פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

תופעות לוואי
יציאה מאיזון, סיכון להחמרה קלינית בהמשך..

יש קושי לענות , זה מאוד אינדיבידואלי.
השפעה מיטבתית - מקס. של תרופה לאחר 4 - 8 שבועות.
לאחר מכן יש צורך לשקול לעלות מינון, להוסיף טיפול נוסף ( כגון נוגד פסיכוזה במינון קטן) ואו לשנות טיפול.

תודה ד"ר

שלום מאור.

אכן מדובר בבעייה קשה מאוד.

אני בגישה שמי שבסופו של דבר עוזר לעצמו, זה המטופל עצמו. המטפלים הכי טובים אמורים באיזה שהוא שלב לתת עזרה מינימלית כדי שהמטופל יעזור לעצמו.

אני מאחל לך שתמצא את הדרך הייחודית המתאימה לך, ואם צריך עזרה מבחוץ - שתבוא העזרה המתאימה ביותר.

כל טוב,
שמוליק.

אני חושבת שאכן הבעיה קשה לא נעימה ואף בלתי ניסבלת יחד עם זאת יש מה לעשות ואין טעם לחיות ליד החיים ולא את החיים יש כל מיני טיפולים ביניהם יקרים מאוד אבל עדיף זה על פני האוכל והביגוד יש מסגרות של רופא משפחה מירפאת בריאות הנפש פסיכולוג של קופח' בסיבסוד או אפילו פסיכיאטר שנותן יעוץ במאה שח אם יש לך מושלם בביטוח חבל עליך וחבל שלא תחייה חיים רגילים זה נתון לפתרון בהצלחה צריך לשלב טיפול תרופתי ואין ברירה

הטיפול הטוב ביותר:
טיפול תרופתי , נוגד דיכאון וחרדה , SSRI +
שוב של CBT , טיפול בשיחות, התנהגותי קוגנטיבי..

ניתן לטפל כיום ולשפר באופן מהותי את איכות החיים, לא להרים ידיים.
בהצלחה !

סקפטי..

20 מ'ג בהחלט יעיל, במצבי OCD לעתים יש צורך לעלות עד 60 מ''ג.
מומלץ שינו הדרגתי..

ציפרלקס יותר בטוח, פחות משמין ומרדים.
ממליץ לתת הזדמנות.
יש לזכור, הטיפול הכי יעיל בחרדה ( טיפול "שורש") זה תרופות + שיחות.

בהצלחה !

תיאורתת כן.

יש לזכור שהמירו תורם לרגיעה ושינה ואף מבטל חלק מתופעות הלוואי..
כך שצפוי תלונות גופניות ונפשיות לאחר הפסקה.

מומלץ בדיקה על ידי איש מקצוע, פסיכולוג או פסיכיאטר.
כיום טיפולים יכולים לתרום רבות למצוקות נפשיות.

שלום ד"ר דוידאור.

שאלות בסגנון הזה חוזרות על עצמן הרבה.

אני מסכים איתך שהפתרון הטוב והנכון הוא שמי שסובל ממצוקה שיפנה לאיש מקצוע.

הבעייה היא שמדובר במישהו שאינו מעוניין ללכת לטיפול ואולי גם מכחיש את הבעייה וטוען שהסביבה לא בסדר וצריך לתקן את הסביבה ולא אותו. לא ניתן לתת טיפול כפוי, אלא אם כן כבר נצמאים במצב פסיכוטי וישנה מסוכנות ואז צריך לאשפז בכפייה.

במאמר מוסגר אני רוצה להעיר שהרבה פעמים זה נכון, והמרכיב הסביבתי הוא המרכיב הדומיננטי של הבעייה, אבל גם במקרה כזה צריך לקבל כלים כדי להתמודד טוב ונכון עם המרכיב הזה.

במקרים כאלה, לקרוב משפחה או חבר יש יתרון בכל שהמטופל מוכן לפחות לדבר איתו, בעוד שהמטפל הטוב ביותר אינו יכול סייע ישירות למטופל בלי הסכמתו. האם במקרים כאלה לא עדיף שקרוב המשפחה או החבר ינסה לקבל סיוע מאיש מקצוע שיוכל אולי לתת כלים שיוכלו לסייע למטופל או לכל הפחות לתת לו כלים להתמודד עם המצב?

תודה,
שמוליק.

מסכים עם שמוליק.

לפעמים כאשר מטופל מסרב לעזרה וטיפול אין הרבה מה לעשות.
לצערי, במקרים מסויימים , הטיפול יתחיל רק אחרי אשפוז כפוי, זאת לאחר החמרה, מצב פסיכוטי ומסוכנות לעצמו או לסובבים...
מדובר בדבר מצער, כי אם הטיפול היה ניתן מוקדם, היה ניתן למנוע אשפוז והטיפול עצמו היה פשוט יותר.

שלום לימי.

לצערי, אינני מכיר פסיכותרפיסט שאני יכול להמליץ עליו שעובד עם מכבי.

