פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

לבן שלי בן ה-16 יש חבר שכל הזמן מתחיל איתי וזורק לי הערות שלא במקום. ניסיתי את כל הטקטיקות שאני מכירה, כולל לדבר עם ההורים שלו, שום דבר לא עוזר. זה גורם לי לאי נעימות רבה כשהוא בסביבה

שלום,
אני אבא לנערה מתבגרת בת 15 שלא מדברת איתי קרוב לשבועיים,לא משנה כמה אני מנסה זה לא עוזר לי כ"כ למרות שהרהרתי וניסיתי לשנות את ההתנהגות שלי כלפיה לפי הנחיה של פסיכולוגית חייב לציין שהיא הולכת לשיחות עם פסיכולוגית וגם אני ואשתי בשיחות ואמורים להתחיל בסדנה קבוצתית.
ועכשיו אספר את כל מה שגרם לכך:
לפניי חצי שנה היה לה ויכוח קשה עם אמא שלה ובאיזה שלב הוא התדרדר והפך לאלים מילולית ופיזית בזמן הזה אני צופה מהצד וברגע הזעם כעסתי מאד הדפתי אותה מאשתי תוך שהיא מושכת לה בשיער והודפת אותי וזורקת כל מה שבא ליד וגורמת להרס. צרחתי עליה בטירוף והורתי לה להיכנס לחדר.מזועזע מההתנהגות שלה מסתכל איך היא אורזת תיק ומתכננת לצאת השעה הייתה מאד מאוחרת..(אחרי חצות).
ופה אני עושה טעות דרמטית (טעות חיי מבחינתי)
אשתי מנסה לעצור בעדה ובזמן של לחץ ועצבים אני צורח על אישתי שתזמין משטרה.
לאחר כמה דקות מגיעה משטרה רואה את ההרס ושומעת את הכעס שלה ושואלת אם אתה רוצה להגיש תלונה? אמרתי בנחרצות כן למרות שאישתי לא הסכימה אך זה לא הצליח לה והיא מובלת לתחנת המשטרה כמובן שנסענו לשם כי לא לקח הרבה זמן להבין איזה טעות פטלית עשיתי!!
זה כמובן מאוחר מדי ומאותו היום השחור הזה היא לא סובלת אותי ואני יודע את זה כי היא מספרת את זה לכולם אשתי חברות של אשתי אחיותיי ויועצת הבית ספר היא פשוט שונאת אותי ואומרת את בקול..
וזה ברור לגמריי שזה שובר אותי נפשית...
אציין עוד שאני לא עובד (נכות ת.דרכים קשה)כבר 3 שנים.
ועלו כבר מחשבות שאולי זו הסיבה אבל...לא יודע הלוואי שיכולתי להבין מה עובר לה בראש ואם באמת היא לא אוהבת אותי?
או איך ומה אני צריך לעשות?
בכדיי להחזיר את האמון שלה בי,עד לפני שבועיים זה היה ירידות ועליות עכשיו היא לא מוכנה לשמוע אותי!

תודה,
ניסים

מורה שנחשב למאוד מוערך בבית הספר של הבן שלנו כל הזמן יורד על התלמידים כשהם טועים או כשהם מתבלבלים, דבר שגורם לירידה בביטחון ובחוסר מוטיבציה להשתתף בשיעורים ולהכין את שיעורי הבית. דיברתי על כך עם המנהלת אבל היא אמרה שזה הסגנון שלו ושדווקא התלמידים מאוד אוהבים את המורה. מה ניתן לעשות?

הבן שלנו לא מצליח להסתגל למסגרת הצבאית, קרוב לשנה משרת בבסיס פתוח ועדיין לא מסתדר, ממש סובל. איך אפשר לעזור לו?

אני בזוגיות פרק ב' כבר כמה שנים, בקשר טוב יחסית עם הילדים של בן הזוג אבל הגדול שלו, שעכשיו בגיל 15 מתנהג אלי בצורה מאוד לא יפה ולא מכבדת. אני מבינה שהוא בגיל כזה ושאני בטח מסמלת לו כל מיני דברים או שהוא פשוט לא אוהב אותי, שגם זה בסדר, אבל איך אני יכולה להתנהל איתו ומולו? אני לא יכולה להגיד לו את כל מה שאני רוצה כי אני לא אמא שלו, אבא שלו דיבר איתו אבל זה רק החמיר את המצב

שלום !
בני בן 13 . כבר כמה חודשים יצאו לו שדיים / ציצים בחזה . הוא אומר ג כשהוא נוגע ולוחץ קצת כואב לו
זה מאוד מתסכל אותו, כבר אמר לנו כשבקיץ הקרוב לא יבוא איתה לים ולבריכה . הוא טוען שאין את זה לחברים שלו .
חשבו לי לציין שהוא ילד חזה . והוא שחקן כדורסל
מה אפשר לעשות ?
לעשות כושר ? משקולות ?
אולי כדי לנו לרופא אנדוקרינולוג ?
תודה רבה

