פורום קרדיולוגיה ילדים - יש לך שאלה?

שלום לאה
שלחי לי את הפרטים שלך ל MAIL האישי שלי ואשאל אחת המשפחות וננסה לחבר ביניכם.

ראשית במקרים כאלה אם מחליטים להמשיך ההריון יש לשלול בעיות כרומוסומליות (יעוץ גנטי, דיקור מי שפיר ו FISH לכרומוסום 22) כדי לשלול בעיות נוספות שיכולות להיות כרוכות גם בפיגור.
במידה והמום הוא מבודד, עדיין נחשב למום קשה. הוא מחייב ניתוח לב גדול כבר בימים הראשונים (סגירת הפגם ותיקון אאורטה) בניתוח כזה יש תמותה וגם סבוכים אך ברוב המקרים ההצלחה היא די טובה.
גם לאחר ניתוח מוצלח יש עדיין בעיות שיכולות להתפתח בעתיד כמו הצרות באזור התיקון של האאורטה ו יותר גרוע :התפתחות של הצרות במוצא חדר שמאל. בעיות אלה מצריכות לעתים בצוע צנתורים וניתוחים נוספים שלהם גם כן תמותה ותופעות לואי.
לדעתי , עליכם לפנות לקרדיולוג ילדים לקבל ייעוץ , לשאול הרבה שאלות ולקבל הרבה תשובות ואז עליכם להחליט לפי הבנתכם, השקפתכם ואמונתכם.
אני, באופן אישי!, אם הייתי צריך להחליט, הייתי מפסיק את ההריון, אך יש לי לקוחות שבחרו להמשיך ונולד ילד שעבר בהצלחה את הניתוח.

אם לזוג יש ילד או עובר שהוכח אצלו MICRODELETION OF 22 כדי לדעת מה הסיכוי לתופעה דומה חייבים לעבור ברור גנטי.
בחלק מהמקרים זו טעות מקרית שהסיכוי שתחזור בהריון הבא הוא קטן, אך יש מקרים שאחד ההורים נושא הפרעה דומה ואפילו אינו מודע לכך (בגלל ביטוי קליני מינימלי במקרה שלו). במקרה כזה יש סכוי של 50% להוריש זאת לילד נוסף!
לפיכך חשוב להתייעץ עם גנטיקאי ולעשות FISH ל2 ההורים. כמוכן יש אפשרות לבצע FISH לעובר בהריון הבא.
לא ידוע לי על טפול שיכול לרפא את העובר מהבעיה הכרומוסומלית.

דיברתי עם אמא של ילדה שאצלה אבחנתי את אותו מום והחליטה להמשיך ההריון.
היא מוכנה לדבר אתכם.
שלח אלי בקשה ל ד"א שלי ואחזיר לך תשובה עם מספר הטלפון

שלום מיכל
VSD בעובר אכן יכול להסגר באופן עצמוני. יחד עם זאת ככל שהוא גדול יותר הסיכוי שהוא ייסגר לבד הוא קטן יותר.
אם אכן שללו בעיה כרומוסומלית ואין בעיות אחרות, ומדובר בבעיה מבודדת לבבית של VSD, זו בעיה שאנו יכולים להתמודד איתה בצורה די טובה.
האפשרויות לעתיד: או שהפגם נסגר לבד, או שהוא נהיה קטן במידה כזאת שאינו מפריע, או שיהיה צורך לסגור אותו בניתוח או בצינתור.
כמו שאמרת הכל תלוי בהתפתחות ובשינויים שקורים בעת המעקב.
מה שחשוב הוא לזכור שבסופה של הדרך במום כזה רוב הסיכויים שהילד יהיה בסדר (אפילו אם יהיה צורך בניתוח)

הסנוס הקורונרי הוא למעשה צנור ורידי שמנקז את הדם שבא מהעורקים הקורונרים(הכלילים) לאחר שסיפק חמצן לתאי שריר הלב. הסינוס הקורונרי מתנקז כמו רוב הדם הורידי לפרוזדור ימני.
הסנוס קורונרי יכול להיות מוגדל מסיבות שונות. הסיבה השכיחה היא וריאנט אנטומי שבו יש וריד נבוב עליון משמאל שמתנקז אליו (PERSISTENT LEFT SUPERIOR VENA CAVA )
לכך אין משמעות רבה.
אך יש גם מקרים נדירים יותר ש ורידי הראה מתנקזים כולם בטעות לסנוס הקורונרי וזה ממש מום לב שמחייב ניתוח.
באקו לב עובר אפשר בהרבה מקרים (אם כי לא תמיד) להבדיל בין אפשרויות אלה.

