פורום הורים ומתבגרים, גיל ההתבגרות - יש לך שאלה?

שלום רב
אני אישה דכאונית בטח תגידו שאני צריכה טיפול אז כן שנים הייתי ניסית מטפלים שונים סדנאות כדורים מכשירים ראיתי שלא עוזר הרמתי ידיים חיה לי מיום ליום פעם עצובה פעם שמחה פעם עם יכולת ופעם בלי .
הבעיה הקשה היא שהבנו שגם הבת שלי כמוני דכאונית ממורמרת כעוסה מנסה טיפולים ומטפלים שונים ולא עוזר קשה להיות בבית אחד עם שניי דכאונים מעניין שאני לא יכולה לסבול לראות אותה ככה או לשמוע אותה מקטרת יום יום כשאני כזאת קשה לי לעזור לה כשקשה לי לעזור לעצמי במקום לחבק אותה או להעניק לה חום ותמיכה או להיפך היא כועסת עליי ואני עלייה המריבות שלה מרקיעות שחקים למה אנחנו לא יכולות לתת אחת לשניה את מה שחסר לנו? השבוע רבנו נורא היא ארזה את הבגדים ועזבה את הבית הצטערתי נורא פחדתי שבמצבה הנפשי תפגע בעצמה שתינו מתמרמרות נורא הכאב עצום אני מאשימה את עמי שלקחה ממני את הגן הדפוק הזה
למה עולם כזה אכזר? מילא אני אבל הילדה?????
כואב לי נורא לא יודעת על מי יותר עליי או עליה
בבקשה עיזרו לנו

שלום רב
הבנות שלי אחת בת25 עם תואר של פרמדיקית
השנייה בת 23 ללא תואר אלופה באפייה עושה דברים מדהימים ואפילו מוכרת מהבית לפי הזמנה .
הגדולה נרשמה ללימודי רפואה אבל היא דכאונית מטופלת בכדורים פסיכולוג הלחץ של הלימודים גורם לה לנפילות קשות לא פעם חשבתי שאולי היא בוחרת במקצוע הלא נכון מה יה אם תהיה רופאה איך תעמוד בלחץ של משמרות עומס אם עכשיו היא נשברת נפשית ???? היא מאוד חכמה וחבל שתתבזבז אבל יש רצוי ויש מצוי אז מה עושים???
השניה הקטנה רוצה ללמוד אפייה ולהתקדם אבל גם לה מגבלה משלה היא סובלת מדלקת פרקים מתקשה לעמוד הרבה על הרגליים אני מסבירה לה חבל על 20000שח ללמוד משהו שהיא טובה בו אבל תתקשה לעסוק בו שתיהן חושבות שאני לא מאמינה ביכולות שלהם שזה כמובן לא נכון נתתי לקטנה להתנסות מצאה עבודה להכין קינוחים באיזה מסעדה הם באמת התפעלו ממנה אבל החזיקה מעמד בדיוק יומיים אחריי 8 שעות עמידה
מה עושים??? למה הילדים חושבים שאנחנו לא רוצים את טובתם???
אנא עזרתכם

אני ואשתי בדקנו את היסטוריית הגלישה של הבן (12) בטלפון הנייד (בבקשה לחסוך את ההרצאה על עניין הפרטיות, חשוב לנו להיות מעודכנים מבלי לשפוט), מצאנו הרבה אתרים וסרטונים פורנוגרפים.

בגדול מובן לנו שהילד נכנס לגיל ההתבגרות וזה טבעי בגילו להיות סקרן בנושאים האלה.

מה שנראה לנו מוזר זה שהרבה מהסרטונים מאופיינים בפורנו מצוייר ופורנו גייז.
שוב, אנחנו לא שופטים וכמובן מקבלים אותו ואת טעמו בהבנה.
השאלה שלנו היא למה דווקא סרטוני גייז?
בגיל 12 הוא אמור כבר לבחור מה הטעם שלו או שזה עדיין לא מקובע? הוא לא מראה סימנים נשיים או נטייה מסויימת לצד הגברי. ילד רגיל אפילו דיי גברי לגילו.

