פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום, אני בגיל 31, כשהייתי קטן מגיל 10 בערך חוויתי חרם חברתי. ילדים צחקו עליי השפילו אותי. הדרך שלי להתמודד עם התחושות האלה היה להסתגר. לצערי, ההורים והמורים לא שמו לב ואני יכול לומר ללא כל ספק שהוזנחתי רגשית בצורה קשה ביותר. נהייתי בן אדם סגור מופנם חסר ביטחון חרדתי ברמות הכי גבוהות שאפשר לתאר. וכך אני גם היום... אין לי חברים קרובים, וגם אם אני מנסה לצאת עם אנשים אני חלש דיכאוני וסגור מאוד. אני גם מאוד מתקשה לתפקד רגיל ביום יום. המצב הנפשי שלי קשה מאוד מאוד באופן קבוע - זה בא לידי ביטוי בחולשה כללית בכל הגוף, כבדות בנשימה, קושי להתרכז, פשוט הכל ביחד מרגיש זוועה על בסיס יומיומי קבוע כבר הרבה מאוד שנים. אני עובד וגר עם ההורים. הם לא ממש יודעים לעזור לי והתקשורת איתם תמיד הייתה לוקה בחסר. ניסיתי כל מיני טיפולים פסיכולוגיים שונים וכדורים אבל לא עזרו לי. כיום אני בטיפול פסיכולוגי בלי כדורים. אבל כל הזמן אני מרגיש תשוש וגמור ובקודי מצליח להקשיב לה... לא כל כך מבין איך זה יכול לעזור לי. האם יכול להיות שאין טיפול לאנשים במצבי? אם יש בכלל כאלו... מעולם לא ראיתי מישהו שסובל כל כך כל החיים... יש אנשים שסובלים קשה אולי אף יותר אבל לתקופות מסויימות וזה עובר אצלי זה לא עובר אני די רואה את עצמי נשאר ככה כל החיים. לא משנה איפה הייתי בין אם זה במכללה או בעבודה או בחו״ל. תמיד הרגשתי את הקושי הנפשי הזה וניסיתי להתעלם ממנו אבל אני לא יכול ככה אני לא נהנה מכלום אני רק סובל כל הזמן מתקשה לדבר עם אנשים ממש קשה לי מרגיש כל כך סגור ומרוחק אפילו ברמה של להגיד שלום למישהו אני מתקשה. בבקשה אם יש עצות או משהו איך ניתן להקל על הסבל... כל דבר שהוא אולי אפילו אישפוז אני לא יודע. אני רוצה כבר להרגיש הקלה פשוט מתחנן לזה :(

שלום ! בן 29 ומטופל 12 שנים ... לא נטלתי תרופות כבר שנה וחצי , נפרדתי מחברה שלי, התחלתי טיפול חדש בברינטליקס לפני מספר ימים ועליתי במינון שלו מרמה של 5 מ"ג ל10 מ"ג תוך 4 ימים על דעת עצמי ובמקביל התחלתי ליטול איתו קלונקס 0.5 מג, אין לי נגישות לפסיכיאטר כי הוא בחול והתור רק בעוד כחודשיים ...
מאז נטילת התרופות הנ"ל אני לא מרגיש טוב מבחינת העניין שאני ממש מבולבל ומרגיש דיי מנותק מהמציאות....
השאלות הנשאלת הן האם שילוב של ברינטליקס עם קלונקס זה דבר מזיק ויכול להיות זה השפיע לרעה ?
והשאלה השניה היא - לא פעלתי בהתאם להוראות הרופא שהעלתי במינון של הברינטליקס אחרי 4 ימים בלבד במקום חודש ברמות שתיארתי, האם יכול להיות שזה הגורם להרגשה שלי , האם עדיף להישאר במינון שעליתי אליו ?
מה עליי לעשות?
- התרופה חדשה יחסית בארץ ואין כל כך מידע עליה
אין לי מייל אז אבקש מענה בפורום בבקשה
תודה ויום טוב

שלום, במשפחתי קיים בתורשה מחלת הסכיזופרניה (אמי וסבתי מצד אמי) ואחי ככל הנראה גם לוקה במחלה.
אחי בן 24, ולא מוכן לבוא לאבחון ולקבל עזרה. הפעם היחידה שהוא נפגש עם פסיכיאטר הייתה לפני 6 שנים בצבא כדי שיתנו לו להמשיך את השירות ובאבחון היה כתוב שיש תסמינים שמצביעים על המחלה הזאת והמלצה לעשות אבחון יותר מעמיק והתחלה של טיפול תרופתי (לאחר שקראתי על המחלה אז זה לא דבר שיפתיע אותי כי הוא באמת הוזה קולות, ריחות וחי בפרנויות מסוימות).

המצב היום- הוא לא מאובחן, נרשם ללימודים באוניברסיטה אבל לא הולך להרבה ימי לימודים בשבוע בגלל שמיעת קולות וחרדות, לא מוכן לבוא לאבחון או טיפול, הוא כבר לא אלים ביום יום ולא מאיים להתאבד כמו פעם אבל מצד שני לא יפתיע אותנו אם הוא יפגע בעצמו כי הוא דיבר על זה הרבה עד לפני חודשיים..

