פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בתי בת 25 סובלת מהפרעות קשב וריכוז ובעיות דיכאון לאחרונה מצבה מחמיר מצבי רוח קיצוניים בכי נוראי ופתאום מצב רוח טוב לאחרונה מדברת על חוסר ענין בחיים כי אף אחד לא מבין אותה ,מטופלת אצל פסכיאטרית ולא נראה שמצפה משתפר כיצד אוכל לעזור לה? אני מיואשת כי אף אחד לא יודע את מצבה ואני מנסה לעזור אך ללא הצלחה אנא עזרתכם הדחופה

שלום,
דודי בן כ60 נקלע למצב נפשי קשה, המתבטא בדכאון קיצוני וחרדות: אינו מסוגל להתקלח, לדאוג לעצמו למזון או אפילו לזרוק זבל בחוץ. הבעיה טמונה בכך שאין ביכולתו לעזור לעצמו ולו בדבר הכי קטן - אפילו את בקבוקי השתייה בביתו לא סוגר עד הסוף.
מדובר על אדם רווק שכרגע נשען על המשפחה.
ניסינו כמה פגישות אצל פסיכיאטר, נתן לו 2 סוגי כדורים פסיכיאטריים, הגענו אליו יום יום לתת לו את הכדורים - הוא סירב לקחת לבד ואפילו ניסה בחלק מהפעמים לשקר שהוא כבר לקח. ניסינו זאת כחודשיים אך ללא שיפור במצבו - הוא טען שהכדורים גורמים לו לרעידות וצעקות בלילה.

מה ניתן לעשות במצב זה? מדובר באדם חזק מאוד שעבד והיה עצמאי כל חייו וכרגע יושב בביתו בחושך וזוכה לביקור פעם ביום מבני משפחה שכבר אובדי עצות.

תודה רבה מראש

שלום רב! ברצוני לשמוע את דעתכם לגבי כדור אביליפיי 5 מ״ג.לבחור הלוקה באוטיזם ולאחרונה סובל מהתפרצויות חרדה המלוות בצעקות ואלימות. יש לציין שבעברו הרחוק (לפני מעל ל10 שנים )נוסו כדורים כמו כספי רדת ,זיפרקסה ואתומין ללא הצלחה

שלום ד״ר,
אני סובלת מדיכאון וחרדה כבר שנים ומקבלת בשנה וחצי האחרונות חצי כדור ציפרלקס 10 מ״ג, וחצי כדור אביליפיי 5 מ״ג. עד כה הכל היה בסדר גמור, אבל לאחרונה יש לי ״דאונים״ רציניים במצב רוח, הוא מאוד לא יציב ואני לא בטוחה מה לעשות. להעלות את הציפרלקס? את האביליפיי? את שניהם? אשמח לעזרתך...
תודה ויום נעים, נועה

שלום רב,
בת 34 אמא ל2 ילדים נשואה.
10 שנים סובלת מאיפוכינדריה כאשר בשנה האחרונה הפכה את החיים שלי לסבל אחד שלא פוסק.
לוקחת ויפאקס 150 מג וקסנגיס.
הפחד בעיקר ממחלות הסרטן. אך בזמן האחרון כל מינון גורם לי להתקפי חרדה שמדובר השפעת החזירים, דלקת ריאות וכו.
כל הזמן מרגישה חולשה חוסר יכולת ורצון לקום מהמיטה מה שרק מעניק את החרדית.
לפני מספר ימים עשיתי בדיקות דם שהיו תקינות כולל כימיה של הדם אבל הפחד רק גובר.
אני משתעלת בכוונה כדי לראות אם יש דם סליחה ואם אני רואה משהו נכנסת להיסטריה שמדובר בסרטן ריאות.
לא יכולה להנות מהילדים שלי , זה רק גורם לי לבכות ולחשוב מה יהיה איתם אם יקרה לי משהו.
החיים שלי הפכו לסיוט. אני לא שולטת במחשבות שלי ולא מצליחה להתרכז במשהו אחר.
בנוסף החולשה והרגשה כללית לא טובה רק מוסיפים ומגבירים את החרדית.
מה עלי לעשות?
אודה לתשובה

אני נוטל ויפאקס יותר משנה עקב חרדה ומחשבות טורדניות
אתמול לא לקחתי כדור כי נגמר . לםני השינה לקחתע ולריאן טבעי והיום בבוקר קמתי עצבני וטעון מאוד
קניתי את הכדור ולקחתי וכל הבוקר אני סובל מתחילות חולשה וחוסר מצב רוח יכול להיות שאני בהתקף כלשהו ?

שלום רב,
אני נוטל כל יום 20 מ"ג ציפרלקס+100 מ"ג למיקטל.
לפני כשנה הרופא הוסיף לי גם שליש כדור מירו לפני השינה (10 מ"ג) לשינה טובה.
הכדור אומנם חולל פלאים אצלי ועזר מאוד להרגשה.
אולם ומאז עליתי כבר כ-8 ק"ג למרות שאני מקפיד מאוד על דיאטה.
עשיתי אפילו בדיקות חילוף חומרים שהראו שיש לי חילוף מאוד נמוך לגילי.

