פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

כל עוד שזה לא אובססיבי, זה בריא ובסדר.

מאוד תלוי בסוג התרופה.
לא כל התרופות גורמות ...
שינוי תזונתי, סיבים, מים , פעילות גופנית, חלק מהאמצעים להתמודד.

ברור שרק רופא יוכל לתת את התשובה הסופית כי יש פה עניין מאוד טכנית.
אבל בגדול האפקסור כדור מעולה, כמו שאמרת בעצמך. אני לא זוכר ממנו שום תופעות לוואי, אבל זה אינדיווידואלי. ברור שאת לא יכולה להמשיך ככה... צריך או לחזור לויאפקס ולמצוא דרך להתמודד או להיפתר מהתופעות לוואי (פה הרופא נכנס לתמונה), או לעבור לכדור מקביל שיגרום לאותה תחושה, ואל תמהרי להגיד שכבר ניסית אחרים כי יש אינספור.
צריך גם לשקול את העניין של הסמים וכל דבר אחר שמכניסים לגוף כחלק מהתמונה.
בהצלחה ואל תאבדי תקווה!

חוזרת אליו?
יש ארסנל שלם של תרופות שווה לבדוק מחדש

תנסי לקחת אפקסור XR זאת התרופה המקורית ובגלל שחרור מושעה ישנם פחות תופעות לוואי. ויפאקס זאת תרופה גנרית ותחליפית לאפקסור והמטובוליזם שלה שונה ולא הכי ידידותי לגוף ולכן את סובלת מתופעות לוואי קיצוניות.

גם אני לקחתי את האפקסור (גם בשחרור מושהה אני חושב) ולא היו שום תופעות לוואי...

שלום רב.

לי היה פחות או יותר את אותו הדבר, רק שהבעייה הייתה אחרת: סכיזו-אפקטיב ולא דיכאון.
אבל היה לי סבל נוראי מתופעות הלוואי של התרופות, והסבל היה כל כך נוראי עד שכבר רציתי למות...

נראה שאצלך המצב הוא הפוך, ולכן נראה לי שבשונה מהמקרה שלי, עדיף לך תופעות לוואי מאשר להסתבך עם סמים...

יכול להיות שכפי שהציעו חברים אחרים בפורום, עם תרופה אחרת יהיו פחות תופעות לוואי, אבל אי אפשר לדעת מראש, כל מטופל מגיב אחרת לתרופות.

בכל אופן, גם טיפולים פסיכולוגיים יכולים לעזור נגד דיכאון. הגישה העיקבית של הרופאים בפורום היא שכדאי לשלב טיפול פסיכולוגי עם התרופות.

לדעתי, כדאי לחזור לקחת את התרופה, ותוך כדי לשלב טיפולים פסיכולוגיים, שאם הם יעזרו, אז יהיה ניתן להוריד מינונים ולבסוף להפסיק.

כל טוב,
שמוליק.

שלום,
ניתן לשלב 2 תרופות ועל ידי כך להימנע מתופעות הלוואי. אבל חשוב לעשות את זה תחת פסיכיאטר שמכיר איך משלבים: קצב התקדמות, כמה מכל תרופה וכו'.
ויאפקס תרופה מעולה. נהוג לשלב אתה וולבוטרין או אדרונקס.
רק בריאות

שלום ליאן.

אינני רופא.

רוב התופעות שאת מתארת הן בדרך כלל אינם סימפטומים של דיכאון, רק חוסר תיאבון יכול להיות סימפטום, אם כי יכול להיות שמדובר במקרה יוצא מן הכלל.

ישנם יחסי גומלין בין גוף לנפש, כך שיכולות להיות חרדות ודיכאון כתוצאה מבעייה פיסיולוגית, ובמיוחד כאשר כל הבדיקות נראות תקינות.

לדעתי, את במצב שאת יכולה לקבוע בעצמך האם את סובלת מדיכאון, או שמדובר בבעייה פיסיולוגית, ואולי מדובר בתוצאה של המצב הפיסיולוגי.

על כל פנים, גם אם מדובר בדיכאון או חרדות, גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, וכדאי למצות גם טיפולים פסיכולוגיים. יכול להיות שבשבילך זה עדיף, במיוחד אם את חוששת מטיפול תרופתי.

