצת אחורנית ותראי שאנשים פה מאושרים .... בהצלחה בכל דרך שתבחרי....
חבל שלא הגעת למפגש אתמול

שלום רויטל,
לפי הנתונים שמסרת את לא עומדת בקריטריונים לניתוח (BMI 35.8) אלא אם יש לך מחלות נילוות שלא ציינת.
על מנת לעבור את הניתוח שמתאים לך, לפי ההסטוריה הרפואית שלך, הרגלי אכילה, הפרעות אכילה וכו' - את צריכה לשבת עם כירורג שמבצע את שלושת הניתוחים ויחד להתאים את הניתוח.
אם תיכנסי לשאלות הנפוצות, תקבלי שם תמונה לגבי הניתוחים, יתרונות וחסרונות.
מי שעובר ניתוח טבעת צריך המון כח רצון ושתוף פעולה מלא. את הטבעת ניתן לרמות בקלות.
עם ניתוח טבעת את לא שולטת בירידה. את שולטת בכמות האוכל שאת יכולה לאכול מבלי שיתקע לך ואו תגיעי להקאות. (מילקשייק, גלידות, שוקולד - עתירי קלוריות ומשמינים תמיד עוברים בטבעת)
יש מקרים שטבעת פוגעת באיכות החיים, שאי אפשר לאכול כל דבר, צמודים למנתח למטרת פתיחה או סגירה.
אהבתי את "אין דרך חזרה". לאן תרצי לחזור למימדים הגדולים? לשומן? למחלות?
אישית לא מכירה אנשים שהוציאו את הטבעת כי זהו נגמר להם. מכירה מון שוצאה להם הטבעת בגלל בעיות שגרמה ואו עלו חזרה במשקל ועברו ניתוח נוסף שרוול או מעקף.
תעייני בפורום, יש כמה מנותחי טבעת חדשים וכן ותיקים, ממליצה לקרוא מה הם מספרים.
מה שתחליטי, מקווה בהתיעצות עם מנתח, שיהיה לך בהצלחה.

שולה

אני לא רופא, אבל אני מנותח שרוול מאושר.
גם אני קצת חששתי לפני הניתוח מהעניין שזה בלתי הפיך, אבל אחרי שדיברתי עם בת דודתי שעברה ניתוח טבעת לפני 3 וחצי שנים (היא חיה בארה"ב), השתכנעתי שעל ניתוח טבעת אני לא הולך. היא כל הזמן רעבה, אוכלת יותר ממה שהגוף שלה יכול להכיל, ומקיאה כל הזמן. המעגל הזה של אכילת יתר - הקאות הפך אצל לאורח חיים והיא אומללה, אבל לא מעיזה ללכת ולהוציא את הטבעת.
אני לעומתה עשיתי ניתוח שרוול, שהוא כלי עזר נהדר כדי "ללמוד" אורח חיים חדש ובריא. אני בכלל לא רעב, אוכל מעט, מתעמל ועושה קצת ספורט (אני, ספורט, שזה לכשעצמו פלא) ומרגיש נפלא. וכמו שאמרתי אתמול במפגש, אני מרגיש כמו האיש מהפרסומת לרד-בול רק בלי המשקה. יש לי כנפיים!

אם יאשרו לך, אני מאד ממליץ על שרוול.

דוד