פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ליואר שלום

מה שאת מתארת, זה סיפור שאני שומע לפחות חמש פעמים בשבוע . הכאב יכול להיות מאוד חזק אבל ללא סכנה.

הכאב הזה הוא מקבוצת כאבים שידועה כ"כאבי גדילה". אני חושב שהוא קשור לשינוים שקורים בגיל שלך בחלבוני הסחוס בן העצמות, וכשזה קורה בחזה, בן הצלעות ועצם החזה שהיא העצם באמצע החזה בין הצלעות מצד ימין ואלה שמצד שמאל. בזמן מעבר מסוג חלבון של ילדים לסוג של מבוגרים, לפעמים יש מצב מאוד רגיש ובגלל שהסחוס נימצא בן שני העצמות, ייתכן שיגרם כאב נוראי. זה יכול ליקרות בגילאים שונים בכל מפרק כמו בירך או במרפק.

האופייני לכאב הזה הוא שקשה לזוז, אפילו כואב לנשום לשניות עד שהוא עובר.זה יכול ליקרות אחרי התעמלות אבל ברוב המקרים, גם קורה במנוחה ללא קשר לפעולות גופניות.

כשאני בודק מישהו עם בעיה זו, אני מוצא את הנקודה הרגישה על ידי לחיצה עם האצבע שלי וזה גורם לאותו כאב. אז האבחנה בטוחה.

כדאי גם לעשות בדיקת א.ק.ג. רק מפני שטוב שלכל אחד יהיה דוגמת א.ק.ג. בתיק וזו הזדמנות טובה.

אין טיפול מוצלח למרות שתרופה כמו אספירין ונורופן יכולה לעזור. הבעיה שהכאב מגיע פיתאום ולא נמשך מספיק זמן לתת לתרופה להשפיע. מה שעוזר להתמודד עם הבעיה הוא הידע שזה לא מסוכן ושזה עובר עם הזמן.

בהצלחה!

גלעד שלום

דבר ראשון תרגיע!

ממה שאני קורא, כל הרופאים שלכם מצוינים, נתנו אינפורמציה נכונה בפרופורציה הנכונה ונתנו לך להבין די טוב אבחנה לא פשוטה, וזה שלשת רבעי העבודה של רופא. הסינוס הקורנרי המורחב קשור לPERSISTENT LEFT SUPERIOR VENA CAVA ושניהם לא בעיה רפואית שדורשת טיפול. החורים במחיצה בן החדרים לא אמורים להוות בעיה קלינית עד גיל חודש+. הדבר היחידי שיהיה חשוב לפני שחרור התינוק מבית חולים הוא בירור על ידי בדיקת גוף ואקו לב לראות שאין סתימה בעורק הראשי בהתחלת הירידה שלו אחרי הקשת מעל הלב (Coarctation of the Aorta).

אתם בהחלט בידיים טובות וזה העיקר כשיש בעיה רפואית אז - בהצלחה.

טלי שלום

כקרדיולוג ילדים אני בודק כ30 נערים ביום מילואים בלשכת גיוס. כמעט כולם נשלחו אלי בגלל שבוועדה הראשונה שמעו איושה בלב. מאלה שאני בודק, לרוב הגדול יש איושה נורמאלית שזה סימן של בריאות. רק לב עם שריר בריא יכול לעשות איושה כזו. ביום רגיל יש צורך לשלוח רק 2 או3 מהם לבירור נוסף כמו: אקו לב בגלל איושה לא נורמאלית ומאלה רק לאחד תהיה מחלת לב. אפילו מאלה, מאוד נדיר שהמחלה שמוצאים גורמת לבעיות באימונים וספורט.

מניסיוני ניראה שהאיושה אצל בתך איננה סימן של מחלה, אלא ההפך, סימן של בריאות הלב. האפשרות שהיא איושה לא נורמאלית קטנה, וגם אם נמצאה מחלת לב כמעט אפסית האפשרות שהיא קשורה לבעיות שיש לה בשיעורי ספורט.

הטירונות תעזור לה מאוד בכושר גופני כללי וזה דבר מאוד חיובי לכל החיים..

בבקשה למסור הצלחה בשירות ממני!

נתנאלה

אני לא בטוח שאת רוצה את תגובתי, אשתי אמרה שלא כדאי לך. אני הבטחתי לה להיות עדין ככול האפשר.

