פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום אבי.

אינני רופא.

תרופות אנטי-פסיכוטיות המהוות את עיקר הטיפול התרופתי בחולי סכיזופרניה חייבות מרשם רופא! גם נערים ואפילו ילדים יכולים לקבל תרופות כאלו, לפעמים צריך להוריד מהמינונים המקובלים עבור מבוגרים. כיוון שבין כה וכה צריך מרשם רופא, אז כדי לסמוך על שיקול דעתו של הרופא לגבי המינון המתאים.

גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, וכדאי לשלב עם הטיפול התרופתי גם טיפולים פסיכולוגיים.

התרופות תוקפות את המרכיב הביולוגי של המחלה (חוסר איזון כימי במוח), טיפולים פסיכולוגיים יכולים להועיל למרכיבים הפסיכולוגיים של הבעייה ויכולים אולי גם לתת כלים להתמודד עם המרכיבים הסביבתיים.

ישנה השפעה הדדית; הטיפולים הפסיכולוגיים מאזנים את הכימיה במוח, וגם כאשר הטיפול התרופתי יוצר איזון כימי, יש לכך השפעות פסיכולוגיות טובות.

הרבה מאוד מטופלים סובלים מתופעות הלוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות, ועבורם מומלץ להתמקד יותר בטיפולים הפסיכולוגיים, וייתכן שהם יוכלו להגיע למצב שבו - כמובן על פי המלצת הרופא המטפל - הם יוכלו להגיע למצב טוב שלא יצריך אותם יותר לטיפול תרופתי.

על כל פנים, השאלה היא מאוד אינדבידואלית; צריך לשקול את התועלת מול הנזק.

כל טוב,
שמוליק.

רספירדל דורש מרשם
נותנים גם ילדים ונוער
בסכיזופרניה בדר'כ הטיפול כרוני.

שלום רב.

אינני רופא.

יכול להיות שמדובר בהלוצינציה שמאפיינת סכיזופרניה, אבל יכול להיות ש"רוח רעה" היא כינוי למצב רוח לא טוב, ולא מדובר במציאות שאיננה קיימת.

צריך לבדוק את העניין בצורה יותר יסודית.

כל טוב,
שמוליק.

לא בהכרח.
מומלץ בדיקה ואבחנה מסודרת.

ממליץ להתיעץ עם רופא משפחה.
אומגה 3 - לא תורם חד משמעי לטיפול בידכאון.
עודף - עלול להיות מסוכן.

מדובר במוצר חדש ויקר, לא בסל.
בשלב זה , השימוש במצבים עמידים בלבד.

יש לזכור, הטיפול בדיכאון : זה לא רק תרופות !!!!
הטיפול כולל בנוסף לתרופות:
אורך חיים, תזונה...
מרכיב פסיכולוגי ( שיחות, CBT , טיפול דינמי, ..)
מרכיב סביבתי - גורמי דחק
ועוד..

בהצלחה.

נ.ב.

חומר מחשבה :
מקרה אמיתי שהיה לי, מטופלת צעירה, 4 שנים דיכאון וחרדה, קיבלה הרבה תרופות, ממספר פסיכיאטרים, ללא הטבה.
הבדיקה בהחלט הייתה מוצאת תרופה מתאימה.

פגישה איתי, טיפול בשיחות ללא שום תרופות, לאחר 2 מפגשים היה שינוי משמעותי, ( שילוב של מספר שיטות טיפול לפניה לתת מודע, לא כל המטופלים מתאימים) זה לא קורה הרבה, אבל רק ברצוני להמחיש שלא תמיד רק תרופות הן הפיתרון כטיפול.

רופא משפחה בהחלט יכול לתת.

אני סובל מפיברו ועוד כמה אחנות לא הייתי ישן לילות שלמים מתהפך במיטה ומתחרפו אני לוקח סרוקוואל בשחרור מושהה וחצי שעה לפני השינה אלטרול חוץ מזה עושה דמיון מודרך הבעיה היחידה שהסרוקוואל גורם לי לישון עד 12 בצהריים...

