פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום רב,
על סמך תיאור התסמינים, לא סביר כי מדובר בתופעות לוואי של הזריקה, אלא התסמינים הם חלק מהמחלה ממנה הבן שלך סובל. סביר להניח כי המשך טיפול בזריקה והתמדה בטיפול עשויים להביא לשיפור במצבו. כמו כן, מאוד חשוב כי הבן יופנה למסגרת שיקומית במטרה לשפר את התפקוד ולשקמו.

חסידי ברסלב אומרים שאם אתה מאמין שאפשר לקלקל אז תאמין שאפשר לתקן.

הדברים נכונים גם לגבי בעיות נפשיות, ולא רק, אלא אפילו בן אדם שכרתו לו יד, יכול להיות שניתן לייצר יד מחדש על סמך ה .D.N.A שלו. ניתן לשבט אותו ע"י כל תא שלו, וליצור משובט שיש לו בדיוק את אותו .D.N.A , אז כנראה שגם ניתן ליצור רק יד. ויכול להיות שאפשר איכשהו לחבר, אולי בעתיד תהיה אפשרות כזו. ימים יגידו, אבל זה נכון שכעת, זה משהו שאמורים לסבול ממנו כל החיים.

לדעתי, השאלה האם טיפול פסיכיאטרי או פסיכולוגי פותר את הבעיה או רק מקל על הסבל היא שאלה פילוסופית, שאין לה יותר מדיי השלכות למעשה.

על הסרת משקפיים בלייזר, מקובל לומר שהיא מקלה על התסמינים ואינה מרפאת את המחלה. אין חולק על כך שהרבה אנשים שעברו טיפול כזה רואים טוב. אני בטוח שזה ממש לא מעסיק אף אחד האם הטיפול ריפא את המחלה או הקל על התסמינים, העיקר שהוא רואה טוב.

לדעתי, מי שמתנגד לתרופות הפסיכיאטריות, ורוצה לראות בהן משהו שאינו מוסרי, טועה.

אם הן מועילות לאנשים, אז אין שום סיבה בעולם למנוע מאנשים ליטול תרופות שמועילות להם, אפילו אם נגיד שהתועלת היא דמיונית בלבד (אפקט הפסלבו).

(ראו המשך)

אם יש לי אי אילו טענות כנגד התרופות, הן בעיקר כלפי זה שצריך להגיד לאנשים את האמת, ושלתרופות ישנן תופעות לוואי, ולפעמים הנזק מתופעות הלוואי גדול מהתועלת, ובמקרה כזה, כל עוד הבן אדם אינו מסוכן, זוהי זכותו המלאה להחליט לעצמו האם אישית האם התרופות מועילות לו יותר או מזיקות לו יותר.

לגבי תרופות נוגדות פסיכוזה, ידוע שאחת מתופעות הלוואי שלהן היא עייפות חזקה. צריך לומר את האמת על כך, ולא לומר שמדובר ב"סימפטומים שליליים של המחלה".

כמו כן, לא צריך לאיים שאם מפסיקים לקחת את התרופות אז בהכרח המצב יהיה גרוע יותר, גם אם הדבר נכון ברוב המקרים. ישנם מקרים שבהם הפסקת התרופות מועילה, וזוהי זכותו של כל מטופל להחליט בעצמו מה טוב לו, כל עוד הוא נמצא במצב שאינו מחייב אישפוז כפוי.

עוד יש לי טענות כנגד זה שאין מסגרות שיקומיות שבהן המשתקמים יכולים להחליט שהם אינם מעוניינים לקחת תרופות. גם אם תקום מסגרת כזו, כנראה שהיא לא תזכה בתמיכה כספית של משרד הבריאות. יש להקים גם מסגרות שיקומיות שיזכו לתמיכה של משרד הבריאות למשתקמים שאינם מעוניינים ליטול תרופות, ולאפשר גם להם להשתקם באופן הוגן.

לגבי השאלה על תופעות הלוואי, אני בהחלט חושב שאין לכך תשובה חד משמעית. כל אחד "סובל" באופן שונה מתופעות הלוואי, כל אחד רשאי להחליט בעצמו בשאלה של תועלת מול סבל מתופעות לוואי, וכל אחד צריך לראות את עצמו חופשי להחליט לעצמו.

