פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

שלום פרופ' גרינהאוס, אני מטופלת שלך כבר כמה שנים טובות. מטעמי דיסקרטיות לא אחשוף את השם, אבל אני מקווה שתזהה אותי לפי הסיפור. בסוף ספטמבר הגעתי אליך עם בעייה חמורה של חרדה וסטרס בעקבות בעיות בעבודה חדשה וחשש לממצא במעי. נתת לי חצי "מירו" בלילה, לפני השינה והורדת לי חצי רסיטל בבוקר. הזהרת אותי שעלולות להיות לזה תופעות לוואי של עייפות ותאבון מוגבר, ולמרות זאת החלטתי לקחת את המירו כי לא היתה לי ברירה אחרת (היו לי הזעות חמורות בידיים גם עם 3 קלונקס ביום). בעקבות ה"מירו" התנפחו לי הפנים ושמנתי נורא. גם בגלל שהתגבר אצלי התאבון וגם בגלל שאכלתי כל מני מתוקים בעבודה. לגבי העייפות קשה לי להגיד איך המירו השפיע, כי גם קודם לכן הייתי חסרת אנרגיה וישנתי המון. בתחילת ינואר פוטרתי מהעבודה (בעקבות צמצומים). לאחר הפיטורים, במשך כמה ימים ישנתי כמעט כל היום, ואז החלטתי להפסיק את ה"מירו", מכיוון שרמת ההחרדה הופחתה אצלי משמעותית ומכיוון שרציתי להיפטר מתופעות הלוואי של העייפות והתאבון המוגבר. לפני כשבועיים התחלתי להוריד את ה"מירו" בהדרגה, לרבע ביום במשך שבוע ואז הפסקתי לגמרי (כפי שיעצת לי). מאז שהפסקתי התחילו לי בעיות שינה. אני בקושי ישנה וקשה לי להירדם. אני טסה לטיול של 3 וחצי חודשים באפריקה ויכול להיות שבעיות השינה נובעות גם מהלחץ, ההכנות וההתרגשות לקראת הנסיעה. מה שמעניין זה שלפני שלקחתי את ה"מירו" לא היתה לי בכלל בעיית שינה. להיפך, הייתי ישנה המון. ועכשיו, לאחר שהפסקתי, התחילו לי בעיות שינה. רציתי לשאול אותך מה לעשות? האם זו תופעה אופיינית של גמילה שתשתפר במשך הזמן או שזה ישתפר לאחר שירד לי הלחץ מהנסיעה? יכול להיות שזה לא היה זמן טוב להפסיק, אבל כבר לא יכולתי לסבול את תופעות הלוואי של העייפות והעלייה במשקל, מה גם שפחתו אצלי בעיות החרדה. אני ממש לא מעוניינת לחזור לקחת את ה"מירו". אשמח לשמוע את דעתך, תודה,

שלום , אני כבן 24 ובכוונתי לפנות לטיפול פסיכולוגי עקב דיכאון וחרדות. אני חושב/מניח שאני מרגיש ככה אולי בגלל העבר שלי. מה קודם בסדר העדיפויות לפנייה לטיפול? שיטת טיפול שבה משתמש המטפל או הכימיה והקשר שיווצרו ביני לבין המטפל? האם עלי לקחת בחשבון את שיטת הטיפול לפני שאני פונה לטיפול או שפשוט הקשר שיווצר בינינו הוא החשוב, לא משנה מהי שיטת הטיפול ? אשמח לתשובה. תודה.

שלום אני נשואה + 3 ילדים בגיל בית ספר היסודי. ביוזמתי ומתוך תחושה של חוסר הנאה מאזור המגורים ומאורח החיים בכלל , עלתה האפשרות לנסוע לשנה לארה"ב (מדינה קרה) - הזדמנות לשינוי, חופשה מעבודה (עבורי), חוויה וכו'. מאז שהעניין הפך לרלוונטי קבלתי התקפי חרדה, אני חווה דיכאון (אני הולכת לעבודה ומתפקדת אך אני ממש ממש עצובה ומפוחדת) וצצו לי בעיות רפואיות שלראייתי קשורות ללחץ (קיבה ורפלוקס). נוצר מצב שרציתי משהו, ועכשיו כאשר הוא קרוב להתגשם אני לא מצליחה להתמודד ודי מתמוטטת. אני הולכת לשיחות עם פסיכולוגית שחופרת בעברי אולם ללא הועיל הדיכאון נשאר. בעלי טוען שהשינוי והעיסוק במעבר יועילו לי .. אני מפחדת שהחוויה תחמיר את מצבי מה דעתכם ? שרית

בבקשה אם מישהו יזהה ת' ספר על הדיכאון . שם המחבר - משהו כמו "סקיירוט" ובכותרת יש מילה "מחשכים" או "חושך".

