פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

??

זה תלוי בסוג הכדורים והכמות וכן לפעמים השפעה גופנית יכולה לתרום ( מחלות נלוות , נטילת תרופות נוספות , תפקודי כליות וכבד ועוד..)

לא ניתן לענות באופן חד משמעי.
בכל מקרה , ממליץ לשקול טיפול ב DBT .

רוב הניסיונות היו עי בליעת כדורים פסיכיארים ו40 כדורים של להורדת לחץ הדם חוץ מפעם אחת שהייתה עי בליעת 80 כדורי אקמול ,הייתה הרעלת אקמול ליומיים וחשש לפגיעה בכבד שהתפוגגה לאחר השחרור מבית החולים .
לא ניסחתי את שאלתי טוב ,התכוונתי בעצם לשאול
למה לא איבדתי את ההכרה בכל הפעמים ?40 כדורים להורדת לחץ דם במינון של 10מג ,ועוד כדורים פסיכיאטריים בכלל אמורים לגרום לי למות ולא רק להגיע לחדר הלם או טיפול נמרץ .

טל,אל תעשי דברים כאלה אני בטוחה שאת בנאדם מדהים ומקסים ואת פשוט עוברת תקופה קשה קצת.אל תעשי דברים כאלה החיים יכולים להיות יפים באמת אני מבטיחה לך גם אם א=עכשיו את ממש לא חושבת כמוני...את עדיין ילדה תנסי לשנות את השקפת המבט שלך בבקשה ממך יש טיפולים לדיכאון תאמיני לי אני הייתי בתהום ובזכות זה יצאתי מזה ואני גם עוברת תקופות קשות מאוד ולעולם לא הייתי חושבת על התאבדות.שיהיה לך בהצלחה

שלום רב,
הפסקת הטיפול בנוגד דיכאון, בדומה להתחלת הטיפול אמורה להיות מנוהלת ע"י פסיכיאטר. במסגרת הבדיקה הפסיכיאטר אמור להעריך מהם הסיכויים של החמרה במצב הנפשי בעקבות הפסקת הטיפול ולהכין את המטופל להשלכות אפשריות של הפסקת הטיפול ודרכי התמודדות אפשריות. לעיתים, הפסקת הטיפול כרוכה בתופעות לוואי זמניות, כגון אלו שתיארת. התועפות אינן מעידות על חזרתו של דיכאון ובדרך כלל חולפות תוך זמן קצר. לא מומלץ ליטול טיפול בנוגדי דיכאון בעת היריון אלא אם קיימת התוויה לכך: דיכאון פעיל או סיכוי גבוה לחזרתם של התסמינים של דיכאון בעקבות הפסקת הטיפול.

חובה התחלה איטית יותר
כל שבועיים 25 מ''ג.
יש לרדת למינון הקודם ולבצע שינוי איטי יותר.

לא הייתי מאושפז באף אחד מהמקומות האלה...
הייתי מאושפז בגלל הזיות , תחושת רדיפה בשל לקיחת אקסטזי.
אושפזתי בשלוותא.. מחלקה חצי סגורה.. די הצילו אותי שם.
אני חושב שבית חולים פסיכיאטרי מקום לא רע בכלל החיסרון העיקרי הוא רישום של הכל והעברת אינפורמציה לרשויות כמו כלי ירייה, רישיון נהיגה.
בבית חולים עצמו מאושפזים כל מיני אנשים וזה לא מקום הכי סימפטי יכולים להיווצר קונפליקטים עם מאושפזים אחרים. אבל סך הכל זה מקום מצויין ואני אישית יכול להגיד שממש עזרו לי שם.
עד שיענו לך רופאים תצטרכי להסתפק בתשובה שלי

קלונקס שייך למשפחת בנזודיאזפינים, קבוצת מרגיענים מישננים, שימוש כנוגד חרדה, לתקופה קצרה בלבד.
התרופה עלולה לגרום להתמכרות, תופעות לוואי וסיכון בריאותי.
שינוי אישיותי אין וכן זה לא נוגד דיכאון.
שימוש מופרז וממושך עלול להוביל לפגיעה תפקודית והפרעה נפשית משנית לתרופות סדטיביות - היפנוטים.

