פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

יש טכניקה היום לסגירת VSD בצנתור על ידי מטריה שיכולה להיכנס לצינור דק של הצנתר וניפתחת ביפנים הלב. החור חייב להיות מתאים לסגירה כזו ויש הרבה הגבלות בעניין. על הפרטים הספציפיים של הפעולה חייבים לשאול את הרופא שמצנתר שיכולים להיות הבדלים בין רופאים שונים בקשר למום ספציפי.

זה בהחלט דורש מעקב בכול החיים אחרי הסגירה.

שלום רחל

כל פעולה שמאדימה את הפנים (כמו שקורה בעצירות) מעלה את הלחץ באזור ההתרחבות ויכולה להוסיף לבעיה. מותר פעילות יותר קלה כמו ריצות ארוכות (לא Sprint) שחיה ועבודה עם משקלות- משקל שמאוד קל להעלות כי אז חוזרים על הפעולה פעמים רבות, אבל אז צריך להפסיק לפני שזה מתחיל להיות בכל זאת קשה להרים.

אני מקווה שזה עוזר. מאוד חשוב התעמלות כזו שהיא "דינמית" לבריאות כללית

שלום יואב

לא מומלץ לפני 18 שבועות והכי יעיל בין 20 ל24 שבועות. בגלל האפשרות לצורך בהפלה בדרך כלל מנסים לפני סוף שבועה 23.

אני סובלת מדקירות וכאבים הרגשה כאילו נתפס לי הלב ללא קשר למאמץ הכאבים מפסיקים לאחר כמה זמן ומתחילים שוב .כאשר יש לי דקירות בלב אני מנסה לקחת נשימה עמוקה אבל זה כואב מהדקירות חשוב לציין שאיני סובלת ממשקל יתר ולא חולה בסכרת וגם אף אחד מבני משפחתי . אשמח לדעת מדוע הכאבים ומה אפשר לעשות בנידון .

חסוי שלום

מה שאת מתארת, זה סיפור שאני שומע לפחות חמש פעמים בשבוע . הכאב יכול להיות מאוד חזק אבל בדרך כלל, ללא סכנה.

הכאב הזה הוא מקבוצת כאבים שידועה כ"כאבי גדילה". אני חושב שהוא קשור לשינוים שקורים בגיל הילדה שלך בחלבוני הסחוס בן העצמות, וכשזה קורה בחזה, בן הצלעות ועצם החזה שהיא העצם באמצע החזה בין הצלעות מצד ימין ואלה שמצד שמאל. בזמן מעבר מסוג חלבון של ילדים לסוג של מבוגרים, לפעמים יש מצב מאוד רגיש ובגלל שהסחוס נימצא בן שני העצמות, ייתכן שיגרם כאב נוראי. זה יכול ליקרות בגילאים שונים בכל מפרק כמו בירך או במרפק.

האופייני לכאב הזה הוא שקשה לזוז לשניות עד שהוא עובר.זה יכול ליקרות אחרי התעמלות אבל ברוב המקרים, גם קורה במנוחה ללא קשר לפעולות גופניות.

כשאני בודק מישהו עם בעיה זו, אני מוצא את הנקודה הרגישה על ידי לחיצה עם האצבע שלי וזה גורם לאותו כאב. אז האבחנה בטוחה.

כדאי גם לעשות בדיקת א.ק.ג. רק מפני שטוב שלכל אחד יהיה דוגמת א.ק.ג. בתיק וזו הזדמנות טובה.

אין טיפול מוצלח למרות שתרופה כמו אספירין ונורופן יכולה לעזור. הבעיה שהכאב מגיע פיתאום ולא נמשך מספיק זמן לתת לתרופה להשפיע. מה שעוזר להתמודד עם הבעיה הוא הידע שזה לא מסוכן ושזה עובר עם הזמן.

בהצלחה!

שלום אורי

דבר ראשון כשחוזרת בדיקת דם לא תקינה בהפתעה, זה לברר שהלקיחה היה תקינה ודבר שני זה לחזור על הבדיקה. ברמת כולסטרול חשוב שלקחו את הבדיקה כשאתה בריא ואחרי צום של לפחות 12 שעות מלאות. בכול זאת חייבים לחזור על הבדיקה.

הסיכון של כולסטרול גבוה קשור להרבה מורכבים כולל סיפור משפחתי של בעיות לב כליליות בגיל מוקדם (ליפני גיל 50 או 55 שנה). בקיצור חייבים לשבת ביחד עם רופא שמבין בזה במידה שהבדיקות חוזרות עדין לא תקינות.

הצלחה

שלום אורי

חשוב לדעת רקע הבדיקות דופק. אם היא מרגישה טוב ללא תלונות ובודקת הדופק באופן רוטיני, אין בעיה בשינוים האלה והייתי מפסיק לבדוק. עם יש תלונות פיסיות- חשוב לדעת מה הם.

שלום מודאגת
דבר ראשון:את חייבת לשנות את השם שלך ל"לא מודאגת"!