האם אפשר לצאת מדכאון ללא תרופה לדעת פסיכאטרים ופסיכולוג אתם דברתי אפשר לצאת מזה אבל בסבל רב. אני מאד חוששת לקחת תרופות מסכיאטריות בדרך כלל איני נוהגת ליטול תרופות ואני שומרת על תזונה נכונה . אני סובלת מחוסר אפשרות להרדם או לישון וישנה בממוצע 4 שעות בלילה ויש לי הרבה לילות לבנים. מאד מוטרדת ומוכנה ולנסות כל טפול אלטרנטיבי. הציעו לי לקחת לוסטרל אבל ראיתי את כל תופעות הלואי ונחרדתי הבדיקות שלי הרפואיות תקינות פרט לבלוטת מגן שעדיין לא מאוזנת עקב הפחד שהיה לי לקחת את המינון הגבוה. שאלתי האם פעילות נמוכה של בלוטת התריס יכולה לגרום לדכאון? .אני כבר הרבה שנים בפעילות נמוכה של הבלוטה ובדרך כל מאד פעילהבבקשה תענו לי אעך אפשר ללא תרופה לצאת מדכאון ומה בדיוק אפשר להשיג בטפול קוגנטיבי?

היי, רציתי לשאול תוך כמה זמן התרופה מתחילה להשפיע במינון של 200 מ"ג ליום?

אני נוטלת אפקסור 225מ וקלונקס לפי הצורך בזמן אחרון אני במצב רוח ירוד ובורחת למיטה ומרגישה ריקנות ויש לפעמיים בכי גם ורק שאני עולה לנוח תופס אותי התקף אני חיה לבד עם בני אין לי שקט נפשי האם אוכל להעזר בעוד משהוא

אני מרגישה ממש מדוכאת, תקופה די ארוכה. ראיתי שכדאי לפנות לרופא משפחה, אבל אני לא מרגישה בנוח לדבר עם הרופא שלי, לא יצא לי לפגוש אותו יותר מדי פעמים, וגם מבחינה אישית הוא לא נראה לי מישהו שאני יכולה לספר לו איך אני מרגישה. גם להחליף רופא לא יפתור את הבעיה כי אני לא אוכל לדבר על זה עם מישהו שרק פגשתי בפעם הראשונה... אשמח לעצות, אם יש. תודה.

היי ! אני בת 35 מטופלת מזה כמה שנים בעזרת כדורים נגד התקפי חרדה חוזרים אני מודעת למצבי שכן כבר המון שנים אני מסתובבת עם " החבר" הזה שלי התקף החרדה, גדלתי בבית מאוד חם ואוהב יחד עם אחי שקטן ממני ב3 שנים להורים מלומדים בעלי משרות בחירות והצלחה מרובה בתחומם. את ההתקף הראשון חוויתי בגיל 21 היום אני בת 35 אולי מה שאני מנסה להקדים לשאלתי זה את הידע והנסיון הרב שצברתי מחוויות אילו בכל אופן הפניה שלי היא בקשר לאחי הקטן הוא נמצא כבר זמן רק בטיפול פסיכיאטרי ללא טיפול תרופתי מעולם לא קיבל תרופות. הוא בחור מקסים שעשה צבא ומיד לאחר מכן נסע לטיול הגדול בחו"ל חזר למד לא מצא את עצמו נסע שוב כמה פעמים והיום הוא חי בחדר בבית הורנו לא עובד לא עשה כלום עם לימודיו חי בין המחשב לטלויזיה יש לו המון חברים וטובים עוד מתקופת בית הספר הוא מאוד אהוב ואוהב לא פחות אבל תקוע לגמרי בבית בחדר בעצמו ולמרות שמודע והולך לשיחות דבר לא מתקדם כבר המון זמן. השיחות איתו על העניין מסתכמות ב"לא יודע" ו"אין לי מה לאמר", אני יודעת את המקום בו הוא נמצא ויודעת שעד שלא יקח יוזמה זה לא יקרה, מכירה את זה מקרוב מאוד. זה עושה לנו רע לראות אותו כך גם אותי וגם להורי וכל ניסיון שלנו לעזור אפילו בדבר שלכעורה נראה פשוט כמו לסדר לו עבודה הקלה שבקלות בלי הרבה קושי ומחשבה עם הכנסה גבוהה למדי ניפסלת על הסף כי הוא טוען שזה לא מעניין אותו לעשות עבודה כזו וזה אומנם היה מובן באם היה מחפש משהו מעניין באמת אבל במצב הנוחכי זו בחירה בשקיעה כי גם כך הוא אינו עושה דבר מחוץ לבית . חשוב לי לציין, הוא מתקלח, הוא יוצא לבלות לפעמים, ניפגש עם חבריו וחברותיו ועם מישפחתינו המורחבת, אפילו עושה ביביסיטר לביתי בת ה9 . בימים האחרונים היה כאן בביתי ופירמט לי את המחשב, הוא בחור חיוני מאוד ובעל יכולות חכם ומאוד אוהב ומפרגן. אז מה עושים ? האמת נכנסתי לנט כדיי לקרוא על נושא של התערבות, ראיתי תוכניות בנושא וזה מיד גרם לי לחשוב שאולי זו הדרך כי הטיפול בשיחות לא ממש עוזר לו כמו שהוא עכשיו.

