פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום מורן.

לתרופות הפסיכיאטריות יש תופעות לוואי קשות שהן שכיחות מאוד בקרב המטופלים.

מטרת התרופות היא ליצור איזון כימי במוח שהוא אחד מהגורמים של הבעייה.

לדעתי האישית, ובכך אני חולק על הגישה הרווחת של הפסיכיאטריה, חוסר האיזון הכימי הוא תוצר של שאר המרכיבים ואינו בעייה העומדת בפני עצמה, ולכן טיפול טוב בשאר המרכיבים יכול לבטל את הצורך בתרופות.

אי אפשר לומר בוודאות שזו תופעת לוואי של הכדור, אבל אם זה מה שאת מרגישה - יש סיכוי טוב שזה נכון. הגוף אינו מרמה את עצמו...

כדאי להשקיע יותר בטיפול במרכיב הריגשי. כתבת שאת הולכת לטיפול פסיכולוגי וזה טוב מאוד, וזה באמת מה שעוזר.

צריך לראות את הטיפול כהכוונה להתמודדות טובה ללא המטפל. את צריכה להיות בהרגשה שאת מתמודדת נכון עם הקשיים כתוצאה מהטיפול.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
באופן כללי, פעילות גופנית , במיוחד פעילות אארובית כגון ריצה, עשויה לשפר את ההרגשה הכללית וירידה ברמת העייפות. כמובן, הפעילות אמורה להיות מותאמת למצב הבריאותי של האדם ולא להוות עומס רב מידי. קשה להעריך באיזה מידה פעילות גופנית תשפר את ההרגשה, מאחר והרגשה של עייפות תלויה בגורמים רבים : גורמים גופניים, נפשיים וסביבתיים.

שלום רב,
מצב פסיכוטי לא בהכרח כולל הזיות שמיעה (שמיעת קולות). מצב פסיכוטי יכול להיות חלק של דיכאון קשה. במקרים מסויימים, אדם במצב פסיכוטי , בדרך כלל כשמדובר באדם שסובל ממחלה זמן ממושח יחסית, יכול להיות מודע למצבו , לפחות באופן חלקי.
האבחנה של מחלה ספציפית נעשית ע"י פסיכיאטר ולעיתים יש קושי להגיע לאבחנה על סמך בדיקה אחד ויש צורך במעקב מתמשך.
בנוגע ל-BDD - body dysmorphic disorder: מדובר בהפרעה שמתאפיינת בתפיסה שגויה או מופרזת של פגמים גופניים או מאפיינים גופניים וזהו אחת התסמינים של הפרעה.

כל ההפרעות הללו לא הגיוניות לי.
יש לי הפרעה שהרסה לי את החיים בספקטרום הזה של OCD.

יכולתי להיות כל כך אבל כל כך הרבה דברים ובסוף יצאתי אפס.

כל הטיפולים,ללכת לרבנים וכו' רק הורידו לי את התקווה מן העולם הזה.

ההשקפה שלי על העולם הייתה יפה.ועכשיו אני רואה עד כמה העולם הזה רע ולא הוגן.

OCD וכל שאר ההפרעות מוכיחות באופן חד משמעי שלבן אדם אין בחירה חופשית.
ואם לבן אדם אין בחירה חופשית מה החיים האלה שווים?

כל הטקסים הבלתי רצוניים ,המחשבות הלא רצונייות הרגשות הלא הרצונייות.
איפה ה"אני" בכל התמונה..איפה הבחירה שלי לא לעשות או לחשוב דברים בניגוד לרצוני.

פשוט חבל שאיי פעם נולדתי.אילו רק הייתי יודע שאעבור דברים כ"כ טראומתיים.הייתי מתאבד עוד מגיל קטן.

שלום שיש.

אכן, יש במה שקורה כאן איזו דחפיה חזקה שכולם יהיו אותו הדבר, ולהגביל את מרחב המחשבות, ומחשבות שיכולות טובות ונכונות - להוקיע אותן.

כדאי להמשיך ולהיאבק על ערכי החירות.

אני רואה שיש לך חירות מחשבתית, ואיתה תוכל בסופו של דבר למצוא את האושר.

כל טוב,
שמוליק.