אנחנו נותנים לבת שלנו יד חופשית לעשות כמעט כל מה שהיא רוצה, כולל לצאת לבלות וללכת למסיבות רק יש לנו בקשה אחת, אנחנו קובעים שעת גג נגיד 2 או 3 הבלילה, לא תגיד 10 או אפילו 12. זה בשביל שאנחנו נהיה רגועים. והיא לא עומדת במילה שלה, פעם אחר פעם. אנחנו לא רוצים שלא תצא ושלא תיהנה ואם אנחנו אוסרים עליה היא עושה לנו את המוות ככה שכבר היינו מעדיפים שתצא ולא תהיה בבית

הבן בן ה-16 רוצה לעשות קעקוע. אנחנו לא יכולים להגיד לו לא כי לשנינו יש קעקועים. אני עשיתי את הראשון שלי בגיל 16 ואני קצת מתחרטת עליו ואני מפחדת שלבן יקרה אותו הדבר. האם להגיד לו לחכות עד גיל 18 הוא קרא לנו שקרנים וצבועים, ותכלס הוא צודק...

הבת שלי בת 16 והיא וכמה חברות שלה רוצות לנסוע לבד לאמסטרדם... בינתיים לא נתנו לה את ההסכמה כי אנחנו לא חושבים שהן יכולות להסתדר לבד וגם הבחירה ביעד כמו אמסטרדם הידועה בסמים הזמינים מעוררת בנו חשש. מצד שני, שאר ההורים כן נתנו את הסכמתם ואנחנו לא רוצים שתרגיש מחוץ לעניינים...

הבן שלי פסנתרן מוכשר, ממש עילוי. כשהוא בחר תיכון הוא סרב ללכת לתיכון לאמנויות אבל המשיך ללכת לשיעורים ולנגן, עכשיו גם את זה הוא עושה בחוסר רצון והוא אומר שהוא רוצה להפסיק לגמרי. אנחנו לא רוצים לאלץ אותו לעשות משהו שהוא לא רוצה, אבל באמת שיכול להיות לו עתיד בתחום ולא שהחלופה שלו היא אחרת, הוא פשוט נשאר בבית הוא נפגש עם חברים. אנחנו רוצים לכבד את הרצון שלו אבל לא רוצים שהוא "יתבזבז".

קרובת משפחה שלי בת 13 ויש לה חבר בן 13.
בחודשים האחרונים (אני בת 40) .
אני הייתי שמחה אילו לא היה לה חבר בגיל צעיר שכזה למרות שבאותו גיל. לדעתי יש זמן.
אין לי מושג מה עושים בגיל כזה בחברות בדר"כ.?
מניחה שיש גם יוצאים מן הכלל.
אני בדעה נחרצת שהחברות אמורה להיות תמימה וללא יחסי מין לחלוטין. זה גיל צעיר מאוד.
כיצד ההורים אמורים להתנהג עם החברות הזו?
מה לומר לילדה? (הילדה מוכשרת ומאוד מאד נבונה אבל ברור שהיא י ל ד ה)?
האם לאסור על הילדה להיפגש בבית החבר אלא אך ורק בבית שלה.??
אשמח לעצה, תודה

יש לנו שתי בנות, אחת בן 16 השנייה בת 18. הן לא מפסיקות לריב אחת עם השנייה, כל היום צעקות ומריבות על כל דבר אפשרי שזה ממש בלתי נסבל. אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות ואיך להפריד ביניהן

יש לי תאומים בני 17, בן ובת. לבן יש חברה ואנחנו לא מרשים להם לישון יחד. לבת שלי יש חברה מאוד טובה שאנחנו חושבים שאולי זו יותר מחברות תמימה אלא יש שם יחסים רומנטיים. היא לא סיפרה לנו על זה ואנחנו בינתיים רק מסיקים מסקנות וקולטים רמיזות, כשהבולטת ביותר הייתה שהבן אמר לנו שאנחנו צבועים שאנחנו לא מרשים לו לישון עם חברה שלו בעוד אחותו כל הזמן ישנה עם חברה שלה... אם הן באמת זוג אז יש אמת בדבריו של הבן, אבל בגלל שזה לא נאמר בגלוי אנחנו לא רוצים להוציא אותה בכוח... מה עושים? אוסרים עליה? נותנים לו? ממשיכים במצב הקיים?

יש לי חמישה ילדים, הגדול בן 15 והקטן בן 6. הארבעה הגדולים כאילו עשו קנוניה והם כל הזמן מתנכלים לאחיהם הקטן, חשבתי שזה אמור להיות בדיוק להפך ושהם יגנו עליו... בכל מקרה הקטן ממש אומלל וככל שאני מגנה עליו יותר הגדולים יותר מתעללים בו.. מה עושים?

אנחנו גרים בשליחות בחו"ל כבר כמה שנים, הגדול שלנו, בן 14 מסתדר פה מצוין, קלט את השפה, יש לו חברים, טוב בלימודים ומשתתף בפעילויות חברתיות רבות. זמן השליחות שלנו מסתיים בקרוב ואנחנו רוצים לחזור לארץ, אבל יש אפשרות להישאר פה, לפחות לעוד כמה שנים אם נרצה. לקטנים פחות משנה או שהם פחות מתנגדים, איתו לעומת זאת זו סאגה רצינית ואנחנו גם מבינים אותו. השאלה היא אם לתת לקשיים של הילד להכתיב לנו את העתיד של המשפחה כולה?