כל בן אדם וכל עובר, או יש להם או אין להם מחלה. אצלם זה 100% כן או לא. הרפואה היא לא מדע מדויק ובגלל המגבלות שלה, היא נותנת אחוזי אפשרות לפי מחקר בסקירות בבני אדם ועוברים עם אותו ממצאים. 1-8000 ניתנת אפשרות מאוד קטנה למום ומחלה ואם את חייבת למצוא סיבה לדאגה, יש בספרים הרפואיים הרבה אפשרויות יותר מפחידות. חלק מאוד חשוב לבריאות ההיריון והעובר הוא מצב רוח טוב שלך בהריון. עבור בריאות העובר, כדאי לחשוב חיובי.

שבת שלום ושיהיה במזל טוב!

שלום מ

מכל הסיפור שלך, מה שבאמת מדאיג אותי הוא הלחץ דם שבהחלט גבוה מדי. יש חשיבות לטכניקה תקינה במדידת לחץ דם, ואני מאמין שמדדו במרפאה שלך כמו שצריך. מה שחשוב לברר בהולטר, הוא שהממוצע לשעה בשעות השינה היה מתחת ל-100. אני מאמין שבבדיקות דם יצאה תמונת דם ותפקודי בלוטת התריס תקינים ואם כן, אני ממליץ על בדיוקה שלמה אצל נפרולוג ילדים כדי לחפש סיבה ללחץ הדם הגבוה .

חשוב להדגיש שלחץ דם גבוה, הוא אחד הגורמים החשובים ביותר לבעיות כרוניות גם לבביות, וגם נירולוגיות ומות מוקדם, שניתן למנוע לגמרי על ידי טיפול נכון.

שלום

יותר מבחצי הנוער הבריא בגיל 18 שנה שאני בודק, קיימת איושה בלב. כמעט לכולם האיושה איננה סימן למחלה, ההפך נכון, זה סימן של בריאות. ניתן להבדיל ביניהן ב80% המייקרים על ידי בדיקה גופנית בלבד. באלה שיש איזה שהיא שאלה על המשמעות של האיושה עוברים בדיקת אקו לב לחפש פתולוגיה מתאימה לנמצא בבדיקה הגופנית.

יותר חשוב מהתשובה של האקו לב, היא הפרשנות של הקרדיולוג שביקש את הבדיקה. רק בהתחשב באינפורמציה הקלינית כולל הבדיקה הגופנית הוא יודע אם יש משמעות לתשובה או שיכול להיות שאין לו משמעות קלינית בכלל.

השאלות החשובות לממצא של צניחת מסתם חדר שמאל הן:
1) האם שומעים את הצניחה בבדיקת גוף על ידי הסטתוסקופ?
2) האם רקמת המסתם עצמה עבה מדי?
3) האם יש דליפת דם אחורה דרך המסתם כשסגור בכמות יותר מהנורמה?

לפי התשובות האלה, ניתן לברר אם יש בכלל בעיה ואם כן, מה משמעות הבעיה. כרגיל, הדבר החשוב ביותר הוא דעת הרופא עצמו ולא תשובות לבדיקות ללא פרשנות.

אם את בריאה (ללא סימפטומים מהנמצא בלב) אז לא צריכה להיות אף הגבלה לתרומת דם.
בגדול, רוב ילדים שמוצאים אצלם "צניחת מסתם בחד שמאל" בסופו של דבר, אין לזה משמעות

שלום מיכל

דבר ראשון, לא לדאוג! הרופא צדק ב 1000% כשהסביר לך שרוב המייקרים מסתדרים ללא בעיות ואנחנו מאוד שמרנים בבדיקות שלנו כדי לא לפספס את המקרה הנדיר שיגרום לבעיות! באמת לא שווה לדאוג וכדאי לקחת את זה ברוח של "שמרנות יתר" של הרפואה של היום שלא נותנת לעצמה לפספס כלום, אפילו בסיכון של "דאגת יתר סתמית" של המשפחה.

אם באקו לב עוברי מוצאים שמיבנה ותפקוד הלב הם תקינים אז יעקבו כמה פעמים ליראות שהפעימות לא יעלו בתדירות שלהם.

מאוד חשובה הבריאות הנפשית שלך להצלחה ההיריון, ואם את מתחילה לחפש את כל הבעיות האפשריות בהריון (יש לנו ספרים מלאים בהן) אנחנו גרמנו ליותר פתולוגיה משעזרנו על ידי טיפולנו וזה חבל ( וזה קורה הרבה).

שמרית

השאלה ששאלת היא עיקרון מאוד חשוב ברפואה ועם חשיבות מיוחדת בקרדיולוגיה. רוב המייקרים שגורמים למות פיתומי, ממצב של בריאות ככל שניראה, הם מחלות מתחום הקרדיולוגיה. ידוע היום שמחלות אלו מבוססות בגנטיקה ואז בתורשה. לכל מחלה ספציפית יהיה המנגנון והמהלך הטבעי הספציפי לו ואז חשוב מאוד כמה שניתן, לקבל מידע מדויק על המחלה שבמשפחה שלך.

