פורום סרטן ילדים, המטואונקולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

סטודנט שלום
[email protected]
גל

יסמין שלום
אנסה לענות על שאלותייך:
1. GCSF ממריץ את מח העצם. עד כמה שידוע הסיכוי להתפתחות מחלת מח עצם עולה כשנותנים את התרופה לאורך זמן. לא ידוע מהו פרק הזמן שנחשב לא בטוח בטיפול בתרופה. לכן, כאשר מנגד עומד הסיכון לזיהום חמור - יש להמשיך לתת את GCSF.

2. רמות נמוכות של נאוטרופילים כשלעצמם אינם גורם סיכון לסרטן. אבל לעיתים שינויים בספירות הדם (גם נאוטרופניה כרונית, בחלק מהמקרים) הם סימן ראשון להתפתחות מחלה ממארת של מח העצם, העלולה להופיע אחרי שנים.

3. אני לא משוכנע שהבנתי את שאלתך. אם כוונתך שמשטח מח עצם יכול לשלול מחלה ממארת - הרי שהתשובה היא - כן. יש לסייג, שבמקרים נדירים, מחלה עשויה להיות בתחילת דרכה ואז ניתן ל"פספס".

4. כיש מחלה כרונית של מח העצם (לא חשוב אם מוצאים גן פגום, או שלא מוצאים) ההמטולוגים בדרך שוקלים את הסיכונים מול הסיכויים בכל טיפול. רק מעקב, יכול להיות פתרון מצויין בהרבה מקרים. מתן ממושך GCSF גם יכול להיות טיפול הבחירה, אבל רק אם רואים את "האור בקצה המנהרה" - כלומר מחלה שתעבור בשלב הנראה לעין (נאוטרופניה צקלית היא מחלה כזו). הטיפול המוחלט במחלות מח עצם קשות, שידוע שלא יעברו, וגם מסכנות את החולים, הינו השתלת מח עצם. מאחר וגם כיום, זה טיפול מסוכן ומורכב, שומרים אותו למקרים הקיצוניים.
אבל אחרי שלמדת המטולוגיה בסיסית, למה לא להפעיל הגיון בריא. אם אין סיפור של נאוטרופניה במשפחה, הרי שהכי סביר שלבנך יש נאוטרופניה שפירה של הינקות. זאת במיוחד אם יש לו נוגדנים לנאוטרופילים. זו מחלה קלה שעוברת. שיהיה בריא... גל

רווית
גליומה של מסלול הראיה - OPTIC GLIOMA הינה מחלה לא פשוטה לטיפול. לפי מה שתיארת לי, מי שמטפל בבנך (ובעצם במשפחה כולה) עושה עבודה מצויינת. ניתוח, טיפול בלחץ בחדרי המוח ובמקרים מסויימים - כמותרפיה (ולבאן). קרינה - כפי שבוודאי הסבירו לך, לא מומלצת בגיל כזה.
נראה שעלייך להבין שאת, משפחתך, והצוות המטפל בו - מצוים במלחמה על חייו.
למרות שנראה שהטיפול בו מצויין את יכולה לפנות לכל אחת מהמחלקות ההמטו-אונקולוגיות בישראל.
בהצלחה

גל

רחלי שלום
כאב בטן הינה תלונה מאד שכיחה בילדים. ל א תמיד קל לדעת מתי השלב בו צריך להתקדם עם הבירור. מעבר למסך המחשב קל לי לייעץ לרופא הילדים שלכם מה ומתי כדאי לעשות... אני מאמין שצריך לראות את התמונה כולה. ברור לי הפחד הגדול מאחורי הזעות לילה, ומכאב בטן שמעיר בלילה. מה אופיו של הכאב? מה מצא הרופא בבדיקה גופנית? האם יש שלשולים והקאות? יש חום? אלו בדיקות דם בוצעו? בוצע אולטראסאונד בטן? בקיצור - התמונה הכוללתמורכבת מהרבה נתונים, שחסרים כאן. אין לי ספק שהדאגה שאת מביאה צריכה להביא אותך שוב אל הרופא.