נתחיל בזה שלא מפסיקים מינון של 225 ובמיוחד של ויפאקס בשלושה שבועות!!!! אולי מינון של 25 בשלושה שבועות וכל ירידה במינון של 25 כל שלושה שבועות עד להפסקה מוחלטת ההפסקה צריכה להיות מדורגת וארוכה ההפסקה המהירה יחסית שלך גרמה לך ללא ספק לתסמינים שאתה חווה. הלוסטרל יעזור לך אם בכלל רק לאחר לפחות 4 שבועות אז תהיה סובלני. ניתן להיעזר בקלונקס חצי כדור 3 ימים ואז להעלות לכדור אחד לתקופה של שבוע שבועיים או יותר עד להקלה ותחילת ההשפעה של הלוסטרל ואז כמובן לרדת בהדרגה מהקלונקס לגמריי.בהצלחה

תודה על תגובתך
1) מה שכתבת זה נכון אבל הרופאה אמרה לי שאני כן צריך להפסיק את הויפאקס תוך שלושה שבועות וכל הבעיה בהפסקה מהירה זה כשמפסיקים תרופה לגמרי, אבל כאן היא נותנת לי תרופה אחרת במקום ולכן אין בעיה לרדת מהר. אני לא יודע האם היא צודקת או לא אבל אני בדרך כלל אמור לסמוך על הרופא המטפל. ואם לא - אז למי אני אמור לפנות במצב כזה ???
2) החרדה הקשה שאני סובל ממנה כעת התחילה רק כחודש אחרי הפסקה מוחלטת הויפאקס. אם זה בגלל הויפאקס - זה לא היה אמור להתחיל מיד ודווקא להיחלש בהדרגה ?
3) אני לוקח את הלוסטרל כבר יותר מ-4 שבועות, מתוכם אני חושב שהתחלתי לקחת 150 מ"ג כבר כמעט לפני חודש, ובשבוע וחצי האחרונים 200 מ"ג. האם לא הגיע הזמן שהתרופה כבר אמורה להתחיל להשפיע ?
4) קלונקס לצערי לא משפיע עלי. אני לוקח לוריבן אבל גם הוא משפיע מעט מאוד.
הכי גרוע שאין רופא שאני יכול להתייעץ איתו כרגע חוץ מאשר באיטנרנט.

שלום רב.

אינני רופא.

קודם כל, אני מזדהה עם ההרגשה שלך. אני שמח שאתה מתמודד עם הקשיים ואינך מרים ידיים. אני מאחל לך הצלחה בהתמודדות.

הרופאים של הפורום תמימי דעים על כך שלא מומלץ לבסס את הטיפול רק על תרופות, וצריך לטפל גם במרכיבים הפסיכולוגיים של הבעייה. פשוט לא כתבת שום דבר מעבר לטיפול התרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

שלום,
לצערי לא הייתי מגדיר את עצמי כמתמודד עם הקשיים. עם עוצמת הסבל והחרדה שבאו אחרי שכתבתי את ההודעה הראשונה אני לא בטוח האם בכלל יש משהו לעשות חוץ מלהרים ידיים.
לעניין טיפול פסיכולוגי, הייתי בטיפולים פסיכולוגיים רבים למדי, רובם טיפולי CBT אצל כמה וכמה פסיכולוגים שונים, לצערי כל פעם הטיפולים הגיעו למבוי סתום ולא ממש הועילו. בפעם האחרונה שביקשתי פסיכולוג בנוסף לפסיכיאטר במרפאה פסיכיאטרית בה אני מטופל, הפסיכולוגית לא הסכימה שאלך אליה לאור כשלונות העבר.
הייתי גם באשפוז יום שהטיפול שם הוא ברובו פסיכולוגי קבוצתי וגם שם מהר מאוד החליטו שאני לא מתאים לזה, בגלל שמכל טיפול קבוצתי אני זוכר רק את הדברים השליליים שעלו בקבוצה.