מה שלא יהיה, אני מאחל לך כל טוב.
שמוליק.

יש קשר בין נפש וגוף.
מאוד חשוב תחילה לשלול בעיה גופנית.
אם נשללה בעיה גופנית, יש מקום לטיפול בתרופות נוגדות חרדה ודיכאון, SSRI או טיפול בשיחות..

סלג'ין ( אזילקט) תרופה המיועדת למחלת פארקינסון.
פועלת חוסם אנזים מונואמין אוקסידז מסוג B.
בוודאי שיכול לגרום לכאבי ראש, כתופעת לוואי.
מי המליץ לך על זה?
למרות שיחסית בטוח, יש לברר לגבי דיאטה שמומלץ ליטול פחות וכן אינטרקציה עם תרופות אחרות, תוספי מזון, חומצרים ממריצים ועוד..

ממליץ לפנות לניורולוג ולהעריך מחדש, כאבי ראש והשימוש באזילקט.

לא יודע כמה זה עולה אני מניח שזה לא זול.
לא ניסיתי את זה ככה שלא יכול להעיד .
בכל מקרה אני חושש שאין פיתרונות קסם.

שלום מורן.

אינני רופא.

הדברים שאת חוששת מהם אינם נמנים עם תופעות לוואי שכיחות של תרופות פסיכיאטריות, אך אין בכך כדי לשלול לגמרי את האפשרות שמדובר בתופעות לוואי.

על כל פנים, החשש מתרופות פסיכיאטריות מובן לגמרי; אני באופן אישי סבלתי קשות מתופעות הלוואי שלהן, עד שבסוף החלטתי להפסיק.

ניתן לבדוק גם את האפיק של טיפולים פסיכולוגיים. הרופאים של הפורום אינם ממליצים להסתפק בטיפול תרופתי, אלא למצות גם טיפולים פסיכולוגיים.

כל טוב,
שמוליק.

היי שמוליק,

תודה על המענה.אני מטופלת במקביל בשיחות.

אני רוצה עצת רופא בעניין הכדורים.אז אשמח שרופא בפורום כאן יוכל להגיב לי.

ועל תיפגע כי רשמת דברים נהדרים ואני מאוד מכבדת את זה שענית לי והקדשת מזמנך.אבל אדם חרד סומך יותר על רופא מאשר על אדם רגיל.אתה יודע כמה אנשים אמרו לי את מה שאמרת?ים!אבל עדיין חשוב לי עצת רופא.
תודה שמוליק היקר.

היי...

אשמח לקבל מענה לשאלתי.

תודה רבה ויום טוב

לצערי אין מטפל לכל הפרעת אישיות.
במקרה של סכיזואיד. טיפול דינמי מכוון מטרות ותובנות, יכול לשפר ולהשיג גמישות התנהגותית, לפחות חלקית.
בהצלחה

שלום ורד.

אינני רופא.

מסכים עם א.ס. שקשה לדעת.

עצירות היא תופעת לוואי שאיננה שכיחה, ולכן קשה מאוד להעריך האם היא בכלל קשורה לטיפול התרופתי, וגם אם כן, אז יהיה צורך בבדיקה יותר רצינית על מנת לקבוע בוודאות איזו תרופה גורמת לכך.

אין מנוס מלבדוק את העניין עם רופא בצורה מסודרת.

כל טוב,
שמוליק.

. שינו הייגינה של השינה - שינוי התנהגותי.
2. לישקול סירקאדין, מלטונין.
3. אמביאן CR 12.5 עדיף במצב שלך.
4.ניתן לשקול כדור ללא מרשם טונייט, עובד מנגנון שונה מהנ'ל.

בכל צעד שתבחרי, חובה שיתוף רופא משפחה בנדון.
בצלחה.

1. שינו הייגינה של השינה - שינוי התנהגותי.
2. לישקול סירקאדין, מלטונין.
3. אמביאן CR 12.5 עדיף במצב שלך.
4.ניתן לשקול כדור ללא מרשם טונייט, עובד מנגנון שונה מהנ'ל.

בכל צעד שתבחרי, חובה שיתוף רופא משפחה בנדון.
בצלחה.

