פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שמעתי מד''ר יונתן דודאור בשידור ברשת א' שלפעמים בדיכאון יש עמידות לטיפול בגלל שיש מחסור בחומצה פולית והוא המליץ על שימוש של 10 מ''ג של חומצה פולית לזמן מוגבל רציתי לדעת לכמה זמן מקסימום אפשר להשתמש ב 10 מ''ג חומצה פולית
אשמח לתגובה מד''ר יונתן דודאור תודה

שלום רב,
האם מותר לשלב כדור וואבן וחצי כדור לוריוון לפני השינה או שזה יכול לגרום נזק?
יש לי בעיות שינה לאחר הפסקת אפקסור וזה מה שפחות או יותר עוזר לי להירדם.
בתודה,
חנה

לד"ר שלום,

אני נוטל ציפרלקס לשם טיפול בחרדות , לאחר שסבלתי ממספר התקפי פאניקה, תחושות של לחץ בחזה, סחרחורות, וחוסר יכולת לתפקד נאלצתי לקחת SSRI כדי לטפל בתופעות (זה היה לפני מעל לכשנה), מאז המצב השתפר, אני לא לוקח באופן קבוע 10 מ"ג, אלא מדי פעם יורד ל-5 מ"ג, אני סובל מבעיה כאשר אני יורד לתקופה ל-5 מ"ג אני מתחיל לאט לאט לחוש את תופעות החרדה חוזרות, מצד שני שאני מספר ימים רצוף לוקח 10 מ"ג, אני חווה תופעות לוואי של הציפרלקס: לחץ בראש, תחושת ניתוק מוחלט (אדישות כלפי הסביבה) מה שבעצם גם גורם לתחושת חוסר החרדה המוחלטת זה הניתוק מהמציאות שחשים, חוסר זיכרון (מצבים שאני מתקשה לזכור דברים שאני זוכר תמיד באופן שוטף- ויש לי ממש הרבה בלאק אאוטים), קושי לחשוב בצלילות ומהירות כמו ברגיל, עייפות (צורך לישון 9 שעות בלילה ועדין עייף), אני עובד בעבודה שדורשת ריכוז ודי קשה לי להתמודד עם התופעות לוואי הללו, ומצד שני לא רוצה לחיות עם התופעות הפיזיות הלא נעימות של החרדה שגם כן מציקות לי, מה אני יכול לעשות? האם ייתכן שניתן לעשות יומיים 10 מ"ג יומיים 5 מ"ג, אני צריך למצוא מינון אופטימאלי שלא יגרום לי לתופעות לוואי מהציפרלקס מצד אחד שמציקות לי ומצד שני לא יהיה חלש מדי שהחרדה תחזור.

אם שמעת על מקרים דומים ומה האופציה האידיאלית במצב שכזה.