טיפול בחרדה ועצבים:
ראשית יש לאבחן ולטפל על פי מטרות טיפול.
הפרעת חרדה , טיפול מקובל נוגד דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI ( סרנדה, ציפרלקס, פרוזק וכ..), טיפול בשיחות ולעתים שימוש קצר, נקודתי בנוגדי חרדה , כגון קלונקס.
שימוש בתרופות טבעיות להרגעה, לפעמים עושים את העבודה מצבים קלים - בינוניים והרבה יותר בטוחים.

שלום
אני בת 27 ובמשך שנים רבות הייתי בן אדם עצבני.. בתור ילדה הייתי שורטת לעצמי את הפנים מעצבים אבל נרגע לי,
בגיל 21 עד 24 עברתי שנים של חרדה שהתמודדתי איתה בעצמי ללא כדורים.
רק בזמן האחרון התחלתי להבין שהעצבים שלי מוגזמים..
עם חבר שלי הגעתי למצב שכשאני מתעצבנת אני מרימה ידיים נותנת איזה בוקס או סטירה חזקה מעצבים.. עם ההורים אני תמידי מתפרצת אפילו כששואלים אותי אם אני רוצה לאכול.
ואני יכולה להגיע למצב שאני שוכבת במיטה ופתאום בלי סיבה מוצדקת עולה לי גל של עצבים אז אני חייבת לתת בוקס לקיר או לפרוק את זה !
וזה לא נראה לי תקין..
אני מרחיקה את הסביבה שלי אני מתעצבנת בקלות
אני הורסת את הקשר עם בן זוגי כי יש לי מצבי רוח ובמיוחד פוגעת בהורים שלי ובוכה בגלל זה.
יש לי מצבי רוח מאז ומעולם ותמיד חשבתי אולי בגלל שאני מפונקת בגלל שאני לא יודעת לקבל לא.. המשפחה שלי תמיד עמדו דום בקפריזות שלי ואולי אני אוהבת שהכל הולך לפי מה שאני רוצה .. אלה אם יש לי בעיה שחייב לאבחן .. אולי אני צריכה לבדוק את המערכת העצבים? בבקשה חייבת עזרה כיוון ויעוץ.

זה דבר ראשון,דבר שני זה ללמוד לשחרר תרגשות השליליים ולנתב את עצמך למקומות בחיים שעושים לך טוב. ולפעמים זה טוב לתת סטירה יש כאלה שמגיע להם!!

מומלץ לפנות לרופא משפחה ולעשות:
אקג
שלילת אורטוסטאטיזם ( לחץ דם ודופק בשכיבה, ולאחר מס דקות בישיבה )

עליי לציין שקצב פעימות המוגבר הוא כתוצאה אך ורק מאוננות ולא מבעיה רפואית
שאלתי היא רק האם קצב זה בשכיבה הוא אינו מזיק, או שעלי לאחר גמירה לקום וללכת קצת בדירה עד שפעימות הלב מתייצבות?

תתיעץ עם רופא משפחה.

היי
ראשית מצטער לשמוע שמצבך לא מאוזן.
שנית יש בעיתיות להתייחס מקצועית למטופלים שהיו אצלי בטיפול
מעל גבי פורום זה.
ממליץ פניה לפסיכיאטר בקופה.
יש לברר מצב הורמונלי, רבות LH FSH אסטרוגן , טסטוסטרון TSH T3 ..
לפעמים יש תופעות לוואי מציפרלקס, מה שמסביר עליה בשומנים ועייפות.

יש לשקול תרופה אחרת, מקבוצת SSRI ולפעמים יש לשקול מייצב רוח ואו נוגד פסיכוזה, שוב מחייב בדיקה ומעקב רופא פסיכיאטר.

אני כבר לא עובד במאוחדת כפסיכיאטר.

מאחל בריאות.