ניסיתי לנהל איתו שיחה (כללית, לא ספציפית עליו. הוא לא יודע שריגלנו אחריו) שבה הסברתי שכל מה שיבחר זה בסדר וגם ניסוי ותעייה לגיטימיים בגיל הזה, חשוב שיידע שנאהב אותו בכל מקרה והוא "רשאי" לשנות העדפות מיניות בכל עת.
אנחנו מאוד פתוחים אבל הוא טיפוס מופנם ובשיחה דיי שתק ורק הקשיב.

לסתום ולחכות שיסדר את העניינים שלו עם עצמו לבד?
או להיעזר בטיפול מקצועי יותר כי ברור שהיתה לו הזדמנות לדבר חופשי והוא לא לקח אותה איתי?
עד כמה זה בריא לצפות בתכנים האלה בגיל הזה? (הסברתי שזה בסדר לצפות אבל במציאות זה שונה עדין ומתחשב יותר, הוא מצידו מכחיש שצופה בזה).

הבן שלי בן 15, יש לו אח קטן יותר בן 11. כבר כמה שנים שאנחנו נותנים לו להישאר לבד בבית ולהיות אחראי על אחיו. שבת שעברה אשתי ואני יצאנו בערב וכשחזרנו גילינו שהוא וכמה חברים פשוט על ארון המשקאות שלנו והשתכרו.. ביום חמישי לאשתי ולי יש תכניות ואנחנו לא יודעים מה לעשות, אנחנו מן הסתם לא סומכים עליו ולא רוצים שהוא יישאר לבד בבית ובטח שלא יהיה אחראי על אח שלו, אבל מצד שני להביא בייביסיטר לנער בן 15...?

יש לי שלושה בנים בגיל הנעורים, אחד מהם הוא ילד טוב, עוזר בבית, טוב בלימודים, יש לו חברה מקסימה וממש כיף להיות הורה שלו, הבן השני הו בין לבין, יש לו את הקריזות שלו אבל בגדול נראה שהוא מתגבר ממוצע, אז יש אתגרים אבל הוא לא שובר את רוחנו, השלישי לעומת זאת... הוא אמנם לא ילד רע ואבל הוא מתקשה בלימודים ומסרב לקבל עזרה, הוא כל הזמן כועס עלינו ועל אחים שלו ואין ספק שהוא מרגיש פחות אהוב, אבל זה רק בגלל שאנחנו רבים איתו יותר בגלל ההתנהגות שלו... מה עושים במצב כזה? אגב, יש עוד בת קטנה יותר שאיתה הוא מקסים ונהדר

הבן שלי, בן 16, התאהב בבחורה מהשכבה שלו שכנראה לא ממש מתייחסת אליו. הוא ממש כרוך אחריה, עושה בשבילה כל מיני דברים שהוא מספר עליהם בגאווה אבל ניכר שהיא לא עושה שום דבר בשבילו. לדעתנו היא מנצלת אותו ואת טוב הלב ואת האהבה שלו כלפיה. ניסינו להגיד לול משהו בעדינות והוא בכלל לא הבין על מה אנחנו מדברים... אנחנו לא רוצים שהוא ישפיל את עצמו בשביל ילדה כזאת

הגענו לקצה גבול היכולת, ילדה לא ממושמעת, עונשים לא עוזרים וגם לא סנקציות כספיות שעזרו בהתחלה אבל עכשיו הבנו שהיא מלווה כסף מחברות שלה, מה שלדעתנו אפילו גרוע יותר...