נקודה נוספת שאני מבקש להעלות היא לגבי הסבל מהסטיגמה החברתית. אני חושב שהרבה פעמים הסבל הגדול הוא מהחברה שמנדה. אני מקווה ומאמין שהעניין יבוא על תיקונו, אבל זה יכול להמשך עשרות שנים. עד אז, אני מאמין שכל מי שמתמודד עם בעיות נפשיות צריך לקראות את עצמו גיבור, בעצם הרצון להתמודד.

שלום לך ומזל טוב לך!
שילוב תרופות בטיפול בדכאון עמיד (כמו אצלך) הינה אסטרטגיה טיפולית עדיפה על החלפת תרופה.
אולי תנסי את זה להחלמה מהירה יותר?
תרגישי טוב!

שלום חיה.

אינני רופא, ואני משיב על סמך נסיון אישי.

לתרופות הפסיכיאטריות ישנן תופעות לוואי, אבל אם את מרגישה שהתועלת מהן עולה על פני תופעות הלוואי, אז תיקחי.

אם וכאשר תחליטי להפסיק את הטיפול התרופתי, יכול להיות שבמשך תקופה של כמה חודשים עדיין תרגישי את תופעות הלוואי.

אני באופן אישי לקחתי הרבה מאד תרופות, ובמשך חצי שנה מאז שהחלטתי להפסיק עדיין הרגשתי את תופעות הלוואי. אני מעריך שזו בערך התקופה שבה עדיין סובלית מתופעות לוואי.

החברה אינה יכולה לדעת שאת נוטלת תרופות פסיכיאטריות, ובכלל שאת מטופלת ע"י פסיכיאטר, תרגשי טוב עם עצמך שאת מתמודדת עם הקשיים; אנשים שמתמודדים עם קשיים הם חסונים יותר משאר האנשים. היי גאה בעצמך!!

מאחל לך כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
מהודעתך עולה כי את במצוקה ומאוד סובל. סביר להניח כי יש צורך בטיפול נוסף, חוץ מהטיפול הפסיכולוגי כדי לשפר את מצבך הנפשי. קשה לי להתייחס לשיקולים בבחירת התרופה הספציפית ע"י הפסיכיאטרית המטפלת שלך ולחוות את דעתי בנושא, מאחר ולא ניתן לאבחן את מצבך האמצעות הפורום ולגבש המלצות טיפוליות. בכל מקרה, טופמקס היא תרופה עם מעט מאוד תופעות לוואי ונסבלת היטב ע"י רוב המטופלים.

שלום רב,
קודם כל כדאי לפנות לבדיקה של רופא משפחה שבמידע וימצא צורך לכך, יפנה את אימך לבדיקות נוספות או ליועץ מקצועי נוסף. באופן כללי, במידה ולא מדובר בבעיה חריפה שמתחילה באופן פתאומי, אין צורך לפנות למיון מאחר ולבמסגרתו לא מתבצע בירור מקיף אלא רק בדיקות דחופות מטרתן לגלות גורמים מסכנים במיידי.
במקרה ורופא המשפחה יקבע כי אין בעיה גופנית / נוירולוגית שמחייבת טיפול ומסבירה את המצב הנפשי, יש לפנוות להמשך בירור וטיפול לפסיכיאטר מומחה.

שלום רב,
לא אמורה להיות שום בעיה.

היי מירי.
התרופות שייכות לקבוצת חוסמי אנזים MAO , אשר תופעת לוואי שכיחה בשלב מסויים בטיפול, ירידה בלחץ הדם ( עליה במוח של ניורוטראנסמיטרים, מובילים לירידה בפעילות סימפאטטית בפרפריה , כלי דם ..)
התרופות מורכבות ועלולות להיות מסוכנות, מחייבות דיאטה מסויימת ( דלת גבינות מעושנות ועוד...), אני אישית מעדיף לא להשתמש בהן.
אני מעדיף במצבים עמידים להשתמש בנוגדי פסיכזה חדשים.
בחלק מהמצבים העמידים, שווה כקו 3 או 4 , לנסות בזהירות את הטיפול.