פניתי לפסיכיאטר המחוזי, הבאנו ביקור בית של רופאת משפחה ועובדת סוציאלית ששללו את האופציה שהוא מסוכן לעצמו או לסביבה וביקשו מהמשפחה (מאתנו) לשכנע אותו לבוא לטיפול במרפאה אבל הוא לא מוכן.
אמרו לי שהצעד הבא זה להביא פסיכיאטר פרטי הביתה שיתן אבחנה וגם שזה צריך להיות התחום שיפוט שלו העיר שלנו.

השאלות שלי:
1. איך אני יודעת מה התחום שיפוט של פסיכיאטר פרטי? (זה לפי מקום המגורים שלו?)
2. איך אני יודעת איזה פסיכיאטר טוב באיזור שלי?
3. האם במצב האפור הזה אשפוז זה דבר קיצוני לעשות? אני לא יודעת כל כך עם מי להתייעץ ולמי להקשיב בנושא.
4. מה לעשות עם חוסר שיתוף הפעולה? יש דרך מסוימת שהיא יותר טובה להתמודדות במצב כזה?

הרופאת משפחה, המשטרה, הפסיכיאטר המחוזי וכולם אמרו לי שהכי טוב שניקח אותו בכוח למיון פסיכיאטרי או שניקח אותו "במרמה".. אבא שלי מתנגד לזה מאוד וגם לא כל כך מסוגל לעשות את זה. אני חושבת שזה יהיה טראומתי בשבילו ובשבילנו. אבל במקרה שלנו, זה דבר הגיוני לעשות?

אחותו, בת 23

שלום,
אני לוקחת בערך חודש סרטרלין בלי תופעות לוואי מיוחדות פרט לעובדה שפחות או יותר במקביל חזרה לי אלרגיה עונתית.... (קיבל י זריקת סטרואידים לפני כחודשיים וחצי ואולי הסתיימה ההשפעה) - זה ממש מציק - האם אפשר בנתיים לקחת אלרגיקס או טלפסט עד שיקבל עוד זריקה?

אלמנה בת 62, רוצה לסיים טיפול בציפראלקס לאחר שנטלתי אותו מספר חודשים. הסיבה ללקיחת הכדור עקב דיכאון קל מאחר ולא הייתי זמן רב בזוגיות.
האם ניתן להפסיק ליטול את התרופה במיידי או שרצוי להפסיק בהדרגה ?? ואם כן , כיצד להפסיק הדרגתית את נטילת התרופה?

מהו בדרך כלל מינון אינווגה היעיל ועם הכי פחות תופעות לוואי אקסטראפרמידליות לטיפול ב : 1. מצב של סכיזופרניה מסוג simple (ללא הזיות וללא מחשבות שווא) ?
2. מצב של הפרעת אישיות מאשכול A המלווה ב OCD ?
3. מצב של הפרעת אישיות בספקטרום הסכיזופרני ?
4. מצב של הפרעת אישיות בספקטרום האוטיסטי ?
5. מחלה סכיזואפקטיבית המלווה בהפרעת אישיות נמנעת וocd וחרדה חברתית ודיכאון ?
השאלה היא במחקרים שעשו על שימוש באינווגה באיזה מינון השתמשו ולאורך כמה זמן ?
מהו בגדול הזמן המינימלי והמקסימלי עד שרואים את ההשפעה החיובית של אינווגה במינון היעיל והמתאים וכמה זמן לוקח עד שרואים את ההשפעה החיובית של אינווגה ?

שלום לך רופא , רציתי לשאול אותך על הכדור אינווגה רשום בעלון של התרופה אינווגה שהיא ניתנת לטיפול גם בסכיזופרניה וגם לטיפול במחלה סכיזואפקטיבית לבד כמונותרפיה ועם מייצבי מצב רוח ו/או נוגדי דיכאון האם זה אומר שיש לאינווגה אפקט אנטידיכאוני ואנטי חרדתי ואפקט מייצב מצב רוח כמונותרפיה לבד או כפוליתרפיה עם מייצבי מצב רוח ונוגדי דיכאון לטיפול במחלה סכיזואפקטיבית ?! ומהו המינון האידיאלי לאינווגה בצורת כדורים לשם כך ? תודה מכל הלב !

סרוקוול xr 600-800 מג לכמה מג אינווגה בכדורים אקוולנטים ?
האם אפשר לשלב עם אינווגה את התרופות הבאות : קלונקס ,פנרגן , סטילנוקס , סירקדין , נוגדי דיכאון במיוחד ssri , מייצבי מצב רוח במיוחד טגרטול ודפלפט ?!

האם יש סיכון לקחת ציפרלקס למי שיש לו במשפחה סכיזופרניה שזה יגרום לזה להתפרץ

האם זה בסדר לקחת קלונקס רק מדי פעם בערך פעם בכמה ימים והאם נוצרת התמכרות מזה או סבילות לתרופה

שלום,
האם רמת TSH בגבול העליון, T3 נמוך מהנורמה ו-T4 תקין בגבול התחתון נחשב תקין?
אני מתנצלת אם השאלה לא קשורה לפורום, אבל אני סובלת שנים רבות מסימפטומים של תת פעילות ואומרים לי שהכל בסדר. רציתי לשמוע דעה נוספת.
תודה מראש.

