פורום חרדה, דיכאון - טיפול לא תרופתי - יש לך שאלה?

אם יש לך שאלות על התקפי חרדה תשאלי...

אני מוכנה לתת לך את רוב הפרטים על החיים הלא משהו בכלל כאחת שסובלת מדיכאון חרדות וכו וכו

[email protected]

אסתי 0523591641

שלום לך,

צר לי על הרגשתך. ציפרלקס כדור מצויין שיכול מאוד לעזור לך ובתוך תקופה מאוד קצרה את תרגישי שיפור במצבך, הטקסים יפחתו ואת תוכלי להחזיר לעצמך איכות חיים. אני ממליצה לשלב טיפול תרופתי עם תרפיה התנהגותית קוגניטיבית שהוכיחה את עצמה כטיפול יעיל ל OCD. במהלך הטיפול תוכלי לעבד חוויות שליליות שונות שקשורות לאינטראקציות חברתיות בילדותך. תוכלי להתקדם לקראת המטרות המשמעותיות בחייך ואף לממש את הפוטנציאל הקיים בך.
לציפרלקס הכי פחות תועות לוואי ורוב האנשים מסתגלים לציפרלקס בקלות. כדאי להתחיל וליטול את הכדור ולבדוק כיצד הוא משפיע עליך.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בהצלחה,

בברכה

שלום לך,

כנראה אתה סובל מהתקפי חרדה. טיפול תרופתי משולב עם תרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT) אישית או קבוצתית יכולה לאוד לעזור לך. במהלך הטיפול אתה תלמד לשלוט בהרגשה, בתגובות שלך, לצמצם התקפים עכשיוים ולמנוע התקפי חדרה חוזרים. הטיפול המשולב הוכיח את עצמו כטיפול הכי יעיל בהתמודדות עם התקפי חרדה.

בהצלחה ותרגיש טוב!

תודה על פניתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

כאבי הבטן יכולים להווצר כתוצאה ממה שניקרא חרדת מציפייה? וגם כאבי הראש המוזרים? הרגשת ה"הולך לקרות משהו" משגעת אותי וקשה לי לקיים חיים נורמלים. טיפול בקלונקס יכול להספיק? הפסיכיאטרית נתנה לי ציפרלקס ואני חושש מלקחת את התרופה הזו כי אני ממש לא רואה את עצמי לוקח תרופות פסיכיאטריות כאלו או אחרות. קלונקס זה עוד איכשהו בגדר הנורמה. מה את ממליצה. (תודה רבה לך)

1. כאבי הבטן, כאבי הראש, הרגשת ה"הולך לקרות משהו" הינם תוצאות של חרדת ציפיה. למעשה, חרדת ציפיה מעוררת תגובות גופניות בדיוק כמו התקף חרדה.
2. ציפרלקס הוא כדור מצויין, הרבה יותר ידידותי מאשר קלונקס. בדרך כלל ממליצים להתחיל מקלונקס לתקופה קצרה בלבד עד שציפרלקס מתחיל להשפיע או עד שמתאימים את הטיפול התרופתי העיקרי. לאחר מכך, ניתן לעזר בקלונקס רק במידת הצורך להקלה המיידית של הסימפטומים החרדתיים.
אני מציעה לך להתגבר על דעות קדומות ולעזר בהישגים של הרפואה המודרנית כדי לשפר איכות חייך.

בברכה,

רציתי להוסיף עוד משהו, לעיתים שאני מתכוון להרדם שאני נמצא בידיוק במצב של בין ער לישן, כאילו בידיוק שהגוף בא להכנס למצב שינה בידיוק בגבול הזה אני הופ קופץ כזה מין בהלה כזאת. ואז אני מרגיש מן התרגשות כזו בלב, כמו שמרגישים ברכבת הרים בירידה, משהו מוזר.

כדאי שתתיעץ עם הפסיכיאטר המטפל. ייתכן וקלונקס לפני השינה או מירו/רמירון לפני השינה יכולים מאוד לעזור לך.

אפשר תשובות בבקשה?

1. רק קלונקס איננו מספיק לטווח ארוך. ציפרלקס כדור הרבה יותר "ידידותי" מקלונקס. עדיף לקחת ציפרלקס מאשר קלונקס.
2. כאבי בטן וכאבי ראש מוזרים כמו סימפטומים אחרים של חרדה בהחלט יכולים להווצר כתוצאה מחרדת הציפיהלהתקף הבא.
3. הסמפטומים הגופניים נוצרים ומחוזקים עקב המחשבה שמשהו נוראי הולך לקרות ואתה מוצא את עצמך בתוך מעגל הקסמים של החרדה שבו מחשבות מזינות הרגשה ותחושות גופניות.
4. לבסוף, כדאי שתתגבר על הדעות הקדומות לגבי הכדורים ותתכיל לקחת ציפרלקס ללא דיחוי.