יש לנו במשפחה רשימת מטלות שכולם משתתפים בהן, לכל אחד יש משימות שעוזרות לתפקוד הבית, גם לילדים. הבכור שלי בן 15 הפסיק לשתף עם זה פעולה והוא פשוט לא עושה את המוטל עליו, לא משנה איך אנחנו מדברים איתו אם בנעם ואם בצעקות, הוא פשוט מצפצף עלינו. בגלל שאני לא יכולה לשרוד יותר מדי זמן בבית מבולגן ומלוכלך אני בסוף עושה את מה שהוא אמור לעשות והאחים הקטנים שלו קלטו את זה וגם הם עכשיו פחות מתמידים עם המטלות שלהם... אני ממש אובדת עצות

הבת שלי בת 17 ואנחנו פשוט לא מצליחות לתקשר. עם אבא שלה היא ביחסים מצוינים אבל איתי, כל פעם שהיא רואה אותי היא מביטה עלי בגועל או מגלגלת עיניים או פשוט מתעלמת. אני יודעת שגיל ההתבגרות הוא אתגר קשה לאימהות ולבנות אבל זה מעציב אותי ומכאיב לי והיא לא מדברת איתי ולא אומרת לי מה לא בסדר או מה עובר עליה ואני ממש כבר לא יודעת איך להתמודד עם זה

הבן שלי בן 17 ואני ממש בטוחה שהוא גיי, אני מאוד רוצה לדבר איתו על זה ולהגיד לו שהכל בסדר, אבל אני לא יודעת איך לפנות אליו בעניין ומה יקרה אם הוא בכלל לא גיי ואני עלולה עוד לגרום לו לתסביכים עם זה... בינתיים אני מתעלמת ולא מתייחסת לזה בכלל אבל אני רוצה להגיד לו שאם הוא כן אז שאנחנו אוהבים אותו ומקבלים אותו ולהסיר ממנו את כל החששות שיש לו אם יש לו

שלום רב
בני הבן 13 , לפני כמה חודשים התלוננן שכאב לו באזור החזה ( שדיים)
הרופא אמר שזה רגיל בגיל ההתבגרות
לפני כמה שבועות יצא לו שדיים .
האם זה רגיל שלבנים בגיל ההתבגרות יש שדיים ?
תודה רבה

הבן שלי בן 13 עבר ניתוח בע.השדרה
היה מאושפז בביח 10 ימים.מחנך הכיתה התקשר פעם אחת מס חברים לכיתה הגיעו לבקר ,כעת חזרנו הביתה שום התענינות מצד ביס מס הביקורים של חברים התמעט
ואני תוהה האם הנהלת ביס לא אמורה להתענין?
האם חברים לא יגיעו לבקר עד שיחזור לשגרה???
מרגישה זלזול ותסכול

אם פוטנציאל הגובה הוחמץ ,
אפשר לדעת כמה ס"מ "הפסיד" ?
תודה!

הבת שלי בת 17, יש לה חבר שגדול ממנה בכמה שנים, היא לגמרי כרוכה אחריו ומאוהבת עד הגג, אבל אני חוששת שההרגשה לא הדדית, שהוא יותר משחק איתה ולא לוקח אותה ברצינות ואני ממש דואגת לה. ברור לי שפרידות ושברון לב זה חלק מהחיים וחלק מתהליך ההתבגרות, אבל אני ממש חושבת שהיא חושבת שהקשר שלהם זה הרבה יותר ממה שזה במציאות...

הבת שלי בת 18, לפני גיוס. היא ואשתי לא מפסיקות לריב, על הכל, לבוש, יציאות, חברים אפילו על העתיד הצבאי שלה. כשזה קורה אני פשוט קם והולך, לא יכול להתמודד עם זה. מה עושים עם זה? מאשתי זה מוציא כל כך הרבה אמוציות שאני לא יכול לדבר איתה ועם הבת בכלל... לא מאמין שאני אומר את זה אבל אני כבר סופר את הימים שהיא תתגייס ומתפלל שהיא תהייה בבסיס סגור...