יש שלושה קבוצות חשובות
1) נטייה למחלות שגורמות לסתימות בעורקים הקורונארים שגורמות לאוטם לב בגיל פחות מ 50 שנה.
2) מחלות תורשתיות של שריר הלב עצמו ופגם במבנה או בתפקודו .
3) מחלות שנגרמות מבעיות במערכת החשמלית בלב.

אני אתייחס לקבוצה הראשונה שהיא הנפוצה ביותר.

בדרך כלל מחלות סתימות בעורקים של שריר הלב מופיעות בגיל מבוגר וזה עיקר העבודה של קרדיולוגים של מבוגרים. למרות זאת, אנחנו יודעים שהמחלה מתחילה בגיל ילדות וזה הזמן הנכון להשפיע ולמנוע.לכן כדאי לכל אדם לבדוק לחץ דם , שומנים בדם ולמנוע השמנה. גם צורת חיים בריאה כולל דיאטה נכונה ופעילות ספורט לפחות 5 פעמים בשבוע למשך זמן לא פחות מ30 דקות. במשפחה עם היסטוריה של מחלה בגיל מתחת 50 שנה, אני ממליץ שהילדים יבדקו שומנים בדם אחרי צום ואלקטרוקרדיוגרף (א.ק.ג.) מגיל 10 שנים, ואם תקין, לחזור על הבדיקות כל 5 שנים. וגם למדוד לחץ דם במנוחה פעם בשנה.

שמרית, ילדות היא בהחלט הזמן להתייחס לבעיות אלה. אני לא יכול שלא להדגיש את החשיבות לכך, וכדאי כל מאמץ לברר את ההבחנה הספציפית של החולים במשפחה..

רעות, אתייחס בשני חלקים נפרדים .

דבר ראשון, מאז שאנחנו מכירים את הממצא של כדור גולף, לא הצלחנו לקשר זאת עם בעיות לב כל שהן. יש עדין דעה שזה מעלה את הסיכון להפרעות בכרומוזומים אבל אני מקווה שעם יותר מחקר תהיה אפשרות להתעלם מזה ונפסיק להתייחס בכלל לממצא הזה (במיוחד שהכדור גולף רק בחדר שמאל.) ברור לי שההבחנה גורמת ליותר דאגות וחוסר שינה להורים משהיא עוזרת "רפואית" לאבחנה פתולוגית אמתית.

דבר שני,.ברוב המקרים עם אבחנות של נוזל פריקרדיאלי בכמות מועטה שמגעים אלי לאקו עוברי הם בכמות שבגדר הנורמה, אבל הוא בולט יותר לעין בגלל קונטרסט חזק בן רקמה של שריר הלב והנוזל באולטרה סאונד. גם החלק החיצוני של השריר עצמו יכול להיות יותר כהה ואז ניראה כנוזלים. מותר ונורמאלי שיש כמות קטנה של נוזלים בפריקארדיום. כמות יתר של נוזלים בלי אף בעיה בלב כולל הפרעות קצב או נוזל פתולוגי באזורים אחרים, יכולה להיות מישנית לזיהום ויראלי. זה דורש מעקב אבל בדרך כלל כשיש רק את הנוזל הפריקרדיאלי בילוד, העובר והתינוק אחרי לידה, בריאים.

לגבי סיכון בדיקור מי שפיר עדיף לי לא להתייחס כי זה לא התחום שלי. יש מקום לשאול את הרופא נשים לגבי הסיכון של הדיקור יחסית לסיכון הפתולוגיה הנדרשת והצורך ועזרה באבחון מוקדם.

בהצלחה ויום טוב!

עשיתי דיקור מי שפיר לאחר יעוץ גנטי ואני ממש מתוחה , תוצאות רק עוד 3 שבועות. אני אובדת עצות

כפי שאתה מבין. היועצת שלחה אותי גם לבדיקות גנטיות אותן אעשה עוד שבוע.

ושאלתי - במידה והבדיקות הגנטיות בגדר הסביר אך עדיין נשאר נוזל פריקרדיאלי וכדור גולף, באילו

מקרים מומלץ על הפסקת הריון? או שבכל מקרה לא ממליצים על הפסקת הריון אם יש נוזל

פריקרדיאלי וכדור גולף?.

