פורום רפואת ספורט - יש לך שאלה?

עליה?

תגובתכם ודעתכם חשובה לי מאוד, אשמח אם תענו בהקדם.

תודה רבה

אור שלום.
אני רץ למרחקים ארוכים ומכיר את הבעייה.
אם הבעייה בשריר, אז עיסוי מקומי כמה פעמים ביום מאד עוזר. אתה יכול לעשות בעצמך. כמובן מנוחה ולא לרוץ, כ-10 ימים.
אם קיימים שברי מאמץ, וזה בהחלט יכול להיות, אז חייבים לא לרוץ כ-6 עד 8 שבועות.
הסבלנות מתבקשת ומשתלמת.
כל טוב.

חבל של אמרת מה יש במיפוי- - האם קליטה מוגברת? shin splint הוא מונח כללי ויש הרבה אפשרויות לסיבה המדויקת של הכאב - שריר, גיד, עצם, או הרקמה שסביב העצם. כדי להגיע לגיבוש - מומלצת מנוחה יחסית - קרי - אל תתאמן על הכאב, אלא רק הליכה או שחיה, אופניים אם לא כואב. חשוב להגיע לגיבוש בלי כאב ופתולוגיה. הכושר פחות חשוב שם - יותר הראש וההתמדה. לגבי גיוס - כנ"ל - חשוב להגיע לגיוס בריא ולא עם כאב קיים. תצליח!

זהו פענוח המיפוי: "בוצע מיפוי עצם דינמי וBLOOD POOL לברכיים, במיפוי פלנרי מאוחר נסרק השלד כולו וSPECT ברכיים.
הבדיקה הדינמית תקינה ללא איזורי BLOOD POOL מוגברים. לא הודגמו קליטות פתולוגיות בברכיים, הן במפוי הפלנרי המאוחר והן ע"פי חתכי הSPECT.
בשאר הסריקה, מודגמת קליטה פריפרית קורטיקלית סאספקט האחורי של טיבייה ימנית, חשודה לשינויי מאמץ."

התוצאות נבחנו ע"י שני רופאים, האחד רופא ספורט נחשב ומומחה בתחומו והשני אורטופד כירורג ושניהם קבעו, לאחר צפייה בדיסק המצורף למכתב הנ"ל ולאחר בדיקה גופנית, שאני סובל מ.shin splints
למרות קביעת פענוח המיפוי, יש לציין שאני סובל מכאבים בשוקיים בשתי הרגליים והכאביםם אף משמעותיים יותר ברגל שמאל.
יש לציין שאני כבר במנוחה למעלה מחודשיים וחצי ולא מבצע שום פעילות העלולה להכביד על הרגליים מלבד הליכה לא מהירה במשך כחצי שעה כמעט על בסיס יומיומי וכן תרגילי פיזיוטרפיה שאני מבצע 3 פעמים בשבוע.
שאר המידע לגבי הכדורים שלקחתי ושאני לוקח כיום, נמצא בהודעתי הראשונה.

האם ההחלמה תיקח עוד זמן רב? האם יש דברים שעליי לעשות? מה דעתך?

תודה רבה

מנוחה יחסית משמעותה מנוחה אשר אינה מעמיסה על האזור הכואב/ פצוע. אם עדיין יש כאב באוות מקום, למרות הממצאים הקלים במיפוי, יתכן ועדיין מדובר במאמץ מוגזם. שברי מאמץ רבים נגרמים פשוט מהליכה ולאו דוקא ריצה. תפחית מהפעילות עוד, ובהצלחה בגיבוש (אם אתה הולך - זה בטח היום/ מחר). ההחלמה תיקח מספר שבועות מהרגע שתגיע לאותה מנוחה יחסית..

החלטתי בסופו של דבר לא לגשת לגיבוש על מנת לא להחמיר את המצב עוד יותר.
בריאות קודמת לכל.
מקסימום נלך לגולני או נח"ל (:

שוב תודה רבה על העזרה ד"ר !!

זהו סוג הפעילות הגופנית הכי נחקר, הכי מוכר, הכי זול והכי פשוט. היתרונות הם רבים, ומדובר בהפחתת סיכוני התמותה, השמנה, מחלות לב, סוכרת, אוסטאופורוזיס, נפילות ושברים, התדרדרות קוגניטיבית ואלצהיימר - ועוד ועוד ועוד. אם מוציאים יותר אנרגיה ממה שמכניסים - אכן יורדים. כלל פשוט. ברוב גדול של המקרים אין צורך בשום בדיקה או התיעצות - פשוט לצאת וללכת. אם ישנה מחלת רקע כלשהי - אפשר לבדוק את הנושא עם רופא המשפחה/ רופא ספורט

יכול להיות רך יותר כמובן!

גיל, איזה תרגילים את עושה, איפה הכאב, מה מחמיר, מה מקל, מתי מופיע, כמה זמן נמשך, האם מתגבר בתקופה האחרונה, וכו' וכו' וכו'. יעזור לנו מאוד לתת לך תשובה ענינית...

האם הפורפיל ירד בצורה משמעותית?
אני לא סובל ולא סבלתי משום דבר ואני עוסק בספורט כל יום בלי בעיות, זה מעניין אותם או כשיש wpw ישר משביתים את החייל מפעילות קרבית?