כרמית שלום
ראשית יש לברר - האם מדובר בהפטובלסטומה או הפטוקרצינומה? הטיפול בשני הגידולים מעט שונה.
שנית - אני מניח שהגידול אינו נתיח. אם כך הרי שבאמת מה שצריך לעשות זה לתת כמותרפיה.
לבסוף - לטיפולים חדשניים בדרך כלל רצוי לפנות רק כשהטיפול המקובל נכשל. אם מדובר בהפטובלסטומה - הרי שרצוי להתחיל בכמותרפיה בהקדם ואז להעריך מה האפשרות הניתוחית לאחר מספר מחזורים. כאן יש מקום ליכולות השונות של כירורגים. בעיני, זהו המקום לחשוב היכן הכירורג בעל הנסיון הרב ביותר. יש בישראל כירורגים מעולים המתמצאים בניתוחים של כבד, גם בילדים. מבחינת מחלקות המטפלות בכמותרפיה, יש 6-7 מחלקות בארץ, ואמנם, אין הנחתום מעיד על עיסתו, אני יכול לומר בבטחה שבמחלקה בה אני עובד נצבר ניסיון מסויים בטיפול בגידולי כבד בילדים.
אני מאחל לכם הצלחה בדרך הלא קלה העומדת לפניכם.

גל

רונה שלום
מהפרוטוקול שקיבלה בתך אני מסיק שהיא מבוגרת. בדרך כלל בילדים אנחנו נותנים טיפול קצת שונה. אני מציין זאת מאחר ואני אונקולוג ילדים, והניסיון שלי מתייחס לגביהם.
לשאלתיך - לגבי השאלה האחרונה - לא, המכונה לא יודעת להפריד תאים ממאירים. נעשו בעולם כמה נסיונות ל"סנן" או ל"נקות" מח עצם לפני השתלה עצמית - אך כולם לא הוכיחו יעילות.
קשה לדעת אם מח העצם היה נקי בזמן האיסוף. אין ספק שבמחלה עיקשת כמו במקרה הזה, הדרך הנכונה היתה לעשות השתלה עצמית.

גל

תודה על ההתיחסות המהירה .



ואם חלילה היו תאים ממאירים האם הכימותרפיה שקבלה לפני ההשתלה טיפלה בהם כי הרי ההשתלה היתה ביום השביעי לתחילת הטיפול ושיירים של כימותרפיה עדיין היו בגוף?

ואם לא הכימותרפיה ,האם המערכת החיסונית יכולה לטפל בהם?

כתבת שהשתל עצמית היא ללא ספק הדרך , שאלתי ,גם אם יש ספק ואפילו קל שבקלים לגבי נקיון מח העצם מתאים ממאירים?

האם יש ידע כלשהו שיכול להרגיע אותי ולו במעט ?:)

ושוב תודה

שאלה נוספת ....

במעבדה בבית החולים בו אנו נמצאים ערכי ה-LDH התקינים נעים בין 100-260

שאלתי היא :מה יכול להיות הסיבה שבשבוע אחד הוא מראה תוצאה של 170 ובשבוע אחריו 256 כשאנו רחוקים כבר מהשפעת הכימותרפיה והניופוגן .

האם יש משמעות לשינויים אלו?

ושוב תודה ....

רונה
אין דרך לדעת. תמיד יש חשש כשנותנים שתל עצמי, שחלילה יש תאים ממאירים בו. עולם הרפואה עובד במאסות, ולא לפי המקרה פרטני. מה הכוונה? בלימפומות אגרסיביות, ובבוודאי כאלו שנשנות, מטפלי באמצעות כמו' אגרסיבית ועוזרים למח העצם התאושש בעשרת שתל עצמי. ההנחה היא שהכמו' שניתן קודם לאיסוף מנקה את מח העצם. האם זה נכון בכל מקרה? לא ברור. האם כשרואים מח עצם נקי במיקרוסקופ, זה אומר שאף תא לא מתחבא היכנשהוא? לא בטוח. אבל - האם זהו טיפול מוצלח במרבית המקרים (מאסות, כבר הזכרתי?) - בהחלט כן. את שואלת שאלה שקשורה יותר לפסיכולוגיה ופחות לנתונים מדעיים. אין נתונים מספיק טובים לגבי כל המקרים, וגם לא לגבי המקרה של בתך. האם סביר שהניח שהכל יהיה בסדר - לדעתי בהחלט כן! בלי תקווה, אין טעם להלחם! האם LDH בערך מעט מעל הנורמה מרמז על שמהו? לדעתי לא. צריך לעקוב.

