פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום רון
הפרטים שנמסרו אינם מספיקים ואני מקווה שאני מבין למה הייתה הכוונה.
אני מניח שדובר בזרימה בדוקטוס ארטריוזוס שהוא צינור שמחבר בין עורק הראה לאבי העורקים (בחלקו היורד). לצנור זה תפקיד חשוב בעובר והוא מאפשר לרוב הדם שמגיע לעורק הראה הראשי לעבור דרכו לאבי העורקים (ומשם לשילייה). בתקופה העוברית רק מעט מאד מהדם זורם מעורק הראה הראשי לראות כי הללו מלאות נוזל ואינן ממלאות תפקיד בחמצון הדם.
הדוקטוס מסיים את תפקידו לאחר הלידה ונוטה להסגר באופן ספונטני.
בזמן ההריון חשוב מאד שהדוקטוס יהיה פתוח.
מהירות הזרימה בדופלר דרך הדוקטוס משתנה עם גיל ההריון. אחד הסימנים להצרות של הדוקטוס היא עליה במהירות הזרימה דרכו. במקרים מתקדמים יותר יכולים לראות גם הגדלה של החדר הימני והפרוזדור הימני ודליפה של המסתם הטרקוספידלי (בין הפרוזדור לחדר הימני). במקרים הקיצונים העובר אף יכול להרגיש רע עקב כך ןאף יכולות להיות השלכות אחר הלידה של יתר לחץ ריאתי.
במקרה המתואר אם הזרימה היא 1.2 מ/ש (אני מניח שלכך התכוונו) ואם זו אכן הזרימה בסיסטולה אז אין זה חורג הרבה מהנורמה (חשוב לדעת גם את הזרימה הדיאסטולית ואת הפרמטרים האחרים שציינתי קודם)
אחת הסבות להצרות של הדוקטוס היא נטילת תרופות כמו אידומטצין (לעצירת צירים) ולעתים מהקבוצה של אספירין. במקרים אלה הפסקת התרופה בד"כ מחזירה המצב לקדמותו.
לסכום אם הבנתי נכון זה לא נורא אך יש לברר עוד מספר נתונים

שלום רון
לפי הנתונים שנתת, אין הגדלת חדר ימין או דליפה של המסתם הטריקוספידלי,
לא מצוין מה הזרימה דרך הדוקטוס בדיאסטולה. זרימה של 1.2 מ/ש בסיסטולה, בשבוע מתקדם אינה כל כך נוראה.
לסכום: לפי הנתונים שנתת עדיין קשה לי להגיד שיש הצרות של הדוקטוס.
אני מניח שהרופא יבדוק שוב בקרוב ויתרשם שנית ותוכל לשאול אותו שוב לגבי הממצאים.

אירה שלום
במחלה זו, שהגורם לה אינו לגמרי ברור עדיין, יש דלקת של כלי הדם ובשכיחות גבוהה יותר עלולים להפגע כלי הדם הקורונרים (העורקים הכלילים אשר יוצאים מאבי העורקים מיד מעל המסתם ותפקידם הוא לספק דם מחומצן לשריר הלב).
בשלב החריף של המחלה הטפול המקובל הוא אספירין במנון גבוה (מנון אנטי דלקתי) ו אמונוגלובולינים.
לאחר השלב החריף הטפול תלוי במידת הפגיעה שהייתה בקורונרים.
אם לא היתה פגיעה מקובל לתת אספירין במנון נמוך (כנוגד קרישה שפועל נגד טסיות הדם שחשובות לתהליך יצירת קריש) רק לתקופה קצרה של מספר שבועות.
אם היתה פגיעה ממשית בקורונרים עם פגיעה בדופן ויצירת אנאוריזמות (התרחבויות פתולוגיות) או בהמשך הצרויות נהוג לתת אספירין במנון נמוך לתקופה ארוכה ולעתים אף נוגדי קרישה עוד יותר רציניים (כדי למנוע היווצרות קרישי דם בתוך הקורונרים החולים עם סכון לסתימת העורקים)
איני יודע את חומרת הפגיעה במקרה שלכם אך צריך לזכור שרוב הילדים עם מחלה זו מבריאים ורק מעטים נשארים עם נגעים משמעותיים בקורונרים.( בחלק מאד קטן המחולים יש לעתים צורך בהמשך בצנתור או ניתוח לטפול בעורקים הכלילים)

יש לך כנראה ספור משפחתי ואין מה לעשות בקשר לעובדה זו.
דוקא משום כך חשוב לדעתי להפחית את גורמי הסכון האחרים. במלים אחרות:
אל תעשן, אל תרבה במלח, בדוק את לחץ הדם ואם גבוה יש צורך לטפל בצורה טובה בעניין.
אכול בריא, עסוק בפעילות גופנית באופן קבוע. בדוק שומנים בדם ואם גבוהים יש לטפל בהתאם,
המנע מהשמנה יתרה, קח לך אשה טובה, וקח את החיים בקלות.
בהצלחה!