שלום, בן 25 וסובל מהפרעות פאניקה וחרדה כבר כמה שנים, הייתי מטופל בציפרלקס במשך כמעט שנה ובבדיקת אק"ג שגרתית גיליתי שיש לי מקטע QT גבולי-מאורך. לאחר הפסקת נטילת התרופה המקטע חזר לנורמה. הייתי בלי ציפרלקס כמעט חצי שנה והרגשתי מצויין עד ששוב חזרו החרדות. יש תרופה נוגדת חרדה שלא גומרת להארכת מקטע QT?

האם מותר ״לשחק״ במינון וולבוטרין? למשל לקחת ביום כדור אחד (150 מג ) וביום אחר שני כדורים? אני לוקחת וולבוטרין+ריטלין. בעצת הפסיכיאטר נשארתי על מינון של 150 מג וולבוטרין על מנת לא ליצור מצב של עודף דופאמין. את הוולבוטרין אני כבר כמעט ולא מרגישה. לאחרונה אני מנסה להיגמל מריטלין וישנם ימים בהם אני יודעת שלא אקח בכלל ולכן ביום כזה אני לוקחת 2 כדורי וולבוטרין וזה עוזר לי (אני חושבת..) אנא חוות דעתך

שלום,
אני בת 29, מאובחנת עם BIPOLAR . לוקחת כיום וולבוטרין 150 מ"ג, וסרוקוואל 100 מ"ג.
אני ובן זוגי רוצים להיכנס להריון והייתי רוצה לדעת אם לך (או לפורום הנכבד) יש נסיון עם מטופלות שנכנסו להריון עם השילוב הזה, ומה דעתך עליו?
לאחר התייעצות עם המרכז הטרטולוגי בירושלים קיבלתי תשובה ששתי התרופות הללו נמצאו כלא מעלות סיכון למומים בעובר. אבל (!!) בהשוואה לתרופות וותיקות יותר, הוולבוטרין נבדק על 2000 נבדקות עד כה, והסרוקוואל על 4000 נבדקות, לפי הספרות המדעית והמחקרים העדכניים האחרונים, והממצאים הללו הם בני שנה בלבד (החוקרת איתה דיברתי אמרה לי שאם הייתי מתקשרה לפני שנה, היא היתה אומרת לי שאין מספיק אינפורמציה כדי לתת תשובה).
ולכן עולה בי תהיה על התוקף של הממצאים, והייתי רוצה לשמוע קצת "מהשטח".

תודה רבה

שלום רב.
אני כותבת לך את ההודעה הזו עם דמעות בעיניים. פשוט הגעתי למצב שאני כבר מיואשת ( אין לי כל כוונה לפגוע בעצמי) אני בת 28 נשואה כבר חצי שנה בהריון כבר חודש חמישי. מחכה לבת. יש לי מקצוע, משפחה והרבה חברים טובים. אני בחורה בריאה וגם באתר ממשפחה מאוד עשירה ואני חיה ברמת חיים גבוהה. על פניו, חיים טובים. אבל, מאז שאני זוכרת את עצמי, בבית ספר, צבא, תיכון, אוניברסיטה- סבלתי מפחדים וחרדות. זה התחיל בפחדים קטנים כמו חרדה מבחינות, חרדה מלהישאר שבת בבסיס. אבל עם השנים, זה החריף בצורה נוראית. הפכתי להיפוכנודרית . למרות שאין מחלה שלא נבדקתי אליה וכמובן שהכל תקין. אני נמצאת בפחד נוראי כל הזמן. מפחדת לצאת לרחוב. אני בכלל בהלם שאני הצלחתי להתחתן, לנהל זוגיות. כמובן שבעלי לא יודע. הוא מבין שאני חרדתית אבל אין לו מושג עד כמה. אני מפחדת לצאת מהבית. מפחדת שאנשים פתאום ידקרו אותי עם מזרק לדוגמה, מפחדת שיקרה משהו להריון, כל הזמן רואה תככים ומזימות בכל דבר. לא נהנת מהחיים שלי. לפעמים אני מפחדת שפעם אולי אנסו אותי ואני לא זוכרת. דברים כאלו. וזה רק דוגמה . אני לא יכולה להגיד לך מאיפה זה בא. הייתה לי ילדות רגילה לחלוטין. לא עברתי חלילה תקיפה או התעללות. במהלך השנים ניסיתי טיפולים נפשיים והייתה תקופה שלקחתי ציפרלקס. הכל לא עזר. עכשיו כאשר אני עומדת להיות אמא, לא הייתי רוצה שהבת שלי תהיה כמוני. ואין לי מושג מה לעשות מלבד להעביר את החיים שלי יום אחרי יום ולקוות שיהיה בסדר. אשמח לדעתך. חג שמח.