שלום הגר.

עברת בחיים קשיים, וגם אם מדובר במחשבות שלכאורה אינן הגיוניות - אני בטוח שבהתבוננות מעמיקה יותר ניתן יהיה לגלות את ההגיון שבחוסר ההגיון.

אני מסכים איתך לגמרי בשאיפה להגיע למצב טוב ללא כדורים. בכדורים אמורים במוצהר לטפל רק בסימטומים ולא בשורש הבעייה.

יכול להיות שהטיפול הפסיכיולוגי לא הועיל כל כך כי לא ההתאמה בינך לבין המטפל לא הייתה כל כך טובה.

לדעתי, צריך שילוב של טיפול פסיכולוגי עם ייעוץ מקצועי בתחומים הספציפיים.

למשל: לגבי קשיים בקשר עם גברים, ישנם קשיים טכניים שבהם יועץ זוגי יכול לתת עצות טובות מאוד, אבל עם זאת, בגלל אירועי העבר יהיה לך קשה לעשות את הדברים הטובים והנכונים, וכדי לעשות את מה שנכון וטוב עבורך, תצטרכי תמיכה נפשית.

כל טוב,
שמוליק.

אני מתלבטת בין CBT ל-NLP או שאולי ללכת למרכז אורה גולן... אני כבר לא יודעת מה לעשותת.. אני ממש בדיכאון וכל הזמן בחרדה.. אני פוגעת בעצמי וחותכת את עצמי.. אין לי כסף לטיפול יקר מידיי.. אני כל כך רוצה להיתקבל לאוניברסיטה ולחיות חיים נורמאליים אבל אני תקועה...אני לא מצליחה להיתרכז בכלום..

שלום הגר.

הדבר הכי חשוב הוא שתאמיני בכוחות שלך, שאת טובה שאת יכולה ואת מסוגלת.

אני מניח שלכל שיטה יש את היתרונות שלה ואת החסרונות שלה, ומסיבה זו כל אחד צריך למצוא את השיטה שמתאימה לו באופן אישי. הייתי מציע לנסות שיטות זולות יחסית, ולבדוק את יעילותן. המדד הטוב והנכון הוא שיפור בהרגשה שלך. אם למישהו אחר השיטה טובה ואפילו אם היא טובה להרבה מאוד אנשים, ועלייך זה לא עובד - זה אומר שמשהו דפוק אצלך, אלא שכנראה השיטה הספציפית ההיא איננה מתאימה לך.

באופן ספציפי לגבי השאיפה להתקבל לאוניברסיטה, צריך אולי לשפר בגרויות ופסיכומטרי.

אינני יודע כיצד הבחינות האלו נראות כיום; אני מניח שהן עברו קצת שינויים במשך 18 שנה, אבל בכל אופן, בזמני לשפר בגרויות זו משימה יחסית קלה יותר מאשר לשפר פסיכומטרי.

הרבה פעמים, חוסר ההצלחה נובע מחוסר ביטחון עצמי. אני זוכר שאישית הייתי בקורס הכמה לבחינת אמי"ר (החלק של האנגלית בפסיכומטרי), ואני חושב שמה שעשו בקורס הזה היה בעיקר עבודה פסיכולוגית על הביטחון העצמי, וזה מה שנתן דירבון חזק ללמוד ולתרגל.

בהצלחה,
שמוליק.

שלום לך.

צריך התערבות של איש מקצוע (פסיכולוג או פסיכיאטר), ואם יש צורך אז לערב את גורמי הרווחה. זו אמורה להיות פחות או יותר התגובה של הרופאים...

הבעייה היא שלא תמיד המטופל רואה את עצמו נזקק לטיפול, והרבה פעמים הוא מאשים את הסביבה. בדרך כלל, יש בכך מן האמת; יש למטופל שאיפות שאינן עולות בקנה אחד עם הנורמות החברתיות, והסביבה מתייחסת לשאיפות האלו בזלזול, ובשל כך עושים כל מיני פרובוקציות כדי למחות על כך.

במקרה שהמטופל אינו מוכן ללכת לטיפול, המצב ימשיך להתדרדר עד שיהיה צורך באישפוז כפוי...