תרגיש טוב,
בהצלחה בטיפול,

תודה רבה לך...
אתמול ניסיתי לצאת לפאב והרגשתי ממש לא טוב שוב ההרגשת הולך לקרות משהו הוציאה אותי מריכוז... יצאתי מהפאב וטיילתי לבד בחוץ....זה לא עבר עד ששתיתי וקיבלתי ראש טוב...שאני במצב הזה אני מרגיש טוב זתומרת מרגיש רגיל...זה יתכן?
ושאלה אחרונה לציפרלקס תופעות לוואי?

חרדת הציפייה היא פשוט חלק נכבד מהיום שלי לפעמים אני מוצא את עצמי ימים שלמים מחכה לישון ומתפלל שזה יעבור לי בבוקר ואני יחזור להיות כמו פעם...המצב הזה עשה אותי ממש היפוכונדר ואני חושב על מחלות.... שאולי יש לי ואולי ואולי ואוולי.... ואנשים אומרים לי לא זה ככה זה חרדה וזה פאניקה וחרדת ציפייה ואתה תיהיה בסדר ואצלי בראש תמיד עוברת השאלה..ואם לא?!...

מה עושיםםםם אני ממש מיואש כבר...

ציפרלקס נסבלת היטב על-ידי מרבית החולים. תופעות הלוואי הנפוצות הן: בחילה, יובש בפה, קשיי שינה, עייפות, הזעה מרובה וקשיים בתפקוד המיני. תופעות אלו הן בדרך-כלל קלות וחולפות עם המשך השימוש.
השטיה מאפשרת לך להרפות, להיות משוחרר. את אותה ההרגשה ניתן להשיג גם ללא שטית אלכוהול.
כדאי לך ללמוד טכניקות התמודדות. כפי שכבר אמרתי כדאי לך לשלב תרופות עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית.

צר לי על הרגשתך, אבל אתה חייב לקבל החלטה. אם תמשיך רג לסבול ורק להתלונן מצבך לא ישתפר אלא רק ילך ויחמיר. חבל!!!

ניתן לקבל אודות בעיה כמו שלי...גימלים מהקב"ן בצבא? או שהוא יחליט להוציא אותי מהצבא בגלל זה?

עד לאן זה יכול להחמיר? אפשר למות מיזה?

מהתקפי פאניקה לא מתים. הדבר עלול להתפתח להסתגרות בבית, קשיי תפקוד, קשיים ביחסים בינאישיים. כתוצאה מכל זה מופיע דיכאון חמור ופגיעה משמעותית באיכות החיים.

באשר לגימלים, על זה ניתן להוריד פרופיל באופן משמעותי ואף לסיים את השירות הצבאי.

בברכה,

אבל אני כבר שנתיים ו10 בצבא לא ניראה לי שהוא יוציא אותי מהצבא בגלל זה אלא יתן לי טיפול זמני עד לסיום השירות את לא חושבת?
ודרך אגב בעיות החרדה הולכים ופוחתים ללא שום כדור אנטיביוטי אלא רק פה ושם קלונקס להרגעה וזהו...זה פשוט עיניין של זמן כנראה ותחלופה של הוואי חיים. כנראה שאחרי השיחרור אני ירגיש הרבה יותר טוב. פשוט צריך למצוא כיוון בחיים וזהו. אני טועה?

היי מור,
אני מאחלת לך מכל הלב שתמצא כיוון אחרי הצבא ולא תחווה יותר התקפים. לחלק מהאנשים זה באמת עובר וחלקם ממשיכים לחוות התקפים חוזרים. אין לאף אדם תעודת ביטוח שמנגנון החרדה שלו לא יתקלקל כמו שאף אחד לא יכול להפטיח לך שום ביטחון מוחלט לגבי אברי גוף אחרים (לב, כבד, כליות וכו').

בהצלחה בהמשך,

אל תילחץ מזה , אני עברתי משהו מאוד דומה לפני כמה שנים , ולמרות שזה לא נראה לך , יש הרבה אנשים שחווים את זה , ולדעתי זה חעבור אם אתה תאמין שזה יכול לעבור ואתה אפילו תוכל לשכוח יום אחד את הרגשה המפחידה הזאת .