השאלה שלי

לגבי התרופות שאני לוקחת .
אני מקבלת פרפנאן 4 מ"ג + אסיוול 10 ... את האסיוול 1 בבוקר + נגד כאבים מהראש טרמאדקס... ואחרי צהריים עים נחתי צהרים , שוב כואב לי הגוף וכמובן רצה למגירה ושוב לוקחת לכאבים ולקראת הערב את הפרפאנן + אסיוול . + לרוב עוד כדור שינה בשם בונדרומין. יש לי ציפצופים שכמעט לא פוסקים מזה כמה שנים שאני סוכבת עימי וכאבים עזים כדקירות בראש בצד ימין ואיני מצליחה לחיות בשלום עים עצמי וזה מאוווד מפריע , אני גרושה עים ילדים שצריכה להיות יותר יותר נוחה עים ילדיי אך מהקשיים והסבל בגוף אני לא נוחה אפילו עים עצמי וחבל. כואב לי שאיני יכולה בבוקר לשמוע כלום ולא להגיב גם כי הרגלתי אותם שאני חייבת שהכדורים יעבדו ואז לא טוב לי עים סדר הים שאני עוברת . אני מאוד נקייה ומסודרת וכשיש בלגן קטן איני יכולה ליסבול זאת ויש לי עוד סיפטומים שקשה לי איתם וזה שאני למשל רוצה למחרת נומאר לעשות משהו והגוף מקשה עליי אז אני מתיעצבנת שאיני יכולה . אני גרה בכ"ס ובקופת חולים מאוחדת .

השאלה שלי

לגבי התרופות שאני לוקחת .
אני מקבלת פרפנאן 4 מ"ג + אסיוול 10 ... את האסיוול 1 בבוקר + נגד כאבים מהראש טרמאדקס... ואחרי צהריים עים נחתי צהרים , שוב כואב לי הגוף וכמובן רצה למגירה ושוב לוקחת לכאבים ולקראת הערב את הפרפאנן + אסיוול . + לרוב עוד כדור שינה בשם בונדרומין. יש לי ציפצופים שכמעט לא פוסקים מזה כמה שנים שאני סוכבת עימי וכאבים עזים כדקירות בראש בצד ימין ואיני מצליחה לחיות בשלום עים עצמי וזה מאוווד מפריע , אני גרושה עים ילדים שצריכה להיות יותר יותר נוחה עים ילדיי אך מהקשיים והסבל בגוף אני לא נוחה אפילו עים עצמי וחבל. כואב לי שאיני יכולה בבוקר לשמוע כלום ולא להגיב גם כי הרגלתי אותם שאני חייבת שהכדורים יעבדו ואז לא טוב לי עים סדר הים שאני עוברת . אני מאוד נקייה ומסודרת וכשיש בלגן קטן איני יכולה ליסבול זאת ויש לי עוד סיפטומים שקשה לי איתם וזה שאני למשל רוצה למחרת נומאר לעשות משהו והגוף מקשה עליי אז אני מתיעצבנת שאיני יכולה . אני גרה בכ"ס ואני בקופת חולים מאוחדת .

יש לפנות לרופא פסיכיאטר במסגרת הקופה, מרפאות בריאות הנפש במקום מגורים או באופן פרטי.

2 שבועות.

בשום פנים לא לעלות ללא המלצת רופא מטפל.
חובה מעקב לחץ. דם, דופק ואקג.
ניתן להתייעץ עם רופא משפחה לגבי טיפול הרגעתי זמני עד חזרת הרופא המטפל.

שלום אור.

אינני רופא.

אני חושב שזה טוב שפנית לפורום; רק טוב יכול לצאת מזה.

הבעייה ברגל אמורה להשפיע על המצב הנפשי, וגם בכיוון השני, המצב הנפשי עלול לגרום להחרפה של בעיות רפואיות אחרות.

הצבא מזכיר לי דברים לא נעימים, כיוון שדפקו לי פטור על סעיף נפשי שהיה לגמרי לא מוצדק. אני רק אציין בקצרה שהייתי ראוי לקבל פטור ולו בגלל המצב המשפחתי. לפחות היה צריך לתת פטור מכובד יותר בשל אי-התאמה, ולהעריך את זה שלא חשבתי בכלל לבקש פטור.

הצבא היא בדרך כלל סביבה שאין בה סלחנות כלפי מי ששונה. הם מעדיפים להקיא את מי ששונה החוצה. לא ברור לי האם אתה בשירות סדיר או שאתה בקבע, וגם לא בטוח שזהו באמת היחס כלפיך, אבל זה עורר אצלי את מה שעבר עליי, וגם כתבת שנראה לך שהמפקדים אינם קשובים לבעייה.