שלום רב
שמי לין ואובחנתי כבעלת הפרעת אישיות רציתי לדעת איזו הפרעה יש לי בדיוק.
אז ככה אני בת 31 שייכת למגזר הדתי גרושה ללא ילדים. התחתנתי בגיל 23 דרך הכרות באינטרנט מהמגזר גם.תוך 4 חודשי היכרות ושנה וחצי אחרי התגרשנו בעיקר ביוזמתי כי הבחור לא היה מדבר איתי כמעט היה עצבני כל הזמן,לאחר שנה שניסיתי לסבול איתו כי בכלח זאת שנה ראשונה קשה התגרשתי אחרי שבאמת הרגשתי שנמאס לי.
בגיל הילדות המוקדמים מאוד לא הרגשתי בעיות מיוחדות בבית חוץ משהוריי לא הסתדרו בינהם כל כך.
בעיות החלו בסביבות גיל 9 עד 15 שאז הבנים היו מציקים לי המון בבית ספר גם בגלל פצעי בגרות והרכבתי משקפיים עודף משקל וחוסר בטחון עצמי.
לאחר מכן בגיל 15 אימי חלתה באו סי די לא היה מי שיתמוך בה חוץ ממני האבא לא מתפקד במשפחה אחי היה רק בן 9. והייתה אומרת לי דברים קשים כמו חבל שאת לא מתה היה לי טוב בלעדייך,למרות שבתור ילדה הייתי מאוד שקטה ורגועה ולא עשיתי שום בעיות.
כשהייתי בת 20 חברתי הטובה נהרגה בתאונת דרכים בדרך חזרה מהמכללה שבה למדה.
אני זוכרת שני אירועים של חרדה משמעותיים לגביי שאחד הוא:
לפני שנישאתי כמה שנים לפני פיתחתי חרדה שסוף העולם מגיע שאין יותר חזרה לדרך הטובה וממשד הייתי מתקשה לקום בבוקר ולהסתכל בחלון מאיזה כיוון השמש זורחת....לאחר איזה שבועיים זה עבר לי לבד
שנתיים לאחר שהתגרשתי פיתחתי חרדה שיש לי טרשת נפוצה בגלל תחושת נימול שהיו לי בידיים ועקצוצים ובמשך שנתיים פחדתי מאוד להבדק אצל נוירולוג לאחר מכן אזרתי אומץ וגם הלכתי לפסיכיאטר שנתנה לי תרופה ולקח איזה חצי שנה עד שהתרופה עזרה לי.
בנוסף מגיל 18 יש לי רישיון נהיגה ולמרות זאת לא נהגתי במשך 10 שנים לבד כי יש לי פחדים שאדרוס מישהו בעיקר ילדים ושחיי ישתנו לנצח ורק לאחרונה התחלתי לנהוג וגם זה מעט7 מאוד.עדיין יש לי תפחדים האלה.
מאז הגירושין אני מאוד בדכאון בוכה הרבה איבדתי את החשק לחיות או לקום בבוקר מתפרצת הרבה על בני משפחתי, בסביבת משפחתי נותנים לי הרגשה הרבה שרוב הסיכויים שאשאר לבד כי מי ייקח גרושה אפילו שהיא ללא ילדים??
כשסיימתי הלימודים בתיכון התחלתי ללמוד הוראה של לשון והסטוריה ונכשלתי בשנה הראשונה, לאחר מכן ניסיתי ללמוד הנהלחת חשבונות ולא נגשתי למבחן לאחר מן למדתי שירותי אנוש שגם בן נכשלתי ועברתי ללמוד קרימינולוגיה ובקושי אחרי חמש שש שנים כמעט סיימתי ובסוף נתקעתי רק עם הסמנריון המחקרי ולא סיימתי אותו וזה כבר 6 שנים שאני לא לומדת ולא מנסה לעשות שוב את הסמנריון הזה יש לי חשש מאוד גדול שאכשל בו. כל חיי עבדתי רק בעבודות זמניות לרוב מפעלים שהיו מפטרים אותי מהם בטענה שאני עובדת לאט מידי ולא מספיקה ורוב הסיבות שאינני מחפשת עבודות כל כך זה שהוריי לוחצים עליי לא לעבוד עם גברים לבד לא בלילות לא במקומות שאין אפשרות להגיע אליהם באוטובוס ובסוף כשאני מוצאת משהו גם ממשיכה לטעון שסתם בא לי להסתובב בחוץ העיקר לא לעשות עבודות הבית

שלום,
יכול להיות שעישון חד פעמי (של מריחואנה/חשיש) יכול לגרום לחרדות לצוץ כמה חודשים אחרי? ז"א להתחיל בכל מיני דברים קטנטנים פה ושם ובמהלך החודשים להתגבר יותר ויותר ככה שאחרי בערך 8-9 חודשים החרדה קיימת באופן מאוד משמעותי?