נתת לי אמביציה לחיים... תודה :)

שוב היה לי התקף והוא בא אחרי איזה חודש שלא היה... כאילו הוא אגר כוח ובא לי בבווום ממש חזק...זה היה ממש מפחיד שאני הולך למותתתת....להתחיל ציפרלקס וזהו??... אולי אני לא יצליח להפסיק לעולם עם הציפרלקס? אולי זה לא מתאים לי? הקופסא יושבת על המדף ואני חושש מאוד לקחתתת אתמול הלכתי לבקר את סבא שלי שחזר מבי"ח הלכתי לדודה שלי והרגשתי שאני לא יכול לשבת שם כי זה הולך לקרותת.... וזה שלא היה איתי קלונקס בכיס עוד יותר הלחיץ אותייי ופשוט זימן התקף נוסףף... זה הכלל מערבולת כזאתת שאי אפשר לצאת ממנה....הרגשת טרום התקף לא פחות נעימה מההתקף עצמו........בא לי לבכווווווווווווווות

דכאון וחרדה קשורים זה לזה? באופן ישיר או עקיף???...
אני מאמין שהחרדה נוצרת אצל אנשים אינטליגנטים מאוד ובעלי דימיון מפותח מאוד.... יש משהו במה שאני אומר?...

שלום לך,

צר לי על הרגשתך, הבעיה שאתה מתאר די נפוצה ומוכרת. ישנם דברים שאתה עושה שמקבעים את הבעיה ולא עוזרים לך להפתר ממנה. חשוב ללמוד מה לעשות ומה לא כדאי לעשות. ככל שאת מתמקד יותר ומתעסק יותר סביב הקושי לבלוע אתה מקבע את הבעיה. המנעויות מאכילה, שטיה וכו' גם כן לא תורמות אלא אחד הדברים שמזיקים ומקבעים את הבעיה. טיפול תרופתי משולב עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית יכולה לעזור לך להתמודד עם מצבך.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

אני יודע מה שגורם ואני יודע איך התהליך עובד כי שאני עושה פעילות שמשכיחה את זה אני מרגיש רגיל...
הבעיה למשל עכשיו אני הולך לטיפול אז בדרך לטיפול אני ירגיש רגיל לגמרי כאילו אין לי כלום אבל

לאחר מכן יכול להיות שפתאום אני ירגיש עוד פעם שזה נמצא בי רציתי רק לפחות לשאול אם יש מקרה בדיוק כמו שלי..ועל איזה מקום טיפול את ממליצה באיזור ירושלים.

רק שכחתי להוסיף ולשאול האם טיפול קונגטיבי התנהוגותי הוא יעיל..כי אני חושב שאני עושה אותו בעצמי ע"י החדרת משחבות חיוביות וכדו' והתעמתות עם החרדה...א"כ מה הטיפול כולל שאיני יודע תודה!

טיפול התנהגותי - קוגניטיבי מצויין. כמובן שקודם כל הדגש הוא על האיזון התרופתי. תברר לגבי פסיכיאטר דרך קופת חולים שלך. ייתכן וטיפול מרפאתי בבית חולים פסיכיאטרי במרפאת חוץ יכול להתאים לך או אולי יש צורך גם באישפוז יום (כאשר אתה מגיע לבית חולים בבוקר, מקבל טיפולים, שיחות, השגחה של רופאים, פסיכולוגים, טיפולים קבוצתיים ובצהריים חוזר הביתה).

בהצלחה בהמשך,

אשמח אם תמשיך לעדכן אותי על מצבך

בברכה,

שלום לך,

פרדה מחברה, אדם אהוב וקרוב לעיתים דומה לתהליך של אבל שבדרך כלל מלווה בדיכאון, חוסר תקווה, ירידה בערך עצמי וכו'. הדרך להתמודד עם המצב היא לקבל את הפרידה, להתאבל על החברה וגייס קוחות כדי להמשיך קדימה. חשוב לצאת מהבית, לבלות עם חברים, למלא את החיים בעניין חדש כלשהו. חשוב לעשות זאת גם אם אין לך חשק וקוחותיך חלשים בשלב זה. החברים יכולים להוציא אותך מהבית ולשמש לך חברה. לא כדאי להתעסק בעבר, בזכרונות, בחוויות הקשורות לחברה, אלה הם מלכודות מחשבתיות שגורמות להרגשה שלילית.
כמה שיותר להיות עסוק בדברים פרודוקטיביים!!!!

תודה על פנייתך לפורום,
תרגיש טוב!
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

שלום לך,

חשוב להבין מה גורם למועקה, איזו מחשבות מתלוות להרגשה זו? האם קרה משהו בתקופה זו?
חשוב להבין כי לעיתים ההרגשה היא תוצאה של מחשבות: אם מסתובבות בראש מחשבות שליליות - מרגישים רגשות שליליים. ניתן לשנות את ההרגשה על ידי זיהוי ושינוי של דפוסי חשיבה שליליים.
מומלץ לקרוא ספר "בוחרים להרגיש טוב" של דויד ברנס או "מחשבות ורגשות" (לא זוכרת של מי).

