פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

מה עושים כאשר בן אדם עם הפרעת אישיות גבולית (בן 31)לא רואה את עצמו כאחראי על מצבו והתפתחותו, ו/או לא מודע לעצם היותו חולה,ו ורק מאשים את הסביבה הקרובה כאחראית ? איך יוצאים מה-LOOP האינסופי הזה (שכולל את כל התופעות ושמתיש אותו ואת האנשים שהוא חשוב להם ) ??? אשמח לקבל ייעוץ.

שלום שמי נתי ואני שחקן כדורסל מוביל בקבוצתי והמאמן מניח עלי הרבה לחץ ולפעמים כאשר אנחנו מפסידים אני מרגיש שהכל קרה בגללי ויש לי גם לחץ בחזה מזה ובנוסף אני מתמודד עם הרבה לחץ מהבית ספר.. אני לא יודע מה אני כבר יכול לעשות ואני לא רוצה ללכת לפסיכולוג בבקשה אם מישהו יכול לייעץ לי מה לעשות אני אשמח. תודה

שלום רב, במידה ואני רוצה לנסות טיפול כתוצאה ממתחים נפשיים בעקבות "שאלות ומחשבות על החיים", (חששות, עתיד וכו') למי עלי לפנות? לאיזה סוג של מטפל? תודה.

לפסיכיאטרים שלום, אני הייתי מטופל כ3 שנים בסרוקסט בעיקר כנגד חרדה חברתית בעקבות משבר שקרה בעת שהייה בחו"ל. יש לציין כי הטיפול נעשה במקביל לטיפול פסיכיאטרי. הכדור אכן הוריד את המשבר אבל להעלים את החרדה החברתית הוא לא העלים. אחרי 3 שנים עם הכדור לקראת סיום השנה השלישית ללימודי באוניברסיטה בארץ הפסקתי לקחת אותו - בעיקר מפחד מההשלכות וגם בגלל שלא הרגשתי שאני צריך אותו יותר כי לטפל בבעיה הוא לא הצליח. לאחרונה אני מנסה טיפול בדיקור ותרופות אלטרנטיביות. במשך כשנה לא הורגש כל הבדל בשל אי נטילת הכדור... להפך הערנות עלתה פלאים... ההזעה הפסיקה וכו'. לאחר שנה לקראת סוף השנה הרביעית ללימודי כנראה בעקבות לחץ מטורף של כ15 בחינות סיום ברצף ולילות שלמים של חוסר שינה או שינה של שעה אחת התחלתי לסבול מחרדה משינה כלומר פחד ללכת לישון... (שלא אתעורר או שיקרה לי משהו) כמה מטורף שזה ישמע. ממה שאני זוכר זה התחיל בקריאה של כתבה על חדר מלון שנפרץ בעת שהאנשים ישנו. במשך שבועיים לא הצלחתי להרדם אלא עם כדורי וואבן ולא להרבה שעות מקסימום 6 שעות... חזרתי לסרוקסט (כמובן שהפסקתי עם הוואבן) חרדת השינה ירדה אבל גם איתו אינני מצליח להרדם בשעות נורמליות... אני מצליח להרדם רק ב4 או 5 בבוקר או בשעות הצהריים וזה מונע ממני לנהל אורך חיים תקין. לאחרונה החרדה קצת התגברה. מעולם ב7 השנים האחרונות לא היו לי בעיות שינה... גם בשנים שלקחתי את הסרוקסט... להפך הייתי נרדם בקלות תוך 5 דקות. במהלך התיכון לא הייתי נרדם כל כך בקלות אבל בכל מקרה מעולם לא סבלתי מפחד מעצם ההליכה לישון. יש לציין שלאחרונה סיימתי את לימודי כך שלחץ הבחינות כבר ירד. החרדה הזאת ממש משגעת אותי ותכנון לנסוע להתמחות בחו"ל מלווה במחשבה חולנית של איך אני אלך לישון שם כל יום למרות שחייתי שם פעמים מספר לתקופות באופן עצמאי לחלוטין. האם יש טיפול יעיל לתופעה הזאת? אני ממש מיואש...

אני בת 27 נשואה + סובלת מדכאון. לאחר הפצרות רבות לקחתי ציפרלקס ואני מרגישה מצוין, שמחה יוצרת, עושה והכל כרגיל. אבל אני עדיין חוששת שאתמכר לתרופה ואצטרך להגביר מינון עד ששום דבר לא יעזור. אני גם מפחדת שלא אוכל להיגמל מהתרופה או שלא אוכל להיכנס להריון.

הי אני נוטלת פרוזק כחודשיים עד לפני יומיים 20 מ"ג והעלנו את המינון מעט - תמיד פחדתי להתחיל עם הכדורים מפחד מוות להשמין ואחרי שיכנועים רבים החלטתי לנסות ולהיות עם היד על הדופק - עד עכשיו אני יכולה יותר לזקוף נקודות זכות לכדור מאשר נזק אישי- אני מרגישה שיפור מה במצבי וגם חוסר תאבון יחסית ללפני לקיחתו - גם אז לא הייתי "באטרף" לאוכל אך יותר הרגשתי שאני מחפשת כל הזמן משהו להכניס לפה ממקום של חוסר שקט נפשי והמצב השתנה לטובה, אך יש בי פחד ועליו אני מאוד רוצה תגובה מקצועית- היש סיכוי שבעוד תקופת מה הכדור תופעת הלוואי שלו שלאחר תקופה נלקח "תצא נגדי" וגופי יצבור מאגר שומנים כתוצאה מהאטת חילוף חומרים או צבירת נוזלים או איזשהו משהו שצפוי להתפרץ אחרי תקופת הלקיחה של הכדור? בבקשה בבקשה בבקשה גדולה עזרו לי לקבל תשובה הכי קרובה לאמת שניתן - מבחינתי זה עניין של חיים ומות כן..