האם תופעות לוואי של הכדור יכול להיות נפיחות ברגליים ללא כאב ?.בכפות הרגלים ורגל תחתונה כף הרגל כולה או שזה מראה על בעיה בכבד

שלום. אני דוד ואני בן 33 סובל מסכיזופרניה. אני גר אצל ההורים. העניין הוא כזה: שאני נמצא בקשר טלפוני עם קרוב משפחה . הוא נותן לי עצות על החיים. אבל הוא רוצה תמורה עבור זה שהוא מדבר איתי.
ספרתי לו שהעלו לי את הקצבה שלי ועכשיו הוא רוצה שאעזור לו ב1000 שקל.
מה לעשות? להמשיך בקשר? או לנסות להסביר לו שאין לי יכולת לעזור לו? הוא אמר לי שמבחינתו אין לו בעיה לחתוך את הקשר. אשמח לעצות. תודה רבה, דוד

היי רציתי לשאול, אני על ציפרלקס חודש וחצי בעקבות דיכאון בינוני וחרדות ובמסיבת רווקות שלי שתיתי אלכוהול כמות לא קטנה בכלל מאז אני מרגישה לא טוב הדיכאון חזר פתאום בקטנה אבל חזר העייפות החוסר יקר ומרגישה שיש לי תחושות ניתוק כאלה בכל אופן האם זה מסוכן מה שעשיתי? ואם עכשיו אצטרך לחכות שוב חודש עד להשפעת הכדור מחדש מה לעשות? תודה רבה רבה

היי

עקב מחשבות טורדניות, אי שקט , דאגה ועוד כל מיני תסמינים התחלתי לקחת 5 מ"ג ציפרלקס ביום במטרה אחרי 10 ימים להגדיל את המינון.
אחרי כמה ימים התחילו לי תסמינים של ירידה קלה בחשק המיני אבל גם ובעיקר קושי ועיכוב בשפיכה.
המשכתי לקחת סה"כ שלושה שבועות בתקווה שיהיה שיפור בתופעות הלוואי.
אין שיפור.
האם יש עוד סיכוי שתופעות הלוואי האלה יעלמו ? מה אפשר לעשות ?

מתנצלת מראש על שאלה קצת משונה אבל אחת ולתמיד אני מבקשת לדעת אם יש בסיס מדעי לתופעה או שמשהו אינו תקין אצלי .
האם הגיוני שעבודה במשמרת צהריים (התחלה בשעה 14 וסיום בשעה 20 לערך ) גורמת לתחושת דכדוך קשה ביותר ודכאון ?
מדובר בעבודה ומקצוע שאני מאד אוהבת וכמובן שהבעיה לא קיימת בכלל במשמרות בוקר , אלא ההפך .מבקשת לדעת האם תופעה זו מוכרת וקיים לה בסיס .

תודה רבה

שלום , אחרי 8 שנים החלטתי להפסיק את התרופות , לאחר הרבה נסיונות אני מרגיש שאני בדרך הנכונה .
יאמר לזכות שמוליק שמה שהוא טוען כטיפול רגשי -- נכון .
הרגע שהבנתי את הבעיה הרגשית העמוקה ששולטת בי כבר שנים , הצורך התלותי ירד .
בדרך כלל ביום הזה לעומת ימים אחרים יש לי כאבי ראש .
אבל עכשיו אני מרגיש מצויין .

למקרה שתעיתם מה ה"דבר " הרגשי .
אז אימפולסביות .
יום יפה לכולם .

שלום,
האם הסרנדה גורמת לכאבי ראש ורוגז בהתחלה?
ואם כן האם תופעות אלה יעברו ותוך כמה זמן?

אודה לתגובה.

לביפולאר
זה אפשרי??
ואם כן מה יהיו התופעות לוואי??

מתי החלק הקשה בהורדת מינון אחרי 3 שנים עם התרופה?
בהתחלה? בירידה מ-120? או בסוף שאין עוד כמעט מה להוריד?