שלום לך 'מתוקה'
אכן הפסיכיאטר שלך לא יכול לכפות עליך ליטול טיפול נגד רצונך..
הזכות הזאת מוענקת מכוח חוק רק לפסיכיאטר המחוזי וזאת רק במקרים מיוחדים..אינני מכיר את המקרה שלך ואיננו עוסקים בפורום בעינינים פרטיים..
אין כל ניתוח מוח שעשוי לרפא סכיזופרניה..
יש טיפול תרופתי מעולה לכך...למה לא לקחת?
למה לא להרגיש טוב ולהפסיק לסבול?
תנסי טיפול מסודר..מה כבר יש לך להפסיד?

אני כבר טופלתי בעבר לפני 4-5 שנים וחיי נהרסו כליל לא תיפקדתי ולא עבדתי כמו שצריך ופשוט הרגשתי בן אדם חי -מת. אני בשום פנים ואופן לא מוכנה לקחת שום טיפול מאחר ואחרי ניתוח המוח שעברתי הרגשתי כול כך טוב שאינני מוכנה להרגיש כפי שאני מרגישה עכשיו עם הזבל שהפסיכיאטר שלי נתן לי. אם לא יושב מצבי למצב של אחרי הניתוח קרי ללא כדורים פסיכיאטרים ביכלל אני פשוט הנקוט בצעדים משפטיים נגד הפסיכיאטר שלי ואתבע אותו על הפרת זכויות אדם באשר הוא אדם. ממש לא, אני לא מוכנה לקחת אף כדור. לא עברתי ניתוח לשווא, עברתי בישביל להוריד את הכדורים הפסיכיאטרים זו היתה הסיבה שלישמה עברתי את הניתוח אז עכשיו הוא מחזיר לי את הכדורים האלה, לא ממש לא. אני לא מוכנה לזה ,אני אתבע אותו אם לא יוריד לי את כולם וכך גם רופא המישפחה שלי עם נותן לי איזשהו כדור פסיכיאטרי ללא ידיעתי. אני ממש לא מוכנה להכניס לפי אף כדור פסיכיאטרי. לא ולא. אני ממש בדיכאון מיכך. וכבר תקופה ארוכה נהנתי ולא הייתי בדאון ודיכאון, לא מוכנה להיכנס לדיכאונות ולהיות בדאון, ממש לא. אותי לא מכריחים לכלום, וחבל שהוא חשב שכך אפשר לחיות. אני לא יכולה לחיות ככה. ונימאס לי ליסבול מלקיחת כדורים. ואני לא מוכנה כבר ליסבול אפילו לדקה. ואני סובלת עם הכדורים לא בלי הכדורים ואם לא יופסקו הכדורים תוך יום אני פשוט הולכת מחר לעו"ד שלי ומסיימת את כול העיניין הזה בצורה הכי מכוערת שיש, קרי בבית מישפט. שיתבייש לו הפסיכיאטר הזה, חולה רוח בעצמו.

שלום מתוקה.

אם החלטת להפסיק את התרופות, אז תפסיקי, ותוציאי לעצמך מהראש את השטות הזו שהפסיכיאטר כופה עלייך כביכול לקחת תרופות.

יכול להיות שסבלת מתופעות הלוואי של התרופות, ואחרי שתפסיקי מצבך ישתפר. יכול להיות שייקח קצת זמן.

עם זאת, אני מציע לך לרדת מהרעיון לתבוע את הפסיכיאטר, רוב הסיכויים שהתביעה תידחה, וסתם תבזבזי כסף ועצבים.

כל טוב,
שמוליק.

ליתבוע את הפסיכיאטר שלי, אני הולכת לירצוח את השכנה שלי. השכנה שלי אחראית לכדורים שאני לוקחת, גיליתי את זה היום פה מהשכנים. ועל כן אני הולכת לשסף לה את הגרון השמן שלה, כמו שמשספים לתרנגולת את הגרון. זה מה שאני הולכת לעשות. אתה צודק הפסיכיאטר שלי לא אשם, וגם לא חולה רוח, השכנה שלי היא החולת רוח המשוגעת ואני הולכת לירצוח אותה. ודרך אגב אמרתי לה את זה היום על הבוקר. זה היה הבוקר טוב שלי אליה. החתיכת בת זונה המשוגעת הזו מענה אותי פה שנים, כול דבר שיענה אותי היא תעשה היום אני פשוט אהרוג אותה, אחרי סבל של שנים על גבי שנים מימנה.