האם מירו במינון כזה נמוך של 10 מ"ג ליום או בשילוב הציפרלקס או הלמיקטל יכולים לגרום לכזאת עליה במשקל? מה הפתרון? האם כדאי לשקול לקחת תרופה אחרת לשינה במקום המירו?

תודה.

קראתי ששוקולד מריר מעלה דופמין. האם קוביה ביום של שוקולד מריר 85% יכולה לגרום לפסיכוזה אצל אנשים שבעברם חוו פסיכוזה.
אני נוטלת גם אולנזפין.

היי , אני נוטלת את התרופה רסיטל כבר שנתיים ו4 חודשים , בהתחלה נטלתי 40 מ"ג , ירדתי ל30 , והיום אני נוטלת 20 מ"ג. ניסיתי עוד כדורים לפני רסיטל שלא הועילו את מצב החרדות שלי.. הבעיה היא , שבמשך השנתיים ו4 עליתי כ30 קילוגרם. חייבת לציין שתמיד היתה לי מערכת יחסים סבוכה עם המשקל של עליות וירידות. אבל למשקל שהיום אני נמצאת בו מעולם לא הייתי. מנסה לרזות וניסיתי מלא דיאטות אבל כל פעם מחדש נשברת והדחף למתוק ולפחמימות שובר אותי ,עד שהגעתי למסקנה (לקח לי זמן) .. שייתכן מאוד שהכדור רסיטל גורם לכך... לא זכור לי שהיה לי כלכך הרבה תאבון לפני כן. במשך שבוע וחצי ירדתי מ20 מ"ג ל10 מ"ג כשהחלו לי סחרחורות ,כאבי ראש, מצבי רוח , עצב , חרדות ... ואז עקב המצב שוב עליתי ל20 .. וכרגע אני באמת לא יודעת מה לעשות . אני סטודנטית וגם מפחדת לעשות שינוי זה כרגע לפני תקופת מבחנים. צריכה עצה בבקשה.

שלום, אני חוששת שיש לאחי מחלת נפש קשה (אולי סכיזופרניה) והוא עושה רושם כי הוא אינו מודע לכך או לחומרת המצב.הוא בן 29 כך שאני לא יודעת אם ניתן לטפל בו בכפייה.כל המשפחה כולל הוריי מודעים לבעיה וכולם עובדי עצות לא יודעים למי לפנות או איך לעזור לו.מקווה שיש לכם פתרון בשבילי

שלום רב,
אח של בן הזוג שלי חולה סכיזופרניה.
הייתי רוצה לדעת האם קיים סיכון, ומה הוא שלילדים שלנו יהיה סכיזופרניה.
תודה מראש

הדס

לפני מספר שנים התקף פסיכוטי כשנה לאחר לידה כאשר במהלך השנה חטפתי כמעט כל וירוס אפשרי. לאחר כמה שנים נכנסתי להריון והופסקו הכדורים הפסיכיאטרים ואז הפלתי. אחרי הפלה לא הרגשתי טוב נפשית וחזרתי לכדורים. שוב כניסה להריון שוב הפסת טיפול כי בהריון הרגשתי טוב ואחרי זה שוב הפלה. לאחר מכן יכול להיות שהיו כמה הריונות כימיים שלא התפתחו וכשנה שוב פיזית חולה שהשפיע גם על השינה ובסוף שוב התקף פסיכוטי. והתחלתי טיפול במינונים גבוהים יותר. עם הטיפול היה השמנה רצינית, חוסר חשק לעשות כלום, וכאילו אני לא אני. נכנסתי שוב להריון וכרגע כן עם טיפול. אבל בהריון סוף סוף מרגישה טוב (חבל שאי-אפשר להישאר בהריון לנצח) וישנה בצורה נורמלית. מאוד מאוד חוששת מה יהיה אחרי לידה או אם יהיה הפלה. עם הכדורים כאילו ממש דיכאון אבל בלי הכדורים חוששת מהתקף פסיכוטי במיוחד לאור כך שמין הסתם אישן פחות ואומנם בהריון פיזית בריאה לאחר לידה המערכת החיסונית שלי שוב עלולה להיות חלשה. יש איזה דרך ביניים? כרגע לוקחת סרוקוול למיקטל וציפרלקס.