שאלה נוספת במידה והכל בסדר ואני יולדת, באיזה גיל אפשר לקבוע האם יש איזו שהיא בעיה

התפתחותית, או גנטית והאם זה קשור לממצאים הנ"ל....?

רעות, שבוע טוב

אם נישאר רק נוזל פריקרדיאלי וכדור גולף ללא בעיות אחרות, התשובה היא שאין מקום לחשוב על הפסקה הריון.

אם התינוק נולד בריא אין מקום למעקב או בדיקות יותר מכל ילד בריא, בדיקות התפתחות שגרתית במסגרת טיפת חלב, שרות מעולה שיש לנו בארץ (יחסית למדינות אחרות.)

בהצלחה!

יאיר, יש לך בעיה של לחץ דם. בגיל שלך חייבים להתיחס ללחץ דם של 140\87 ברצינות. אם זה נכון הלחץ דם שלך, חייבים בירור של קרדיולוג ילדים ונפרולוג ילדים. בכוונה אני כותב "אם זה נכון" בגלל שרוב הנערים הבריאים שבאים אלי לבירור לחץ דם גבוה, כשמודדים את הלחץ דם כמו שצריך, עם מנג'ט בגודל הנכון ליד רחבה, מסתבר שהלחץ דם תקין. במדידה עם מנג'ט קטן מדי עולה המספר בטעות. בהרבה מרפאות חסר ציוד מתאים. אם יש לך ידיים רחבות מפיתוח שרירים \שומן, חייבים מנג'ט בגודל "מבוגר גדול" . אם באמת הלחץ דם גבוה זה מרגיע שה אקו לב לא מצא נזק לבבי (רוחב יתר של שריר החדר שמאלי) אבל זה לא מספק. צריך בדיקת גוף שלימה לסימונים של יצירות העורק הראשי שהסימונים יכולים להיות רק בגב והרגלים אפילו שה אקו לב תקין. אחרי בירור אצל קרדיולוג ילדים,צריך בירור מלא אצל נפרולוג ילדים, בגלל שהאיזון הטבעי של לחץ דם מאורגן על ידי הכליות והבעיה איתם חייבת התייחסות מהירה. אם בסופו של דבר לא מוצאים בעיה בכלי דם וכליות, חייבים לטפל ולהוריד את הלחץ דם ,כי הוא גורם רציני למחלות לב בגיל מבוגר שניתן למנוע.

הדופק של 90 במנוחה שאתה ער ופעימות מוקדמות בנשימה עמוקה לא נישמע כבעיה מסוכנת, יש יתר דאגה ורגישות אצלך. בהחלט יש מקום לדאוג ולהתייחס לעניין של הלחץ דם וכמה שיותר מהר. קודם לברר בכלל אם הוא נכון כפי שהסברתי בהתחלה.

בהצלחה ויום טוב!

שלום רוני

הדרך הטובה ביותר להתיחס לחוזק של ילד, היא להשוות לילד באותו גיל שמשחק ביחד איתו באותו הזמן. האם הוא באמת מתעייף יותר מהר מהשני? כשילד פעיל, הלב יכול ל עבוד "חזק" ו "מהר" והדופק יכול להגיע לסביבת 200 פעימות לדקה (שקשה למדוד ידנית). גם בילדים רזים כששמים יד על החזה יש הרגשה שהלב ייצא מהחזה עוד רגע.אם אתה עדין מרגיש שלילד יש חוסר כח והדופק מהיר בצורה יוצאת דופן, יש מקום להיבדק אצל רופא ילדים או משפחה שלו. הרופא יברר מה קורה ,ויבדוק גדילה והתפתחות- כי רוב בעיות לב רציניות שגורמות לחוסר כח, גם יפגעו בהם. ואז הוא יבדוק בגוף סימנים לאי ספיקת לב, אי ספיקת מסתם, ודופק\לחץ דם. ואז אם יש חשד כלשהו לבעיה, וייתכן שאחרי הבדיקות האלה- לא יהיה סימן, הרופא\ה יכול לבקש צילום חזה ואקג הם בודקים. את גודל הלב והמערכת החשמל. אם הם תקינים, לא סביר שהבעיות קשורות לבעיה לבבית.

בהצלחה! ותיזכור שזה מאוד נדיר שהתמונה שאתה הראת בבנך, היא כתוצאה מבעיית לב אצל ילד שניראה בריא.

יש מקום להרגע!