שלום רב.

נראה לי שמה שכתבתי על "הרמת ידיים" - נראה לי שדבריי לא הובנו כראוי.

החיפוש אחר תרופה מתאימה היא בהחלט התמודדות. לו היית מחליט שלא לנסות תרופות - רק אז אפשר היה לומר שזו הרמת ידיים. קשה לי לקבל את דבריך; אני מפרגן לך על הנסיונות - הן על הנסיונות למצוא טיפול תרופתי מתאים והם על הניסיונות של טיפולים פסיכולוגיים. נראה לי שלא הערכת את עצמך כראוי...

בהערת אגב, אני אגיד שאצלי הנסיבות היו שונות; אני סבלתי מתופעות הלוואי של התרופות, ומאידך הטיפולים הפסיכולוגיים עזרו לי מאוד. כשהתחלתי לכתוב תגובות בפורום לפני כמה שנים, הייתי מציע לחברי הפורום לזרוק את התרופות, עד שהגעתי לתובנה, שלא כולם כמוני.

אני מאחל לך בהצלחה, וכל טוב.

שמוליק.

בהחלט יכול להיות שינוי לאחר שינוי
לוסטרל - לפעמים יש צורך מעל 200 מ'ג
בדיקת יעילות כדור = מינון טיפולי יעיל / לפחות למשך 2 חודשים
אם לא משפיע מספיק, ניתן לישקול שינוי..

בתחילת טיפול או שינוי מינון, ייתכן פגיעה בשינה זמני, למשך מספר ימים.
אין מניעה לשלב טונייט, כמובן רק לאחר אישור רופא מטפל.

שכחתי לציין שהוא ער כל הלילה והולך לישון בשש שבע בבוקר, לא נפגש עם חברים כי אין לו, מוותר על הלימודים, מתלונן על עייפות וכאבי ראש

שלום רב.

אינני רופא.

אכן, בעייה מאוד לא פשוטה. כל הכבוד על הנכונות להתמודד.

עדיף לשאול בפורום פסיכיאטריה של ילדים ונוער. נראה די בבירור שהמצב מצריך עזרה מקצועית, אבל לא ברור לי על איזו סוג מדוייק של עזרה, אני מאמין שהרופאים שם ישמחו לסייע לך.

כל טוב,
שמוליק.

תודה שמוליק פניתי ממתינה לתשובה

בהחלט ייתכן תסמונת דיכאון.
יש צורך בבידקה מקצועית בהקדם.
( עו'ס קלינית, פסיכולוג ואו פסיכיאטר ילדים ונוער - עד גיל 18 )

אמור לעבור איבחון פסיכודיגנוזי, ובמקביל קבעתי לו תור לפסיכוטראפיסט
האם זה ייתן לנו תמונת מצב?
לא ציינתי שהוא מטופל ברווחה מעל שנה והמצב במקום להשתפר הולך ומדרדר

בהחלט יכול לתת מידע נוסף..
אך אם מטופל ברווחה מעל שנה, היה מומלץ בדיקה של פסיכיאטר בנוסף.

מסוכן ולא מומלץ.
בליעה - פריט שונה , בקש מרופא מרשם חדש.

המנגנון --- עליה בסרוטונין , השפעה על תהליך הליבידו ואורגזמה במוח.
במינונים גבוהים של SSRI , אכן יכול להיות פגיעה ברמת טסטוסטרון.
קשה לדבר על נזק בהתפתחות וגדילה חד משמעי.
מומלץ מעקב גופני ובדיקות דם - מסודר.

האלרגיה ספיציפית לתרופה.

שלום אהוד.

אינני רופא.

אם אין הסברים פיסיולוגיים לחרדות ולבעיות השינה, אז כנראה שמדובר בעניין נפשי.

גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שכדאי לעשות בדיקה מקיפה של כל הגורמים כולל גורמים פסיכולוגיים וסביבתיים ולא לתת כדור ולגמור עניין; טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל.

