פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום טליה.

אינני רופא, ואני מתנצל אם הבנת אחרת :-)

תגובה של הרופאים של הפורום מסומנת עם תיק בצד, תוך ציון שמו המלא של הרופא. הפורום הזה הוא פורום פתוח, וכל אחד רשאי לכתוב תגובה ובלבד שיכבד את תנאי השימוש באתר.

כשם שישנם פסיכיאטרים שדוגלים בטיפול המבוסס רק על תרופות, ישנם שדוגלים בשילוב של טיפול תרופתי עם טיפול בשיחות, וישנם גם פסיכיאטרים שדוגלים בעיקר בטיפול ריגשי - כך ישנם סוגים שונים של מטופלים, וגם אם אין הסכמה על הדרך הנכונה - צריך לכבד כל מטופל וכל רופא, והגישה שלו.

אני בסך הכל הצגתי את גישתי שמעמידה את הטיפול הריגשי כעיקר, ובכך אמרתי שאינני מסכים עם הנחת היסוד שלך שצריך טיפול המבוסס רק על תרופות. אבל ברור שאם זו הגישה שלך, צריך לכבד אותה.

הרופאים של הפורום ישמחו לתת לך תשובה, אבל הם גם יסכימו איתי שכדאי לשלב טיפול בשיחות עם הטיפול התרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

תופעות לוואי משניות לנוגדי דיכאון וחרדה , פעמים רבות חולפות במהלך הזמן.
באם תופעות הלוואי קשות וממושכות יש צורך להתייעץ עם רופא מטפל, לישקול להוריד,להוסיף ואו לשנות טיפול.

שלום טליה.

טיפול המבוסס רק על תרופות אינו מספיק יעיל. זוהי גישתם העיקבית של הרופאים של הפורום. ישנם פסיכיאטרים שדוגלים בגישה של טיפול המבוסס רק על תרופות - אבל ד"ר דוידאור - אחד מהרופאים של הפורום - כתב כבר מספיק פעמים שהם מפספסים בגדול.

הטיפול התרופתי נועד כדי לטפל רק במרכיב של חוסר איזון כימי במוח, שזהו רק מרכיב בודד בבעייה.

דעתי האישית, ובכך אני חולק על הגישה הרווחת של הפסכיאטריה, היא שחוסר איזון כימי הוא תוצר של שאר המרכיבים של הבעייה, ואינו בעייה העומדת בפני עצמה, ולכן טיפול בשאר המרכיבים אמור לתת את האיזון הרצוי.

לא כתבת אף מילה על הטיפול הריגשי.

אני מציע לך להשקיע יותר בטיפול הריגשי, שיכול להביא אותך למצב שלא תצטרכי כלל תרופות על תופעות הלוואי שלהן.

כל טוב,
שמוליק.

שלום שגית.

ישנו פורום נוסף באתר המיועד לילדים ונוער. פורום זה מיועד למבוגרים. עדיף לשאול שם. אם ישנה תשובה ברורה, הרופאים ישמחו לענות למרות זאת.

על כל פנים, טיפול טוב בילדים חייב לכלול גם טיפול במרכיב הריגשי (שיחות וכיו"ב) ותמיכה של ההורים. כאשר הטיפול הריגשי והתמיכה מההורים מספיק טובה - ניתן, כמובן על פי המלצת הרופא המטפל, לוותר לגמרי על הטיפול התרופתי על תופעות הלוואי שלו.

כל טוב,
שמוליק.

רספירדל שייך לנוגדי פסיכוזה דור 2 , פחות תופעות לוואי ניורולוגיות אך כן תופעות לוואי מטאבוליות, כולל שומנים וסוכרת.
באם מקפידים על תזונה מסודרת ובריאה, פעילות גופנית ומעקב רפואי מסודר וניטור, לא אמור להיות בעיה.

באם היה הפסקה של מעל 4 ימים, מומלץ להתחיל מ 30 מ''ג ולעלות בהדרגה.