שלום רב,
אין שום סכנה בלקיחת חצי הכדור. בכל מקרה, חשוב להדגיש כי המינון של כדור שלם (4 מ"ג) גם הוא מינון מאוד נמוך והסבירות לתופעות לוואי כלשהן היא מאוד-מאוד נמוכה.

הפרפנאן עשה לי תופעת לוואי של חוסר מנוחה חזק בגוף והרופא החליף לי ל ZAPPA שאיתה אין לי תופעות לוואי (לאחר לקיחה ראשונה אתמול) מה שכן מאוד זרק אותי חצי כדור של 5מ"ג, וגם היום ישנתי הרבה, ואתמול אחרי הלקיחה ועד היום בבוקר שזה עבר הייה לי בגרון תחושת קור (כמו אציטון או אלכוהול בגרון שלא עבר גם לא אחרי שתייה או אוכל), ללא ריח של אציטון רק תחושה כזו בגרון הרופא אמר שזה בסדר אני רק רוצה לוודא גם פה.. ושאלה נוספת האם לאחר שחותכת את הזאפה לחצי (בקו החתוך) ניתן לשמור את החצי השני ליום המחרת? תודה

התחושה בגרון היא של קור כזה (לא יובש בגרון) וכאילו אציטון/אלכוהול. היתה לי פעם תחושה כזאת בעבר (ללא שום כדורים) אחרי איזו הרדמה מקומית בניתוח שעשו לי. ופעם שנייה שזה קרה לי זה אתמול אחרי לקיחת הכדור ונשאר שעות עד היום בבוקר.. מקווה שזו תופעה לא מסוכנת.

שלום מורן,
זאפה עלולה לגרום ליובש בפה, אך לא לתחושות אחרות. יתכן שהתופעה שתיארת לא קשורה לתרופה זו. בכל מקרה, כדאי להמשיך בשלב זה בטיפול ולא נראה כי יש סיבה לדאוג מאחר והתופעות שתיארת לא מעידות על בעיה או סיכון. בכל מקרה, במידה ויש לך ספקות, כדאי להבדק ע"י רופא משפחה.

היא האם כאשר אני חותכת חצי זאפה (של 5 מג) ניתן לשמור את החצי השני ליום המחרת? בעלון כתוב "ניתן לחתוך או לכתוש בעת הצורך לשימוש מיידי" האם זה אומר שאם חותכת את ה ZAPPA לא ניתן להשתמש בחצי השני ליום המחרת? התרופה דיי ייקרה לכן אני רוצה לדעת אם לזרוק את החצאים הנותרים או שאפשר לקחת אותם. תודה ואגב לגביי התופעה שהיתה לי בגרון התחלתי לקחת את התרופה עם אוכל וזה לא מונע מזה לקרות.

הייתי ממליצה לך לוותר גם על החצי כדור ולילמוד לחיות בלי כדורים. יש כדורים שלדעתי הם יותר מזיקים מאשר מועילים וגורמים לתופעות לוואי כול כך רבות שעולות על התועלת שבלקיחתן. למה לא ללכת לפסיכולוג. לכי לפסיכולוג טוב הוא בטוח ידע איך לטפל בחרדות שלך בצורה כזו שתאמרי לעצמך איך לא חשבתי על הכיוון הזה קודם.

כל תרופה משפיע אחרת על כל אחד... יש כאלה שהתופעות לוואי מעטות ומי שבאמת נמצא במצב לא טוב אז בדרך כלל התרופות מאוד עוזרות לו

במוסף "סופש" של מעריב התפרסמה כתבה על דיכאון ועל הטיפול בזה ויבן השאר דיברו גם על הכדורים וראיינו 2 "מפורסמים" שאמרו שהכדורים שינו להם את החיים ובקושי הם סבלו מתופעות לוואי. אז אל תכלילי סתם. לחלק גדול זה עוזר, כמובן שיש גם תופעות לוואי שמשפיעות על כל אחד בצורה אחרת. אגב את גם סובלת מדיכאון? איזה כדורים ניסית?