היי שמי אלי ואני בן 35 חשבתי שיש לי שליטה על אלכוהול אבל אני יודע שלא כל יום אני אומר היום אני לא ישתה אבל זה לא ככה אני מסיים את העבודה בא הביתה ושותה ואז ישן שאני קם בבוקר אני מרגיש לא טוב עם עצמי כי שתיתי ויש לי ריקנות שאין לי שליטה על זה יש לציין שפעם לא שתיתי במשך שנה וחצי רצוף ואז אמרתי לא נורא בירה פה בירה שם וזה כבר עבר לוודקה פה וודקה שם היום זה כל יום אני מבקש עזרה כי זה קורה לי כבר חודש וחצי שזה ככה בתדירות יומיומית אני מבקש עזרה מכל מי שמוכן לעזור לי בתודה אלי

מה זה אומר דיכאון חד קוטבי ומה הקשר שלו לדיכאון עמיד?

שלום בפגישתנו האחרונה אמרת לי שגרייה מגנטית למוח לא מתאימה לי רציתי לדעת למה? איילה

לאחרונה חלה התדרדרות במצבי והלכתי לבי"ח אברבנאל במרפאת חוץ אמרו לי שאהיה במחלקה פתוחה והסכמתי וחתמתי פתאום אני מגלה שאני מאושפז במחלקה סגורה. למה עשו לי תרגיל כזה? וכשביקשתי אחרי שבוע להשתחרר הם הסכימו מיד. מאוד מוזר מה ההגיון שעומד מאחורי זה?

לפרופ' גרינהאוס שלום, לפני כ 5 שנים התחלתי להשתמש מדי יום ב 10 מ"ג צ'פרלקס בעקבות דיכאון (לא עמוק וקיצוני) שתקף אותי בעת שליחות בחו"ל. הכדור מאד שיפר את מצב רוחי ובעיקר את היכולת שלי להיות ממוקדת בשיחות שניהלתי שם עם הפסיכולוגית . מאז לא העזתי להיגמל, למרות שאני במקום אחר לגמרי בחיי. חזרנו ארצה, אני פורחת מקצועית ונהנית מחיי זוגיות ומשפחה טובים מאד. לא במתכוון הפסקתי את השימוש בכדורים לפני 3 שבועות כי פשוט שכחתי לקחת אותם עמי לחופשה משפחתית. אני מודעת לכך שמומלץ לעשות את זה בהדרגתיות אך יחד עם זאת אני חייבת לציין שאני מרגישה מצוין. איני חובה תופעות לוואי ואפילו חשה רגועה ונינוחה יותר. האם עוד צפויות לי תופעות לוואי או שמא אכן גם זה קורה? מקווה שכן, מחכה לתשובתך, תודה מראש, נעמה

שלום רב, עדיין אין לי ילדים, אך כמובן מקווה שיהיו לי בהמשך, רציתי לדעת כיצד ניתן להימנע מחרדה או דאגה מוגזמת כלפיהם, לדוגמא כאשר נמצאים מחוץ לבית בפעילויות שונות ולא להיות חרד לגורלם. תודה.

שלום, חבר, אינו מתפרנס כמה שנים, התגורר אצל אחיו בידיעה שזה זמני עד שימצא דירה אולם לא חיפש דירה והחליט להישען עד שיגידו לו ללכת, וכך קרה. כרגע אין לו היכן לגור ולדבריו גם באוטו זה בסדר לישון. הוא בטוח שאין לו שום בעיה. נהפוכו. מרגיש שהוא נימצא בתהליך של התפתחות והעצמה אישית.טוען שכך טוב לו. בעבר היו לו דיבורים על התאבדות. איך גורמים לאיש יקר לאסוף את עצמו ולהגיע לטיפול במרפאה לבריאות הנפש? תודה על העזרה אורנה

מזה כ- 10 שנים אני סובלת מדיכאון חד קוטבי שנמצא ברקע כל הזמן. אני מטופלת בשניים ציפרילקס ובחצי אדרנקס. הדיכאון שלי משגע אותי אני מרגישה כל הזמן שאני מבעגלים של הרס יאוש ורצון לסיים את הכלץ אני לא ילדה אני כבר נשואה ואם למספר ילדים. אני מרגישה שאינני ראויה לחיות בעולם הזה כועסת על כולם ועל הכל. אני מאוד אוהבת את ילדי והם הסיבה היחידה שאני עדיין פה אבל המחיר האישי על ההשארות פה הוא נוראי. אני משחקת בכדורים ולא לוקחת כמו שצריך כל פעם שאני לוקחת כדורים אני מרגישה שאני לוקחת רעל לגוף אני שונאת את הכדורים ואת מה שהם מייצגים. הייתי במשך שנים בטיפול ואני רוצה ולא רוצה לחזור אליו אני מרגישה שהכל סוגר עלי. דיי נמאס לי ובזמן האחרון כל המחשבות הרעות חוזרות אליי. כולל הרצון למות

נטלתי ביום שישי חצי כדור ציפרלקס בפעם הראשונה. מאז ועד עכשיו (48) יש לי תחושת שרפה חום וצריבה בבית החזה. האם זו אחת מתופעות הלוואי? זה יעבור? זו צרבת? תוך כמה זמן זה אמור לעבור? יש צורך לפנות למיון? הפסקתי ליטול את התרופה, האם ישנם תחליפים?