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

שלום לך,

את סובלת ממחשבה טורדנית בקשר למחלה. את בהחלט צודקת שגם אם תעשי בדיקה כל שבוע הדבר לא ירגיע אותך. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר ומאוד יעיל יכול מאוד לעזור לך להתמודד עם המחשבות הטורדניות.

אני ממליצה לך לעזר בטיפול CBT.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,

בברכה,

רותם שלום,

דיכאון יכול להשפיע על הכרות עם גברים בגלל מספר סיבות: חוסר מוטיבציה, האדר אנרגיות, ראייה פסימית, חוסר תקווה (זה מצב אופייני לדיכאון). בנוסף, דיכאון פוגע בהערכה עצמית, דימוי עצמי וביטחון עצמי. ייתכן ואת סובלת מחרדה חברתית והדיכאון משני למצבך (ברקע, כתוצעה מחרדה).

בכל אופן, פלוטין (או כדור אחר מקבוצת SSRI) משולב עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית יכול לעזור לך להתגבר על הקושי.

תודה על פנייתך לפורום,
בברכה,

שלום לך,

מה שאתה מתאר מאוד אופייני לתוצאות של שימוש בסמים. אני מציעה לך לפנות לאבחון פסיכיאטרי, לקבל טיפול תרופתי ונפשי.

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

דקטור ניתן לטפל בזה ..? זה יחלוף? אני מאוד בלחץ לא יהיה לי התקפים של פסיכוזה?

קודם כל לא כדאי שתלחץ כי הלחץ מאורר סימפטומים של חרדה ואחד מהם הוא דיסוציאציה. שנית כדאי להפסיק לחלוטין להשתמש בסמים. בכל מקרה דחוף צריך להתאים את הטיפול התרופתי ישאזן אותך מבחינה נפשית. לבסוף, חשוב לשלב את הטיפול התרופתי עם תרפיה התנהגותית-קוגניטיבית (CBT). כמובן שהדבר ניתן לטיפול ואף מאפשר חיים איכותיים וטובים ללא התקפים או תוך שליטה שלך בהם. בהחלט ניתן לצמצם את התדירות, עוצמה, משך ההתקף ואף למנוע התקפים חוזרים ונשנים. אם מקבלים עזרה מהר ככל האפשר כך יש סיכוי טוב יותר לעזור לך.

בהצלחה בטיפול.

אשמח לענות על שאלות נוספות.

אני אנקוט בצעדים שהזכרת ועוד משהו אחד ואחרון כי אני מרגיש נודניק שאני מדבר עם אנשים אני לא מתרכז ואני לא מתחבר אליהם..כלומר אני מתחיל לשים לב ל"שפתיים" "לאף" ולא מתרכז בכלל וזה מה שהכי מפחיד אותי אני לא רוצה לעורר פסיכוזה ולחיות משוגע זה הכל תודה לך באמת זה לגטמי לחרדות ?

אתה מתאר הרבה סימפטומים שיכולים להתאים להרבה דברים, הכי חשוב לנסות לא להתרגש, לא להבהל מהתגובות של, ממה שאתה מרגיש כי לחץ מחזק ומחמיר את המצב. אתה תקבל טיפול תרופתי מתאים וזה יקל עליך. היום יש בשוק תרופות חדשות ומאוד יעילות שיכולות להקל על מצבך אפילו ביום הרביעי מתחילת הנטילה.

בהצלחה!

תודה רבה לך מאוד אז כפי שאני מבין רגעון עד מצאת טיפול תקל עליי
ועל מצבי כל מה שנותר לך זה רק לאחל לי בהצלחה ..ושוב תודה עזרת לי מאוד.

אשמח אם תמשיך לעדכן אותי על מצבך

בברכה,

דר אובחנתי בתור איש שלוקה בחרדה ...ודכאון...והתופעות שלי דומות לחרדה פוסט טראומטית ..והמולץ לי לקחת תרופה נגד דכאון ממשפחת הSSRI ואני ממש לא מעונין להכניס פסיכואקטיב לגוף שלי...רציתי לשואל אותך אם החרדה והריחוף יחלפו עם הזמן ?...לבד? תודה מראש

שלום לך,

אם עד כה החרדה והריחוף לא חלפו אין סיכוי שזה יקרה מעצמו גם בעתיד.
ישנן טכניקות ושיטות התמודדות עם החרדה והריחוף גם ללא תרופות (ללא תרופות התהליך הרבה יותר קשה ואיטי אך לא בלתי אפשרי). טיפול התנהגותי - קוגניטיבי יכול לעזור לך ללמוד שיטות אלו.