בכל אופן, אני רוצה לומר שצריכה להיות התאמה בין המטפל למטופל, ויכול להיות שמטפל שנחשב למטפל טוב לא יתאים לך, ולכן צריך פשוט לנסות, אבל בכל אופן, אם את תרגישי יותר בנוח ללכת למטפל שיש עליו המלצה - לכי זה.

יכול להיות שכדאי לנסות לבקש המלצה גם בפורום פסיכולוגיה.

כל טוב, ובהצלחה.
שמוליק.

הם עסוקים בלעשות כסף כל מפגש עולה 900 שקל אז את חושבת שיש להם זמן ורצון לענות פה על השאלות...יש לך פה בחור משעוצם בפורום בשם שמוליק שיענה לך אם תרצי למרות שהתשובה ידועה מראש והוא חוזר על עצמו שוב ושוב לא מספיק טיפול תרופתי וצריך טיפול רגשי בלה בלה בלה

שלום רונן.

תודה על דיברי הביקורת שלך.

הרופאים עונים בדרך כלל על השאלות, ואני חושב שהירידה עליהם ממש לא הוגנת.

למרבה הצער, ישנה שטיפת מוח מכוונת מצד משרד הבריאות שבאה לידי ביטוי חזק מאוד בבתי החולים שבה משכנעים את המטופלים שהבעייה העיקרית שלהם היא מחלה במוח שההפרשות הכימיות בו אינן מאוזנות, ולכן חייבים את הטיפול התרופתי, וזה באמת בלה בלה בלה.

בגלל זה צריך לעשות "ניקוי מוח" מהשטיפה הזו ולומר שחוסר האיזון הכימי הוא אינו בעייה העומדת בפני עצמה אלא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה, ולכן הטיפול התרופתי הוא הטפל.

כל טוב,
שמוליק.

אתה שוכח להגיד שכאשר הבעיה חמורה ואין איזון החולה לא פתוח לטיפול רגשי ולא מסוגל לשתף פעולה בצורה שתביא לשיפור . רק אחרי הקלה בעזרת הטיפול התרופתי הטיפול הרגשי יכול לעזור וזאת עובדה!

שלום רונן.

שוב פעם תודה על דבריך.

אכן, כשהמצב של המטופל חמור, אז לא ניתן לתת לו טיפול ריגשי, וצריך להביא אותו למצב שבו ניתן לדבר איתו לעניין. לפני כן - אין מה לעשות, והתרופות יכולות לעזור להביא את המטופל למצב כזה מהר יותר.

בכל אופן, המקרים החמורים הם מיעוט, ורוב המטופלים אינן נמצאים במצב כזה. בוודאי שמי שפונה לפורום ושואל עצה בשביל עצמו - זה בוודאי מעיד שהוא אינו נמצא במצב חמור שאינו מאפשר טיפול ריגשי.

גם במקרים החמורים, בדרך כלל כעבור שבוע עד חודש, המטופל "חוזר לעצמו" וניתן לדבר איתו בהיגיון, ולטפל בו גם ע"י שיחות.

הבעייה היא שמפעילים לחץ מאוד מסיבי על מנת להכניס למטופלים לראש שהתרופות - זה מה שעוזר להם, וזה הדבר היחידי שישאיר אותם ב"איזון".

למטופלים שחשים שהם סובלים מאוד מתופעות הלוואי של התרופות, ממהרים להסביר שמדובר בסימפטומים שליליים של המחלה. אמנם יש דבר כזה, וישנם מטופלים שאינם מקבלים תרופות ולמרות זאת הם זומבי, אבל בהרבה מקרים אכן מדובר בתופעות לוואי של התרופות.

במצבים שבהם המטופל "מאוזן" - צריך לומר את האמת, שיכול להיות שהוא זומבי בגלל התרופות, ולתת לו להחליט בעצמו על הטיפול הרצוי. אמנם במצב כזה ניתן להשתחרר מבית החולים, אבל למעשה, אין כמעט לאן ללכת. ברוב המקרים המשפחה קונה את ההסברים של הרופאים ומשדלת את המטופל להמשיך בטיפול התרופתי, וזה בתנאי שהמשפחה עדיין מוכנה לתת למטופל לחזור לחיקה. במקרים שהמטופל צריך ללכת למסגרת שיקומית - אין שום מסגרת שיקומית שדוגלת בטיפול המבוסס בעיקרו על טיפול ריגשי.

אמנם ניתן לנצל את המערכת כמות שהיא לצרכים טובים וחיוביים, למשל, מי שאינו יכול לקבל רישיון נהיגה בשל מצבו הנפשי, יכול לטפל בעצמו ולהשיג חוות דעת עדכנית שתאפשר לו להוציא רישיון. אבל צריך ורצוי גם לבקר את המערכת.

אגב, כל הרופאים של הפורום הם רופאים פרטיים ובשל כך, הם אינם צריכים להעסיק את עצמם למעשה בסוגיות מוסריות כמו אלו שהעליתי.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רון.