אם זה תופעה שלא הייתה, יש צורך לשלול "אקטיבציה" ורגישות , ויש לשלול אבחנה של הפרעה דו קוטבית NOS ( לא מאניה דפרסיה 1,2 או 3 , אלא סוג נוסף ולא מוגדר, שייך לספקרום הדו קוטבי). במקרה וההתרשמות האבחנתית דו קוטביות NOS ( אימפולסיביות, גליות במצב הרוח, חוסר יציבות רגשית..) יש מקום לישקול טיפול במייצב מצב רוח (( כגון דפאלפט, טגרטול וכו..)..

תיאורתית, כן.
למרות שלא נחשבת מאוד משמין. ( לעומת תרופות אחרות)

שלום יעל.

אינני רופא.

ראשית, נראה לי שאת מאוד רחוקה מאישית אנטי-סוציאלית. הפרעת אישיות אנטי-סוציאלית מאפיינת רוצחים סדרתיים או אנסים סדרתיים שאין להם שום התחשבות באחרים בשל כך. מה שאת מתארת זה נראה יותר כקשיים ליצור קשרים עם אנשים אחרים.

לדעתי, הדבר הראשון שדורש ניתוח, הוא מה שכתבת שזה מפריע לאמא שלך. השאלה העיקרית היא האם זה מפריע ל-ך. יכול להיות שכיוון שזה מפריע לאימא שלך, אז זה גורם שבגללו זה מפריע גם לך, אבל השאלה העיקרית היא האם זה מפריע לך, ואם כן אז עד כמה.

אם את לא מרגישה שזה מפריע לך יותר מדיי, אלא שכל המטרה היא "להשתיק אימא נודניקית" (אני ממש לא מתכוון לומר שזה המצב; זו רק אופציה שייתכן שהיא ממש לא נכונה), הטיפול לא יהיה יותר מדיי יעיל. הרצון לשינוי ולשיפור צריך לנבוע מתוכך.

יכול להיות שזה נובע מאי אילו חוויות בעבר.

טיפול טוב אמור להתחיל בבדיקה יסודית של כל המרכיבים: אורגנים(כלומר בעיות רפואיות "רגילות"), פסיכולוגים, סביבתיים, וביולוגיים (חוסר איזון כימי).

וכמובן, שניתן ללכת לרופא פסיכיאטר על דעת זה שלא מוכנים לטיפול תרופתי, וניתן לומר זאת מראש. פסיכיאטריה זה לא רק תרופות, וכמובן שצריך לכבד מטופל שאינו מעוניין בכך.

בכל אופן, ניתן להתמודד, ולא צריך לחשוש מהתמודדות. אני אישית התמודדתי עם ארבעה אישפוזים פסיכיאטרים שכמעט כולם היו כפויים.

בכל אופן, שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

אולי אישיות סכיזואידית?
תרשמי בגוגל תראי מאפיינים של זה

לא בהכרח אנטי סוציאלי. יש צורך לבדיקה ואיבחון מקצועי.
מומלץ טיפול בשיחות.
אם יש אימפולסיביות, פגיעה עצמית , הרס עצמי..
ייתכן ומדובר בהפרעת אישיות גבולית
במקרה של אבחנה של הפרעת אישיות גבולית
הטיפול המומלץ DBT - שיחות, שיטה מיוחדת.
מומלץ דר יפעת כהן , באבן יהודה.

שלום ורד.

אינני רופא.

זיפרקסה ופרפנאן, שתיהן תרופות השייכות למשפחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות.

אם ההשמנה הייתה בגלל הזיפרקסה, אז סביר להניח שתרופות אנטי-פסיכוטיות משמינות אותך, ויותר הגיוני שזה בגלל הפרפנאן מאשר מהדפלפט.

ככלל, גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שטיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, והם ממליצים לשלב טיפולים פסיכולוגיים.

במקרים רבים, הטיפולים הספיכולוגיים יכולים להביא את המטופל למצב שבו אין יותר צורך בטיפול תרופתי.

אם כבר הייתה הפסקה של הזיפרקסה, ובכלל הבעייה היא דיכאון ולא פסיכוזות (אם כי במקרים מסויימים גם תרופות נוגדות פסיכוזה יעילות נגד דיכאון), אז כדאי לחזור לרופא המטפל כדי לבדוק מה ניתן לעשות.