שלום,

אני בת 35. איכות השינה שלי מאוד לא טובה(נבדקה במעבדת שינה וישנן הרבה התעורריות ומעט שינה עמוקה).
במהלך היום אני מרגישה רוב הזמן עייפות וחולשה קשה וחוסר ריכוז גדול.
במשך כמה שנים ניסיתי טיפול בתרופות מסוג SNRI שלא עזר לא לעייפות, לא לשינה ולא לריכוז. (סימבלטה לקחתי במינון 120 מ"ג).
בחצי שנה האחרונה אני לוקחת את התרופה וולביוטרין במינון 300 מ"ג. גם כאן אין כלל שיפור מבחינת העייפות והריכוז.
רציתי בבקשה לברר: במידה וולביוטרין 300 מ"ג לא עזרה לי לריכוז, האם יש טעם לנסות ריטלין?
שיפור בעייפות וחולשה כבר הבנתי שלא אצליח להשיג עם התרופות האלו, אבל לפחות אולי שיפור בריכוז. אני תוהה אם יש טעם לנסות ריטלין....
או שהפרעת הקשב והריכוז שלי(היא בלי איפרקטיביות) היא פשוט רק בגלל שינה מאוד לא איכותית?
תודה מראש

בן 26, סובל מדכאון וחרדה כל חיי.
עברתי ילדות לא פשוטה והיום אני מבין שהרבה מבעיותיי הנפשיות נוצרו/התפתחו עקב כך.

הייתי מטופל ON/OFF אצל פסיכולוגים/פסיכיאטרים רוב חיי, עד היום לא הצלחתי "להרגע" ולהגיע לשלווה.

הבעיה המרכזית שתמיד הייתה אצלי בראש ובראשנה היא חרדה חברתית - תמיד חושב שבוחנים אותו ומסתכלים עליי, מהרגע שיוצא מהבית ועד שחוזר אליו.

כיום אני לומד לתואר ובהרצאות (ובכלל במכללה) לא מצליח לתפקד.. מאחר ויש אינטרקציה עם המון אנשים - מה שתמיד נמנעתי ממנו.

בעבר במצבים דומים הגעתי לקלונקס, מקורבים אליי אמרו שזה הכדור היחיד שבאמת גרם לי "לשים זין" סליחה על הביטוי ולא לעשות חשבון לאף אחד אלא להתרכז בעצמי.

ניסיתי לקחת ריטלין בכדי להתרכב בהרצאות, אבל לאט לאט שמתי לב שהאי ריכוז שלי לא מגיע דווקא מחוסר פוקוס כמו של "היפר-אקטיבים", אלא מגיע מחשש ומחשבה על הסובבים אותי באופן תמידי בכל רגע.

אני מאד חושש ולא רוצה לחזור לקלונקס.. מאחר ויש לי היכרות רבה איתו ויודע עד כמה הוא כדור רע.

אציין כי ניסיתי המון תרופות בחיי. לא מצאתי משהו שעוזר לי כמו קלונקס ואני שוקל בכובד ראש לחזור אליו.

אציין גם שלאחר קריאה רבה במהלך השנים הבנתי שאני אדם שנקרא HSP (Highly Sensitive), ואני לוקח דברים נורא נורא קשה, "מכל נמלה עושה פיל" - אפילו בלי לרצות או להתכוון.

הגעתי לנקודה בחיי שאני כבר לא סובל את עצמי בתור אדם.
אני לא מתפקד כבחור בן 26, אין לי "חיים" ואין לי רצון ל"חיים" (חיי חברה, מערכת יחסים וכו' - לא בקטע אובדני..)

אני אפילו בשלבים מסויימים שם לב שאני מגיע לירידות דרסטיות במשקל, מפסיק לאכול, מפסיק להתקלח, לצחצח שיניים - סימפטומים של נרקומן או של דכאון...

אני בחור אינטיליגנט מאד אבל לא מצליח להתגבר על הבעיות הללו - הן יוצרות לי "מחסומים" שלא מאשרים לי להתעצם ולהגיע לאן שאני באמת יכול (ואכן קראתי שאנשים המאובנחים כ- HSP לרוב הם אנשים יצירתיים מאד וחכמים מאד).

אני יודע שאני אדם שצריך טיפול נפשי. מכיר בזה שיש לי בעיות נפשיות אך מאסתי בפסיכיאטרים (פעם אחרונה שהייתי אצל המטפל נדחפו לי כ-8 סוגי כדורים ביום שהפכו אותי לזומבי.. ממש ללא צורך.. באמת)

בבקשה אשמח לקבל עזרה בצורה של פידבקים/נסיון ממטופלים אחרים.

היי
לאמא שלי יש כימופוביה - שזה בעצם פחד מחומרים כימיים, כמו ריח אצטון, עשן, ריח של שרוף. היא יכולה לפרש כל דבר כמסוכן
כתוצאה מכך לא עובדת ולא יוצאת מהבית
העניין הוא שמבחינתה הפחדים מגנים עליה ולכן גם לא מעוניינת באיזה שהוא טיפול- תרופתי או לא תרופתי
השאלה היא איך פועלים במצב כזה ואיך גורמים לה כן להתחיל טיפול כלשהו. תודה רבה !