הלב בנוי מארבעה חללים. פרוזדור וחדר בצד שמאל ופרוזדור וחדר בצד ימין,למעשה, שני צדדים ניפרדים לגמרי אחד מהשני עם קירות משותפים, משהו כמו בתים דו-משפחתיים. צד ימין של הלב מקבל את הדם הכחול, חסר החמצן, מהורידים ושולח את הדם הזה לריאות. הדם חוזר מהריאות אדום, מלא חמצן ,לצד השמאלי ,ואז הוא שולח אותו בחזרה לכל הגוף.כשיש פגם בקיר בין הפרזדורים קוראים זאת ASD-Atrial Septal Defect שזה נותן אפשרות שדם מחומצן שחוזר לפרוזדור השמאלי עובר לפרוזדור ימין .אז החדר הימיני שולח את הדם המחומצן בחזרה לריאות ללא צורך. אם החור קטן ולא עוברת כמות משמעותית, לא יהיו בעיות ואין צוריך לטפל בבעיה. אם עוברת כמות משמעותית אז אחרי הרבה שנים של תוספת מיותרת של זרימת דם לריאות, יכולה ליגרום לנזק ריאתי משמעותי ואפילו יכולה לקצר את משך החיים. ה SHUNT STUDY FIRST PASS הוא להעריך את כמות הדם שעוברת בין הפרוזדורים. אם יש אפילו חשש שכמות הדם שעוברת עלולה לגרום לנזק משך השנים, ימליצו על סגירה על ידי צינתור אם יתאפשר, או על ידי ניתוח אם לא יתאפשר בצינטור. נקודה החיובית היא: ידוע שסגירת הפגם מונעת כל התקדמות של פתולוגיה ריאתית ואפשר לצפות לחיים בריאים ונורמליים. אז ברוך השם מצאו את הבעיה בזמן וניתן לטפל אם יש צורך ולתת אפשרות לחיים בריאים וארוכים.

בהצלחה וחודש טוב

איוושה בלב היא תוספת רעש מומשכת נוסף לרעשים הקצרים של סגירת המסתמים. תחת גיל 16-18 שנה יש איוושה נורמלית לכל אדם בריא(יש אלה שקוראים לה "איוושה פיסיולוגית") , למזלי רוב האיוושות הנורמליות עדינות ו רופאי ילדים ומשפחה לא שומעים אותה. בדרך כלל שומעים אותה בזמן מחלה כשהלב עובד יותר חזק, דם זורם יותר מהר וכל רעשי הלב חזקים יותר . מתוך כל 20 שבאים אלי לבירור איוושה אצל ילדים ונערים בריאים, 19 מהם נורמלי ואחד פתולוגי. האיוושה הנורמלית מישני ל וויברציות טיבעיות של גוף הלב בזמן ההתכבצות, בדומה למנגנון הקול של כינור. דווקא האיוושה הזו היא סימן של בריאות שריר הלב, שבדרך כלל אחרי בוגרות, שריר הלב מתחיל להוסיף צלקות ושומן ו"מדזקן" ומתנהג כמו כינר "רטוב" שלא יחול לנגן.

זה ברור מתוצאות הבדיקות התקינות שלך שזה הסוג של איוושה שיש לך והוא לא גורם לבעיות והוא דבר טוב.

הקפיצות במנוחה שאת מרגישה בדרך כלל הם פעימות מוקדמות שיש ליפעמים לרוב האנשים. רוב האנשים לא מרגישים פעימות אלה אבל יש מיעוט שרגיש להם. אין מקום לדאגה!

תודה וחודש טוב

שלום! אני שמח לפתיחת הפורום עם שאלה מעניינת.

רעות: השאלה טובה, מעל 90% התעלפויות בגיל בגרות הם רפלקס פיסיולוגי בניגוד לפתלוגי. כ25% מהאוכלוסיה הבריאה התעלפו פעם בחייהם. כל אדם שיעמוד עמידת דום ממושכת יתעלף באיזה שהו שלב. לבני נוער יש נטית יתר להתעלפות והגורמים להתעלפות כזו הם: עמידה ממושכת, התיבשות טמפרטורת גוף גבוהה ותגובה שונה אישית לכל אחד . לדוגמא : כאב ,ראיית דם ומקלחת חמה. המשותף לדוגמאות אלו שהם גורמים להתרחבות של כלי הדם הקטנים בפיתאומיות מה שגורם להורדת לחץ הדם.
ידוע שאחוז גבוה של אנשים לא שותים מספיק נוזלים והם חיים "יבשים". דבר שיכול להעלות את הדופק.

אני לא ממליץ לאדם בריא לבדוק דופק לבד, אני כן ממליץ במידה ויש דאגה לפנות למרפאה האישית ושם יבדקו דופק ולחץ דם . באותה הזדמנות הם יבררו אם יש צורך לבירור נוסף.

תודה וחודש טוב