פסיכיאטר בהחלט יכול לעזור. פסיכיאטר הוא רופא לכל דבר ועניין והוא יכול להבין יותר טוב מפסיכולוג (או עובד סוציאלי קליני שגם כן מוסמך לטפל בשיחות) את הבעייה ברגל, להעריך את ההשפעה על המצב הנפשי ואת ההשפעה החוזרת של המצב הנפשי על הבעייה ברגל.

לאחר שתגבשו ביחד החלטה מה צריך לעשות, פסיכיאטר גם יוכל לתת חוות דעת מקצועית לצבא אם יהיה בכך צורך.

כל טוב ובהצלחה,
שמוליק.

שלום שמוליק,
נחמד לקבל ממך הודעה כזאת, במיוחד במצב שלי זה מחזק וגורם לי להבין שאני לא היחידי שהייתי או אהיה במצב הנ"ל.
אני חייל בסדיר, משרת כרגע במפקדה של גדוד שקד בעזה.
הבסיס רחוק מאוד מהבית וזה גורם לי לבעיות עם הרגל, גם לבעיות נפשיות שמלוות עם הבעיה הפיזית, ההתעסקות האין סופית באיך לחזור לבית ומהבית לבסיס.
הפסיכיאטר שנקבע לי הוא ד"ר ניב גולד, חר"פ באר שבע, קראתי עליו באינטרנט דברים לא כל כך טובים ואני חושש מכך, חושש שהוא אינו יבין אותי וישאיר אותי במצבי.
במצבי, נראה לך שפסיכיאטר יוכל לעזור?
האם אתה מכיר את הפסיכיאטר הנ"ל?
אשמח גם להענות כאן ע"י רופא שמוסמך ולהבין את העניין לעומק.
שוב, תודה!

שלום אור.

אני שמח שעזרתי ולו בעידוד.

אינני מכיר את ד"ר גולד.

בכל אופן, לא ממש ברור מה מבחינתך צריך להיות הכיוון של הפיתרון. אני מעלה כמה אפשרויות שנראות לי הגיוניות:

* לקבל שיחרור מהצבא (אפשר על סעיף רפואי רגיל בגלל הרגל ואפשר על סעיף נפשי).
* הורדת פרופיל ומעבר לתפקיד אחר.
* אי כשירות ארעית.

ואולי יש משהו שלא חשבתי עליו...

איך שלא יהיה חוות דעת של פסיכיאטר פרטי יכולה לעזור שכן יהיה צורך להתחשב בה, ואם הצבא יסרב להתחשב בחוות הדעת יהיה ניתן להפעיל מהלכים משפטיים כנגד הצבא.

אשמח לעזור וכמובן שגם הרופאים של הפורום ישמחו לעזור.

שמוליק.

לאחר שני ניסיונות התאבדות, הוא הגיע פעמיים לפסיכיאטר ניב גולד, שחוץ מלזלזל בו
ולשלוח אותו ללא שום טיפול או התיחסות חזרה לבסיס.
גם אנחנו קיבלנו חוות דעת פרטית ואף גורם רפואי בצבא לא הסכים אפילו לקרוא אותה, גם ניב גולד סרב בתוקף לעבור על כל המסמכים הרפאיים וגם מהמיון וגם הפרטי, האם יש לנו מה לעשות ולמי לפנות.
תודה מראש.

שלום אלונה.

יכול להיות שצריך לפנות לכרמלה מנשה.

אינני משפטן, אבל נראה לי שכדאי להתייעץ עם עורך דין ולבדוק את האופציה של הגשת בג"ץ.

כנראה שמדובר בתופעה. כשהייתי בוועדה הרפואית גם כן התייחסו אליי בזלזול מכפיר, ולא לקחו בחשבון שבעצם זה שהסכמתי לשרת זה לפנים משורת הדין שכן הייתי יכול להשתחרר בגלל המצב המשפחתי.

שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

ראשית לשלול בעיה גופנית, לפנות למרפאת כאב באם אין ברירה.
מבחינת בריאות הנפש - ניתן לפנות לדעה נוספת, מחוץ לצבא או בדיקה נוספת במסגרת הצבא..

באם מדובר במספר שבועות לאחר מינון מקס. ייתכן ותופעת לוואי ויש סיכוי שיחלוף ואו יפחת.
ממליץ בדיקה בקופ'ח - פרופיל הורמונלי , LH FSH טסטוסטרון..
לפעמים פגיעה באיזון הורמנלי יכול הוביל לשיבוש.