בברכה,

דקטור שאלה נוספת ואני מאוד אודה לך ..ואת זה באמת שכחתי לשואל את הפסכיאטר...נניח שאני לוקח תרופה עכשיו והיא יעילה ועוזרת...והגעתי למצב שהחרדה הפסיקה והחלמתי אני יכול להפסיק לתול תרופות אלו בקלות ..או שאני צריך לקחת תרופות לכל החיים "המצב הפננסי לא טוב בבית עדיף לקנות לחם מאשר תרופות" תודה מראש:)

כדאי לשלב תרופות עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית. השילוב יאפשר לך לשלוט בהתקפים ואף למנוע אותם כאשר תרצה להפסיק את התרופות.

שלום לך,

הפרעות בשינה, חוסר ריכוז ובעיות בזיכרון לטווח קצר הם סימפטומים של חרדה. כאשר החרדה חולפת הסימפטונים עוברים יחד איתה. כדי לעזור לעצמך כדאי לשלב טיפול תרופתי אנטי חרדתי עם תרפיה התנהגותית קוגניטיבית (CBT). נראה, שאתה עובד על עצמך ואף מרגיש שיפור.

בהצלחה,

הוריי מתנגדים בכל תוקף לקחת אותי לפסיכולוג ובטח שלתת לי טיפול תרופתי .
הם טוענים כי זה יהרוס לי את החיים ואת העתיד .
אני עובד עצות.
בכל מקרה , אני לא מרגיש חרד (אני לא פוחד ממשהו ) . אני ישן כעת טוב , אך עדיין כאמור אני לא מרוכז ויש לי בעיה עם זכרון לטווח קצר.
האם המצב שלי יכול לעבור מעצמו ? אם כן, אני משער שזה לוקח תקופה ארוכה(שנה לפחות) האם זה נכון ?

שוב תודה רבה מראש

צר לי על גישת הוריך למצבך. חרדה לא עוברת מעצמה (זה לא שפעת). כדי "לתקן" את מנגנון החרדה במוח צריך טיפול (תרופתי, תרפיה או שילוב של שניהם).

אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה!

אני לא בטוח בכלל שיש לי חרדה. מפני שאני לא מפחד ממשהו . רק יש לי חוסר ריכוז ובעיה בזכרון לטווח קצר . אני חושב דווקא שמה שהיה לי לפני שנתיים זה דיכאון . קראתי את הסימפטומים של דיכאון וזה די מתאים לאיך שהרגשתי -הרגשתי לפני שנתיים כאילו שהמצב כלכך גרוע שאין סיכוי שמשהו ישתנה , רציתי לקבור את עצמי באדמה ממש בשלב מסוים . כעת אני סיגלתי לעצמי צורת חשיבה חיובית , על אף שאני יודע שהמצב שלי בלימודים לא הכי טוב בהשוואה למה שאני מסוגל . אין לי כאבי ראש כפי שהיה לי לפני שנתיים. ואני ישן די בסדר , אם כי אני קם לפעמים שעה מוקדם יותר ממה שאני רגיל לקום ואז לא יכול להמשיך לישון .

חשוב לי מאוד לצאת מהחוסר ריכוז הזה . ומה"שינה" הזאת .( אני מרגיש ממש ישן בעמידה מבחינת ריכוז).
האם מה שיש לי יכול לעבור מעצמו ? האם יש צורך בטיפול ? אם כן איזה, ולאורך כמה זמן הוא נמשך ?

שוב תודה רבה לך מראש

האם הירידה בסרטונין ודופמין במוח היא שגורמת לחוסר ריכוז ובעיה בזכרון ?

שוב חשוב לציין שהמצב לא עובר מעצמו (אם זו חרדה או דיכאון). חשוב לאבחן האם חוסר ריכוז ובעיות בזיכרון הן ראשוניות (מאז ומתמיד היו לך) או שהם משניות (כתוצאה של מצבך הנוכחי של לחץ). יעוץ מקצועי חייב להבהיר נקודות אלה. טיפול משולב של תרופות (נוגדי דיכאו / חרדה ותרופות לריכוז) ותרפיה קוגניטיבית יכולים לעזור לך. טיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT) קצר טווח ומאוד יעיל. במהלך הטיפול לומדים טכניקות התמודדות ושליטה שעוזרים להתמודדות העכשוית וגם לטווח הארוך.

כדאי לא להזניח את המצב ולא לנסות להתמודד איתו לבדך. אני ממליצה לפנות לעזרה מקצועית.

תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

הוריי לא מוכנים בשום אופן לקחת אותי לטיפול כי לדבריהם אני יהיה "משוגע עם קבלות".
אבי טוען כי הוא מוכן לקבור אותי, על פני זה שהוא יקח אותי לטיפול ואני אקבל תרופות .

מה עליי לעשות ?!! אני לא יודע מה לעשות . אני עדיין מרגיש את החוסר ריכוז המעצבן הזה ולפעמים יש קצת כאבי ראש . אני יכול לחיות עם זה(למרות שזה מאוד לא נוח ) .האם בכל זאת זה יכול לעבור לבד ?
האם זה באמת כך שאני יהיה "משוגע עם קבלות "?
האם יש טיפול שהוא לא תרופתי ?



