פורום רפואת ספורט - יש לך שאלה?

פירטת מאוד יפה את תכנית האימונים - אבל לא אמרת מה ערכי לחץ הדם.. אנא תן לנו מספרים. כעקרון אימוני כוח בעצימות גבוהה כזו לא מומלצים בנוכחות יתר לחץ דם - אבל ספר מה הערכים המדוברים ומה גילך.

תלוי איפה בעקב. אם למטה - העקב הוא החלק הפוגע בקרקע ראשון, לכן יתכן וכדאי להתאים את הנעליים נכון יותר או לקנות זוג חדש שמתאים יותר, עם תמיכה רבה של הסוליה באזור הקרסול. עוד יתכן וכדאי לפנות לחנות מדרסים. אם זה מאחורי העקב, יתכן ומדובר בדלקת בגידי אכילס. אם זה בחלק הקדמי של העקב ותחילת הקשת, יתכן ומדובר בדלקת של הרקמות הרכות באזור. בדיקה גופנית תוכל למקם טוב יותר את הכאב. יש רופאים בודדים באזור הצפון, לא נעים לי להמליץ על שמות כאן. שלח מייל - [email protected].

באת למקום הנכון....
דמנציה פוגיליסטיקה מופיעה במתאגרפים או ספורטאים אחרים אשר סובלים מזעזועי מוח חוזרים. מדובר בירידה בתפקוד המוחי והופעת מחלת פרקינסון, כ- 15 שנה לאחר תחילת הקריירה. האף שנשבר הרבה פעמים מחלים, כמובן, אך לעתים עם נזקים מבניים לעצמות ולסחוסים.

ולהתחיל בהדרגה. משך ההליכה והקצב - כתלות במצב הכושר שלך, התחל עם 2-3 פעמים בשבוע. כדאי לשלב גם תרגילי התנגדות ("כוח") בחדר הכושר להגברת ההטבה הבריאותית. כעקרון, פעילות ברמה בינונית היא המומלצת לחולים בעלי מגוון רחב של מחלות כרוניות. לא יותר מדי, לא פחות מדי. למשל - הליכה בקצב בו אתה מעט מתנשף, מספר פעמים בשבוע. שא ברכה!

מבצעים בדיקה זו כשאנו רוצים לראות אם יש אזור של דלקת בעצם או מפרק. הבדיקה מבוצעת על ידי הזרקת חומר רדיואקטיבי אשר נקלט בתאי דלקת בעצם, ואין בה סיכון ממשי למרות המילה "רדיואקטיבי". אזור הדלקת קולט את החומר, וניתן לצלם את הגוף ולראות היכן האזור ה"חם" והפעיל. חשוב לדעת שזה לא אומר לנו מה סיבת הדלקת - זה נשמע מסיפור המקרה. למשל חבלה, שבר או זיהום חיידקי - יכולים כולם להתגלות על ידי הבדיקה ולהראות אותו דבר. היא מבוצעת בכל גיל, כולל תינוקות קטנטנים שאנו חושדים אצלם בזיהומים במפרקים או עצמות, או חלילה בחבלות חוזורת במסגרת התעללות...

חסר הרבה מידע בסיפור - כמה זמן זה כך, האם היתה תנועה מוסימת שבעקבותיה הכאב, ועוד. והנה הטיפ - גשי לרופא המשפחה. הבדיקה הגופנית חשובה כאן מאוד כדי למקם את הכאב ולהבין באילו תנועות הוא מופיע. אם אתם לא מצליחים להתקדם משם, מומלץ לפנות לאורתופד/ רופא ספורט. תרגישי טוב.

לדעתי הגזמת קצת בכך שבבת אחת התחלת ללכת כל יום כ-45-60 דקות + אימוני כוח - והנה הגוף מאותת שזה מהר מדי. הסתפק בשלושים דקות 3X בשבוע, ורק אחרי שבועיים -שלושה עלה בהדרגה. יתכן וכאבי היד נובעים משרירים, דיסק צווארי או אפילו מהלב . אם הם נמשכים כל הזמן - סביר שזה שרירי, אם בתנועות/תנוחות מסוימות יתכן וזה דיסק צווארי, אך אם זה רק במאמץ או אחריו, גש אל רופא המשפחה והתחל בבירור בכיוון הלבבי.

אבל כרופא ילדים - מכיר את המחלה היטב. עליה להצמד לתזונה ללא חיטה, שעורה ושיפון - וכל מזון הרשום עליו שמכיל גלוטן; ככה"נ שיבולת שועל זה בסדר, אך יש חוקרים הטוענים שגם זה אסור. אגב, אצלנו בהדסה אופטימל בירושלים (אולי גם בת"א) עושה מערך הבישול הבריא סדנאות בישול לחולי צליאק. פרטים - 1800-399388.

קודם כל תודה רבה ושבת שלום.. שאלתי פה מכיוון שחלק גדול מההודעה מתייחס לאינדקס גליקמי, שמתקשר עם תזונת ספורט וכו'... תודה רבה !

בוודאי שזה בטוח - אם עולים בהדרגה בעצימות האימונים, כך מפחיתים סיכון לפציעות. אולם להבטיח שלא יהיו, לא ניתן. יש אנשים עם נטייה לפציעות, יש כאלו ללא. נקווה שאת מהסוג השני... התחילי בהדרגה, ובהצלחה.