למרות ש VSD אינו המום הקלאסי שמתואר ב די ג'ורג', תוארו בכל זאת גם מקרים של VSD בתסמונת זאת. לא ידוע לי שסנוס קורונרי מורחב מעלה את הסיכוי ל דיג'ורג'.
מאחר וכבר בגלל הVSD יש מקום לביצוע מי שפיר נראה לי שכדאי בכל זאת לעשות גם FISH במקרה זה.

בחלק קטן מהמקרים של VSD (פגם במחיצה שבין החדרים) בפגמים שהם קרובים למסתם של אבי העורקים(אאורטה) יכול להוצר עיוות של אחד העלים של המסתם והופעה של דליפה של המסתם. הדבר קורה בגלל צניחה של העלה לתוך ה VSD שמתחתיו. סיבות אחרות אפשריות כמו למשל בעיה ראשונית כלשהי במסתם האאורטלי בלי קשר ל VSD.
במקרים שיש צניחה של העלה (ניתן לאבחן זאת באקו-לב) העיוות עלול לגרום לדליפה בדרגות שונות. יש צורך במעקב קרדיולוגי. אם הדליפה היא מאד קלה ולא מחמירה עם הזמן ניתן להסתפק במעקב. אם הדליפה מחמירה יש צורך בסגירה ניתוחית של הפגם ולעתים תיקון של המסתם.
ההחלטה גם תלויה במקום המדוייק של ה VSD הגבוה: בסוג הגבוה יותר (נקרא SUPRACRISTAL ) נהוג ללכת יותר מהר לניתוח לעומת זאת ב VSD שנקרא PERIMEMBRANOUS אפשר לחכות קצת יותר. הקרדיולוג יכול לאבחן דברים אלה באקו והוא צריך לפי הממצאים והמעקב להחליט על הגישה.

כמו שציינתי קודם יש 2 סוגים של VSD גבוה, וההתייחסות אליהם היא אחרת. לא נראה לי שזה רצוי לתת החלטה לגבי ניתוח בהתכתבות. נראה לי שבמקרה זה חשוב שהקרדיולוג ילדים יחליט על הגישה לפי סוג הVSD, המהלך שהיה עד עתה והמהלך בהמשך .
יש אכן מקרים שהדליפה מתגברת עם הזמן.

דלקת גרון לעתים יכולה לגרום למחלה שנקראת RHEUMATIC FEVER שיכולה לפגוע גם במסתמים ולגרום בשלב החריף לדליפה של המסתם האאורטלי והמיטרלי אך בד"כ היא מלווה בחום, כאבי פרקים ,שקיעת דם מוחשת ועוד סימנים שיעזרו לאבחן את המחלה.
אין למחלה זו כל קשר ל VSD .

שלום מיה
VSD בגודל 4 מ"מ בילוד נחשב בינוני. רוב הילדים הללו לא יראו סימנים של התנשמות, הזעה ובעיה בעלייה במשקל. בהרבה מהם הפגם יקטן עם הזמן ויסגר ספונטנית ב1-2 שנים ראשונות.
קשה לצפות מי המעטים שיפתחו הסימנים שתוארו, לכם כדאי שהתינוק יבדק ע"י קרדיולוג ילדים בגיל4-6 שבועות.
אם בבקורת זו הקרדיולוג רואה סימנים של הקטנת הפגם ולחצים תקינים בלב הימני, ולא מופיעות התופעות שתוארו בחודשים הראשונים לחיים , רוב הסיכויים שלא יופיעו בהמשך.