שלום, מזה כמה שבועות אישתי נמצאת בדכאון המתבטא במצב רוח ירוד, שינה מרובה, אי חשק לעשות שום דבר ולעיתים בכי. זאת לא הפעם הראשונה שזה קורה אך הפעם נראה לי שזה יותר רציני. כל בקשותי לפנות לפסיכיטר או פסיכולוג נענות בשלילה, הסיבה לכך (אני חושב) היא בושה. מה ניתן לעשות כדי לעזור לה? האם ניתן לגרום לכך שהיא תפגש עם מטפל כלשהו אפילו בניגוד לרצונה/דעתה?

מזה 10 שנים אני סובלת מחרדות.. מטופלת בבריאות הנפש בכדוטרים ניסתי כבר כמה רסיטל עזר לי מאוד עש שיצא מסל הכללית והוחלף בציטאלופרם... הרופא אמרה שזה כודר מאותה משפחה מה שלי לא עזר הכדור ועשה לי חוזר שקט בגוף הוחלף הכדור לפרימה פרוזק..השאלה שלי היא את הכדור פרוזק אי אפשר לחלק האם יש אפשרות לקחת מהתחלה כדור שלהם מהם תופעות הלווי .. תודה דחוף

מאז שיש לי את זה , אני לוקח כל מיני כדורים , ועכשו אני מרגיש מטורף , אבל מה זה מטורף , יש איזה ביליארד מחשבות טפשיות ,זה לא אני , אני שונא את האני החדש הזה , הטפש והמפגר, אין לי טעם במין באוכל , בשום דבר , רק ראש כבד עם מיליוני מחשבות ואני מחוץ לעולם , אני קבור, וזה סבל ארוך , שמתחיל עם פתיחת העניים בבוקר , עד שהן נעצמות מאוחר בלילה , לא משנה באיזה מדינה אני נמצא , או בשירותים במקלחת , אני לא מרגיש שום דבר , ויש רק את החתיכת בשר (ככה אני קורא לגוף שלי) , ואני אומר , מה רע בלהתאבד ? לזרוק את החתיכת בשר שלא מועיל לאף אחד, ורק סובל , לזרוק את עצמי , כי החיים שלי זה חיים של סבל, המשפחה תתאבל שנה ונגמר , ידוע ש"גזירה על המת שנשכח מהלב" אחרי שנה ממשיכים בחיים, בשביל מה לסבול כל כך הרבה ,אני חושב שזה הפתרון ,אין סיבה לחיות , מבחינתי נולדתי בשביל להנות , לא נהנים , אז פשוט עוזבים , אני בן 18