מה שניתן לעשות במקרים כאלה, הוא להתייעץ עם מקצוע כדי להתמודד עם המצב הלא נעים הזה טוב יותר (ואולי הוא יכול לתת עצות שיכולות להביא את המטופל לטפל בעצמו).

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
מהודעתך עולה כי אמך מאובחנת עם מחלה נפשית ולאחרונה יש רושם להתדרדרות במצב. כדי להעריך מצבה הנפשי יש לפנות לבדיקה של פסיכיאטר מומחה, עדיף לפסיכיאטר שהייתה אצלו במעקב בעבר ואשר מכיר אותה ואת מהלך המחלה שלה.
כמו כן, מאחר ולעיתים בעיות גופניות עלולות גם הן לבוא לידי ביטוי בתסמינים נפשיים או לגרום להחמרה בתסמינים נפשיים הקיימים, מאוד חשוב שתעבור הערכה גופנית ע"י רופא המשפחה.

פחות סביר, יש לשלול בעיה בקיבה ורגישות ואו סיבה אחרת שלא קשורה לטיפול..

שלום דידי.

אכן, שאלת שאלה טובה וחשובה.
ד"ר דוידאור ישמח לענות לך.

עם זאת, אני חושב שיש לך הנחת יסוד מוטעית.
בעיות נפשיות ובכללן דיכאון וחרדות נגרמות לא רק בגלל חוסר איזון כימי שאותו התרופות אמורות לפתור. ישנם גורמים נוספים: ריגשיים, סביבתיים, וגם בעיות רפואית "רגילות" יכולות להשפיע על המצב הנפשי.

הגישה הרווחת בפסיכיאיטריה רואה את חוסר האיזון הכימי במחלה העומדת בפני עצמה. לדעתי האישית, חוסר האיזון הכימי הוא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה. אין שום הוכחות לכאן או לכאן, ולכל אחד יש את הזכות להאמין במה שהוא חושב שנכון יותר.

בין כך ובין כך, ד:ר דוידאור עצמו דוגל בשילוב של טיפול ריגשי (בשיחות C.B.T. וכיו"ב) עם הטיפול התרופתי. ישנם רופאים שדוגלים בטיפול תרופתי בלבד, וד"ר דוידאור אמר על כך שהם מפספסים בגדול. אגב ישנם גם פסיכיאטרים שדוגלים בגישה שרואה את הטיפול הריגשי כעיקר, והם כמעט ולא מתעסקים עם תרופות...

אני מניח שהשאלה שלך באה ממקום של חוסר שביעות רצון מהתרופות הקיימות. לדעתי, יותר טוב להשקיע בטיפול בשאר המרכיבים של הבעייה, שיכולים להביא למצב שלא יהיה צורך בטיפול תרופתי.

בכל אופן, כשם שישנם רופאים שדוגלים בטיפול המבוסס רק על תרופות, כך ישנם מטופלים שמעדיפים טיפול המבוסס רק על תרופות, וצריך לכבד אותם ואת דעתם.

כל טוב,
שמוליק.

מצטער אין מספיק מידע לגבי צפי הגעה.
תרופות חדשות חייבות להוכיח את עצמם
בשימוש קליני ממושך..
כך, שכרגע אין ממש מה לציין.

סרווקאל בהחלט אופציה טובה.
ממליץ לחשוב שוב על השילוב ומינונים.
השילוב הנ'ל בעייתי בסיכון לתופעות לואי של ישנוניות, השמנה, ומחלות מטאבוליות לאורך זמן.

לא מומלץ שילוב של גאודון ואביליפי
סיכון מוגזם לאי שקט ורגזנות.

יש צורך:
בבירור גופני - רופא משפחה.
בדיקה במעבדת שינה.
שיפור הייגינה של השינה Sleep Hygiene
איזון תרופתי :
לישקול סירקאדין ואו סרווקאל לפני השינה.

בהצלחה !

מצאתי הרבה מהמשותף בינינו ...גם אני לוקח אפקסור 25 מ"ג שזה אותו דבר כמו הויפאקס .גם אני סובל מנדודי שינה וניסיתי המון כדורים וגם נגמלתי מכדורי שינה. יש לך פייסבוק ?