שלום טלי
אני מניח שאת מתכוונת לניתוח שבו מחליפים את העורקים הגדולים.
לא הבנתי למה התכוונת ב"בעיות דם"
בסה"כ זה ניתוח לא מינימלי אך יש למנתחים כבר נסיון טוב אתו והתמותה בד"כ פחות מ 5% .
בכל ניתוח גדול בתינוק קטן יכולים להיות סבוכים, במקרה זה יכולות להיות בעיות עם העורקים הכלילים (שאותם גם צריך להעביר), עם המסתם האאורטלי (שהוא במקור מסתם ריאתי) ולעתים יש הצרויות במוצא חדר ימין (בגלל הצורך למשוך את עורק הראה מאחור קדימה)
הכירורג בד"כ מסביר לפני הניתוח את הסבוכים הפוטנציאלים, אך ברוב המקרים הניתוח מוצלח והילדים מתפקדים אח"כ בצורה טובה ולרוב קשה לנחש שהיו חולים.

שלום עינב
איושה היא רעש של זרימה שנשמע מעל הלב. קיום איושה אינו אומר שיש בעיה בלב ולמעשה לחצי מהילדים הבריאם שומעים איושה (זאת מאחר והלב הוא משאבה ומזרים את הדם וזה דומה מעט לזרימת מים מתוך ברז.
יחד עם זאת יש מומים בלב שגורמים לאיושה. בד"כ הרופא המנוסה יידע להבדיל בין איושה שנובעת ממום לב לבין "איושה תמימה" (שאינה נובעת ממום לב)
לעתים יש צורך בברור , כולל בדיקת קרדיולוג, אקג ואקו לב.
אני מניח שאצלך נעשה ברור ונמצאה צניחה של המסתם המיטרלי, מצב בו העלים של המסתם גמישים מהרגיל ונוטים להתבלט אחורנית לכוון הפרוזדור השמאלי בזמן התכווצות החדר השמאלי (אם כי זה לא לגמרי ברור מהאינפורמציה שמסרת). אם אכן הנחתי נכונה ואם אין דליפה משמעותית של המסתם המיטרלי (המסתם בין פרוזדור לחדר שמאל) אז הבעיה אינה קשה והיא מחייבת מעקב בלבד.
אם קלעתי נכון לאבחנה איני רואה סבה שזה יפריע לך לתרום דם.

שלום מיכל
VSD משמעותי בעובר מצדיק בצוע מי שפיר ו בדיקת FISH לשלול בעיות כרומוסומליות.
בהנחה שזה נעשה ובהנחה שזהו VSD מבודד ללא בעיות אחרות אז המצב אינו כל כך נורא!
לאחר הלידה התינוקת תעבור ברור מקיף יותר ע"י קרדיולוג הילדים. בד"כ אנו עוקבים אחרי התינוקות זמן מה כדי לראות אם הם מפתחים תסמינים של אי ספיקת לב ואם הפגם קטן עם הזמן (כמו שקורה לעתים).
אם התינוקת , אינה עולה טוב במשקל , מתנשמת, מזיעה הרבה בזמן האוכל ואין תגובה לטפול תרופתי או שהלחץ בחדר ימין נשאר גבוה, אנו נוהגים לנתחה לאחר 2-3 חודשים (תלוי במצבה).
הניתוח הוא בד"כ מוצלח עם אחוזי תמותה נמוכים ואם הכל עובר בסדר, אז התינוקת למעשה מבריאה ומתפקדת בהמשך רגיל ללא צורך בתמיכה כלשהיא.

שלום
קל יותר טכנית לעשות אקו לב לעובר בשבוע 20+
אך אני נוהג לעשות זאת גם בשבוע 17 במקרים כמו שלך. לעתים לא רואים מספיק טוב וצריך לחזור על הבדיקה מאוחר יותר אך לעתים רואים לא רע.
זה שנמצא גם פגם במחיצה הבין חדרית , בהנחה שהוא משמעותי יחייב כנראה סגירה שלו בזמן ניתוח התיקון. (אם הפגם הוא שרירי קטן לעתים אין צורך בסגירתו)
ניתוחים ב TGA בד"כ נעשים בשבועיים הראשונים לחיים.
אם הניתוח מוצלח (וזה קורה ברוב המקרים אז אין צורך בד"כ בכל טפול בהמשך אך יש צורך במעקב במרפאת לב ילדים
בהצלחה

הי ימית
נראה לי שלפני שעושים דיון על העניין צריך לדעת עוד פרטים וכדאי להשלים אקו לב עובר ע"י קרדיולוג ילדים.
במקרים של חשד גבוה למום לב אנו מנסים לעשות הבדיקה אפילו בשבוע כזה מוקדם.
קרדיולוג ילדים , לאחר שיעשה אבחנה יכול גם לתת ייעוץ לגבי חומרת המום והצורך בטיפולים בהמשך והסיכויים להמשך. אז נראה לי יהיה קל יותר לעשות החלטות.