שלום רציתי לבקש עזרה אני לא יודעת עם אני במקום הנכון כי אני לא כ"כ מתמצאת בדברים האלה .. אני בת 13 עוד חודש יש לי 14 אני מתחננת בפניכם תעזרו לי יש לי פראנויה כבדה אני מפחדת מכל דבר שזז ועוד המלחמה [אני משדרות] בקיצור, הפחד הכי גדול שלי שכאילו תכלס אני לא יודעת ממה אני מפחדת הוא , יש לי שכן ערס לא יודעת ערס אמתי או לא אני מקווה שאתם יודעים מזה ערסים[עבריניים]הוא עושה מוסיקה על פול ווליום כל הזמן ובבנינים שלנו שומעים הכל חזק וברור ואמא שלי היא לא אישה סבלנית כ"כ והיא היא מעירה לו כל הזמן אבל צועקת עליו ..ואני כל הזמן אומרת לה שאני מפפחדת לא שהוא עשה לי משהו אי פעם פשוט אני לא רוצה להתעסק עם ילדים כאלה ואמא שלי אומרת כל הזמן אני מבטיחה לך אני נשבעת לך שאני לא יצעק עליו והיא כן צועקת והיא משתמשת בזה נגדי כאילו היא אומרת עם לא תצאי מהחדר עכשיו אני יצעק עליו ונגיד בזמן שהוא שם מוסיקה היא אומרת לי עם את לא יורדת אליו עכשיו אז אני יירד אליו ולא יהיה לו טוב , וקשה לי כ"כ אני לא יודעת ממה אני מפחדת שהוא ידקור אותי או שלא יודעת מה אני לא רוצה להיתעסק עם אנשים כאלה .. אתמול הוא שם מוסיקה בשתיים בלילה אסור לו בשעות כאלה ואני מתחילה לרעוד כשהוא שם מוסיקה לא יודעת למה ואני ישר זקוקה לחיבוק של אמא ולתמיכה שלה כזו אני ילדה של אמא והיא אומרת לי לא רוצה לחבק אותך עזבי אותי וכל זה... אה ועוד משהו (סליחה שחפרתי) , זה גם בתור שאלה הרי אסור לעשות רעש רק בין שתיים לארבע ומאחת עשרה בלילה והוא עם הוא עושה אתת זה בשש נגיד מותר לו ? הוא עושה את זה ממש ממש ממש חזק ממש והיא בכל זאת מתעצבנת מותר לו לעשות חזק עם זה לא בין שתיים לארבע או מאחת עשרה ? תעזרו לי אני מחננת..

שלום. אני בת 29 וסובלת מזה כ10 שנים מחרדה המלווה בדכאון. בשנתיים הראשונות להופעת התסמינים נאלצתי להחליף כ8 סוגי תרופות עד שהגעתי לאיזון בלקיחת רסיטל במינון של 60 מ"ג ליום. לצד השיפור במצב הנפשי אני מתמודדת עם קושי עצום בתחום החשק המיני דבר היוצר מתח ביני לבין בעלי. פסיכיאטר איתו התייעצתי בנושא טען כי הבעיה אינה מקורה בתרופה כי אם בקושי נפשי אחר כיוון שהקושי אמור להיות בהגעה לסיפוק ולא בחוסר חשק כללי. בשל הבעיה ניסיתי במהלך השנים מספר פעמים להפסיק לקחת את התרופה באופן הדרגתי אולם לאחר כשבועיים חוויתי נפילה למצב חרדתי ודכאוני קשה ביותר וחזרתי במהירות ליטול את התרופה. למרות ניסיונות כושלים להגמל מהתרופה אני מוצאת עצמי עושה שוב ושוב נסיונות להפסיק ולו רק כדי להביא לשיפור בתחום המיני. האם יש דרך אחרת לטפל בבעיה? האם היציבות שאני חשה תחת השפעת התרופה יכולה להתאפשר גם בלעדיה? איזו אינדיקציה יכולה להיות לכך שאדם יכול להסתדר ללא הטיפול התרופתי? תודה.

שלום אנ י אורית גרה במושב ליד גבול הצפון עברתי לגור כאן לפני שנה לפני שלושה חודשם התחתנתי עם בן מושב ויומים אחרי חמתי נפטרה מאז אנחנו גרים לבד בבית תמיד פחדתי אך כיום פי מאה אני מפחדת להיות בבית לבד מפחדת מחושך כל דבר עושה בלחץ היום יש גם המון כוננות יש הרבה חיילים אני לא מסוגלת לשבת בבית שניה אני מונעת מבעלי ללכת לבית כנסת בבור מוקדם אני כל הזמן בוכה ואני הורסת את הנישואין שלי אני ממש ממש פוחדת אני גם לא ישנה הרבה בבית מפחד מה לעשות