קרוב לוודאי שרמת הסוכר של אשה בריאה, לאחר ארוחה ואימון משקולות (אשר ההוצאה הקלורית שלו זעומה) - הינה תקינה. הדבר היותר חשוב לוודא הוא כי אין מדובר בהפרעת קצב לב או הפרעה מטבולית/נוירולוגית אחרת. גשי לרופא המשפחה, ספרי את הסיפור. סביר כי בבדיקה גופנית הוא יבצע בין היתר בדיקת עורקי הצואר, בדיקה נוירולוגית ולבבית, לחץ דם ודופק, ובדיקת אק"ג. ניתן לבדוק את רמת סוכר במרפאה או עם מכשיר נייד (7% מהאוכלוסיה חולי סוכרת...) לאחר מאמץ, אם הדבר חוזר שוב.

קרוב לוודאי שנזק ממשי לא יקרה מכמה פעמים, בתנאי שלא נופלים או מועדים... תנועות פתאומיות עלולות תמיד לגרום לביטויי פריצת דיסק - אבל זה עלול לקרות אצל כולם הרי... בהצלחה.

כמובן שיש להתחשב במחלת הרקע או התרופות שגרמו לכך, משך המצב, מצבך הגופני וכדומה . כעקרון, בנוכחות AVN מומלצים תרגילים לשימור טווחי התנועה של המפרק, במקביל להפחתת העומס ממנו, כלומר ללא נשיאת משקל; בד"כ הדבר נעשה בהדרכת פיזותרפיסט. דוגמאות להפעלת טווח רחב של תנועות המפרק ללא נשיאת משקל הן שחייה בסגנון חזה למשל, או אופניים, וכמובן תרגילים יעודיים שנעשים בישיבה/שכיבה. מומלץ להעזר באורתופד המלווה אותך ופיזיותרפיסטים בסביבתו.

ולשלול את הדברים ה"בנאליים". האם יתכן וההבדל בין הרכיבות הוא הקפיצות של השטח והפעלת שרירי צוואר מוגברת - וזה גורר את הכאב? בהמשך ניתן לפנות גם ליעוץ פרטני ע"י רופא ספורט ו/או נוירולוג המתמחה בכאבי ראש. אגב אל תחליט שזו לא מיגרנה - אלו באות בצורות שונות ומשונות.

תודה רבה על תשובתך. מובן כי פניתי לרופא המשפחה, אשר כלל לא עזר ואף הסביר לי שב"מכבי" אין רופאי ספורט או כד'. איני מבצע קפיצות ברכיבת השטח כך שזו לא הבעיה. האם את יכולה להמליץ על רופא ספורט? האם אפשר להיפגש עמך? (אם כן - האם את מקבלת גם בת"א?) לגבי מיגרנה - מובן כי אין לי את הכלים/ידע רפואי לקבוע.

נכון שאין רופאי ספורט במכבי - אבל זה לא אומר שלא צריך כאלה.. בכל מקרה אנו בירושלים ויש דווקא הסדר עם מכבי. כמובן כי יש מרפאות ספורט גם באזור תל אביב, איננו יודעים מה הסדריהם עם מכבי.

תודה על התשובות.

וכמובן, האפשרויות העיקריות הן שבר מאמץ או shin splint (כאב באמצע העצם ממספר סיבות אפשריות). שניהם נגרמים מעומס יתר, בד"כ לאחר עלייה בעצימות האימונים, והטיפול בהם הוא הפחתת העומס ותקופה קצרה של נוגדי דלקת. צילום רנטגן לאזור הכואב הוא חשוב מאוד להבדיל בין השניים - פנה לרופא המשפחה/אורתופד/ רופא ספורט לשם כך. בכל אופן, יש להפחית מעומס האימונים, ולעבור ל"מנוחה יחסית". ניתן לרוץ פחות ולהשלים את האימון האירובי על ידי רכיבה על אופניים או שחייה, בעזרת המאמן. בהצלחה!

כעקרון, המגבלה העיקרית היא תחושתך הכללית. בענפים בהם יש סיכון לחבלות בטן, אנו דואגים לגבי גודל הטחול, שכן קרע שלו בעקבות המחלה (נדיר מאוד) יכול להוות סכנה. כעקרון המחלה היא חד פעמית, אולם הוירוס יכול "להתלקח". אין דרך לקצר את המחלה, אך ידוע שפעילות גופנית עוזרת להתגבר על העייפות הכרונית.

אולם הוירוס יכול "להתלקח".

EBV כמו שאר נגיפי משפחת ההרפס (כמו זה של השפתיים, או זה של האבעבועות), יודע להשאר רדום בגוף. לעתים לא שכיחות יתכנו התלקחויות של מחלה קלה דמויית מחלת הנשיקה. אין מה לדאוג כי אין דרך ידועה למנוע את זה או לטפל בזה.. המשך את חייך המאושרים כרגיל...

ולא ניתן לדעת מי נושא את הנגיף ומפזר אותו ומי לא.. לכן אין מה לעשות. רוב גדול של האוכלוסיה נחשף ונדבק ממילא.