מסתבר שיש לנו בעיה דומה וגם אני לוקח אפקסור 225 מ"ג שזה דומה לויפאקס. אשמח לשוחח איתך ולשתף אותך

בהחלט כן, לאחר התייעצות עם רופא המטפל.

האם יש קבוצת תמיכה לנפגעי נפש שעובדים מתפקדים ומנהלים אורח חיים נורמלי ולא במרכאות ?

הפתרון היחיד, לפנות לאיש מקצוע, לשתף ולהיבדק.

יש להמתין כ 4 עד 8 שבועות להשפעה מקס.

תרופה מעניינת במצבי דיכאון עמידים.
יש תופעות לוואי בתחילת הטיפול ולא תמיד מינון גבוה יותר יעיל..

פסיכיאטרית - בירור כשרות נפשית , מחלת נפש, מצב בילבולי. בדיקת צורך באפוטרופס לגוף ואו רכוש.
באם מצב נפשי תקין, לפעמים ניתן להעזר בוועדת אתיקה של המוסד הרפואי.

כיצד אוכל לבצע זאת בפועל. אמא שלי לא תסכים בשום מקרה ללכת לפסיכיאטר (היא אפילו לא הסכימה לחזור לכירורג עם תוצאות הבדיקות, הלכתי במקומה...). כיצד ניתן להתקדם עם אבחנה כזאת בלי שיתוף פעולה שלה? האם ניתן לקבוע אי כשירות משפטית ללא נוכחותה? אולי רק על סמך תיאור המקרה וסירובה לטיפול? אשמח לתשובה, תודה מראש

שלום דקל.

לדעתי הכי טוב שתפני לפסיכיאטר שמתעסק עם מתן איבחונים לאי כשירות משפטית, והוא יוכל לתת לך תשובות ברורות יותר. אינני בטוח שהרופאים של הפורום מתעסקים עם זה.

ניתן לעשות את הבדיקה גם בלי הסכמה. זו הרי מטרת הבדיקה...

כל טוב,
שמוליק.

שלום דקל.

אינני רופא, ולכן קחי את דבריי בעירבון מוגבל.

קודם כל, צריך להעריך את דאגתך הכנה לאימא שלך.

ככלל, מכח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - לא ניתן לכפות על אף אדם טיפול רפואי בניגוד לרצונו. גם כאשר הימנעות מהטיפול המוצע עלולה לסכן אותו.

ישנם מקרים שבהם ניתן לכפות על אדם טיפול בניגוד לרצונו:

המקרה הראשון הוא שהאדם נמצא במצב פסיכוטי והוא מסוכן לעצמו או לסביבתו. במקרה כזה - ניתן לאשפז אותו בכפייה, אך עד כמה שידוע לי ניתן לכפות עליו רק טיפול פסיכיאטרי, אך לא ניתן במקרה שכזה לכפות עליו טיפול רפואי אחר.

ישנו מקרה שדי דומה למקרה הקודם, והוא לגבי אדם שעבר עבירה פלילית, ובית המשפט השתכנע שהאדם סובל מבעייה נפשית ובשל כך בית המשפט נותן צו לאישפוז, אך גם במקרה כזה ניתן לכפות טיפול פסיכיאטרי ולא טיפול רפואי אחר.

מה שהרופאים התכוונו כנראה הוא אי כשירות משפטית. מקרה כזה הוא אדם שהשתבשה עליו דעתו, ובשל כך אין לו כשירות משפטית. רוב מהמטופלים שמאושפזים בכפייה בדוגמאות הקודמות שהזכרתי הם כשירים משפטית. מי שנמצא במצב של אי כשירות משפטית ("חסוי")- ממנים אפוטרופוס שידאג לעניניו, והאפוטרופוס יכול לתת הוראות לבצע טיפול רפואי בחסוי.

מבחינה פורמלית ההליך הוא כזה: אמורים להזמין פסיכיאטר שייתן חוות דעת על האימא שהיא בלתי כשירה משפטית, ועל סמך חוות דעת זו צריך לפנות לבית המשפט ולבקש צו אפוטרופסות.

כל טוב,
שמוליק.

מצטער. לא שמתי לב שיש כבר תשובה של ד"ר דוידאור :-) ...