לא ידוע מתי תגיע לארץ.
מקווה שתכנס לסל הבריאות 2015 .

השפעה על גאבא כיום דרך מנגנון NMDA .
אנטאגוניסט ל NMDA כגון: קטאמין, מהווה מסלול טיפול עתידי בדיכאון.
( מחקרים , מתן דרך האף, תגובה מהירה..)

לא ניתן לקבוע באופן מדויק.. זה מאוד אינדיבידאולי
סוליאן עובד שונה, עד מינון 300 מ''ג יכול לתרום לפעילות דופאמין מעבר מתחיל לחסום ופעל כנוגד פסיכוזה.
מינון נוגד פסיכוזה יעיל של סוליאן זה בין 600 מ''ג ל 1200 מ''ג.

לא תמיד, לפעמים כן ..
יש לשלול החמרה בגורמי דחק סביבתיים, מצב גופני , צריכה של ממריצים ועוד..מומלץ בירור קליני מסודר.

שלום.

תופעות הלוואי המתוארות קיימות גם בתרופות של הדור השלישי.

יתר על כן, גם אילו היו מצליחים למצוא תרופות ללא תופעות לוואי כלל - התרופות מטפלות רק בסימטומים ולא בשורש הבעייה.

שורש הבעייה היא במרכיבים הריגשיים והסביבתיים, וחייבים לטפל בהם.

כל טוב,
שמוליק.

מאוד בספק..
אולי שיפור בשינה.
יש לברר איזה תופעות לוואי ורק אז לתכנן טיפול מתאים.

אני מכיר מישהי שניתחה את עצמה אישית היא פשוט נכנסה לדיכאון אין ממה להתבייש ללכת לפסיכולוג או לפסיכיאטר שיכוונו אותך בחיים, הכי חשוב לא להתייאש ולהרים תראש!!

שלום קרן.

זה בסדר שיש דברים שאינך מעוניינת לחשוף לפסיכולוג או פסיכיאטר.

לדעתי, גם על דברים כאלה, ניתן לקבל מהמטפל כלים כיצד להתמודד מבלי לחשוף.

ככלל, אני חושב שתפקידו של המטפל הוא לתת למטופל את הכלים להתמודד בכוחות עצמו עם מינימום עזרה מהמטפל, ורק כשאין בירה אחרת (או בתחילת הטיפול) לתת עזרה יותר גדולה.

כל טוב,
שמוליק.

קשה לאבחן על פי הנ''ל וללא בדיקה מסודרת.
הרושם הראשוני בלבד, מרכיב נפשי אישיותי , טיפול פסיכולוגי.. יכול לתרום.

חלקית , כולל שינויים לא צפויים..
מומלץ לקחת יומיומי..

התרופה זמינה בארה'ב , מאושרת מאז ספטמבר 2013, מקווה מאוד שתכנס לסל הבריאות 2015 ..

שלום רונן.

לדעתי, אע"פ שאתה רווק ללא ילדים ואתה יכול להסתדר עם המשכורת הנמוכה שאתה מקבל - עצם הפגיעה במעמד החברתי המתבטאת במשרה שאיננה הולמת את כישוריך יכולה להביא לתחושות קשות.

כדאי אולי לנסות לבדוק את העניין יותר לעומק עם יועץ תעסוקתי.

בכל אופן, אל יאוש. תאמין שבסוף תצליח למצוא מקום עבודה מכובד שיעריך את הכישורים שלך.

בהצלחה.
שמוליק.

אני יודע מה למדתי ומה אני רוצה לעשות, העניין הוא שיש תחרות קשה על כל משרה, וזה מתבטא במבחנים, מספר ראיונות כך שקשה מאוד להתקבל למשרה שאתה רוצה, וחוויות של אכזבה אחרי קבלת לא אחרי לא מדרדרת את הבטחון העצמי לתהום, לתחושה שאתה לא טוב, לא שווה, למה אתה לא מצליח להתקבל, זה פשוט מרסק את הבטחון העצמי, וקל מאוד להגיד תאמין שתמצא משרה שהולמת את כישורייך אבל אחרי חויות של דחייה קשה להאמין בזה ואתה לא רואה מצב אופטימי שכזה.