מאז שאנחנו מכירים את הממצא של נקודה היפר אקוגנית בחדר שמאל, לא הצלחנו לקשר זאת עם בעיות לב כל שהן. יש עדין דעה שזה מעלה את הסיכון להפרעות בכרומוזומים אבל אני מקווה שעם יותר מחקר תהיה אפשרות להתעלם מזה ונפסיק להתייחס בכלל לממצא הזה (במיוחד שהנקודה רק בחדר שמאל.) ברור לי שההבחנה גורמת ליותר דאגות וחוסר שינה להורים משהיא עוזרת "רפואית" לאבחנה פתולוגית אמיתית

שלום ליטל

אין לי מספיק ניסיון במעקב עוברים במצב שלך אז אני לא יכול לעזור.

נישמע שהרופאה שלך בדקה אותך כמו שצריך. הייתי גם מבצע א.ק.ג. שזה די פשוט ורצוי שלכל אחד ללא קשר לבעיות אז אין סיבה לא לעשות כשיש תלונות כל שהן בחזה.

שלום גל

מניסיון רב עולמי, רוב קרדיולוגי הילדים לא סומכים על אקו עוברי עד לפחות 18 שבועות ובפועל יותר ברור ב20 שבועות. אז לא הייתי מתכנן כלום עד בדיקת אקו עוברי בלפחות 20 שבועות על ידי קרדיולוג ילדים.

במידה ויהיה צורך בניתוח והבעיה הזו נפתרת, האם יש בכל זאת סיכוי לבעיות לב נוספות, או בעיות התפתחותיות בכלל?
תודה על התייחסותך.

שלום אילנית

המום הכי קשה להבחינה בעובר הוא קוארקטציה של האאורטה. הכי חשוב זה להיות מוכן אחרי הלידה לבדוק את התינוק. אחוז מסוים של תינוקות עם קוארקטציה של האאורטה יכול להיות גם חוסר במחיצה בין החדרים ופתולוגיה של המסתם האאורטה. כל זה חשוב לברר אחרי הלידה. היום התיקון של קוארקטציה של האאורטה בניתוח מאוד מוצלח. אם במשך ההיריון הלב נראה יותר נורמלי זה מפחית את האפשרות שתהיה בעיה.

תודה על התייחסותך לשאלתי וסליחה מראש על אורך השאלה..
שבוע לאחר הבדיקה הזו פנינו לפרופ' מומחה ומוכר מאוד בתחום והוא לא יחחס חשיבות רבה לרוחב של החדרים, מבחינתו הבדיקה היתה תקינה לחלוטין. הוא ראה דליפה קלה מאוד של המתסתם הטריקוספיצלי ואמר שזה נפוץ. כן ציין ששני דברים חשובים והיו טובים הם: שאורך החדרים שווה והרוחב של טבעת המסתמים בכניסה לחדרים - תקין. יצאנו כמובן רגועים מאוד מהבדיקה והוא ציין שמבחינתו המעקב הבא יכול להיות בשבוע 36. לאחר שבועיים היה לנו תור (שנקבע עוד קודם) לרופא הראשון שעשה את האקו לב והלכנו ע"מ לבדוק האם יש איזשהו שינוי ברוחב של החדרים. הוא כתב:" נצפתה גם היום אסימטריה (9.3, 6.4) בגדר הנורמה. עורק ריאה רחב מהאורטה (4.8, 3.3) מעלים אפשרות של קוארקטציה. ביקורת עוד 6 שבועות."
הרופא דיבר על פגיה מיד לאחר הלידה לצורך בדיקות בעוד שהרופא השני רגוע לחלוטין.
מה עלינו לעשות? כבר ממש מבולבלים. על סמך הידע שלך ועל סמך הנתונים שכעת מעודכנים היית ממליץ לפגיה ומעבר לרופא המתמחה בסיכון גבוה?

שלום אילנית

בבית חולים לאחר כל לידה רופא ילדים בודק את התינוקות. רצוי שתיידעו את הצוות הרפואי בלידה שהיה חשד למום לבבי ואז ידאגו לבדוק את הבדיקות הנכונות ויחליטו אם התינוק זקוק לפגיה.
במידה וימצאו איזה שהוא ממצא , וכפי שכתבתי מקודם תיקון מום מסוג זה מאוד יעיל היום.

הצלחה ובמזל טוב

אם יש יותר משבועיים אפשר לקבל חיסון

שלום בר
כל השאלות שלך מצוינות. אף פעם אי אפשר להיות בטוח, אבל כשקרדיולוג ילדים מבצע אקו עוברי, אלה השאילות שהוא\ היא מנסה לתת עליהם תשובות. יש הרבה מרכיבים לתשובות ויהיו הבדלים ברמת הביטחון בכל תשובה ופרט זה גם חשוב למסור לך.

הצלחה

שלום איציק

תשובה לבדיקה כמו הולטר חייבת להתייחס לשאלה שבגללה שלחו את הילד לבדיקה. אין תקין ולא תקין. מה שאתה כתבת לא חייב להיות פתולוגי בחלל.

שלום אריאל

המשמעות של PDA קטן כולו סיכון לזיהום בעתיד באזור הזרימה. יש סיכון אם הזרימה גדולה מספיק שאפשר לשמוע אוושה ממושכת בגללה ואז מומלץ לסגור בצנתור. אם אין מספיק זרימה לגרום לאוושה כזו, אין אינדיקציה לסגירה.