פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

ידוע שעלייה ברמת הנוראדרנלין יעילה נגד דיכאון אבל עלולה להגביר חרדה.
האם עלייה ברמת ה-GABA במח יעילה נגד חרדה? האם היא עלולה להכניס לדיכאון?

אני בן 23 וכבר שנתים בדכאון קשה אני רוצה לטפל עם פסכיאטר מקצועי שיאבחן מה יש לי אני פשוט מקנא ושונא אנשים ואני לא מקבל את עצמי בכלל הייתי אצל פסיכאטרית של קופת חולים והיא אמרה לי ח צפרימיל ולך תיבוד אבל במשך שנתים כלום לא עובד הכל קשה בחיים אני מחפש איבחון אבל אין לי הרבה כסף היתי שמח אם יתנו לי הצעת מחר אני שקוע בבוץ ולא רוצה לחיות פשוט ככה אי אפשר להמשיך אני פשוט לא מצליח אני כן מנסה אבל כבר לא יכול יותר ולא רואה אור בקצה המנהרה זה קרה לי כמה פעמים במשך החיים לא סימתי בית ספר ובקושי עשיתי צבא אבל אני מפחד מהעתיד כי כל יום לא דומה לקודם ואני לא יכול לתכנן כלום כי כל יום מצב רוח אחר ורוב הימים יושב בין ארבע קירות

.

אני בן 35 רווק גר עם ההורים בזמן האחרון נכנס בי גוקים על דברים רעים שיקרו לי .
זה מלווה בהזיות סיוטים הזעות בחילות הקאות עצבנות אי תאבון זה משגע אותי נורא
למרות שמסבירים לי בבית לטובה ואני ממשיך כאילו שהסיוטים האלה נמשכים
כרגע אני נוטל פרפנן 8 מ"ג פעמיים ביום ולוריבן 1 מ"ג בערב
ואלפרוקס 0.25 מ"ג בבוקר
האם זה טיפול יעיל ומתאים למצב שלי ?

שלום ד"ר,
אני בן 48 .
בשלוש השנים האחרונות אני סובל מחרדות ודכאונות כמעט ברציפות. נסיבות חיי אמנם לא היו קלות
(גירושים ועוד ...) אך בכל התקופה ניסיתי להעזר בטיפול פסיכולוגי (שיחות) משולב בתרופות.
ע"פ הגדרת הפסיכיאטר שלי אני סובל מדיסטימיה, ייתכן שגם מאישיות גבולית.
במסע חיפוש התרופה עברתי עד כה לוסטראל (100 מ"ג), ציפראלקס (10מ"ג) אשר גרמו לי לשינה קצרה (3 שעות שינה רצופות בלילה) ולחוסר תפקוד מיני – והשפעתם המועילה היתה מינימאלית, רמרון (15 מ"ג) אשר גרם לי לעייפות נוראית וחרדה, רמוטיב (500 מ"ג) אשר לא הועיל ולא הזיק.
היום אני מנסה אדרונקס, כשבועיים, עדיין במינון נמוך (2 מ"ג) אשר גורם לי לאצירת שתן.
יש לי מוטיבציה חזקה למצא את הכדור המתאים אולם אני חושש שאין יותר אפשרויות ...
התרופה היחידה שמחזיקה אותי מזה חודשים רבים היא לוריבן (3x0.5mg/d) אבל אני מבין שחייבים להפסיק עם זה...

אשמח לשמוע עצתך – כיצד להמשיך ?
תודה,
עמיר.

שלום אני בת 26
חשוב לי לציין שמאז ומעולם אני אדם שבריא בנפשו מלא שמחת חיים ואופטימיסטית בדמי ובנשמתי
לפני 3 שנים סבלתי מעייפות וחולשה קשים והובחנתי ע"י בדיקות דם כחולה במחלת היאפים, הייתי חודש וחצי בבית וחזרתי לשיגרה.
לפני חצי שנה שוב החלו הסימנים ובחודש האחרון זה החמיר ושוב בבדיקת דם נתגלו נוגדנים של המחלה.
בשלב מסויים פיתחתי חרדות שהפריעו לי לתפקוד היום יומי ורופא משפחה אחר אבחן שאני סובלת מדיכאון ולא ממחלת היאפים - לשניהם אותם תסמינים. והוא הציע שאפנה לטיפול פסיכיאטרי.
איך יודעים שזה באמת דיכאון ולא מחלת היאפים? אם לשניהם אותם תסמינים
ואני זקוקה לעידוד - זה לכל החיים??? ולמה פתאום זה קורה לאדם שתמיד היה מלא בשמחת חיים?

אני מטופל ב-40 מ"ג פאקסט תקופה ארוכה כבר ללא סימפטומים הייתה לי מעידה ושתיתי אלכוהול עד שוכרה, מאז החרדות חזרו בגלל מעידה חד פעמית זה אמור להתפרץ בחזרה?

שלום

מזה זמן לא מועט אני סובל מסוג של דיכאון קל...משהו אבל שלא פוסק...
אני פשוט רוצה לצאת מזה.השאלה שלי אם אני הולך עכשיו לרופא משפחה(אני בן 17 וחצי) ואומר לו דוקטור אני במצב רוח ירוד או אני בדיכאון?מה הוא יעשה עם זה?יגיד להורים?ירשום תרופה?יפנה לטיפול פסיכיאטרי?אני פשוט רוצה סוג של תרופה קלה.