גל

תודה על התשובה בעלת הפן רפואי-פסיכולוגי .
ואתה צודק .
רפואה זה לא מדע מדויק .ואני מחפשת לפעמים לוגיקה והגיון שכנראה לא אמצא.למדתי זאת על בשרי .

כל טוב ושוב תודה .

בשמחה

שלום ד"ר גל ..כתבתי לך לפני מספר חודשים על בתי שחלתה בנון הוצקינס למפומה ועברה השתלת מח עצם עצמית .
וספרתי לך על ה- ldh שהתחיל לעלות ומאוד דאגתי והאמת שהוא המשיך ועלה עוד הרבה מעבר למותר ..

כמובן שהרופא שלנו דאג מאוד ועשה שוב פט סיטי וגם בדיקת מח עצם שב"ה יצאו תקינות .
אך עדיין ה-LDH היה גבוה והרופא שבר את הראש לסיבה .ובסוף הוא העלה השערה נוספת .שבדקנו אותה ולשמחתנו התבררה כנכונה .

הילדה קבלה לאחר ההשתלה כדור .רספרים ..ומסתבר שהכדור הזה יכול לגרום להתנפצות של כדוריות דם אדומות במבחנה וכתוצאה מכך לעליה של ה-ldh שזה משהו טכני בלבד אבל מבהיל מאוד ..ברגע שהפסקנו את הכדור הערכים חזרו להיות תקינים .

זהו,רק רציתי לתרום מנסיוני כדי שאם משהו יתקל בבעיה דומה יבדוק גם את הצד הזה .


כל טוב ובריאות לכולם

רונה שלום
מסכת ארוכה ולא קלה עולה ממה שתיארת...
בלשון הרפואית ה"קרה" מדובר בהישנות לימפומה מסוג DLBC.
בהישנות כזו חייבים לטפל באופן אגרסיבי! וזה אכן מה שעושים הרופאים של בתך.
הדאגה שלך בהחלט הגיונית, ואני חושב שגם הרופאים שלך חוששים שזה אחד הסיכונים בהשתלה עצמית. אבל זה תמיד סיכון של השתלה עצמית. אין תשובה מדעית ברורה אם יש תאי לימפומה במה שנאסף לפני כמה חודשים. לא ניתן לבדוק דבר כזה. לשאלתך השניה - המכונה לא יודעת להפריד תאים כאלו מהתאים הבריאים. בעבר נוסו מספר טכניקות של הפרדת תאים סרטניים משתל עצמי. כולן נכשלו.
לא נותר אלא להאמין שהמשפחה שלך, ובתך, בדרך הנכונה למיגור המחלה.

גל

רני בוקר טוב
להערכתי אין בעיה של זמינות כי זו תרופה המצוייה בשימוש.
מצד שני יכולה להיות בעיה אדמיניסטריבית הקשורה בהיות התרופה בסל הבריאות לאינדיקציות אלו או אחרות. לכן כדאי לברר קודם אם התרופה מצוייה בסל האינדיקציה של המקרה הספציפי. כך ימנעו עיכובים מיותרים.
הכל בר פתרון.

בהצלחה
גל

קרן שלום
כן.
כמותרפיה מסוכנת בכל גיל, ונותנים אותה כשאין ברירה.
במחלקה ההמטו-אונקולוגית והשתלות מח עצם בילדים בתלהשומר, מקום עבודתי, נתנו טיפול כזה גם לתינוקות בני מספר ימים.
גל

דנה
השאלה כללית מדי.

STAGING הינו ביטוי המתאר את התהליך שעובר חולה במחלה גידולית על מנת לברר את כל המקומות בגוף בו המחלה קיימת. בדרך כלל משתמשים בסוגי הדמייה שונים- החל מצילום פשוט, עבור דרך אוטראסאונד, CT MRI, מיפויים שונים וכדומה. לכל מחלה יש שיטה אחרת לעשות STAGING. לפעמים רק צילום, באחרות אולטראסאונד, וכולי. לגבי השאלה "אם זה כואב?" - לעיתים יש צורך לעשות גם ביופסיות כדי לעשות STAGING. באונקולוגית הילדים נהוג לעשות פעולות פלשניות תחת הרדמה. מאחר ואין לי מושג על איזו מחלה את מדברת, אני לא יודע איזה על STAGING מדובר בו.

כל טוב.

