פורום חיסונים לילדים, מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

שירן,

תודה על השאלה. יש וירוסים שגורמים לצריבה בשתן לפעמים אפילו עד כדי דימום או לויקוציטים. אין טיפול מיוחד אבל חשוב להקפיד על כמות נכבדת של שתיה כי מצב של התייבשות יכול להחמיר את המצב.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אולגה,

מותר להתחסן בזמן שאת מניקה. אין השפעה לרעה על התינוקת מהחיסון. היא תקבל נוגדנים ממך דרך החלב אבל רק בזמן שהיא יונקת, ובצורה פחות חזקה מאשר אם היא היתה מתחסנת בעצמה. לכן, ההמלצה שתינוקות מעל גיל 6 חודשים יתחסנו.

בברכה,
ד"ר אריק האס

נטלי,

אחות טיפת חלב יכולה לענות על כל השאלות שלך. אני מציע שתקבעי תור ואם יישארו שאלות לאחר הביקור, אני אשמח לענות.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אן,

תודה על השאלה. הגיל הוא גיל מינימום, אין בעיה לחכות כל עוד שזה המלצת הרופא. מצד שני אם מדובר בפריחה כרונית, אין אינדקציה רפואית לדחות את החיסון אם לא מדובר בחום או סימנים אחרים של מחלה חריפה (פריחה שקיימת 3 חודשים היא לא נחשבת חריפה). אז התשובה להיות בקשר עם רופא המטפל. כמובן כל עוד שלא התחסן למחלה ספציפית, אין הגנה מלאה נגד אותה מחלה. אם החיסונים עד גיל שנתיים מעודכנים, מדובר רק בחיסון נגד צהבת A.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אסף,

אין סכנה להדבקה בסיטואציה שתיארת.

בברכה,
ד"רא אריק האס

נוי,

לדעתי הוא צריך להתחסן בהקדם האפשרי. האבחנה של PPD והשתתפות בגן הם לא רלבנטיים לשיקול.

בברכה,
ד"ר אריק האס

ציפי,

תודה על השאלה. כל גן יש להם את הנוהלים שלהם ולכן כדאי לקרוא את הנוהל או לשאול את הגננת. מבחינה רפואית, הדרישה להישאר בבית היא רק בפעם הראשונה שיוצא פצע הרפטי, שבדרך כלל מדובר בכמה פצעים וחום ועוד סימנים של מחלה כללית. אם מדובר בפצע חוזר, אין מניעה לחזור לגן כי מדובר באפשרות להדבקה הרבה יותר נמוכה.

בברכה,
ד"ר אריק האס

ציפי,

כמו שאמרתי, בפעם הראשונה הפצע מאוד מדבק. בפעמים הבאות הפצע פחות מדבק כי מדובר בהתעוררות של וירוס שגוף הילד משתלט עליו ולא מחלה ראשונית. כך שאין סיבה לאסור השתתפות הילד בגן.

בברכה,
ד"ר אריק האס

גיל,

תודה על השאלה. אני ממליץ לכם לקחת את הילדים למרפאת מטיילים עם פנקס חיסונים שיכולים לתת הייעוץ הכי עדכני לשאלתכם. יש מרפאות כאלה בכל מרכז רפואי גדול בכל רחבי הארץ.

בברכה,
ד"ר אריק האס

אייל,

תודה על השאלה. בנוסף לחיסוני שגרה, כדאי לך לקבל חיסון נגד שפעת כל שנה. זה יותר להגן על ה"מטופלים" שלך מאשר על עצמך, אבל גם לך זה מועיל.

בברכה,
ד"ר אריק האס

תגש לאחות עם פנקס חיסונים והיא תשלים מה שחסר לפי גיל וכו'.

בברכה,
ד"ר אריק האס

טל,

תודה על השאלה. כשבודקים חלב אם של אמהות עם צהבת B פעיל, מוצאים וירוס בתוך החלב בחלק מהנשים. הנסיון המחקרי אומר שזה לא מקור הדבקה חשובה ולכן אין מניעה לאמא חיובית לצהבת B להניק. האפשרות שאת מתארת היא אפילו יותר רחוקה שאני לא הייתי מודאג לזה. הדרך להתמודד עם הספק הרחוק הזה הוא להתחסן. רוב התינוקות כבר קיבלו מנה ראשונה בבית חולים ובגיל חודש ולכן הם מוגנים מהאפשרות שאת מתארת. רוב המתחסנים לא סובלים מתופעות לוואי כלשהן מחיסון לצהבת B. ליותר פרטים אני מציע לך להגיע לטיפת חלב.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לימור,