תודה רבה מראש

"משוגע עם קבלות" - אלה הן דעות קדומות ששייכות לתקופת האבן. היום אנחנו חיים במאה עשרים ואחת עם רפואה כל כך מתקדמת. היום לכל דבר יש תרופה שמאפשרת חיים טובים ואיכותיים. כמו שאתה משתמש לנוחיותך ולהנאתך בקידומי מדע אחרים ולא מוותר עליהם (אינטרנט, טלפון סולולרי וכו') כך כדאי לעזר גם בהשגי הרפואה המודרנית.

תשלח לי מייל ל- [email protected]
אני אוכל להמליץ לך גם על ספר שעוזר.

- כשמתנדנד בנדנדה חושב על שהברזלים ישברו בגלל החלודה שלהם.
-לפעמים (לאחר סגירה) לוחץ על דלת המקרר לאחר הסגירה בשביל להיות בטוח שהיא סגורה.
-כששוכב בחוץ חושב על אפשרות שציפור תמטיר.
-כשפותח את מגירת הסכום תוהה איזה לבחור ,האם את הראשון או הזה שלידו וכו.. (תהליך של 10 שניות) לדעת אמא זה קשור לכך שיש לי הרבה זמן חופשי ,לאחר הבחירה יש תהייה עם בחרתי בנכון :)
-תוהה כיצד לקפל את הדף שכתבתי את הבעיות הללו שכותב פה ,שמע יקפצו אלי סגרתי אותו כיתוב כלפי פנים.
-כשפותח כלי אוכל סוגר אותם בצורה שהיכנס כמה שפחות אויר בכדי לשמור על המוצר.
-כשכותב כתב יד חוזר על אותיות ומספרים שלא יצאו מספיק ברורות.
-כשכותב מילים שיש בהם אותיות כפולות תוהה איפה להציב אותם ,לדוגמה כשיש "ייצור" תוהה איפה להציב את ה"י" השנייה לפני הקיימת או אחריה ,למחוק את הקיימת ולהציב חדשה ,מאיזה צד למחוק אותה.
-תוהה איפה לנגוס בתפוח ,לאחר שנוגס תוהה לאיזה צד וזווית להמשיך.
-חושב לעבור להתגורר בבית אחר בגלל גגון אסבסט.
-חושש לטבוע בבריכה ,להמרות ששוחה מעולה.
-חושב ללמוד החייאה בגלל שחושב שהיה צורך בעתיד.
-בזמן הספורט בלילה חושש מחזירי בר ונחשים ,כל דבר וצל או כתם הוא נחש וכוח שיח הוא חזיר בר וכו.
-חושש לדרוך על חיות בחוץ.
-כל לילה מחדש תוהה עם הצליח להירדם או לא ומתי ,ובלבל לעצמי את המוח ללא אפשרות עצירה.
-כשיש חיה בבית כמו פרפר עכביש ג'וק חילזון זבוב ,מוציא אותם בעדינות מהבית.
-כשחותם על צ'יק חושש משגיאות כתיב וממספרים לא נכונים או חתימה או אולי האיש הלא נכון יבדה אותו.
-מנתח בשר כמו נקניקים בגלל שחושב שיש שם דברים שלא כדי לאכול.
-חושש שדלת המכונית תיפתח באמצה הנהיגה ,לפעמים סוגר אותה שוב יותר חזק ,ולפעמים מחזיק אותה בסיבוב (כבר לא).
-מכתבים שכותב ,עובר ומשנה אותם המון לפני השליחה ,גם מכתבים רגילים ולא ממש חשובים.
-נדרש פי 2 זמן לניקוי כלי מטבח ,מבדה שלא נשער אליהם סבון.
-שופט את עצמי בחריפות ולפעמים באכזריות
-מטיש את עצמי במחשבות
-בעבר במיוחד הייתי מוצף ברגשות אשמה ,בכל נושא ,זה היה נוראי.
-המחשבות מוצפות תמידית בהמון קונפליקטים.
-האם להרגיש טוב בלילה ולעשות ספורט ולהיראות טוב ,או להיות אומלל ושמן בבוקר ולא לעשות כלום ,אם כי יש דברים שאפשריים בבוקר ולא בלילה ,כל יום יש את הדילמה הו מחדש.
-כמעט ולא הייתי בתערוכה שהכנתי ,רק בגלל רגשות השם עזים מאוד שעלו על הפחדים הייתי חייב להגיע לפעם אחת וגם זה היה לא משהוא כמו שכל בנאדם אחר היה שמח! להגיע.
-מאוד מבולבל ולא רוצה שום דבר.
-טיפול פרטי יקר, ואם כבר מוציא את הכסף אין הבטחה שהטיפול באמת יעזור.