גל

שלום סיגי
אין שום מחקר רציני שקושר אוכל לסרט (חוץ מהקשר הברור בין תזונה דלת סיבים לבים תפתחות סרטן המעי) - לא אוכל אורגני ולא אוכל לא אורגני. אין שום מניעה לעבור לתזונה אורגנית.
גל

מה שאמרת פשוט לא נכון,
יש קשר אדוק בין אוכל לסרטן ,קודם כל כגורם לסרטן.

ולאחר מכן כמרפא סרטן.

זה פשוט לא נכון,וההיגיון הפשוט אומר זאת..רק צריך להקשיב לו.
הרי כל פרי שאתה אוכל בנוי ממספר רב מאוד של חומרים (קרוב לאלף חומרים שונים),בינהם
יש הרבה חומרים בעלי פעילות רפואית -וזה דבר ידוע ומוכח אלף פעם.

שבת שלום
ורק בריאות

יגאל שלום

לא אמרתי שום דבר. כתבתי.
הבעיה העיקרית במה שכתבתי, היא שגיאה שנפלה במילה סרטן (נשמטה אות, כמדומני...).
אם תקרא היטב את מה שנכתב, אני מניח שתסכים שזה לא סותר אף אחד מהמחקרים שהבאת.
אני חוזר וכותב: א י ן ש ו ם מ ח ק ר ר צ י נ י ה ק ו ש ר ב י ן ת ז ו נ ה ו ס ר ט ן (חוץ ממה שציינתי לגבי תזונה דלת סיבים).

זה לא אומר שזה לא הגיוני שיש קשר. זה בפירוש לא אומר שלא כדאי לחשוב היטב על התזונה שלנו. זה בוודאי לא אומר שיש מניעה להמשיך לרכוש אוכל בחנויות האורגניות. אני, למשל, מאד ממליץ לילדות שלי לאכול ירקות ופירות טריים, ופחות מזון מעובד. לאו דווקא בשל קשר לסרטן.

אבל מה לעשות שהרפואה המערבית נסמכת על המדע?


הדרך הנכונה להראות שיש קשר בין אוכל וסרטן היא לקחת קבוצה גדולה של אנשים שיש להם בדיוק אותם הרגלים (עישון, פעילות ספורטיבית, מספר שעות עבודה, חשיפה לשמש, ועוד, ועוד) ואותם גורמי סיכון משפחתיים או גנטיים לתתפתחות סרטן. את הקבוצה הזו צריך לחלק שני סוגי דיאטה - רגילה, וכזו שנהייה מעוניינים לבחון כמגבירה או מפחיתה את הסיכון לסרטן. בסיום מספר שנות מעקבצריך ולבחון את השוני בהיארעות סרטן.
אם אתה מכיר, יגאל, מחקר כזה - שלח לי אותו בדחיפות.
כפי שכתבתי בהודעה שהרגיזה אותך, רק תזונה דלת סיבים הוכחה באופן ברור כגורם סיכון להתפתחות סרטן מעי.
כל שאר המחקרים יכולים לרמז, להציע קשר, לתת בסיס למחקרים מתקדמים יותר.
למשל – מחקר סיני שהבאת הדגים שכשמים על תאים סרטניים במעבדה חומרים שונים מירקות ופירות – מדוגמת פעילות אנטי סרטנית. כך גם המסקנה לגבי הפפאיה, הגיעה מניסוי בשיטה דומה (על תמציות תאים במעבדה). הרבה תרופות נקברו בבית הקברות של המדע לאחר שהבטיחו את עצמן בצלחות הפטרי במעבדה, ואחר כך הסתבר שבגוף – לך תדע למה, הסיפור שונה לגמרי.

גל

אני בטוח שאם אחפש טוב אמצא מחקר שמראה על הקשר בין תזונה לסרטן,
לדעתי יש הרבה כאלה - בעיקר כאלה שמשווים אולוסיות שאוכלות אוכל עממי מול אוכל מעובד סינטטי שנהוג כיום.

בכל מקרה זה לדעתי מסוג הדברים שלא ממש ניתן לבדוק בצורה 'מדעית טהורה' כי מה לעשות התזונה של כל אחד מאיתנו מורכבת מהרבה מאכלים וקשה יהיה לבדוק זאת.

אגב לגבי האלוורה והפאפאיה ,מה שמעניין בצמחים שלרוב הם הולכים למעבדה אחרי ידע קדום ושימוש של מאות ואלפי שנים.וזו הסביה שבגינה בדקו את הפאפאיהולבטח את האלוורה.