קודם כל זה טוב וחשוב שאתה מודע לקשיים ואתה מתמודד איתם.
טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל, ולא כתבת האם אתה מקבל גם טיפול במרכיב הריגשי של הדיכאון והחרדות.
הטיפול הריגשי הוא הרבה יותר חשוב מהטיפול התרופתי שאמור אם בכלל לטפל רק בסימפטומים ויש לכך מחיר של תופעות לוואי קשות ושכיחות. טי]ול מספיק טוב במרכיב הריגשי יכול להביא אותך למצב שלא תצטרך טיפול תרופתי.

יש פסיכיאטרים שהגישה שלהם היא לתת רק תרופות, אבל הרופאים של הפורום תמימי דעים על כך שזה פיספוס גדול.

כל טוב,
שמוליק.

בתחילת הטיפול יש עליה בריכוז סרוטונין..
תופעת לוואי שכיחה , בדר'כ זמנית, פעילות מעיים ותלונות שונות.
בדר'כ מומלץ להתחיל מינון קטן ככל שניתן, לאחר אוכל.. בלבד.
בדר'כ , תופעוות הלוואי חולפות עם הזמן.

יחסית סימבאלטה בחירה מצויינת.
יש אופציה לאפקסור וכן איקסל, בספק אם יהיה פחות תופעות לואי..

ניתן לשקול ליריקה , לכאב וחרדה, אך לא דיכאון.

אין סיבה שבחור ככ' צעיר יעבור ועובר את מה שאתה מתאר יש הרבה גופים שיכולים לסייע בין היתר ערן עזרה ראשונה נפשית וכן לגשת לקופח ולמרפאה לבריאות הנפש עפ' התייעצות עם רופא מטפל ועובדת סוציאלית , האם אתה אחרי וועדה של ביטוח לאומי גם שם יכולים לנסות לסייע ולכוון אותך וטוב שעה אחת קודם, תתייעץ עם קרוב נפש ממשפחתיך ואם אתה גר באזור המרכז יש סיכוי סביר שהעניין יטופל מהר יותר בהצלחה

נועה לגשת למרפאה לבריאות הנפש זה לא מפחיד? ומה וועדה לביטוח לאומי עוזרת? זה רק במקרה של נכות לא? כדאי ומומלץ להוציא לפי כל מה שכתבתי כאן? בחיים לא היתי בביטוח לאומי קשה לי להתנהל לבד כזה ומה ערן עושים? אני בעבר לקחתי כדורים זה עשה אותי רובוט כזה והפסקתי זהו תודה

שלום לך.

אם פנית לפורום זה סימן שלא התייאשת לגמרי...

לכל מטופל יש את הדרך המיוחדת שלו. אני מאחל לך שתמצא את הדרך המיוחדת שלך לצאת מהבוץ.

שמוליק.

עשיתה מעשה הכי חשוב, פניה לעזרה.
שנית, יש צורך לפנות לטיפול מקצועי.
היום על ידי שילוב של תרופות וטיפול בשיחות, ניתן להשיג שינוי משמעותי באיכות החיים, להשיג תובנות, לשפר את נושא הערך העצמי, חיפוש משמעות לחיים, התמודדות עם כעסים ואשמה.

שורה תחתונה , לא לוותר, טיפול יכול לשנות ולעזור.

למה את לא מתייעצת עם הרופא שרשם לך את הויפאקס?

הייתי אצלו ממש מזמן ואני לא גרה כבר בעיר שגרתי בעבר עברתי דירה..

לדעתי את צריכה להתייעץ עם רופא ממוחה אני יודע שצריך להפסיק בהדרגה ובצורה מבוקרת. אני גם לוקח אפקסור שזה דומה לויפאקס במינון של 225 במינון שלך לא צריכה להיות לך בעיה כי זה עובד רק על הסרטונין אשמח לשוחח איתך אם תרצי:-)

שלום יעל.

כדאי להתייעץ עם רופא אחר שאינו מכיר אותך. זה עדיף מאשר לעשות את זה בלי להתייעץ.

אם כי אני בדעה שאם ההחלטה נובעת מסבל מתופעות הלוואי - אז אפשר לה פסיק בניגוד לדעתו של הרופא שאומר שלא להפסיק, אבל עדיף להתייעץ כדי להחליט על קצב ההורדה, ומה כדאי ורצוי לעשות במקרה של החמרה במצב.

כל טוב,
שמוליק.

ירידה ל 75 XR
לחודש + ( תלוי בקליניקה)
המשך לרדת ל 37.5 מ''ג
לחודש נוסף, ואז להפסיק.
לפעמים יש צורך למתן טיפול הרגעתי בנוסף.
מאוד חשוב מעקב רופא במהלך ההפסקה, מתן התייחסות
רפואית לתופעות לוואי וכן לשלול חזרה, REPLAPSE .

בהצלחה !

שלום ד"ר ותודה על התשובה. כתבת בחודש העוקב לקחת כדור 37.5 מ'ג
האם ניתן לחצות את הכדורים לשם כך? או שקיים שחרור מושהה גם במינון הנמוך?

תודה מראש

XR לא
יש צורך לקנות תרופה לשחרור מהיר ורגיל ולא XR.

1. לעדכן את הרופא המטפל.
2. להוריד ל 10 מ''ג.