כמובן, שמי שאינו מעוניין בטיפולים פסיכולוגיים - זו זכותו, וצריך לכבד את עמדתו, אבל בכל אופן, אני רואה לנכון להציע לבדוק את שאר הגורמים ולטפל בהם בהם.

בכל אופן, שיהיה לך בהצלחה ושתרגיש טוב.
שמוליק.

מסכים עם שמוליק.
זה מאוד מורכב ואישי.
זה תלוי באורך החיים, שימוש בחומרים וממריצים, תסמונות אחרות ועוד.
יש לברר מה מטרות הטיפול ?
האם חרדה מס. 1 , מה לגבי כאב וחוסר שינה , עד כמה מפריעמ ? ועוד שאלות שיש לברר בבדיקה.

שלום נטלי.

אינני רופא.

הן לגבי ההחלטה לקחת את התרופה בבקר במקום בערב והן לגבי הפסקת התרופה - כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל. הפסקה ללא התייעצות עלולה להחמיר את המצב.

עם זאת, אני גם מודע לכך, שלא תמיד יש לרופאים מספיק רגישות לנושא של סבל מתופעות הלוואי של התרופות הפסיכיאטריות (לצערי הרב התנסיתי בכך), ולכן אני מוכן לגלות פתיחות כלפי החלטה להפסיק טיפול תרופתי בגלל סבל מתופעות הלוואי של התרופות, אך בכל זאת, כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל לפני כן, וגם אם לא תהיה הסכמה, אז צריך לשמוע לעצותיו כיצד לנקוט באמצעי זהירות.

כל טוב,
שמוליק.

תודה שמוליק על העזרה .. אני נוטלת ציפרלקס 10 מג 1 ביום האם זה גורם להשמנה מנסיונך?

שלום נטלי.

האמת היא שגם לו הייתי נוטל ציפרלקס באותו מינון שאת נוטלת - לא היה בכך כלום על מנת שיהיה ניתן להסיק על כך משהו לגבייך; כל מטופל מגיב באופן שונה לתרופות - הן לגבי התועלת והן לגבי תופעות הלוואי.

אני לא לקחתי ציפרלקס. התרופות האנטי-דיכאוניות שלקחתי היו רסיטל אנדרונקס וויאפקס.

את כולם לקחתי בנוסף לתרופות אנטי-פסיכוטיות. באותו זמן הייתה לי כרס ענקית (ואודה שזה לא הפריע לי יותר מדיי), ואי אפשר לדעת האם זה היה בגלל האנטי-פסיכוטיות או בגלל האנטי-דיכאוניות (או גם וגם). וגם אם ניתן יהיה לדעת, זה נכון רק לגביי ולא בהכרח נכון לגבי מטופלים אחרים.

אגב, אעיר שעיקר הסבל היה מ"זומביות" שהיא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות.

בכל אופן, השמנה היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-דיכאוניות, ולכן יש מקום לחשוד בכך.

כפי שד"ר דוידאור כתב, ניתן להוריד מינונים ואפילו להפסיק (וכמובן שכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל), כאשר ישנו שיפור במצב הקליני. ניתן לשפר את המצב גם בדרכים אחרות, כגון טיפולים פסיכולוגיים; בכלל הרופאים בפורום ממליצים לשלב טיפולים פסיכולוגיים עם הטיפול התרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

באופן תיאורתי לא משנה , אך אם מתחילים בשעה מסויימת, עדיף להמשיך ולא לשנות, לימנוע תופעות לוואי.
הפסקת טיפול בהתאם לחומרה של המצב, ההיסטוריה, גורמי דחק ועוד.
לכן, הכי נכון, תחת מעקב רופא שמכיר.

ניתן לשנות, ביום שאת אמורה לקחת בלילה - לדלג ולא לקחת, ולהתחיל מיד בבוקר שלאחר.
גמילה והפסקה רק על פי המלצת רופא מטפל ובמעקבו.
( סכנה להחמרה וסיבוך)

לא מומלץ , בהחלט מסוכן.