שלום רונן.

מה אני אגיד לך גם אני עברתי את זה...

אני סיימתי תואר ראשון במדעי המחשב בהצטיינות יתרה, וכמה שנים אחרי עדיין עבדתי בחלטורות בעוד שחברים שלי שסיימו עם ציונים הרבה יותר נמוכים - התקבלו לעבודה, אבל בסוף מצאתי עבודה...

אני הייתי נופל בדרך כלל בראיון במשאבי אנוש, ועל נפילות כאלה יועץ תעסוקתי יכול ואמור לעזור...

השאלה היא האם כל המבחנים בודקים את הכישורים המקצועיים או שקיימים גם ראיונות שבודקים את האישיות. השאלה היא איפה בדיוק אומרים לך לא.

גם כאן, אני חושב שצריך להבין קצת את הראש של המראיינים.

מנסיון אישי, הרבה פעמים מציבים שאלות קשות ומאתגרות ולא מצפים ממך שתגיע לתשובה מייד. הם מצפים שתתן תשובה "סבירה", ואחר כך הם נותנים לך רמזים. צריך לדעת לא להילחץ ממצבים כאלה.

איך שלא יהיה, אני בטוח שניתן לשפר את היכולות לעבור את המבחנים האלה, ואל תתייאש. נסה שוב ושוב עד שתצליח. אם בין כה וכה אין עליך עול לפרנס משפחה - אז לא צריך להילחץ...

כל טוב,
שמוליק.

1. להישאר מינון נמוך של ציפרלקס ולהוסיף נוגד חרדה.
2. טיפול פסיכולוגי בשיחות.
3. להבין מה אתה באמת שווה, לברר את העבר וההצלחות ולא לוותר.

בהצלחה !

בן כמה אתה ומי תומך בך במשפחה האם אתה מצליח לתפקד במינימום לפחות ומה בדיוק ההבחנה כדאי מאוד לגשת למירפאת בריאות הנפש ולבקש שיחות זה בטח יעזור

אף אחד לא תומך בי ואני לא מצליח לתפקד כבר שנים... ועד שסוף סוף רציתי לתפקד
דפקו אותי ושיקרו לי בלי שום בושה ומאז המחשבות על החיים והמוות חזרו והחמירו.
אני כל פעם הולך לישון ב-2 בבוקר וקם ב11-12 בבוקר ובגלל כאבים אני צריך להיות עוד שעתיים עד שהכאבים פוחתים ונמאס לי מזה כבר...
לקחתי את עצמי בידיים לפני חצי שנה אחרי שאמרו והבטיחו לעזור לי
אך הכל התבדה..אני מרגיש שאני ממש מתעייף מהחיים הקשים האלה..
הייתי בשיחות בעבר וזה עזר לי קצת אך ברגע שקורה משהו המצב שוב פעם מידרדר והכדור המזדיין שאני מקבל בקושי עוזר לי במצבים האלה..

שלום לך.

אשמח לנסות לעזור.

נראה לי שחסרים קצת פרטים. מה הגיל שלך, האם אתה מתגורר עם ההורים, האם כן, האם אתה מסתדר איתם.

לא ברור לי מי היו אלה שהבטיחו לעזור ולא עזרו.

שמוליק.

אני באמצע שנות ה-20 ומרגיש כמו בן 70...
נמאס לי מהחיים כבר.. לא יכול יותר..
הייתי בטוח שיהיו לי חיים טובים יותר בשנה האחרונה ולצערי זה לא קרה בגלל שפגעו בי ושיקרו לי לכל אורך הדרך עבדו עליי והמשיכו לעבוד עליי. הסכמתי להרבה מאוד דברים
,עשיתי כל מה שביקשו והרגשתי שאני חזק ומוכן ולצערי עבדו עליי!! יותר נכון העובדת סוציאלית וחבריה עבדו עליי ושיקרו לי חודשים על גבי חודשים בלי שום בושה..
לא מתייחסים אליי בכלל! אין לי חברים! לא מקבלים אותי! המצב החברתי גרוע המצב הכלכלי גרוע המצב הלימודי גרוע--כל המצבים גרועים...
אני ממש מרגיש חסר חשיבות ומיותר.. הפסדתי הרבה בחיים האלה וזה ממשיך וממשיך וממשיך יום אחרי יום,שעה אחרי שעה,דקה אחרי דקה...