מחשבות והתנהגויות,
מתבודד , מסתגר בבית כמה שיותר
כשנמצב בחרבה רוצה להתבודד
לא יוצא לבלות
אין בת זוג וגם בקצב הזה לא תהיה.
לא מתחיל עם בנות
אין ידידים חדשים
אין ידידות חדשות
הזיכרון שלי לא טוב
שום דבר לא באמת שווה
המצב לא באמת י

המצב לא באמת ישתפר.
אני לא מספיק טוב
אני לא מספיק האטרקטיבי ,לא לעצמי ולא לאחרים.
בטח אין שום טיפול אמיתי שיכול באמת לעזור למגוון הבעיות
מסרב לבקשות של אחרים לקפוץ לביקור
לא מזמין אנשים לבקר
לא נוסע באוטובוסים
לא הולך לחגים ולימי הולדת הפילו לא של המשפחה
משתדל להימנע כמה שיותר ממפגשים עם אנשים ,גם שמכיר וגם זרים.
לא ניפגש עם בני משפחה מעל (אח אמא ואבא)
קביעת פגישות\טורים דוחה אותם כמה שיותר.
מוותר על מעבדות שינה ובדיקות חשובות אחרות.
מעדיף להשתמש בפקס או במזכירות אלקטרוניות במקום לדבר ישירות עם הבנאדם.
נימנע מלהשעיר את המספר פלאפון שלי.
משתדל להימנע מפרסומות
לצאת לקניות ,במיוחד אוכל.
לקחת טרמפים
לצאת להצגות
ללכת לתערוכות
לבקש מחיר יותר טוב
לעבוד
התנדבות
טיולים
ללמוד קורסים
ספורט התגרי ,טיפוס הרים ,צניחה חופשית.
לונה-פרק
לבלות עם חברים מחוץ לחדר
לאכול בחדר אוכל
לתרגל לימודי תקשורת בין אישית



בעיות שלב דפקה קשורות לOCD,
-נימנע מלתת את מספר הטלפון הישיר מחששות שמע מישהו יתקשר בזמן לא מטעים.
-נימנה בכל מחיר מלהיפגש עם אנשים שמכיר מהעבר ,לא ברור למה.
-כותב סדר יומי ,כל יום מחדש על מספר דפים קטנים ,לאחר תקופה כשנישבר ורוצה דבר יותר ברור מבצע סיכום וכותב סדר יומי ושעות ברורות והגיוניות ולא מצליח לעמוד בוא והמצב מדרדר ולכן חוזר שוב לקונצפט של דפים קטנים ורבים ,והמעגל הזה חוזר על עצמו ומטיש.


מצטייר לאחרים כחוסר אחריות ,לא רציני.
כל הזמן יותר נוזף בעצמי ומתחיל להיות תוקפני יותר ויותר.
לא מאמין באמת שהמצב ישתנה.
לא מצליח להירדם בלילות (גם כשמושט שעות במיטה ללא הירדמות והמחשבות רצות ללא אפשרות עצירה).
יש מחשבות דימויים וגישה שלעולם לא היה יותר טוב.
אני כועס על עצמי ,מכסח את עצמי ,יודע שהכול בשליטה שלי ,וכרגע שליטה במחשבות לא אפשרית.
איזה גבר אני?
איזה בנאדם אני?

אומנם כיום בהשווה לעבר יותר אוהב ומקבל את עצמי כמו שאני.
מצד השני המצב לא טוב...
נכנס לעצבות עמוקה ממושחת ולייאוש.


הפסיכיאטר נתן רמוטיב לבעיות הכלליות ,ונוקטורנו לשינה.
המצב מאוד השתפר לגבי כך שכבר לא חושב יותר על תאונות דרכים כל פעם שמישהו מבני המשפחה על בנסיעות.
הצלחתי לצאת ולנסוע באוטובוסים והייתה הקלה ,לאחר שנים של פסילת האפשרות ,התחלתי להרים טלפונים מצלצלים. (עדיין עם יש מישהו אחר בבית הוא ירים אותו ולא אני).
ניגשתי לבדיקת סרטן שכבר 6 שנים רציתי לבדוק וחששתי שיש לי כל הזמן הזה ,כל יום בשש שנים הללו חשבתי שיש לי אפשר לומר שלא סיפרתי לאף אחת בצורה רצינית על זה ,עכשיו הנושא דיי רגוע כמעט ולא קיים לאחר הבדיקה עצל רופאת עור.
המצב עדיין !עגום! ורחוק!!! שנות אור מבנאדם "נורמאלי".
הדברים שכותבים פה אלו דברים שיש לי עכשיו.
לא נראה או מורגש או מאמין שהיה שינוי משמעותי.

