פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

ASD נחשב בד"כ למום שכיח, לא קשה ואם הוא בינוני ומעלה נהוג לסגור אותו כדי למנוע בעיות בגיל המבוגר. הסגירה נעשית בצנתור (ע"י מטריה) או בניתוח, תלוי בגודל הפגם, מיקומו וגודל השוליים שיש סביבו.
לא ברור לי מה גודל הפגם אצל בנך ומה מיקומו וקשה לי להגיד יותר ללא פרטים.
אולי את מתכוונת שבגלל מיקומו אינו מתאים לסגירה בצנתור? ואז , אם צריך בד"כ ניתן לסגור בנתוח (וגם זה לא נורא!).
בדיקת איזוטופים שנשלח בנך לעשות היא עוד דרך להעריך את את גודל הדלף משמאל לימין דרך הפגם (כדי לתת עוד אינפורמציה בקשר לצורך בסגירה).
עצם העובדה שנשלח לבדיקה מרמז שהפגם אינו כה גדול (אם היה מאד גדול והצד הימני היה מאד מוגדל לא היה צורך במפוי לשם החלטה)
ילדים עם ASD אינם זקוקים בד"כ להגבלה או לטפול כלשהו מלבד מעקב והחלטה לגבי הצורך בסגירה.

התקף לב נגרם ברוב המקרים בגלל סתימה של כלי הדם הכליליים (קורונרים) עקב הסתיידות העורקים בתוספת קריש דם שחוסם. דבר זה בד"כ אינו קורה בנער בריא.
יש סיבות נדירות יותר שלחסימה של עורק כלילי כמו דלקת בעורק, תסחיף (קריש דם שעף בזרם ונכנס לעורק הכלילי וכן כווץ (SPASM) של העורק.
כווץ של העורק הכלילי הוא נדיר ויכול להופיע בעקבות גירויים שונים, כמו חשיפה לקור, סטרס נפשי, עשון סיגריות ושמוש בקוקאין.
יש גדול נדיר(בד"כ שפיר) שמפריש אדרנלין (נקרא פאוכרומוציטומה) ואז יכולות להיות תופעות כמו יתר לחץ דם, דפיקות לב, הפרעות קצב, רעד ועוד

לעתים בחודשים הראשונים אחרי סגירת ASD ע"י מטריה ראינו תופעות כמו כאבי ראש וטשטוש ראיה. בד"כ זה מסתדר תוך מספר חודשים.
בכל מקרה חשוב שתפנו לרופא שבצע את הפעולה לברר שאין משהו יותר מזה.

WPW באקג מצביע על קיום מסלול חשמלי נוסף בין הפרוזדורים לחדרים של הלב בנוסף למערכת ההולכה הרגילה. במצב יש פוטנציאל לקיום הפרעות קצב, אך יש אנשים כמוך שיש להם הממצא ואין להם הפרעות קצב. כאשר יש הפרעות קצב אנו ממליצים על צריבה של הנתיב הנוסף בצנתור. איני יודע איזה פרופיל אתה צריך כדי להתגייס למשטרה. נראה לי שכדאי שתפנה לקרדיולוג לאבחון ושיחה על הגישה בנושא.

אני מניח שאתה שואל לגבי סגירת ASD בצנתור ע"י מטריה.
לכ 8% מהנשים ו 2% מהגברים יש אלרגיה עורית לניקל.
לא ברור היום הקשר בין התגובות העוריות ותגובות למטריה שהושתלה בלב.
אני מכיר חולים שהיו אלרגים לניקל ולא היו בעיות אחרי השתלת מטריה.
תוארו מקרים בודדים עם תגובות כלליות כמו גרד ועקצוץ שהגיעו למצב שהופנו לנתוח להוצאת המטריה וסגירה ניתוחית של הפגם.
במקרים חשודים יש שמצמידים מספר סוגים של מטריות לעור ליממה כדי לראות אם יש תגובות עוריות למי מהן.
יש הרבה סוגי מטריות. בארץ משתמשים בעיקר באמפלצר אשר מכיל ניקל יותר מהאחרות (יש גם מטריות כמו HELEX , CARDIOSEAL ועוד שמכילים ניקל בכמות קטנה יותר.
צריך גם לזכור שאפשר תמיד לעשות גם ניתוח לסגירת הפגם.