שלום, רציתי לדעת מדוע לא ניתן לשתות אלכוהול עם תרופות נוגדות חרדה?

בתי הבכורה היא צעירה מבריקה שהייתה אמורה לסיים השנה את התואר הראשון בפיזיקה ונשברה סמסטר אחד לפני הסוף. היא לבקנית מסוג OCULARCUTANIUS TYPE 2 ובעלת ראייה ירודה (כיום יציבה על 10% ראיה בעין אחת ו12% בשנייה ). היא גם אובחנה כאספרגר בעלת תפקוד גבוה במיוחד (ולפיכך לא טופלה מעולם).
בתי סיימה את לימודיה בתיכון (במגמת מחשבים), לא גויסה לצה"ל מחמת נכותה, והחלה את לימודי הפיזיקה במכללת אריאל. בזכות הכיתות הקטנות והיחס האישי, כמעט ונראה היה שהיא מצליחה להשתלב בעולם למרות כל מגבלותיה, עד להתמוטטותה בינואר השנה. בחודשים האחרונים שרויה בתי בדיכאון ובדימוי עצמי ירוד.
נראה שיש לה הפרעות קשב, אך יש קושי לאבחן הפרעות קשב אצל אוטיסטים (במבחני TOVA נמצאה אי התאמה בין החלק הראשון של המבחן (תקין) לחלקו השני (אימפולסיבי)). ריטלין לא עוזר ותופעות הלוואי של האפטר-אפקט היו לה קשות.
כיום היא סובלת בעיקר מדיכאון וחרדה - בעיקר בגלל תחושת הכשלון המתמשכת.

בתי זקוקה לעזרה. אני זקוקה לעצה. לאן לקחת אותה? לפסיכולוג? נוירולוג? פסיכיאטר? ואם לפסיכולוג - מאיזה אסכולה? מי מתמחה במגוון כזה של בעיות?

האם התקף חרדה יכול להיות חד פעמי?
האם אדם שסובל מאישיות אובססיסית יכול להירפא לחלוטין אם הוא לוקח תרופות כחצי שנה?

שלום רב,
אני סובלת מחרדה חברתית קלה ודיכאון מתון, דברים שניתן להתמודד איתם ביומיום אך הם עדיין מפריעים לי לאורך חיים תקין.
ביקרתי אצל פסיכאטר והוא נתן לי מרשם לרסיטל...
אני מאוד חוששת מנטילת תרופות פסיכיאטריות ורוצה לדעת מה ההשלכות שלהן על המוח. והאם הן יכולות להזיק בצורה כלשהי לגוף הן בטווח הקצר והן בטווח הארוך?
האם כדאי לנסות להתמודד עם התופעה בדרכים אחרות (כמו טיפול הומאופתי) או שאין לי ממה לחשוש ואני יכולה לקחת את התרופה, באמת שחשוב להבין כי אני לא במצב שאין לי מה להפסיד.

המון תודה מראש

שלום.במשך כחודש וחצי לקחתי רמוטיב 2 כמוסות כנגד חרדה קלה ודיכאון קל. במשך תקופת הנטילה סבלתי מחלומות קשים בלילה אז לאחר חודש וחצי הפסקתי עם התרופה(קודם ירדתי לכדור אחד במשך 4 ימים ואז הפסקה מוחלטת).
מאז אני כבר חודש ללא התרופה אבל החלומות הקשים ממשיכים באותה העוצמה.
האם זה צפוי לחלוף או שזה בלתי הפיך כתוצאה משינוי בטרנסמיטורים?
האם טיפול קצר בכדורי שינה יכול לטפל בבעיה ולהשיב את השינה ללא חלימה קשה?

שלום.אני בן 26 ומאז שאני זוכר את עצמי הייתה לי נטייה לסימפטומי חרדה חברתית.
בגיל 15 עברתי תקיפה אלימה ומאז הסתגרתי בבית ובסביבתי הקרובה שם הרגשתי מוגן.
מאז התגברה החרדה החברתית מאוד ומלווה אותי בכל יום בכל שעה ובכל דקה. האיפיונים הם חוסר נוחות בקרב אנשים ובמיוחד זרים,התקפי חרדה למשמע או ראיית סיטואציה אלימה,בחילות תמידיות כל יום רוב היום,קושי להשיר מבט לעיינים של זרים, עייפות תמידית וחוסר אנרגיה.כל שינוי הכי קטן בחיים מכניס אותי למתח נפשי וכוננות. בכל זאת אני עובד במשרה מלאה ויש לי חברה.
איני נוטל תרופות מירשם,בדיקות דם תקינות ומצב רוחי די תקין.
חשוב לי לציין שיש לי חברים ואני כן יוצא מהבית אך זה מעייף אותי מאוד כי בחוץ אני מרגיש רע.
סיפרתי לפסיכיאטר על כך רק בגיל 23 והוא רשם לי את התרופה סרוקסט,לאחר מחשבות רבות החלטתי להשהות את השימוש בתרופה בנתיים. מיותר להגיד שאיכות חיי מחורבנת.
רציתי לשאול האם טיפול CBT יכול לפתור לגמרי את הבעיה מבלי צורך בתרופות פסיכיאטריות?כמה זמן נמשך טיפול כזה?

איך יודעים מהו הגבול בין חרדה טבעית שנובעת מדאגה חזקה, או חרדה שמצריכה טיפול בכדורים למשל?