שלום לך.

אכן, תיאור של מצב מאוד לא נעים. וגם מצב שלא ניתן לצאת ממנו כל כך בקלות.

הערכה חברתית היא צורך חשוב מאוד שבלעדיו באמת שאין טעם לחיים ושום דבר לא מצליח.

כאשר מי שממונה מטעם המדינה לטפל בעניין שלך משקר - זה חמור ומוריד את הביטחון העצמי...

יש משהו שבו לפחות אתה כן מוצלח. ההתנסחות שלך טובה :-).
יש משתתפים בפורום שממש לא מגיעים לרמה שלך...

אל תמדוד את עצמך באיך שאתה נראה עכשיו. יש בך את הפוטנציאל להיות הרבה יותר מוצלח, ואם החברה לא תאפשר לך למצות את היכולות שלך היא פוגעת קודם כל - בעצמה.

אל תתייאש ותמשיך לנסות עד שתצליח.

כל טוב,
שמוליק.

תודה בכל מקרה...לא כל כך עזרת אבל לא חשוב..
רק צריך לקנות ציאניד(שמעתי שזה הדבר הכי טוב והכי פחות כואב) או פשוט לחתוך את היד(משהו שקרה בעבר וחתכתי קצת)
או ללכת לים כי במילא אני לא יודע לשחות
זה הכל אני מחפש מוות קצר ולעניין.. אני מרגיש שאני לא מפחד מהמוות! גם ככה יש לי מחלות קשות! ומקבל טיפולים קשים מאוד! הכוללים: זריקות וכדורים עדיף לי כבר לעצור את הסבל הזה!והמראה החיצוני לא מדאיג אותי כרגע
זה יותר קשור להיבטים האחרים:
למצב הבריאותי למצב החברתי, התעסוקתי עובדה שלא קיבלו אותי לצבה ולא בגלל המצב הנפשי עובדה שלא קיבלו אותי לשום מקום אחר למרות שכן רציתי שיקבלו אותי ולמרות שכן הבטיחו לקבל אותי...
אני מרגיש שאני סתם לוקח את הפלוטין הזה,זה לא עוזר לי בכלל ואני עדיין אני מרגיש מדוכא וחרד.. ב80% מהזמן אני מרגיש לא טוב זה עדיין ככה,פעם ב-אני מרגיש טוב..
כולם אומרים לי יהיה בסדר כבר שנים ,איזה יהיה בסדר אף פעם לא יהיה בסדר
תודה ולהתראות..

הטיפול הכי טוב יקבע לאחר בירור יסודי

בדיקות דם , מצב גופני ( כולל פרופיל הורמונלי וויטאמינים)
בירור גורמי דחק סביבתיים.
לישקול טיפול פסיכולוגי.
לישקול איזון תרופתי, שינוי ואו אוגמנטציה ( תוספת )

ליזכור:

שמש ( הגנה כמובן ולא בשיא החום) מעלה סרוטונין.
בשר אדום ( לא להגזים עם שומן, יעוץ דיאטנית.. )
פעילות גופנית סדירה.
תזונה עשירה בירוקים ובריאה.

יכול מאוד לתרום

בהצלחה !

בקושי יש לי חשק לרדת ולעשות בדיקות-לקום ב8 בבוקר-אין לי כח לזה וגם לא כח פיזי!
בעבר הייתי חזק והיום אני מרגיש זקן
אני מרגיש שנהרסו לי החיים והרסו לי את החיים האלה...אין לי פשוט חשק ולאחרונה זה רק מתגבר..