אביליפי, אריפלי, דור 3 , תרופה מעולה , כמעט אפס תופעות לוואי, יכולה לשפר מצב רוח, אבל...
קשה מאוד לאזן, התחלת טיפול מלווה בהרבה אי שקט ודורש טיפול הרגעתי, ולפעמים מינון קטן הרבה יותר יעיל ממינון גדול.. בכל מקרה הרבה מהקלינאים מתקשים לאזן מטופלים עם התרופה.
מי שכן מצליח להשיג איזון עם אביליפי - ירגיש שינוי מהותי..

לא מומלץ לצרוך משקה אנרגיה , בהחלט יכול להחמיר חרדה ואי שקט.
לגבי הטיפול, מדובר בשיקול קליני של רופא מטפל.
לגבי תופעת לוואי מהתרופה , באם מדובר באי שקט במנוחה, אשר לא קשור למחשבות, אי שקט פנימי או הזזת רגלים לא נשלטת, לפעמים מדובר באקטיזיה , תופעת לוואי הדורשת התייחסות רופא מטפל , וטיפול מתאים ( הוספת דרלין, אסיוול ואו הפחתת מינון התרופה ) שוב רק תחת השגחת רופא מטפל.
ממליץ לפנות לרופא מטפל , לבדיקה ופגישה.

יש לשקול :
שינוי תרופה ( כגון סימבאלטה)
יש להוסיף כדור שינה זמני.
יש צורך בטיפול הרגעתי ( לפעמים יש לשקול נוגד פסיכוזה, מייצב מצב רוח ..לפי שיקול קליני)
שינוי התנהגותי, כולל הייגינה של השינה.
בירור מצב גופני, תזונה , הפחתת ממריצים ( קפה, קולה, משקאות אנרגיה..)
כמובן איסור מוחלט - סמים ואלכוהול.
לישקול שיחות - פסיכוטראפיה, השורש לבעיית חרדה, טמון בתת מודע - מרכיב פסיכולוגי, מניסיון ,בחרדה, שילוב טיפול : תרופות + שיחות= תוצאות הטובות ביותר.

מיותר לציין שכל שינוי אך ורק תחת מעקב רופא מומחה.

דר' יקר, תודה על תשובתך המפורטת
יש לציין שסימבלתא ניסיתי בעבר (וגם ציפרלקס שגם במינון מקסימלי היו התקפים קשים) ולא היו התקפי חרדה עמה אבל גם לא הרגשתי שיפור ואולי נטשתי את התרופה מהר מדי.
האם יש טעם לחזור לטיפול שכבר נוסה? כפי שחזרתי כעת ללוסטרל? קראתי היכנשהו שלפעמים חזרה לתרופה שכבר נלקחה לא תשפיע יותר כבעבר.

לגבי כל שאר הדברים שציינת- אני בהמנעות מקפאין, אלכוהול וכד' + בדיקות גופניות, דם ועוד עשיתי הכל.
כמובן מטופל בטיפול לאורך השנים אצל פסיכולוגית אך לא הצלחנו להגיע לשורש החרדה, ולהגדיר אותה.

אני בעיקר מתאמץ לא לנטוש מהר תרופות וכן לתת צ'אנס ללוסטרל 150 מ"ג.
האם העלאת מינון יעילה במקרה זה? אני חושש מהגברת תופעות הלוואי והחרדה שקרו לי בכל עליית מינון?
האם להמשיך על 150 מ"ג (אני כבר 3 שבועות) יכול עוד לעשות שיפור?

וציינת לגבי כדור שינה, אני כבר נוטל קלונקס שמסייע לי לישון פשוט מתעורר לתוך חרדה עם אור ראשון
תודה מראש על ייעוץ נוסף!!

לא ניתן לייעץ מעל פורום זה.
הדבר דורש בדיקה ושיקול דעת של רופא מטפל, היכול לבדוק את הנתונים, מכיר את העבר הטיפולי, בודק ומתרשם מהבעיה הנוכחית ומחליט.

אני מאוד מבין אותך גם לי יש הפריות שינה מזה 3 שנים אני מטופל בכדורים ועדיין השינה לא מאה אחוז אשמח לשוחח איתך לשתף אותך ולנסות לעזור .אני באתר הזה בגלל בעיות שינה תשאיר דרך להתקשרות פייסבוק או משהו אחר