2 VSDS קטנים יש להם משמעות דומה ל VSD בודד. רובם נסגרים ספונטנית, אין צורך לדאוג.
כדאי להתרשם מהתינוק אחרי הלידה.

ASD הוא מום מולד שכיח ולעתים לא רחוקות מאובחן בגיל מבוגר בגלל מעוט הממצאים והתלונות בגיל הצעיר. הגישה תלויה בגודל הפגם ומידת הדלף דרכו. בפגם מאד קטן בד"כ אין צורך בטפול, אך אם הפגם גורם לדלף משמעותי והגדלה של הצד הימני של הלב יש מקום לסגירתו כדי למנוע בעיות בעתיד. היום בהרבה מקרים ניתן לעשות זאת בצנתור ע"י מטריה ללא פתיחת חזה.(תלוי כמובן במקום הפגם וגודל השוליים סביבו)

לעתים בחודשים הראשונים אחרי סגירת ASD ע"י מטריה ראינו תופעות כמו כאבי ראש וטשטוש ראיה. בד"כ זה מסתדר תוך מספר חודשים.
בכל מקרה חשוב שתפנו לרופא שבצע את הפעולה לברר שאין משהו יותר מזה.

אין כל בעיה בלידה רגילה ולא צפויות בעיות לילוד בלידה בגלל הVSD

רוב הגדול מאד של המקרים של כאבים בחזה בגיל זה אינם קשורים בלב. גם משך כאב של שניות בודדות-מרגיע. יש הרבה סיבות לבביות וחוץ לבביות לכאבים בחזהכולל כאבי שרירים ואף חרדה ולחץ נפשי. הספור והבדיקה חשובים מאד במקרים אלה. אם רופא הילדים רגוע לגבי המצב זה קרוב לודאי בסדר. אם יהיו לו ספקות ישלח את הילדה לברור ע"י קרדיולוג ילדים.

יש סיכוי לא רע שזו בעיה שרירית אך אין כאן מספיק פרטים ואתה צריך לנות לרופא המטפל לברור

אני מניח שאת מתכוונת לצניחה של המסתם המיטרלי (המסתם בין הפרוזדור השמאלי לחדר שמאל).
בד"כ הבעיה אינה קשה (וזה תלוי האם וכמה דליפה יש דרך המסתם)
התופעה שכיחה יותר בנשים ובאנשים עם גמישות יתר ויש נטיה משפחתית

VSD הוא מום שכיח, ואינו נחשב למום קשה כשהוא בא ללא מומים נוספים. לפי מה שאת מספרת נשמע שהוא קטן. הללו נוטים באחוז גבוה להסגר לבד. חשוב לברר עם הגניקולוג שלא נמצאו בעיות אחרות במערכות אחרות ולשקול גם ברור גנטי. בסה"כ מבחינת הלב אין זו בעיה משמעותית. כדאי שהתנוק יבדק ע"י קרדיולוג ילדים בשלב כלשהו לאחר הלידה.

הקוצב הראשי של הלב נמצא בפרוזדור ימני (סנוס) ומשם עובר הגירוי החשמלי למטה לכוון החדרים. יש מחלות של הקוצב הראשי או פגיעות במערכת ההולכה ואז באמת יש פעילות של קוצבים נמוכים יותר בלב(מתחת למקום הפגיעה). במקרים אלה הקצב יהיה בד"כ נמוך יותר מהקצב שניתן ע"י הקוצב הראשי. (לעתים אף נמוך מדי- תלוי במקום הפגיעה)
אם זו יותר משאלה תאורטית כדאי לפנות לברור לקרדיולוג!