האם עליית אביליפיי במקביל מעלימה את כל תופעות הגמילה?

תודה.

אני ובעלי נשואים חמש שנים, יש לנו ילד בן ארבע כמעט. כשהכרנו בעלי היה מעשן גראס. וידעתי גם שעבר לפני שנים רבות התקף פסיכוטי שבגללו אושפז וקיבל סרוקוואל.
לאחר שנולד לנו הבן, החלו בעיות בזוגיות. חוסר אחריות מבחינתו, "בריחה" לעישון, אי התמודדות עם בעיות כלכליות, תלות בהורים שלו שנבעה מעצם המציאות שנוצרה למרות ששוחחתי איתו ובקשתי והתחננתי ורבתי. ומה לא.
לאט לאט היחסים הזוגיים עלו על שרטון. עברנו שתי דירות לשנות אוירה ואף איזור מגורים. לאט לאט במקביל הוא התמיד בעבודה, משהו השתנה בתחום הסה אצלו, אבל גם האופי שלו הוקשח והתרחק ממני. כפועל יוצא, המרחק נוצר גם ממני עד כדי כך שזה הגיע לאי קיום יחסי מין.( אגב, היינו בייעוץ זוגי לפני ואחרי שנולד הילד).
אקצר ואגיד שגם היו מספר התנהגויות אלימות. הוא לא נגע בי, אבל היו זריקות חפצים שפעם אחת מהן, סכנה אותי ואת הילד. סלחתי, המשכתי, תמכתי, התרעתי, הגבלתי. והוא מבחינתו תמיד אמר שאוהב אותי מאוד אבל מבחינת תחושה שלי זה לא היה שם בכלל. בחודשים האחרוניים הוא נכנס למקום עבודה מאוד תובעני. אנשים שרק כסף היה חשוב להם, סוג של ניצלו אותו בדיעבד. הוא עבד קשה, רצה שאהיה רגןעה כלכלית והבהרתי לו כל הזמן שאני גאה בו ויודעת שיש לו את זה. אבל כשהיינו יחד מעבר לשעה, היחסים כבר היו נוראיים. מריבות עקשנות של שנינו, מצבים מזעזעים והאשמות דו צדדיות. אני מבחינתי רציתי לסיים את הנישואין האלה. באותו זמן הוא גם הפסיק לעשן ומה שלא ציינתי קודם הוא שלפני שנה הוא הפסיק את הכדורים על דעת עצמו ולא משנה מה הייתי אומרת, לא רצה לקחת. לפני שבועיים היה לו התקף פסיכוטי בעבודה שידעתי עליו בדיעבד. הוא מיד פוטר. בצורה הכי מגעילה שאפשר. ומאז המצב הדרדר, הוא הוזה, מדבר ללא הפסקה. כבר לקחתי אותו לפסיכיאטר שפעם טיפל בו והוא והתחיל לקחת סרקוול, אבל זה הגיע למצב שהילד כבר בשוק ופחדים ולא מבין מה קורה לאבא שפעם כועס ופעם צוחק איתו. לפני יומיים לקחתי את המתוקי לאמא שלי אבל קשה לי להתמודד עם זה. עם המצב המחריד שנקלענו אליו. ועד שהכדורים יעבדו זה זמן. ביקשתי עזרה ממשפחתו ואיכשהו באו היום להיות פה, אבל הקושי מולו, מול דברים שמטיח בי ומדבר אליי מגעיל ואחכ יפה. אני ממוטטת נפשית כבר, לא יודעת איך לחיות ככה. מה יהיה עם המצב הכלכלי הגם ככה רעוע ומה יהיה עם הילד האהוב שלי שמבחינתי לא יכול להתקרב לאבא שלו. בנוסף בכל פעם שהוא צריך לקחת כדורים הוא בהתנגדויות ענקיות.
עזרו לי. בבקשה. אני על סף קריסה.