יונית שלום- הדרך הזו היא בסדר גמור.

שלום רב.
מציע לך לשקול היטב פרסום חומר מדיה הנוגע לחייך האישיים ומצבך הנפשי.
בהצלחה

שלום.

קודם כל, אני רוצה לומר לך שלא בטוח שאם אביך ייקח תרופות אז הכל יהיה בסדר.

מי שמודע לבעייתו, והולך לפסיכיאטר מיוזמתו, בדרך כלל מוצע לו טיפול נוסף מלבד הטיפול התרופתי. לדעתי, הטיפול הנוסף הוא העיקר.

אם את מתגייסת בקרוב, אז את יודעת שלא עושים בצבא שום בדיקה כדי לדעת האם למלש"ב יש חוסר איזון כימי במוח, וגם אילו הייתה נעשית בדיקה כזו בעבר שהייתה מראה על חוסר איזון כימי, לא ייתנו פטור על סעיף נפשי.

יכול להיות שלא יהיה אפשר לתקן אותו; לאמא שלי ז"ל גםן כן הייתה בעיה שלא טופלה ולא נראה לי שהיה אפשר לתקן אותה. בסופו של דבר, אע"פ שהיא מתה ממחלה פיסיולוגית, נראה שהבעיה הנפשית היא זו שבאמת הרגה אותה.

הייתה לי אמונה שניתן לתקן, אני רואה מדברייך שגם את מאמינה בכך שניתן לתקן את אביך, ואת מאד רוצה בכך, אבל צריך לקבוע גבולות, וצריך להיות איזה קו אדום, שאם הוא ייחצה, אז את מתרכזת בבניין האישיות שלך, ומניחה לו.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב.
אכן נשמע כי מצבו של אביך מטריד.
ממליץ לשקול הזמנת ביקור בית של פסיכיאטר.
ייתכן כי דווקא הגשת לתונה למשטרה במקרה של אלימות תבהיר את המצב החמור ותעזור למוטיבציה ש האב לפנות לטיפול.
בהצלחה.

בתגובה לשאלה שלי,איך קובעים ביקור בית עם פסיכיאטר? פשוט שואלים אותה בפלפון אם היא יכולה להגיע לבית?
והאם זה חייב להיות בהסכמה מוחלטת של המטופל?,וכמו שאתה רואה לפי מה שהסברתי,אני די בספק..
ואם מתגלה שהתרופות לא נלקחות? מה קורה אז?
כמו שאמרתי לך,לא אני אין לי את הסמכות או הכוח לדחוף אותן בכוח,וכך לא לאמא שלי...
אני אגיד לך את האמת,אני משתדלת להיות כמה פשחות בבית,בעיקר הולכת לסבתא או חברות,כי אני לא מסוגלת...ורק מי שחי בצורה כזו יכול להבין שזה קשה..

שלום לי.
קלוזאפין אינה משמשת לטיפול בהפרעות חרדה ומדובר בתרופה חזקה עם תופעות לוואי מרובות ואף מסוכנות.
ישנן אופציות תרופתיות מצוינות לטיפול בחרדה וכן טיפולים פסיכולוגיים יעילים.
ממליץ להתיעץ עם פסיכיאטר או פסיכולוג ולא ליטול תרופות על דעת עצמך.
בהצלחה

מדובר בטיפול "טבעי" , אין בעיה לשלב , הסיכוי להתמכרות כמעט אפסית, אך תלוי במינון ומשך הזמן. יש ליזכור שהתמכרות מורכבת ממרכיב פיסי ( תופעות גמילה כאשר מפסיקים, אי שקט וכו..) מרכיב פסיכולוגי ( השפעה על צורך פסיכולוגי ...).
בסך הכל טיפול בטוח ואם עוזר , זה עדיף על תרופות חזקות יותר.

בהחלט