שלום לך JJJJ
אין זה נכון ש VSD מקנה שחרור מהצבא!
הכל תלוי בגודל הפגם ומיקומו וגם אם יש בעיות לבביות נוספות נילוות.
דוקא הנטיה של הצבא במשך השנים הייתה להחמיר פחות במקרים של VSD ובמקרים של פגם קטן הפרופיל יכול לנוע בין 72 ל 97 (לפי מקום הפגם)
אין זה נכון שנתוח קודם של VSD משחרר מהצבא והכל תלוי במצב הלב של הנבדק לאחר הניתוח (וברוב המקרים המצב הוא טוב!)
לשם קביעת הפרופיל הצבא מתבסס הרבה פעמים על בדיקות שנעשו ע"י הקרדיולוג המטפל בתנאי שהן עדכניות ומספקות.

שלום עידן
דופק 80 בגילך הוא נורמלי.
רשרוש בלב ניתן לשמוע אצל חצי מהילדים הנורמלים ואין זה בהכרח אומר שיש בעיה בלב.
אם אתה מרגיש לא טוב כדאי שתפנה לרופא שלך והוא ישקול לאחר הבדיקה אם יש צורך בברור נוסף אצל רופא לב.

שלום בר
PFO אינו ממש פגם אמיתי במחיצה הבין פרוזדורית. זוהי מעין דלת שפתוחה בזמן ההריון ומאפשרת לדם בעובר לעבור מימין לשמאל.(חשוב שהדלת תהיה פתוחה בזמן ההריון). לאחר הלידה בגלל שינויים בזרימת הדם ובלחצים הדלת נוטה להסגר. לוקח לעתים זמן רב עד שיש סגירה מוחלטת ולמעשה ברבע מהמבוגרים יש מעבר קטן ללא כל תופעות קליניות. ASD לעומת זאת הוא פגם במחיצה הבין פרוזדורית עם חסר אמיתי של חלק מהמחיצה. (גם ASD זו לא בעיה קשה וחלק לא קטן נסגרים ספונטנית במשך השנים. (וגם אם צריך לסגור אותו בעתיד בד"כ ניתן לעשות זאת בצנתור או בנתוח קל והילד בריא לגמרי לאחר הפעולה) .
גם במקרה של ASD וגם ב PFO בד"כ אין כל תלונות בגיל זה.
בגיל תינוק לעתים קשה להיות בטוח באקו-לב אם מדובר בPFO או ASD של ממש וזה בד"כ מתברר יותר אחרי מספר חודשים.
אין קשר בד"כ בין סנוס ברדיקרדיה לבין PFO
בסה"כ אני לא רואה סיבה לדאגה.

עופרה שלום
בתשובה שמעל, שנתתי בעבר, יש הסבר על PFO . זה קיים בכ 20% מהאנשים הבריאים וברוב הגדול של המקרים אינו גורם לכל בעיה. ברוב המקרים אין צורך לתקן זאת ולמעשה מסתובבים בינינו הרבה מאד אנשים שיש להם PFO ואפילו לא יודעים על כך.
אין קשר בין זה לכאב בחזה שבילדים הוא בד"כ לא ממקור לבבי.

ASD הוא פגם במחיצה הבין פרוזדורית, בד"כ אינו גורם לכל בעיה בשנים הראשונות לחיים לכן אין בעיה לבדוק את התינוק בגין זה בגיל 3 חודשים. פגם של 4 מ"מ אינו גדול במיוחד ויש סכוי לא רע שיסגר ספונטנית במשך המעקב.
לגבי ה VSD (פגם במחיצה הבין חדרית) לא ציינת כלל מה גודלו. פגמים קטנים נוטים להסגר לבד ובהחלט אין בעיה לבדוק התינוק בגיל 3 חודשים. לעומת זאת, אם ה VSD הוא גדול כדאי לראות את הילד בגיל חודש כי בחלק מהמקרים הוא עלול לפתח נשימה מהירה , התעיפות באוכל וקושי בעלייה במשקל לקראת גיל חודש וכדאי שהקרדיולוג יעריך את המצב ויחליט האם יש צורך בטפול .
דרך אגב, ברוב המקרים קרדיולוג הילדים נוהג להסביר זאת למשפחה ובמידה ולא, כדאי לשאול אותו פרטים אלה.