תודה על השאלה. הבדיקות לCMV הם סרולוגיה - פירושו, נוגדנים שהגוף מייצר בנוכחות של מחלה זיהומית. הIGG מסמן תגובה לטווח ארוך, והIGM בטווח הקצר כפי שציינת בסיפור. עם זאת, לוקח זמן לIGM לרדת כך שזה לא בהכרח מסמן על מחלה פעילה. הסימנים שאת מתארת עכשיו הם לא ספציפים כך שלא ניתן לקשר אותם לCMV או לשלול אפשרות כזאת. הזמן יגיד. אין מקום לפעולות נוספות עכשיו. בעוד 4-6 חודשים ניתן לבצע עוד בדיקה סרולוגית, יש אחוז של אנשים\ילדים שהIGM נשאר חיובי הרבה זמן אפילו עם העדר של סימנים, אז זה לשיקול דעת של הרופא המטפל. אין טיפול לCMV אצל ילדים בריאים כך שהשאלה מה תעשו אם האינפורמציה הזו.

בברכה,
ד"ר אריק האס

חום של הגוף מתנדנד באופן טבעי. לא לבדוק ולא להתייחס (כל עוד שמתחת ל38). אין דבר כזה שלילד יש בסיס קבוע ועכשיו יותר גבוה אבל לא ברמה של חום אמתי ("חמימות" כלשונך). לגבי תאבון יש לבצע מעקב אצל רופא מטפל.

ד"ר אריק האס

טל,

אין מניעה לחיסונים בזמן הנקה. אם את עובדת במערכת הבריאות, מאוד חשוב שכל החיסונים יהיו מעודכנים כולל שפעת. בכל מערכת בריאות (בית חולים, קופת חולים, משרד הבריאות) יש מישהו שמרכז את הנושא של בריאות העובדים. תביאי להם פנקס חיסונים והם ישלימו לך את מה שחסר או יפנו אותך למקום הנכון. אין צורך בפעולה מסוימת ביחס לתינוקת שלך.

בברכה,
ד"ר אריק האס

טניה,

אני לא ממליץ על פיצול חיסונים אלא אם יש מצבים מיוחדים. את יכולה לחפש בתשובותיי לשאלות קודמות לנימוק דעתי (ודעת רוב המומחים) בנושא. במקרה שלכם אתם גם ככה קצת באיחור וכברהגיע זמן לעשות חיסון נגד צהבת A.

בברכה,
ד"ר אריק האס

לניר,

תודה על השאלה. התופעה שאת מתארת היא לא מוכרת כתופעת לוואי מחיסון רוטה. בחיפוש באינטרנט מצאתי עוד הורה אחד שטען שסימנים של נויטרופניה (Autoimmune neutropenia of infancy = ANI) התחילו אחרי מתן של חיסון רוטה (באנגלית) אבל לא יותר מזה.

לדעתי, אני לא רואה את זה כחשש סביר, מכמה סיבות. 1) רוב תגובה החיסונית לרוטה קורה בבלוטות לימפה של מערכת העיכול, ונויטרופילים ונוגדנים סיסטמים הם לא חלק חשוב של התהליך. 2) הוירוס לא נכנס לדם בצורה משמעותית לגרום לחיקוי מולקולרי שהיא הגורם לANI (למיטב ידיעתנו) 3) גם לחיסונים שידועים כקשורים למחלה אוטואימונית (הדוגמה הכי מפורסמת היא חצבת וירידה בטסיות) הם בטווח הקצר (ימים לשבועות), כי הגוף מצליח לחסל את הוירוס ואיתו מה שגורם לתהליך האוטו-אימוני.

לגבי טענותיך, סיבתיות בהקשר הרפואי נקבעת ע"י מספר גורמים שהקשר הזמני הוא רק מרכיב אחד. למשל, בד"כ באותה הזדמנות הילדה היתה אמורה לקבל מחומשת וצהבת B - אז איך אפשר לדעת שזה מרוטה (אם במקרה שלך הפרדת, בסדר, אבל רוב האנשים לא מפצלים). אחת הבעיות הקשות בקביעת חיסון כגורם לתופעת לוואי כלשהי היא שרוב הילדים קיבלו חיסון בזמן קצר לפני שהם הופיעו עם התופעה, שזה יכול להיות אסתמה, דלקת קרום המוח, התפשלות מעיים, וכו'. כך שקבלת חיסון לא מהווה סיבה כשלעצמה.

האופי של החיסון כחי מוחלש לא מעלה ולא מוריד במקרה הזה. בANI אין בעיה במערכת החיסון כמערכת. מדובר ביצירת נוגדנים נגד חלק חשוב של ההגנה נגד חיידקים ופטריות. ברגע שמפסיקים ליצר הנוגדנים האלה (בעזרת טיפול או לבד), כל הזרועות של מערכת החיסון עובדים היטב. זה שציינת שהילדה סובלת מעצירות הוא עוד פרט נגד האפשרות שהחיסון הוא אשם. אם מדובר באי-יכולת של הגוף להתגבר על הוירוס הכלול בחיסון, היינו מצפים שלשול כרוני כפי שבאמת רואים אצל ילדים שחסר להם יכולת ליצר נוגדנים נגד רוטה או וירוסים בכלל. רוב המחלות של ילדים הם נרכשים ולא מופיעים בלידה, למרות שקרוב לוודאי שיש גם מרכיבים גנטים שמשפיעים על מי יחלה ומי לא. זה לא מחייב שכל תופעה שתהיה אצל ילד שנולד בריא היא תוצאה מחיסונים. מחלות אוטו-אימוניות ואחרות מתפתחות גם אצל תינוקות שלא התחסנו בכלל.