אני גם התחלתי מחקר כזה בארץ על צמחי מרפא כנגד סרטן,רוב הצמחים נבדקו ע"פ ידע מוקדם
ושימוש רב שנים למטרה זו,בארץ למשל ידוע מאכלי הלוף כתרופה לסרטן.אפשר לשמוע זאת מהרבה מקומיים,אני אישית שמעתי מיד ראשונה על שלושה כאלה.
בכל מקרה המחקר כרגע נעצר מסיבות כאלה ו..

יגאל שוב שלום
עכשיו הגיע הזמן להצטנע בתור "נציג" הרפואה המערבית והמדע שמאחוריה.
השפעות סביבתיות כגורם למחלות זה באמת נושא בעייתי.
מומחה גדול לענייני סרטן אמר לי פעם: " אם לא הצליחו להוכיח באופן מוחלט ששחיה במימי הקישון גורמת לסרטן... אז אי אפשר להוכיח שום דבר!". אני אישית לא ממליץ לאף אחד להכנס למים של הנחל ההוא...
לכן, כמה פפאיות ביום ימנעו איזה סוג של סרטן? כמה רימונים לשתות?
ה"כובע" שלי כאן הוא של רופא. האמונות האישיות שלי, תחושות הבטן, פחות רלבנטיות. מכאן הכוח, אבל גם החולשה, של המקצוע שלי.
בוא נסכם שחיים בריאים (מי יגדיר בדיוק מהם?) זה דבר מומלץ.

גל

כורכומין שמגיע מהכרוכום הוא חומר חסר רעילות כמעט לחלוטין
ונמצא יעיל בסוגי סרטן שונים.

גלי שלום
עניין מורכב...
סיכון משפחתי לסרטן אינו עניין טריביאלי.
רק אם היו מקרים של סרטן תחת גיל 45, מקובל לברר את העניין. וגם אז, לא כל סרטן קשור לתסמונות המוכרות. יש כמה תסמונות שנתן לבדוק את הגן הרלבטי. כדי לדעת אם יש צורך בעניין - רצוי להתייעץ עם גנטיקאי או אונקולוג.
גם אז - אם מוצאים גן פגום, בחלק גדול מהמקרים, קשה לעקוב אחר התפתחות של סרטן מראש.
גל

זו חכמה די קטנה לייעץ מבלי שראיתי את הממצא בעצמי, ואני מניח שרופאת המשפחה שלכם מתמצאת בענין טוב ממני, אבל - לפי התיאור שלך אני יכול לומר בבטחה שהכל קשור לשיעול. פרט לכך, תמיד מבצעים בדיקות של מערכת הקרישה (ספירת דם ותפקודי קרישה) לפני ניתוחים אא"ג. כך שנראה שהכל בשליטה.
שיהיה בהצלחה!
גל

לאמא שלום
פטכיות הינן דימומים זעיריםתח השכבה העליונה של העור.
על פי הסיפור שלך ניתן לחשוד שאכן מדובר שפטכיות על רקע מאמץ השיעול. אך אם אין קשר למאמץ ולא מדובר במיקום רק בחלק העליון של הגוף - כדאי לעשות ספירת דם ותפקודי קרישה.
השאלה היא אם אכן מדובר בפטכיות ולא בפריחה אחרת, מדאיגה פחות?
גל

גלי
סיכויים סטטיסטים הם לא תמיד דבר מקביל לתקווה. כל מקרה לגופו.
ובכל זאת, הרי שאלת - כן, סיכויי ההחלמה של כל החולים בגיל הילדות גבוהים באופן משמעותי מאשר הקבוצה המקבילה בגיל המבוגר (אני מניח שתהכוונת למחלה סרטנית).

גל

סבטה שלום
בוודאי שקרינה מעלה את הסיכון למחלות סרטניות.
הנקודה היא שקשה להעריך כמה "תורם" כל צילום רנטגן לסיכון זה.
כמה נקודות למחשבה - כשטסים במטוס לאמריקה מקבלים כמות קרינה גבוהה ממספר צילומי רנטגן, , ב-CT אחד יש כמות קרינה פי כמה מאות מצילום רנטגן.
להערכתי אין צורך לעקוב אחר מי שנחשף למספר כזה של צילומי חזה, גם כי הכמות אינה גדולה במיוחד.

גל