כל טוב,
שמוליק.

שלום שמוליק,
תודה על ההתייחסות.

האם אתה יודע/ ידוע לך אם פרפנאן במינון 12 מ"ג גם גורמת להשמנה?
כי הבנתי מהרופא שזה מינון לא גבוה.
באופן כללי יש לי קושי רב עם הרופא.
הוא אומר ששום תרופה שאני נוטלת לא גורמת להשמנה. והגוף שלי מכביד עלי ואני מאד מאד סובלת ממנו.

שלום ורד.

אי אפשר לומר בוודאות שפרפנאן הוא הגורם העיקרי להשמנה, אבל השמנה היא תופעת לוואי שכיחה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, וגם בגלל העובדה שזיפרקסה השמינה אותך, אז ישנה סיבה טובה לשער שבאופן כללי תרופות אנטי-פסיכוטיות משמינות אותך.

השאלה האם גם מינון נמוך יכול לגרום להשמנה היא תלוייה בכל מטופל באופן אינדבידואלי.

אם הרופא שלך אמר שאף תרופה שאת לוקחת איננה אמורה לגרום להשמנה, זה חמור. צריך לומר את כל האמת, ובכלל זה את העובדה שלתרופות אנטי-פסיכוטיות ישנה תופעת לוואי שכיחה של השמנה, גם אם לא ניתן לקבוע בוודאות שהן הגורם העיקרי, וגם אם לדעתו של הרופא עדיף לקחת את התרופה למרות תופעות הלוואי שלה.

לצערי הרב, נתקלתי בתופעה כזו ואני רואה אותה בחומרה רבה. לי עיקר הסבל מתרופות אנטי-פסיכוטיות היה מכך שהם עשו אותי "זומבי", כלומר עייף ומתפקד בקושי רב. אמרו לי שמדובר בתסמינים שליליים של המחלה. אמנם יש דבר כזה, אבל אי אפשר לשלול בוודאות את האפשרות שמדובר בתופעות לוואי. לו היו אומרים לי את כל האמת, שיכול להיות שמדובר בתופעות לוואי, אך לדעתם, התועלת מרובה על הנזק - לא הייתי מקים קול צעקה.

עוד משהו שמאוד הפריע לי, זה שאפשר להתמודד עם הבעייה באמצעות טיפולים פסיכולוגיים. עובדה, שכעת אני לא מטופל תרופתית, ואיני זקוק לטיפול תרופתי.

כשלא אומרים את כל האמת זה מערער את האמון במערכת, ואמון הוא תנאי הכרחי להצלחת הטיפול.

גם כאן, צריך לבחון את התועלת מול הנזק, ואת האפשרות לפתור את הבעייה באמצעות טיפולים פסיכולוגיים.

אינני רוצה לשפוט את הרופא שלך, אך אם את מרגישה שלא בנוח עם איתו, אז שווה לשקול החלפת רופא. זכותך להחליף רופא.

כל טוב,
שמוליק.

מומלץ בדיקות דם, פרופיל הורמונלי מלא.
דפאלפט בהחלט יכול להשפיע, שינוי על תיאבון, אך לא כמו זיפרקסה.

בהקשר לדפלפט איני מרגישה אישזהו שינוי בתאבון. ז"א אני לא מרגישה שהולכת המון.
והנושא הזה מטריד אותי כבר המון זמן..לא הבנתי איך אוכל לדעת אם זה מהדפלפט...?

השאלה אם אוריד את הדפלפט יש סיכוי שארד באופן משמעותי במשקל?

כדי ״לטפל״ בקשיים נפשיים. אדם חייב סיוע מאדם אחר. שאכפת לו ממנו באמת. הסיוע מאפשר לאותו נזקק להתחזק ולכוון לשימוש במשאביו הטבעיים. הפסיכיאטריה ככל הנראה משכנעת שכל ה״בעיות״ הנפשיות מקורן בחומר. זא. במח. בחומרים. זאת טעות פאטלית. הקשיים הינם רוחניים בלבד. וכל ״משחק״ של חומרים במח מייצר תמונת מצב שגויה וסיכון בריאותי גבוה. (בעיקר לפגיעה במערכת העצבים)

בתור אחד שלקח כדורים וכן הכדורים עזרו וזאת עובדה !