כמובן, הכל יכול להיות. אבל ממה שכתבת לי, מהידע, מהנסיון, ומההגיון אני סבור שאין קשר בין החיסון לנויטרופניה. כמובן מדובר בתופעה שאפילו אם היא קיימת, היא נדירה ביותר, כך שכמעט בלתי אפשרי לבדוק את זה בצורה מדעית.

בכל אופן, אני מאחל לכם החלמה מהירה. המהלך הטבעי של ANI הוא שעובר תוך שנתיים מאז הופעתו, כך שאני מקווה שאתם לקראת הסוף של התקופה הלא נעימה הזו.

בברכה,
ד"ר אריק האס

טל,

תודה על השאלות. ההחלטה להכניס תינוק למסגרת היא לא בריאותית בלבד, וקשור בכמה גורמים כגון משפחתי, חברתי, כלכלי, ולכן צריך לקבל החלטה על בסיס כל הנתונים. אפשר להגיד בגדול שמערכת החיסון של תינוק בגיל 2 חודשיים הוא פחות מפותחנ מתינוק יותר גדול, ולכן אם הוא יחלה הוא יכול להיות יותר חולה. אני יותר דואג ממחלות שלא קיים חיסון להגנה מאשר מחלות שקיים להם חיסון, אבל קיים גם סיכון למחלות שניתנות למניעה על ידי חיסון. רמת סיכון קשה לקבוע בוודאות וגם צריך להחליט בקשר למי. תינוק שנשאר בבית עם אמו ייחשף לפחות מחלות זיהומיות ממי שנמצא בגן עם 5 או 10 ילדים. ומי שיש לו אחים גדולים ייחשף גם ככה ליותר מחלות זיהומיות מאחים שלו.

לסיכום - צריך לחדד את השאלה. האם יש יותר חשיפה למחלות זיהומיות במסגרת מאשר בבית? כן. האם יש סיכוי למחלות יותר קשות עקב גילו הרך? כן. מה בדיוק רמת הסיכון לתינוק הספציפי שלי? אי אפשר לדעת. ולכן צריך לקחת את זה בחשבון עם כל השיקולים האחרים.

אין סיבה רפואית לפצל חיסונים. גוף של בן אדם יודע להתמודד עם מאות או אלפי חומרים זרים בו זמני כך ש"5" זה לא הרבה, וחיסונים הם גם מומתים או מוחלשים וניתנים בכמות מבוקרת מה שאין כן ב"טבע". כמובן במקרה שלך כמה שדוחים מועד של חיסונים, הילד יהיה לא מחוסן יותר זמן, ולכן יש סיבה טובה לא לפצל. כל חיסון יש לו קצב לגרום לתגובה חיסונית כך שאני לא יכול לענות באופן גורף, אבל זה לא מיידי - לפחות שבועיים.

עם זאת אם כבר החלטת להכניס את התינוק למסגרת, אין תקופת המתנה מומלצת שיותר מזה אפשר לקבוע שהילד יהיה מחוסן יותר, זה אינדיבידואלי.

בברכה,
ד"ר אריק האס

טל,

יש כמה מחלות זיהומיות ואינני רואה צורך לפרטן. מחלה אחת שראוי להתכונן אליה היא שפעת עונתית, שאצלה קיימת חיסון יעיל ובטיחותי שמשום כמה סיבות הציבור נרתע ממנו ויש סיכוי גבוה שילדים במסגרת כלשהי לא יתחסנו. מותר לחסן מגיל 6 חודשים ומעלה, ושווה אפילו אם העונה כבר התחילה.

הייתי רוצה שתהיה איזה הנחייה שגנים יקבלו ילדים עם חיסונים, אבל זה עדיין לא קיים. עם זאת, השיעור של התחסנות בישראל כמדינה ככלל די גבוה כך שלא הייתי חושש מזה יותר מדי. ברור שמטפלים כמו גננת או מורים יכולים להידבק ולהדביק אחרים. שוב, מדובר בהתרשמות כללית מתנאי הגן והגיינה כמכלול רושם שמקבלים מהמסגרת. שאלה אחת שיכולה לכוון האם יש לגננת מחליפה במידה והיא חולה - למי שמוכרחת לעבוד בכל מצב יש יותר סיכוי שתעבוד גם בזמן שהיא חולה.

בברכה,
ד"ר אריק האס