תודה רבה

לאחר שיחה עם מומחים נוספים, אנו מסכמים כי מצבך גבולי, ולא נראה כי נפתור אותו דרך הפורום ובלי דיון עם הוריך גם. ההמלצה הרשמית היא ש-WPW אסימפטומטי רשאי לבצע כל פעילות - אולם בגיל צעיר יש הממליצים לצנתר בכ"ז. אם תרצה להרחיב את הדיון איתנו - אתה מוזמן אלינו ל"הדסה אופטימל" בירושלים לדיון בנושא; חשוב להביא את כל המסמכים שבידך. אם תחליט להמשיך להתחרות ללא בירור נוסף - זו כמובן אופציה בהחלט סבירה ומקובלת. אנא שתף את הוריך בתכתובות אלו.

מי הקרדיולוג העוקב אחריך, והיכן אתה גר

דלקות בגידים נגרמות עקב אימון יתר ותנועות חוזרות באותן זויות. מומלץ לגוון בין התרגילים ולעבוד בעומסים קלים יותר. הטיפול כולל מנוחה יחסית (לא לעבוד באזור הכאב) + נוגדי דלקת לתקופה קצרה.

לאחר הורדת הסד דרושה כמובן תכנית שיקום, ע"י פיזיותרפיסט ספורט (אדם המתכון להחזיר אותך לפעילות ריצה, ולא רק לחזק את הרגל). כמובן שהחזרה לריצה תהיה הדרגתית. האורתופד יפנה אותך.

יש הרבה נוזלים במזון, וההמלצה לשתות ( המלצת 8X8 האמריקאית: 8 כוסות של 8 אאונס (250 סמ"ק) ביום - אינה מבוססת על צרכים פיזיולוגיים. הי המאמר גדול על זה לפני כמה שנים. מנגנון הצמא של הגוף עובד הטב - כל עוד הוא אכן נותן שתן צלול מספר פעמים ביום. אגב - שתיה מרובה מפחיתה את הסיכון לסרטן בכיס השתן...

כדאי לבצע מדידות מדויקות במרפאה, כולל משקל, והערכה של התזונה וכמות האימונים. כעקרון לא אמורה להיות פגיעה בגובה הסופי. קשה להעריך שינויי גובה על פני חודש-חודשיים, דרושה תקופה ארוכה יותר עקב אי-דיוק במדידה.

מה גילך?
האם יש לך תלונות במאמץ - סחרחורות, דפיקות לב, דופק מהיר?
מי הקרדיולוג, אילו בדיקות בוצעו (אקו לב, צנתור)?

כעקרון, מקרי מוות מ- WPW אסימפטומטי נדירים מאוד. עם זאת, גישה שמרנית וזהירה יותר היא לבצע צנתור בכל מקרה, להערכת המסלול העוקף, וצריבתו במידת האפשר. סה"כ, הצריבה מגינה עליך לשארית חייך מארועים העלולים להיות מסכני חיים, לא משנה מה סיבתם.

אין דבר כזה בייבי יוגה! מדובר בעיסוי תינוקות עם כל מיני תרגילים שהומצאו בשנים האחרונות, אין בין זה לבין יוגה כל דמיון. קוראים לזה כך מבחינה שיווקית מסחרית בלבד.
יוגה הינה תרגול מעמיק המיועד לילדים בגיל 8-12 שנים ומעלה. לתינוק אין יכולת להיות מודע לתנועותיו ונשימתו וכו...ולכן אין זה ראוי לכנות זאת "יוגה".
מציעה לך לעסות את התינוק כראות עינייך בביתך, הקשיבי לאינטואיציה שלך ואל תסכני את בריאות תינוקך, המנחים של "בייבי יוגה" עוברים קורס מאד קצר להכשרתם ואין להם כ"כ מושג רפואי בריאותי מעמיק לגבי הסכנות שבתרגול שכזה.

מה שהתחיל בארץ כבייבי יוגה זו שיטה בת יותר מ-40 שנה שפיתח רופא רוסי. מדריכה שהוסמכה על ידו העבירה בארץ סדנה, ואמא שהיתה בה, לאור הביקור, החלה להעביר סדנאות בייבי יוגה.

בארה"במדובר על דברים אחרים שקוראים להם בייבי-יוגה - חלקם תרגילי יוגה שמועברים עץ/קוברה וכד' לבני 3-4.

בארץ זה הפך למישמש. כל אחד מעביר משהו אחר תחת הכינוי בייבי יוגה.

גדלי את בנך באהבה, חום, גירויים סביבתיים "רגילים" כל העת = צעצועים, מוזיקה וכו'. לדעתי אין צורך ב"חוגים" הללו.

אכן, כאבים במפשעות בעקבות מאמץ הם תלונה נפוצה, וישנן מגוון סיבות. אם הגעת למיפוי ואולטרסאונד סימן שממושך. דרושה בדיקה גופנית ומומלץ שע"י רופא ספורט.

לא ממש... לא ניתן לכוון את הירידה ברקמת השומן לחלק זה או אחר. פעילות מהסוג האירובי , כגון הליכה או ריצה קלה כחלק מתכנית להפחתה ברקמת השומן הן אופציה. בנוסף, תרגילים לחיטוב שרירי העכוז יכולים לעזור שיהיה מעט מוצק יותר. כמובן, כל זה בהנחה ואכן האיבר המדובר גדול באופן אוביקטיבי - ולא מדובר בדעתך בלבד...