ברור לי שהכול ההתנהגויות הללו והגישה מאוד טיפשית ולא הגיונית באללי.

אין לי מוסג מאיפה להתחיל.
המערכת של העובדות סוציאליות והפסיכיאטרים שנפגשתי איתם בשנה האחרונה מדברים על סל שיקום ,דבר שגם ענק עלי כרגע ,גם לא ברור ,וגם לא ברור עם זה מה שיטפל בבעיות הללו. מה זה שווה לתת לי משימות עם אלו רק יחמירו את המצב וגם ככה יהיו בלטי נסבלות או מואילות לריפוי הנפש ,שוב היה חונך שיחשוב שאני עצלן ולא רציני.


יש לי המון שאיפות ,הן מצטברות ,הספר נתן קצת תיקווה ,מהצד השני המצב כל כך מסובר מרגיש שכבר טבעתי.
אין מצב שהתאבד בגלל שחבל על כול ההישגים וההבנות ,וגם יש רגשות אשם שלא יפה לעשות את זה כלפי המשפחה וחברים.
צריך החייאה לחיים ,אם בכלל יש אפשרות כזו ,כבר הכול שחור ,שום דבר לא עבד ,שום דבר לא ממש מקל ,המקצוענים לעניין הנפשי אכזבו מאוד בעבר (פסיכולוגים) וכיום גם המצב מדרדר העובדת סוציאלית-(שאומרת שאני ישן כל היום ולא רציני ,לבקש פגישה אחרי 12:00 בצהריים זה שאני לא ישן כל הלילה זה לא תירוץ מבחינתה רק מעצים את המצוקה וחושב שוב להיות ער 27 שעות בכדי להיפגש לקידום סל השיקום עם מתלמד שלא ממש מצלח לקדם את הנושא בצורה אפקטיבית.)
הפסיכיאטר לא מגיב לפקסים והמזכירות בטלפונים אומרות שהוא היה רק באמצה שבוע הבא.

האם יש לי OCD?
האם יש פטרון יעיל שעובד!?

שלום לך,

בראש ובראשונה גש לפסיכיאטר של קופת חולים ותתחיל טיפול תרופתי מסיבי. תרופות מקבוצת SSRI יכולות לשפר לך את המצב. הספר הוא טוב כבסיס בלבד. הספר הוא כלי מאוד כללי ומאוד אוניברסלי כדי לטפל בבעיה שלך חייבת התערבות צמודה של איש מקצוע מומחה לOCD.

אתה יכול לפנות למרפאות ציבוריות שבהן ישנם מומחים לטיפול התנהגותי - קוגניטיבי (CBT).

תרגיש טוב,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בהצלחה!

תודה רבה אירנה.
הקדם זאת בהקדם ההפשרי.

שיהייה לך אחלה שבת שלום :)
השינוי

שלום אירנה :)

לפי ההבנה שלך יש לי OCD?
או שזה לא חד-משמעי.

לפי הבנתי, מצבך יכול להתאים לאבחנה של OCD כמובן שנדרש אבחון מעמיק ולא דרך ההתכתבות.

אשמח לענות על שאלות נוספות.
בברכה,

אפרת שלום,

צר לי על מצבן של אמך ואחותך. שתיהן זקוקות לטיפול וליווי צמוד של אנשי מקצוע. לדבריך אחותך בטיפול אבל מה עם אמך? את זקוקה לכוחות רבים כדי להתמודד ולעזור למשפחתך.

חזקי ואמצי!!!
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,

לימור שלום,

שילוב של טיפול תרופתי עם תרפיה התנהגותית - קוגניטיבית (CBT) אישית או קבוצתית יכול לעזור לך לרכוש שליטה בחרדות ובדיכאון. CBT מאפשר לך ללמוד שיטות, כלים ומיומנויות להתמודד עם גלים חוזרים של ההפרעה לטווח עד שש שנים לאחר שמפסיקים טיפול תרופתי (הדבר הוכח במחקרים עדכניים).

אשמח לענות על שאלות נוספות
בברכה,

שלום לך,

ייתכן ואת מעמיסה על עצמך יותר מאשר מסוגלת להתמודד. כדאי לעצור, לעשות חושבים ולנסות להוריד מעצמך דברים מסויימים. לעיתים אנשים מנוהלים על ידי דפוסי חשיבה מאוד נוקשים ומוטעים של "אני חייבת..." או "אני צריכה..." - אלה הן מלכודות קוגניטיביות שקיימות רק בראש ואין להן שום אחיזה במציאות. אם יש לך דפוסים כאלה כדאי לשנות אותם לדפוסי חשיבה גמישים יותר.


תודה על פנייתך לפורום,
אשמח לענות על שאלות נוספות,
בברכה,